ביום חמישי האחרון נערך הפנינג בחווה החקלאית בשכונת גיל עמל בהוד השרון. זה אירוע שנערך כל שנה ותמיד מקסים. מבקרים בערוגות הירק, יש יצירה לילדים מחומרים בטבע, ואפשר גם לקנות פרחים וירקות מתוצרת החווה, שבה מגדלים ועובדים ילדי בתי הספר היסודיים בעיר. הייתי שם עם אייל לפני שנתיים (לפני שנה הייתי בחודש תשיעי ואמא שלי הלכה איתו) והיה ממש כיף, אז השנה הלכנו שוב.
איך שהגענו למתחם הפעילות, אייל זיהה ערימה ענקית של חול, ומיהר לטפס עליה ולהתפלש בה. זהו. מרגע זה כל תשומת הלב של הילד הופנתה לרגבים וממני הוא התעלם לחלוטין. "אייל, רוצה לשזור פרחים?", "אייל, רוצה להדביק חומרים מהטבע על דף?", "אייל, רוצה לצבוע אבנים בגואש?", ניסיתי. אין קול ואין עונה. הילד עסוק בניפוץ רגבים ובהתפלשות בחול.
חול חול חול חול חול
אחר כך הלכנו לראות את הערוגות. אייל התלהב, רץ מאושר בין כל הירוק הזה, בדק את הצמחים, את הנמלים, את האדמה, את השמים…
אני ילד ירוק
היה כיף לראות אותו כל כך שמח.
והיה כיף לראות את יאיר גם הוא עושה צעדים בכיוון.
חול וצמחים... מממ... נראה מעניין
ביום שישי היינו בפיקניק של המחלקה שלי בעבודה בשמורת חוף השרון, ליד שפיים. אחרי שהכנו ביחד עפיפון, אייל רץ והעיף אותו וכל כך שמח. מאוחר יותר ישבתי איתו על אחת הדיונות, הוא שיחק בתוך החול, מצא נמלים ושבלולים, ושוב – היה מאושר.
וגם אני שמחתי.
