עפיפונים

צריכה את זה: לנוח על הירח

לא הבנתי לחלוטין אם מדובר בכרית, מזרן או שטיח, אבל למי אכפת. בית גיקי כמו שלנו אינו יכול להיות שלם ללא פיסת השלמות הזו. במיוחד שבעלי הוא חלליסט (ואסטרונאוט, אם יורשה לי) בכיר.

התמונה מכאן, ויש גם תמונות כאן. אפשר לקנות כאן ב-790 דולר לא כולל משלוח (עוד 190 דולר).

ויש גם כרית מהממת שזוהרת בחושך ב-120 דולר (כרית לא זוהרת תעלה לכם 69 דולר).

בקיצור, כנראה שאפגוש את המוצרים האלו רק בחלומות שלי, בלילות שטופי ירח…

שיחות על החיים עם אייל (#34)

 

זמן איכות
אני ואייל התחלנו לשחק במשחק social empires בפייסבוק (אייל קורא לו "המחנה"). כלומר, אני משחקת ואייל נותן לי עצות.
זה משחק שצריך לבנות בו מעין כפר ימי ביניים, לאמן חיילים ולהרוג טרולים.
באחד מימי חודש אוגוסט האחרונים, בעלי היה ביום חופש עם הילדים. הם יצאו בערב לאכול פיצה וחזרו הביתה מאוחר.

אייל: אמא, אני רוצה לשחק איתך במשחק של המחנה.
אני: אייל, כבר מאוחר, אולי נוותר על זה ונשחק ביחד מחר?
אייל: לא! היום!
אני: אבל כבר מאוחר, אין זמן לשחק.
אייל: טוב, אז רק תהרגי כמה טרולים ואז אני אלך להתרחץ.

החיים זה משחק

אני ואימא שלי מדברות על ענייני עבודה, משכורת וכו'.
אימא שלי: אני עכשיו בדרגה 8 , ואני רוצה להגיע לדרגה 9. (* בשכר, כן?)
אייל: באיזה משחק זה?

 מגדר
אייל המציא משחק שצריך להרוג בו טרולים מכל מיני סוגים. מעניין מאיפה הוא קיבל את ההשראה.
 אייל: יש גם טרולים אדומים גדולים עם…. וגם טרולים שחורים… וגם… (* באמת חשבתם שאצליח לעקוב אחרי השיחה הזו??? אין לי מושג מה הוא אמר)
אני: מה עם טרולים סגולים? אין טרולים סגולים?
אייל: מה פתאום, טרולים סגולים זה של בנות.

 

כפי שהבנתם, הטרולים השתלטו על חיינו.

בלוג דיי 2011 – Blog Day – חמישה בלוגים אהובים

מסתבר שהיום זה בלוג דיי (Blog Day), מין יום כזה שמציינים אותו על ידי פרגון ל-5 בלוגים אחרים. יש המון בלוגים שאני אוהבת ועוקבת אחריהם, ולכן גם מקשרת אליהם בתפריט מצד שמאל. בכל זאת, בחרתי מתוכם חמישה, כאשר כל אחד מהם קשור לצד אחר שלי.

אמא
אמאעובדת הוא הבלוג של יונית צוק, קופירייטרית, נשואה לרופא מתמחה, ואמא של תמר ושל תינוקת שאוטוטו אמורה להיוולד. את יונית פגשתי באירוע בלוגרים (סדנת בישול של אהרוני), היא ישבה לידי, פטפטנו במהלך הערב, וזהו. התאהבתי בה ומיד הצעתי לה חברות בפייסבוק.
יונית כותבת מהלב, אמיתי ומצחיק, ותמר היא מתחרה רצינית לאייל בקטגוריית "שיחות על החיים".

אישה
ציפי מהבלוג "מה יש לך גברת לוין?" ו-ורד מהבלוג "ורדים והדסים" הן חברות, ומצאתי אחת מהן דרך הבלוג של השנייה, אני רק לא זוכרת את מי מצאתי קודם 🙂 הבלוגים שלהן נשיים ומלאי קסם, ומכילים פכים קטנים מחייהן, וגם תמונות נהדרות. אני תמיד נהנית לקרוא פוסטים שלהן.

משפחה
על איזה בלוג אמליץ פה? על Make and Takes האמריקאי, של stay at home mom שעוסקת בבלוגינג וגידול ילדים במשרה מלאה, והבלוג שלה תמיד מלא בכל מיני פרויקטים מעולים ורעיונות ליצירה עם הילדים? או אולי על "הכאב שבאמהות", שמדבר על גידול 2 בנות ובעל תוך כדי התמודדות עם דיכאון אחרי לידה והפרעת אכילה? הם כל כך שונים אחד מהשני, ממש בלוג והיפוכו, אבל אני אוהבת את שניהם.

גיקית
אין גיק שלא מכיר את הבלוג "מדע אחר" של רועי צזנה, ואם כן יש כזה –  ייתן לעצמו ציון נכשל בגיקיות וימהר להשלים את השכלתו. רועי, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, כותב פוסטים משעשעים מחד, ועמוקים ומעניינים מאידך, על נושאים מדעיים שונים, בעיקר אבולוציה וביולוגיה. לקרוא את הבלוג של רועי זה תענוג, לא פחות, ותוך כדי שצוחקים גם משכילים 🙂

ו… עוד אחד אחרון
מצד שמאל תוכלו למצוא קישורים להרבה בלוגי אופנה שנתנו לי השראה בתקופה לא קלה שעברתי, ולימדו אותי הכל על בגדים, אופנה ואקססוריז. מתוכם אני רוצה לציין את הבלוג של שרונה ראובני, שרונה יוצאת מהארון, בלוג על אופנה במידות גדולות. הבלוג הזה מוכיח לכל העולם וגם לי, כמה יפה ואופנתית את יכולה להיראות גם במידות גדולות. הכרתי את שרונה דרך הבלוג שלה, היא אישה שנותנת המון השראה ושמורה לה פינה רכה ואהובה בליבי, והרבה חיבוקים ולבבות. אוהב'תו'תך יקירתי.

שיחות על החיים עם אייל (#33)

 

טירוף של בוקר. קמתי מאוחר מידי (7:10, מי ישמע). בעלי עוד לא הצליח לגרד את עצמו מהמיטה. הילדים כמובן ערים, מלאי עזוז ומלאי דרישות כמו אוכל, טלוויזיה, לשחק איתי במחשב, לצפות בתוכן המקרר ועוד.
בעודי מנסה להתארגן ליציאה מהבית לעבודה, להתלבש, להתאים זוג סנדלים ולנעול אותם על כפותיי, נשמעת קריאה מהסלון:

אייל (צועק): א מ א ! יאיר מרביץ לי!
אני (צועקת בחזרה): אז תרביץ לו בחזרה!
אייל: זה לא בסדר להתנהג ככה. מה שצריך לעשות זה להחזיק לו את הידיים שלא ירביץ.
אני: אני רואה שאתה גדול ונבון, ויודע להסתדר בעצמך במצבים כאלו.

שיחות על החיים עם יאיר #2

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אין ספק שאני מגדלת אישיות בבית.

אני באה לקחת את הילדים מההורים שלי. יאיר מקדם את פניי עם טבעות בייגלה שמושחלות לו על כל אצבע.

אני: יש לך בייגלה, יאירי? תיתן לי ביס?
יאיר (מצביע על הבייגלה): זה, אמא? זה? כן, זה?
אני: כן. תיתן לאמא ביס?
יאיר: לא.

גן גורו

אני מתארחת בבלוג המקסים של שלומית, "בילויים קטנים" ומספרת שם על הביקור הכיפי ביותר שלנו בגן גורו.

ציטוט של אייל: "זה היה היום הכי כיפי בעולם".

קישור לפוסט שלי

לורי, פה גדול....

 

דשא וממטרות

מרחבים. ילדים צריכים מרחבים, אומרת אימא שלי, הסבתא שגרה במושב.

ובחצר של הוריי, הסבא והסבתא המושבניקים, יש מרחב.

ביום שישי שעבר, לפנות ערב, אבא שלי כיסח את הדשא (יאיר ישב בחוץ וצפה בו), ואחר כך הפעיל את הממטרות המסתובבות.

הילדים, מוקסמים, נמשכו אליהן. עמדו וחיכו שזרם המים יגיע אליהם. רצו וצחקו.

ואני עמדתי וצילמתי.

אמא, מה זה הפגנה? (צעדת העגלות ברעננה)

 

אייל: אמא, היום אנחנו עובדים בשוקולד, נכון?
אני: כן, אבל לפני שנעבוד בשוקולד, אני רוצה שתבואו איתי להפגנה.
אייל: מה זה הפגנה?
אני: הפגנה זה כשהרבה אנשים מתאספים ביחד, והם כועסים על משהו לא טוב שקורה במדינה, אז הם רוצים שכולם ידעו על זה, שיש משהו לא טוב במדינה, אז הם צועקים את זה ומניפים שלטים ובלונים, כדי שכולם ידעו, וכדי שהממשלה תשנה את זה.
אייל: טוב, אז נלך.
אני:  ההפגנה היא בגלל שהמחירים בארץ מאוד יקרים, וכל דבר עולה הרבה כסף, ובגלל זה קשה לחיות ולקנות את מה שאנחנו צריכים. מה אתה אומר? זה חשוב לעשות על זה הפגנה?
אייל: זה מאוד חשוב.

(מתנצלת על איכות התמונות, הן צולמו בסלולארי)

הילדים צעדו איתי היום בצעדת העגלות ברעננה. אני כל כך גאה בהם! (אני מודה ששוחד בדמות גלידה היה מעורב בעניין…)
אני מניחה שיאיר לא יזכור את זה, אבל הסברתי לאייל על המחאה, מה זו הפגנה ולמה מפגינים.
אני ובעלי אקדמאים, בעלי משכורות מעל הממוצע במשק, גרים באזור השרון, אנשים מחושבים שעוקבים ומנהלים את הוצאותיהם, ובכל זאת בקושי מצליחים לגמור את החודש.  המחירים עלו בצורה מטורפת במהלך השנים. הכל כל כך יקר, והמשכורות נשארות אותו דבר, אם לא יורדות.
הגיע הזמן לעשות שינוי.

 

 

 

 

צריכה את זה: כוס עם הוראות להכנת קפה

טוב, האמת היא שאני לא באמת צריכה את זה. היחיד ששותה אצלנו קפה זה בעלי (קפאין עושה לי רע). פשוט חשבתי שזה רעיון נורא חמוד למתנה, למשל במקרה של משפחה שכן צורכת קפה באובססיביות, מתנה לחבר'ה במקום העבודה או לשותפים לדירה.
כמובן שלא חייבים לקנות מהאתר (בכל זאת, זה עולה 17.50 פאונד לא כולל משלוח). פשוט קונים כמה כוסות חלקות וכותבים עליהן בטוש פרמננט.

ניתן להשיג בחנות האינטרנטית not on the high street .com . גם התמונה משם.

גלישה בטוחה באינטרנט

אני ילדת מחשבים. משתמשת ומתכנתת מגיל 7. באינטרנט נתקלתי רק ב-96, כשהתחלתי ללמוד בטכניון. מאז האינטרנט הוא חלק חשוב ומשמעותי מאוד בחיי.
מצד שני,  באינטרנט יש גם הרבה סכנות, במיוחד לילדים. פדופילים, אתרי פורנו, רמאים, מתחזים, תוכן לא הולם, קללות, נאצות ועוד ועוד ועוד.
אני מתלבטת כבר שנים מאיזה גיל להכיר לילדים את עולם המחשבים והאינטרנט. זה גם אחד הנושאים החמים שיצא לי לדון בהן עם חברות. כבר שמעתי סיפורים על ילדים שגלשו באתרים תמימים ופתאום נפתחו להם חלונות עם פרסומות לאתרי פורנו, ויש לי חברה שמתנדבת ביחידה במשטרה לגילוי פדופילים ברשת.

לפני שבוע-שבועיים הוזמנתי לכנס של עמותת אשנ"ב שהוקדש לגלישה בטוחה באינטרנט. לצערי נאלצתי להבריז ברגע האחרון בגלל מחלה, אבל קיבלתי את כל החומר למייל, ומיהרתי לקרוא.
אחד הטיפים החשובים בעיניי (שגם פסיכולוגים לילדים מדברים עליו) הוא להוציא את המחשב מחדרי הילדים למקום מרכזי בבית. כך אפשר גם לפקח וגם להיות זמינים במקרה של בעיה או מצוקה.

טיפים טובים נוספים אפשר לקרוא בדף של גוגל, שריכזה טיפים מכמה עמותות העוסקות בנושא. הדף הזה הוא חלק מאתר חדש של גוגל בשם המרכז לבטיחות המשפחה, ומכיל גם מידע על הגבלת תוכן לא הולם בתוצאות חיפוש וב-youtube, כדי שבפעם הבאה כשהילדים שלכם עושים חיפוש על "משחקים", הם ימצאו רק את התוכן שאכן מתאים להם.

אני, בכל מקרה, עדיין מרחיקה את הילדים מהאינטרנט ומהמחשב כמה שאפשר. אני מניחה שכשאייל יגיע לגיל 6-7, זה כבר יהיה יותר קשה. בינתיים אני מתכוננת 🙂