עפיפונים

שיחות על החיים עם אייל (#28)

שיעור בביולוגיה
אני מציעה שתקראו בעיון, אולי יהיה בוחן בסוף.

אייל: אמא, אני רוצה שנכין היום פשטידת תירס.
אני: בסדר גמור, אין בעיה.
אייל: היום הכנו בגן פשטידת תירס, אבל לא באמת, הכנו מתירס של חרובים, בחצר.
אני: את מתכוון לגרגירים של החרובים?
אייל: כן, אבל לא אכלנו את זה. זה לא טוב לנו.
אני:  נכון, רק ציפורים אוכלות דברים כאלה.

<פאוזה. אייל חושב>

אייל: ציפורים, הם עפות באוויר, ואז ברגע שיורים בהם, הן נופלות וצ'יק צ'אק מתות.
אני: כן.
אייל: אבל אווזים הם אחרים. אווזים יכולים להתחמק מפצצות. יש להם מחזור חיים ארוך. אם יורים עליהם, הם יכולים להתחמק עם הגוף.
<הערה: לדעתי הוא מדבר על משהו מהסיפור של נילס הולגרסון ואווזי הבר>
אני: ולמי יש מחזור חיים קצר?
אייל: לפרפרים! הם מטילים ביצה, אחר כך יוצא זחל, הופך לגולם, הופך לפרפר, חי 5 ימים ומת! ואז זה חוזר על עצמו.
אני: נכון. ולמי עוד יש מחזור חיים ארוך?
אייל: לנו!

<מגיעים הביתה>

אייל: אמא, גם לצפרדעים יש מחזור חיים כמו לפרפרים. מטילים ביצה, יוצא ראשן, הופך לצפרדע – ואחרי כמה ימים היא מתה!

שיעור בדיפלומטיה, משא ומתן ואמנות המכירה
אייל: אבא, נכון שאחד זה לא הרבה?
בעלי: נכון.
אייל: ונכון שגם שתיים זה לא הרבה?
בעלי: נכון.
אייל: אז היום ראיתי רק פרק אחד של דורה.
<אני ובעלי צוחקים בהיסטריה. בעלי אומר לי: את חייבת לכתוב על זה בבלוג!>
בעלי: טוב, בסדר. אז כשנחזור הביתה תיראה עוד פרק של דורה.

אייל בבטן הדג

אייל הביא מהגן ערימה של ציורים. עברתי עליהם וממש התלהבתי מהציור הבא. הוא נראה לי ממש קסום: פרחים באחו שנעים להם ברוח, ועלי הכותרת שלהם מעופפים באוויר.

אני: אייל, איזה יופי של ציור! מה מצויר פה?
אייל: אמא, את מחזיקה אותו הפוך.
אני: אה (מסובבת את הציור).

אני: אז מה מצויר פה?
אייל: רואים פה מה שקורה בבטן של הדג. השערות למעלה הן בשביל לתפוס את החיידקים הרעים, שזה האדומים. יש את הכתומים, שזה גזר. יש את הירוקים, שזה ירקות ירוקים. יש כחול, שזה מים. יש תכלת, שזה מים מינרליים.  את רואה, יש פה אחד סגול שזה כחול ואדום שזה חיידק רע שבלע את המים. החיידקים הרעים מאוד מאוד מסוכנים. יש להם 14 ידיים!
אני: הבנתי. וואו. זה ממש מסביר מה שקורה בגוף שלו. זה בגוף של דג מסוים או בגוף של כל הדגים?
אייל: זה מה שקורה בגוף של הדג מהציור הקודם.

בריאת העולם על פי אייל

אייל: אמא, שתדעי לך, שאלוהים ברא את כל העולם, ולא הטבע.
אני: אתה בטוח?
אייל: כן. זה אלוהים עשה. בהתחלה היה תוהו ובוהו. זה בלגן. ואלוהים סידר את זה. ואמר ויהי אור וככה הוא ברא את האור. אחר כך הוא הפריד בין אור לחושך. הם לא הסתדרו ביחד. ולאור הוא קרא יום, ולחושך הוא קרא לילה. והוא ברא את המים והשמים. ואחר כך כל מיני חיות. בשישי ושבת, הוא נח, אז כל החיות הסתובבו להם ועשו כל מיני דברים.
אני: אבל אייל, מה עם האבולוציה?
אייל: אני לא יודע.

מה עושים? כיצד קבלת שבת אחת בגן הרסה הסברים שלמים על אבולוציה, על תאים בודדים שהתפתחו לייצורים שלמים, על כדור הארץ העגול, על היקום האינסופי? הזכרתי לעצמי שהילד בסך הכל בן 4 ו-7 חודשים, והחינוך הספקני שלו לא חייב להתחיל עכשיו. לא רציתי להרוס לו.
אבל לא היה קל להתאפק.