אתמול הקפיצו אותי מהעבודה לגן, כי אייל העלה חום ל-38.6. מיהרתי איתו למרפאה, ביודעי כי רופא הילדים מסיים את שעות הביקור של הבוקר ב-9:30. פיספסתי אותו בדקה אחת יותר מידי.
קבעתי תור למרפאה אחרת לצהריים, ואמרתי לאייל שהרופא הלך, ואנחנו נחזור מאוחר יותר.
מקץ שעה קלה…
אייל: הלך.
אני: מי הלך?
אייל: הרופא.
אני: לאן הרופא הלך?
אייל: הביתה לישון!
אני מקווה בשביל הרופא שאכן כך…
שיחות על החיים עם אייל (#4)
שיחות על החיים עם אייל (#3)
אייל: הלך הלך הלך הלך הלך הלך
אני: מי הלך? (חשבתי שהוא מדבר על אבא שלו)
אייל: קיפוד!
אני (מבינה את ההקשר): איזה קיפוד?
אייל: שמוליק!
אני (מתחכמת): לאן שמוליקיפוד הלך?
אייל: הביתה!
העיקר הבריאות
בשבועות האחרונים אייל היה חולה נון סטופ. זה התחיל בדלקת אוזניים, המשיך לוירוס עם חום ושיעולים, ואז שוב יומיים חום, והופ! דלקת אוזניים נוספת.
כל החודש אנחנו רצים בין תורים לרופא ילדים, מנסים למצוא סידור עם הסבתא או עם הגן, כדי שנוכל ללכת לעבודה, וזה פשוט לא נגמר.
כל החודש אני טוחנת שוקולד ואוכל משמין, בקושי ישנה, עצבנית ועייפה, מתה לכמה שעות לעצמי… לאיזה סיבובון בקניון… אבל במקום זה יש לנו אנטיביוטיקה, משאף ושאר מרעין בישין.
כך שרוב החודש כתבתי בבלוג בעיקר בראש שלי. אוהו, היו לי כל כך הרבה דברים לכתוב עליהם! אבל את רוב השטח במוח תפס "קומנדו מחלות" שלא אפשר לי רגע פנאי.
הבובון הקטן כבר בסדר, פחות או יותר. יש לנו השבוע ביקורת אצל רופאת הילדים ואצל רופאת א.א.ג. בשבוע הבא אנחנו בביקור אצל הומיאופתית (הבטיחו לי ברפואה המשלימה של הכללית שזה יפתור את הכל), ואני מקווה, שלכבוד השנה החדשה, בינואר יהיה הרבה יותר טוב.
עוד חודשיים יום הולדת שנתיים.
שיחות על החיים עם אייל (#2)
אייל: אבא גדווווול
האבא (בעלי): ומה אמא?
אייל: אמא חמודה!
האבא: וגם גדולה
אייל: לא, אמא חמודה!
האבא: נכון, אמא באמת מאוד חמודה…
איך ספק שחינכתי את הילד היטב 🙂 🙂 🙂
נעליים
פשוט להתעלף מהמתיקות הזאת…

שיחות על החיים עם אייל (#1)
אני (בתפקיד האמא): מי גדול?
אייל: אבא!
אני: ומי עוד?
אייל: אמא!
אני: ומה אתה?
אייל: אני אייל!
(האמא מתגלגלת מצחוק)
צחוק צחוק
| אין כמו צחוק של תינוק. במיוחד אם מדובר בתינוק שלך. כשאייל צוחק, גל של אושר מציף אותי. זו תחושה מיידית ואינסטינקטיבית של שמחה ללא גבולות, שמחה שממלאת אותי עד להתפקע. כשאייל צוחק, גל של רגשות אשמה מציף אותי. אני שואלת את עצמי – האם אני ראויה לצחוק הזה? האם אני אמא מספיק טובה? האם גם מחר הוא יצחק כשיראה אותי? פרדוקס, דיכוטומיה, או סתם…. חלק מהאמהות? |
![]() |
![]() |
|
יום ראשון בלי אייל
בעוד שבוע אני חוזרת לעבודה. מצאנו לאייל מטפלת, שתטפל בו ובעוד 2 תינוקות בביתה. היום התחלתי את ה"חפיפה" איתה. הבאתי אליה את אייל לשעה וחצי כדי שיכירו אחד את השני, בעוד אני מחכה בבית.
זה היה קשה.
מאוד קשה.
לי, זאת אומרת.
אם ביומיום אני לפעמים משתגעת שתהיה לי איזו חצי שעה של זמן רק לעצמי, בלי להניק או לשחק או להחליף חיתול או לנענע, אז הפעם… לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הסתובבתי כסהרורית בבית, שטפתי כלים, אכלתי משהו, ואחרי חצי שעה של חרדות – התקשרתי אליה. בדיוק כשהוא רצה לאכול ובכה.
לשמוע את הילד שלך בוכה בטלפון זה פשוט נורא. נורא. שיחררתי אותה כדי שתאכיל אותו, ואחרי חצי שעה התקשרתי שוב.
הוא בסדר גמור. אכל. החליפה לו חיתול. שיחקה איתו. הוא רגוע. נמצא בלול ומשחק. תבואי לקחת אותו כמו שקבענו.
הגעתי, לחוצה ורועדת. הילד שקט, רגוע, מחייך ומשחק. אמא שלו על סף התקף חרדה.
אימצתי אותו לליבי. נישקתי אותו. ילד שלי. נשמה שלי. איך עושים את זה? איך נפרדים? כל כך רציתי לחזור כבר לעבודה. התגעגעתי לעולם המבוגרים… ועכשיו, כשזה סוף סוף מגיע, קשה לי. קשה לי כל כך.
מחר אנחנו ממשיכות. נראה מה יהיה.
מצאו את ההבדלים
חתולי גדול…

וחתולי… פצפון.

ויקרא שמו בישראל: אייל
לא קל לקרוא בשם. מכיוון שאנו מאמינים ששמו של אדם משפיע על דרכו בחיים, התלבטנו ארוכות עוד בתקופת ההריון באיזה שם לקרוא לרך הנולד.
היו לנו הרבה קריטריונים. קודם כל, רצינו לקרוא לבננו בשם של בן, ולא בשם יוניסקסי. רצינו שם בעל 2 הברות לפחות (שם עם "משקל"), עם ניחוח ישראלי. שם גברי, עם עוצמה, ועם קונוטציה חיובית.
שיקולים נוספים היו שהשם לא יתחרז עם כל מיני קללות מעליבות, ושלא יזכיר כל מיני אנשים מוזרים מעברנו (השנוזל מכיתה ג'?).
הרבה שמות נזרקו לאוויר. לא הצלחנו להסכים על אף שם, מלבד אחד: אייל.
האמנתי שברגע שאראה אותו בבית החולים, אדע מה השם שמתאים לו. אז זהו, שלא. כשראיתי אותו, ידעתי אילו שמות לא יתאימו לו. השאלה היתה – האם הוא אייל?
קודם כל התלבטנו האם Eyal או Ayal.
Eyal משמעותו כוח, אומץ. כמו בתהילים (פ"ח, ה') – "נחשבתי עם יורדי בור, הייתי כגבר אין אייל". Ayal הוא בעל החיים, בן הזוג של האיילה (והפטרונוס של הארי פוטר!).
ניסיתי לדמיין מה אומר השם אייל עבורי. בשבילי הוא משדר אצילות, מלכותיות, עוצמה שקטה, מנהיגות מתוך בגרות ובשלות (לא מתוך מניפולציות או כוח הזרוע).
והילד? זוג עיניים כחולות מהממות שמסתכלות על סביבתן במבט עירני וסקרן (כן, אני מודעת לכך שהם בקושי רואים משהו בגיל הזה). ילד שדקרו אותו מס' פעמים בבדיקות הבילירובין, ועם זאת נשאר רגוע (אני בכיתי בשבילו). אין ספק – ילד עם עוצמה שקטה.
אז Eyal it is.


