עפיפונים

שופינג בשלישי: Pipa Fashion

פתאום קלטתי שבכלל לא סיפרתי כאן על Pipa ועל אפיזודת הדוגמנות הקצרה שלי. בינתיים יום שלישי הגיע, וזו הזדמנות לפוסט נוסף בסדרת "שופינג בשלישי".

מאז שילדתי את יאיר, לפני מעל שנתיים וחצי, לא הצלחתי לחזור למשקל הקודם שלי. לפני שנה וחצי הייתי די קרובה, אבל שוב העליתי הכל בחזרה. זה לא מצב שאני רגילה אליו, וארון הבגדים שלי לא מותאם אליו, כך שלמעשה – בארון שלי יש בעיקר בגדים שלא עולים עליי. פעם הייתי יכולה להיכנס כמעט לכל חנות, למדוד, לקנות ולצאת. פתאום זה כבר לא נהיה כזה פשוט. למרות שניתן למצוא מידה 44 או 46 ברשתות, רוב הגזרות לא ממש מתאימות לנשים אחרי לידה, עם בטן בולטת ורפויה וחזה עם נוכחות בולטת. תכל'ס, בתקופה האחרונה קניתי בעיקר אקססוריז או באינטרנט.
את Pipa הכרתי דרך שרונה אהובתי, שכתבה עליהם בבלוג שלה. זו חנות אינטרנטית למידות 42-56, המוכרת בגדים יפים, מבדים נוחים ונעימים, של פירמות שונות מדנמרק, במחירים הגיוניים.

ואז נחתה בתיבת הדוא"ל שלי הצעה של שרונה שלא ניתן לסרב לה – להשתתף ביום צילומים ל-lookbook של Pipa כדוגמנית, תמורת בגד שאבחר.
כלומר, ברור שזו הצעה שאפשר לסרב לה, לולא דבקתי בעקרונות שלי: "אספי חוויות, לא חרדות", ו-"אל תחשבי יותר מידי. תעשי. לפני שהחרדות יספיקו לעלות".
אז הקפדתי לא לחשוב יותר מידי ולומר "כן".

יום הצילומים היה חוויה מהממת, once in a life time. אמנם לא היה לי קל לראות את עצמי בתמונות, כי אני לא רגילה לראות את עצמי ככה, במידה הזו, אבל לא הייתי מוותרת על היום הזה בחיים.
התמונות של עצמי שהעליתי לפייסבוק זכו למיליון מחמאות שריגשו אותי מאוד מאוד. הכרתי בנות מהממות, ואת מיכל ואביטל, בעלי Pipa המקסימים. בסוף יצאתי עם השמלה המהממת הזו:

אחר כך כבר הצטרפתי למועדון החברות של Pipa, שמקנה הנחות מפעם לפעם, וגם בבלוג של שרונה יש לעיתים הנחות ומבצעים לפריטים מ-Pipa.

כך קניתי קרדיגן שחור (כי בקרדיגן האהוב שלי נפער חור בשרוול), ומיכנסי ג'ינס אדומים (כי לא יכולתי להתאפק):

 

באתר יש עוד הרבה הרבה בגדים יפים, חלקם בייסיק, חלקם יתאימו לעבודה, וחלקם ליציאה.

התשלום הוא דרך PayPal והמשלוח בדואר רשום או בדואר שליחים. בשתי הפעמים שהזמנתי מהאתר, החבילה הגיעה תוך יומיים. בנוסף לאתר, יש אירועי מכירה מפעם לפעם.

זה כל כך נהדר בעיניי שסוף סוף יש מקום שבו ניתן לקנות בגדים בעיצובים אלגנטיים, ומבדים נוחים ונעימים, כשהכסף הולך לזוג כל כך מקסים כמו מיכל ואביטל, שבאמת מבינים מה נשים במידות גדולות יותר צריכות ורוצות.

רוצה! (או: לאלף נמר)

את הנמרון, ברור שאת הנמרון. החולצה מכוערת.
מדובר בשער ינואר של הארפר'ס בזאר. מצאתי בבלוג של Amy Handley, שמצאה בבלוג Art8amby.

אופנה לבנים קטנים. של הבנים שלי לפחות.

יש לי שני בנים. בעוד אמהות לבנות מרוויחות נקודות סטייל בעודן מלבישות את בנותיהן בשמלות מגניבות, המצורפות לקשתות, סיכות, שרשרות, גרביונים ושאר אקססוריז, שלא לדבר על תיק קטן ומגניב ונעליים הורסות, לי יש בנים. בנים לובשים טריקו וטריינינג.

כפי שאימי היקרה סיכמה את המצב במכירת קולאז' סייל בסטודיו של קרן שביט: " אם היתה לי נכדה הייתי קונה פה המון דברים, אבל יש לי נכדים".
(אמא, אני אשתדל יותר בפעם הבאה)

נכון, אתם יכולים להגיד שגם את הבנים אפשר להלביש בסטייל – בג'ינסים עם דיטיילים, בחולצות טריקו בהדפסים מגניבים, ובנעליים מיוחדות, אבל זה בגלל שאין לכם בנים. הרי ידוע שבנים חוזרים מהגן באחד ממצבי הצבירה הבאים: מכוסים בחול, מכוסים בכתמי צבע, מכוסים בחול ובכתמי צבע.
להשקיע בנעליים מיוחדות? לא כשהילד מחליף מידה פעם בעונה במקרה הטוב ופעמיים במקרה היותר נפוץ (אייל עלה בשתי מידות בשנה האחרונה), ולא כשבאמצע עונה כבר לא ניתן לזהות את צבעם המקורי עקב שפשופים/שכבת בוץ/סקוטשים מהוהים וכו'.
ג'ינס? בחצר? תוך כדי טיפוס על סולמות וקפיצה מכל מיני מקומות? ממש.
חולצות עם הדפסים מיוחדים? כתמי החול / פירות / קטשופ / טושים / גואש כבר יכסו אותם, ואז אחרי 3 סיבובי "סנו אוקסיג'ן" (או קליה או סבון אסטוניש) הם גם יזרקו לפח.

שני ילדיי לובשים את מיטב אופנת המיחזור של חורף 2011:

המלתחה של אייל, גברבר בן כמעט 5, ארוך ורזה כמו ספגטי, כוללת את מיטב אופנת השנים שעברו שקיבלתי בירושה מהגיסה ומחברה לעבודה, בשילוב עם כמה פריטים ששרדו את חורף 2010 ועדיין מכסים לו את הפופיק. לפעמים אנחנו משלבים מכנסיים משנה שעברה שמגיעים לו עד הגרביים (7/8! מה יש!).

המלתחה של יאיר, גברבר בן שנה ו-7 חודשים, מתחזה לתינוק שוודי, כוללת את מיטב אופנת חורף 2008 (כשאייל היה בן שנה ו-10 חודשים) ששרדה לספר על זה. מכיוון שכל הבגדים הנ"ל הם במידה אחת יותר גדולה ממה שהוא צריך (ככה זה כשילד אחד נולד בסוף החורף והשני נולד בקיץ), הוא הולך עם שרוולים מקופלים בחולצות ובמכנסיים.

הילדים שלי הם כמובן הורסים וחתיכים למשעי גם בלבוש הזה (ואני לחלוטין אובייקטיבית!). מחברות לעבודה הבנתי שבכיתות ב'-ג' הבנים כבר מקפידים הרבה יותר בלבושם. מצד שני הם בטח (?) גם מתלכלכים פחות. אני מקווה שאכן עתיד אופנתי יותר צפוי לנו, למרות שאני לא כל כך בטוחה – אייל קיבל בצהרון דף צביעה של פינוקיו, ושאל אותי למה הוא לובש פפיון. "זה של בנות", אמר.
"זה לא רק של בנות!", הזדעקתי. "גם בנים לובשים פפיון. זה לקישוט, כדי להיות יפים!". הילד הביט בי בעיניים מזוגגות.
מה אני מצפה, כשלאחרונה בעלי לא הבין מדוע אני כל כך צריכה לקנות נעליים לחורף. למה צריך יותר משני זוגות?
נו. בנים.

window shopping וירטואלי ב-asos

אני אוהבת את Asos, וכבר יצא לי לקנות משם בגדים מספר פעמים. לא כל הקניות נחלו הצלחה, אבל יש כמה פריטים שאני "חורשת" עליהם בשמחה, ויודעת – שלא רק שקניתי אותם במחיר נמוך יחסית, אלא שגם בסביבתי הקרובה רק לי יש אותם, וזה לא פחות חשוב. יצוינו לשבח עגילי הרובוט, שמלת אינדיגו מהממת, חצאית עפרון אפורה, ושמלות שחורות נהדרות (שקניתי כשהייתי 2 מידות יותר, ולכן כעת אינני לובשת אותן).

בתקופה האחרונה אני בדיאטת קניות רצינית, בניסיון לצמצם הוצאות. כואב קצת "לשטוף" את העיניים בידיעה שצריך להימנע מקניה… ולכן חשבתי להציג את הפריטים כאן בבלוג. אם הם לא יהיו שלי במציאות, לפחות יהיו שלי וירטואלית!

כל הפריטים והתמונות מ-Asos Outlet.

Pearls Dress של Religion. מהממת בעיניי. 16 פאונד. יש גם בלבן.

טופ אסימטרי עם הדפס, של Nikka. יש לי חיבה לא מוסברת לטופים אסימטריים. ויש לי גם טעם יקר - 38 פאונד.

Malaga Tulip Skirt של Ben Sherman. מקסימה. 15 פאונד.

חצאית ג'ינס טאי-דאי שחורה של פרנץ' קונקשן. לו רק היתה שלי. הייתי לובשת אותה לכל מקום כמעט. 15 פאונד.

Pleated Dress של Lungta De Fancy. היא מאוד יפה ומיוחדת, אבל עשויה כמעט כולה מפוליאסטר. עבור 65 פאונד, הייתי מצפה ליותר.

Bandeau Dress עם הדפס פרחי פרג של Yumi. נכון שהיא מקסימה? רק חבל שגם אם הייתי יכולה לקנות אותה, היא בטוח היתה יושבת עליי מזעזע. 14 פאונד. יש גם בשחור (מעט פרחי לדעתי).

שמלה מודפסת של מיס סיקסטי. אני אוהבת את הצבעים והגזרה, את המחיר פחות. 28 פאונד.

מדריך אופנתי לאמהות לבנים קטנים – מה לא ללבוש

יכול להיות שזה מתאים גם לאמהות לבנות. אני לא יודעת. אין לי ניסיון בזה. בעלי עדיין לא הצליח לייצר אחת.

א. אל תלבשי לבן
אני באמת צריכה לפרט על הכתמים שישמחו להתנוסס על בגדייך לנצח לאחר אחר הצהריים עם הילדים?

ב. אל תלבשי שחור
כתמים, אמרנו? דמייני כתמי חומוס וחלבה מהסנדביץ' של שעה 16:00 במשפחתון על השמלה השחורה היפה שלך. I rest my case.

ג. אל תנעלי נעלים עם עקב דק
אלא אם כן בא לך להיתקע איתם במשטח הגומי בגן השעשועים הסמוך (קרה לי), לשקוע איתן בחול (קרה לי) או לנקוע את קרסולך בעודך רצה אחרי פעוט בן שנה וחצי (עדיין לא קרה לי, טפו טפו).

ד. אל תלבשי חצאיות ושמלות
נסי לשבת על הדשא עם חצאית עיפרון בגזרה גבוהה. בדיוק.
אני גם לא הייתי לוקחת את הסיכון שאחד הילדים ינסה לראות מה קורה כשמרימים לאמא את החצאית המתנפנפת, וזה בדיוק היום של התחתונים האפורים מרוב כביסה.

ה. אל תלבשי חולצות מעטפת
ילדים מושכים חולצות. כשילדים מושכים חולצות מעטפת – כל העולם יכול לראות ממקור ראשון מה צבע החזיה שלך. לא צריך אפילו קמפיין בפייסבוק בשביל זה.

ו. אל תענדי עגילים
יש שתי אפשרויות – או שהילד ירחיב לך את החור ע"י אפקט המשיכה, או שהוא סתם יפרק לך אותם (ע"י אותו אפקט). מילא האוזניים, אבל לא חבל על העגילים ה-one of a kind המהממים שקנית ב-Etsy?

ז. אל תענדי שרשראות ארוכות/שרשראות בכלל
יש כמה אפשרויות – או שהילד יקרע אותן, או שהוא ילעס אותן, או שהוא יפרק אותן. תלוי בילד ובשרשרת.

ח. אל תלבשי בדי לייקרה
זה מבליט את הצמיגים, ולידיעתך (אלא אם מדובר בקוראת גלית גוטמן) – אחרי 2 לידות יש צמיגים. כשאת רזה הם פשוט קטנים יותר.
חוץ מזה, לא נעים להזיע בבד לייקרה כשאת בגינה הציבורית מטפסת על סולמות, מתגלשת במגלשות ורודפת אחרי הפעוט. זה לא חדר כושר פה.

ט. אל תסתובבי בלי חבילת מגבונים צמודה
במידה ועברת על אחד מהחוקים הנ"ל, זה יכול להציל אותך.
וזה גם טוב בשביל להחליף חיתולים ולנקות את הפנים והידיים של הילדים – תארי לעצמך!

זקוקה לנעליים לחורף

החלטתי שנעלי החורף הנוכחיות שלי כבר אינן שמישות/אופנתיות/לא בא לי עליהן, ולכן עליי להשיג לי זוגות חדשים. הבעיה היא שבכיסי אין ממון רב (גם לא בחשבון הבנק), אבל העיניים – רואות ורוצות הרבה…
קראתי בבלוג של גיברת קאופמן על קטלוג החורף המפתיע של נעלי "גלי", ונכנסתי להסתכל באתר שלהם.
וואו, איזו הפתעה! מצאתי מליון זוגות שאני רוצה. כמובן ש"גלי" בדרך כלל לא נחשבים כשם נרדף לאיכות, אבל אני יכולה להגיד שכל הסנדלים שקניתי שם אי פעם החזיקו מעמד שנים ואף היו נוחים מאוד, שזה לא פחות חשוב. אני עדיין זוכרת בחיבה זוג סנדלי עקב בצבע שחור ששימש אותי כ-5 שנים, והיה זוג סנדלי העקב הכי נוח שנעלתי מעודי, מנוחתו עדן *סניף* :'-(
שיהיה ברור, לא קיבלתי כלום מהיח"צ של גלי ולא יוצא לי כלום מהפוסט הזה, מלבד האפשרות להזיל ריר על דגמי הנעליים, עד שאלך לרכוש אותם במציאות. אין איזה מבצע 1+1 בקרוב או משהו??!!

כל התמונות נלקחו מהאתר של "גלי".

שתדעו לכם, שאת אלו כבר קניתי, עם הגיפטקארד של ראש השנה. מחכה כבר לנעול אותן עם ג'ינס.

אלו יהיו שלי החורף. או, כן. הם יהיו שלי.

מעניין אם הן נוחות.

קלאסיות

לא יודעת. בא לי מנומר. יראה מעולה עם תלבושת כל-שחורה, לדעתי.

קלאסי, שחור, עקב קטן, מושלם. מעניין אם זה נוח גם לכף רגל רחבה.

לקניות בסופרמרקט או לאחר הצהריים עם הילדים

365 ימים. 365 שמלות. 365 דולר.

מממ… יש מצב שה-resolutions שלי לשנה החדשה יהיו:
א. ללמוד לתפור.
ב. לרדת 20 ק"ג.
ג. בעקבות א' ו-ב', להפוך לגרסא הברונטית של הבחורה הזו.

מריסה החליטה שבמשך שנה שלמה היא לא תקנה בגדים בחנויות רגילות. היא הקציבה לעצמה 365 דולר לכל השנה, לקניות של שמלות וחצאיות יד שניה בלבד, שאותם תשפץ בעצמה, וכל יום תלבש יצירה אחרת. הבלוג הוא כבר ביום ה-286 שלו. כל יום מריסה גוזרת, תופרת, צובעת, ומעצבת לה אאוטפיט אחר. השמלות כל כך זולות כי חלק גדול מהן היו קרועות, מוכתמות ובמצב ממש גרוע. מריסה עושה בהן קסמים, ומתעדת הכל בבלוג שלה: New Dress A Day.

אהבתי מאוד את הרעיון, ורוב העיצובים של מריסה נראים עליה פשוט מעולה, וזה שהיא בהירת שיער ודקיקה בטח לא גורע. זה מגניב בעיניי שבמשך שנה שלמה היא לבשה בכל יום בגד שבטוח אין לאף אחד אחרת, אבל מה שבאמת מגניב זו מריסה בעצמה. היא חמודה, מצחיקה, חייכנית, ונראה שהיא כל הזמן עושה חיים משוגעים – מבלה המון עם חברים, יוצאת לקונצרטים ולארוחות במסעדות. מריסה, תאמצי אותי!!! את מהממת!!! כילדת אייטיז, הבלוג שלה מלא ברפרנסים לתוכניות טלווזיה שזכורות לי מילדותי, כך שחוץ מלהסתכל על התמונות, גם כיף נורא לקרוא אותה.

אם זה מזכיר לכם את ג'ולי וג'וליה, לא טעיתם. זו היתה ההשראה של מריסה לבלוג.

(ובלי קשר – נכון שמריסה דומה קצת ללירון וויצמן? מתה על שתיהן)

מצאתי את הבלוג של מריסה דרך Fashion Forward. הנה כמה דוגמאות מהבלוג, שתבינו על מה אני מדברת:

לפני: חסרת צורה. אחרי: סקסית נורא.

לפני: צנועה וחסידית. אחרי: אופנת עילית

לפני: מהסדרה "שושלת" - אלקסיס וקריסטל. אחרי: כאילו של מעצב על.

לפני: קרועה, הרוסה, בדרך לאשפה. אחרי: מאוד אלגנטית ויפה.