עפיפונים

fun במזגן: הרצלילינבלום – מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! אנחנו משפחה שמטיילת בחורף, ואילו בחום הקיץ מעדיפה לשהות במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-8 חודשים, ופעוט בן שנתיים ו-5 חודשים.

בסוכות הוזמנתי לאירוע בלוגריות אמהות במוזיאון הרצלילינבלום בתל אביב, מוזיאון לבנקאות ולנוסטלגיה תל אביבית. ההזמנה הזו ממש "סגרה לי את הפינה" מבחינת פעילות לחופש, כך שביום המיועד מיהרתי להתייצב בשמחה, מצוידת באייל.
מוזיאון הרצלילינבלום הוקם על ידי בנק דיסקונט, והוא שוכן (כמה מפתיע) בפינת הרחובות הרצל ולילינבלום בתל אביב. לבניין עצמו קוראים בית שיף, והוא בית מראשית ימי תל אביב ששוחזר ושופץ. הוא פשוט יפיפה (כלות – לוקיישן מהמם לצילומי פרה-חתונה!).
המוזיאון מכיל תצוגות ופעילויות הן בנושאי בנקאות והן בנושאי נוסטלגיה תל אביבית, והוא מיועד לגילאי 6 ומעלה, וכמובן גם למבוגרים. המבוגרים, למשל, יהנו מתערוכה של הצלם סוסקין, הצלם של ראשית ימי תל אביב, עם תמונות מדהימות מארכיון המשפחה – למשל, משה דיין בילדותו.

התערוכה על אברהם סוסקין בהרצלילינבלום

המצלמה של סוסקין

עברנו פעילויות שונות שחלקן מאוד עניינו את אייל וחלקן ממש לא, אבל ראיתי שילדים אחרים בגילו דווקא כן התעניינו בהן. לדוגמא, ישנו חדר בו עברנו הסבר והדרכה על סחר חליפין.  ישנו חדר של מכונת כספומט עם הדגמה כיצד היא עובדת, ומכונה שמדפיסה פנקס צ'קים (הילדים גם קיבלו שטרות כסף פיקטיביים ופנקס צ'קים פיקטיבי).  ראינו דגם של תל אביב של פעם (אייל אוהב דגמים), ודגם של סניף בנק של פעם עם ספרים ומכונות חישוב ישנות. אייל התלהב מאוד מסרט התלת מימד שראינו, על איך תיראה הבנקאות בעתיד. בסוף גם שיחקנו משחק מגניב בשתי קבוצות שנועד לבחון את הידע שלנו על כסף ובנקאות. הקבוצה שלנו ניצחה ואייל היה ממש גאה ומבסוט.

סחר חליפין

סחר חליפין

דגם של תל אביב של פעם

דגם של תל אביב של פעם

דגם של סניף בנק ישן

דגם של סניף בנק ישן

איך כספומט עובד?

איך כספומט עובד?

אייל והכסף הפיקטיבי

אייל והכסף הפיקטיבי

מתכוננים לצפייה בסרט תלת מימד

מתכוננים לצפייה בסרט תלת מימד

מסכי ההקרנה

מסכי ההקרנה

יש פעילויות ותוכניות רבות במקום, וצריך לתאם את ההגעה מראש כך שתוכלו להצטרף לפעילות מתוכננת במקום, או שיתאימו פעילות בשבילכם. ניתן לבקר במוזיאון פעמים רבות ובכל פעם לעבור הדרכה אחרת.

בסך הכל, היה ביקור נחמד ביותר ומומלץ.

בקצרה:
אתר:
אתר המוזיאון כחלק מאתר דיסקונט
הנזק: הכניסה וההדרכה חינם. תצטרכו לשלם על האוטובוס לשם או על חניה (אנחנו הגענו באוטובוס וירדנו ליד מגדל שלום).
אכלנו: כיבוד שהוגש לנו במקום במסגרת האירוח. לא נראה לי שמותר לאכול בזמן הסיור.
קטנטנים: לא מתאים להם.
מדד הילד: 3 מתוך 5 (אייל אהב מאוד מאוד חלק מהפעילויות ולא התחבר לחלק אחר)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (אני מאוד אהבתי, אבל הנדנודים של אייל העיקו בשלב מסוים)
ועוד משהו: לאחר הביקור במוזיאון, הלכנו ברגל לנחלת בנימין ולגינת הכלבים בגן מאיר (כן, כן, בפעם הרביעית לאותו שבוע). בהזדמנות זו גם סיפרתי לאייל על מגדל שלום, שהיה הבניין הכי גבוה בארץ ואיך ביקרתי בו כשהייתי קטנה. גם שדרות רוטשילד קרובות, ובכלל אפשר לתכנן אחר כך טיול נחמד בתל אביב הקטנה של פעם (או סתם לעשות שופינג מטורף בחנויות ברח' הרצל וכפר גלעדי).

עלילות אייל בעיר הגדולה – יום בתל אביב

אחרי שעשיתי רשימה ארוכה של פעילויות אפשריות לחול המועד סוכות, נותר לראות מה אצליח לממש. למעשה, בימים שני-שלישי-רביעי קבעתי תוכניות מראש (אירוע בלוגריות  + ילדים, ומפגשים עם חברות), כך שבעצם נותר לי רק לתכנן את יום ראשון עצמו.
אני כל כך גאה בעצמי על היום הזה והפוסט הזה. זה היה אחד הימים הכי כיפיים בכלל, ועם אייל בפרט. למעשה, הפעם האחרונה שהייתי כל כך שמחה וכל כך נהניתי היתה לפני שנה, בלונדון. הצלחתי לשים בצד את הפרפקציוניזם, הקונטרול-פריקיות, החרדות והלחץ שלי, ופשוט לזרום  וליהנות מזמן איכות אמיתי עם הבן שלי.

קראתי על פעילויות לילדים בבית ביאליק בחול המועד סוכות. תמיד רציתי לבקר בבית ביאליק וזו נראתה לי כמו הזדמנות טובה. הסתכלתי על האיזור ב-google maps ופתאום נזכרתי שאני ובעלי טיילנו כבר לפחות פעמיים באיזור הזה של תל אביב בטיול מודרך. בסביבה יש את גן מאיר, סמטה פלונית, שוק הכרמל, נחלת בנימין ועוד. במוחי התחילה להתרקם לה תוכנית.
יום בתל אביב כולל הליכה ברגל. והרבה. חששתי מאוד שאייל ישתעמם, יתעייף ולא ישתף פעולה. לאחר קצת חשיבה, החלטתי להפוך את היום כולו למשחק בסגנון "I Spy". הכנתי לוח בן 9 ריבועים, כשבכל ריבוע יש ציור של דבר מסוים שצריך למצוא אותו. כדי להכניס עוד קצת "פלפל", הוספתי חוק נוסף – זה נחשב רק אם מצטלמים עם הדבר הנ"ל!! כדי שלא יקרה מצב שאייל יזהה את כל הדברים מרחוק תוך כמה דקות, ובזה יבוא הקץ על העניין כולו.
שילבתי בלוח דברים שידעתי שאני רוצה לבקר בהם או לעשות: נסיעה באוטובוס, האריה בסמטה פלונית, בבושקות בחנות "שוקה", המזרקה ברחבת בית העיר (ליד בית ביאליק) תפוזים בשוק הכרמל, עוגה בבית קפה. הוספתי גם כמה דברים שאפשר למצוא בכל מקום בתל אביב – כלב, חתול, אופניים. כך הובלתי את אייל ממקום למקום, כך צלחנו את ההליכה הארוכה מגן מאיר לנחלת בינימין, וכך גם הצלחתי להבטיח שנבקר לפחות בחלק מהמקומות שרציתי.
יחד עם זאת, הגדרתי לעצמי שביום הזה אני זורמת עם אייל. לא רוצה לראות הצגה בבית ביאליק? לא צריך. מעדיף לשבת שעה בבית קפה במקום לטייל? בבקשה. הזכרתי לעצמי שמדובר ביום חופש, שזמננו בידינו, שאנחנו לא ממהרים, שלא צריך להספיק כלום ושהכי חשוב זה שנבלה זמן ביחד.

הגענו לתל אביב בסביבות 9:00. חניתי בחניון של לונדון מיניסטור (שם יש לי מנוי), וצילמתי את אייל ברחוב שאול המלך עם הלוח הלא מסומן.

מתחילים את היום מחוץ ללונדון מיניסטור - אייל עם הלוח הלא מסומן

לקחנו קו 82 משאול המלך לרח' קינג ג'ורג' פינת רש"י, בדרך לתחנתנו הראשונה – גן מאיר. הנה הסימון הראשון בלוח שלנו – אוטובוס!

אייל באוטובוס

גן מאיר נראה פחות יפה ממה שזכרתי, אבל בכניסה אליו מרחוב קינג ג'ורג' התגלתה האטרקציה הגדולה והמשמעותית ביותר של היום הזה – וגם הבלתי צפויה ביותר ובלתי מתוכננת – גינת הכלבים של גן מאיר.
בגן מאיר יש מתחם סגור שבו ניתן לשחרר כלבים ולתת להם להתרוצץ ולשחק (אייל: אמא! זה גן שעשועים רק של כלבים!). אייל מאוד מאוד אוהב בעלי חיים, ומבחינתו היה מדובר בגן עדן. אחרי שסימנו את הסימון השני – כלב – ואייל הצטלם עם אחד הכלבים, הוא התפנה ללטף בקפידה כל כלב וכלב ששהה במתחם, להחליף איתו כמה מילים, ולהתרוצץ באושר כה וכה ביחד עם הכלבים.


בשלב מסוים ביקשתי ממנו שנזוז לכיוון בית ביאליק כדי לברר מתי מתחילה הפעילות שם, והבטחתי לו שנחזור לגינת הכלבים אחר כך.
הלכנו לרחוב טשרניחובסקי, טיפסנו במדרגות (מזל שיש לי זיכרון טוב, כי מפה לא לקחתי איתי…) והגענו לרחבת בית העיר, שם היתה לנו הזדמנות לסמן סימון שלישי בלוח – מזרקה! אייל התלהב מאוד מהדגים החמודים.

אחרי בירור של פרטי הפעילות בבית ביאליק, חזרנו בחזרה לעבר סניף טשרניחובסקי של "קפה קפה" כדי לאכול ארוחת בוקר. אנחנו בדרך כלל אוכלים ארוחת בוקר קלאסית של חביתה, סלט וממרחים, אבל היום היה יום פינוק מיוחד – אז החלטנו על קרואסונים. אני – שקדים, אייל – שוקולד.
סניף "קפה קפה" מקסים ויפה, אבל לא היו להם קרואסונים 🙁 החלטנו לא לוותר  על התוכנית, ועברנו לסניף "קפה לנדוור" בגן מאיר עצמו. הסניף היה כמעט ריק, העובדים ידידותיים והאווירה מקסימה. השתרענו לנו על ספה קלועה בחוץ, חיבקתי את אייל וליטפתי אותו, ונתתי לאושר להציף אותי בבת אחת.


מסתבר שלקפה יש "חתולת בית", ובעודה עסוקה בנשנוש נקניק שנתן לה בעל הבית, ניצלנו את ההזדמנות לעשות את הסימון הרביעי בלוח – חתול! ואייל גם דאג לקום ממקומו כל כמה דקות וללכת ללטף את החתולה…


בבית הקפה נשארנו המון זמן. היה לנו כל כך כיף ביחד שלא היתה ממש סיבה ללכת. אחרי זה חזרנו לגינת הכלבים, שם אייל שיחק עם הכלבים בכדור, וביקש לוותר על בית ביאליק כדי שיוכל לשחק עוד ועוד עם הכלבים. אני, כמובן, הסכמתי.

השעה כבר היתה 12:00 והחלטתי שצריך להמשיך הלאה. אמרתי לאייל שאנחנו יוצאים לצוד אריה, והתחלנו ללכת במעלה קינג ג'ורג' לעבר סמטה פלונית. אייל הופתע מאוד לראות את פסל האריה היפה בלב הסמטה המוזנחת הזו, והצטלם איתו בשמחה – יש לנו סימון חמישי!
בגדר ליד היו קשורים זוג אופניים – והנה גם סימון שישי יש לנו.


המשכנו לכיוון נחלת בנימין, שם הופתענו לגלות שהמקום הומה אדם ודוכני אומנות (חשבתי שרק בשלישי ושישי זה ככה). הסתכלנו על הדוכנים השונים , וגם קנינו 3 מיניאטורות של דרדסים ובית פטריה בשבילם. כשהגענו לרחוב רמב"ם, בדרך ל"שוקה", אייל פתאום זיהה קיוסק עם ארגזים של תפוזים בחזיתו – סימון שביעי!


"שוקה" היתה כל מה שציפיתי ויותר. פשוט חנות של אוצרות גם לילדים וגם לאמהות 🙂 והמחירים ממש ממש סבירים. קניתי לעצמי 3 סוגים של מנז'טים לקאפקייקס, מתנה לאחותי, ולאייל קניתי אבירים. צילמתי את אייל עם בבושקה – סימון שמיני!


בחיי שהייתי צריכה לעצור את עצמי שלא להעמיס חצי חנות…
שוק הכרמל הוא במרחק כמה פסיעות משם. משום מה חשבתי שבשוק נמצא איזו מסעדונת חמודה כדי לאכול בה, אבל יוק – אפילו בעלי הדוכנים לא ידעו להפנות אותי. במקום זה קנינו סוכריות גומי בתפזורת (אני ואייל חולקים את המחלה הזו…) וגם שייק בננה ומנגו (ואני התאפקתי על הדחף להעמיס ירקות וגבינות בזול), וחזרנו לתחילת נחלת בנימין, לאכול בשר באגאדיר.
אגאדיר היה מפוצץ לחלוטין, אבל במזל היו 2 מקומות פנויים על הבר, ואייל הרגיש מאוד "קול" לשבת על הכסא הגבוה, לפתור מבוך, למצוא הבדלים, ולנשנש שניצלונים וצ'יפס. אני אכלתי "סלט אגאדיר" – סלט חסה עם אבוקדו, גבינה מגוררת ונתחי פילה בקר שהיה מעולה.

בשלב הזה היינו מלאים ועייפים, והשעה היתה כמעט 14:00, אבל אייל בכל זאת רצה ללכת לבית ביאליק, וגם נותר לנו עוד סימון אחד – עוגה.
הצלחנו להגיע לבית ביאליק כמה דקות לפני הסגירה, הסתכלנו קצת על החדרים היפים והצבעוניים, ו… חזרנו שוב לגינת הכלבים בגן מאיר, לסיבוב ליטופים אחרון 🙂

רציתי שנבקר ב-Red Velvet כדי להשלים את הסימון האחרון – העוגה – אבל אייל היה כבר מותש, אז לסגירת היום הסתפקנו בעוגת שמרים מ"ארומה ת"א" שבלונדון מיניסטור ובשוקו חם לשנינו. נכנסנו לרכב ונסענו הביתה, מנשנשים בדרך סוכריות גומי…

הייתי מגדירה את היום הזה כ-"גדול מסכום כל חלקיו". בתכל'ס באמת שלא עשינו הרבה. לא היה פה טיול בטבע או תעסוקה חינוכית כלשהי. היה פשוט, אבל רגוע, מקסים, מהנה ומשמח. יום ביחד של אמא ובן. אני מסתכלת שוב ושוב על התמונות וכל כך מתרגשת. אין לי ספק שאזכור את היום הזה בחום להמון המון זמן.

רעיונות לחופשת סוכות

בחול המועד סוכות יאיר בגן, ואייל ואני בחופש. אני נרגשת. זו הזדמנות בשבילי לבלות אתו אחד-על-אחד, אם ובנה.
שתי פעילויות כבר די סגורות:
באחד הימים נלך ביחד לים, שם ניפגש עם חברותיי וילדיהן. אני כמובן בלחץ עצום. זה משהו שעוד לא עשיתי לפני כן (כלומר ללכת עם אייל לבד לים, או ללכת לים ללא בעלי, למעשה) ואני מקווה שנהנה אחד מחברתו של השני, ושלא יהיה חם מידי.
הזמינו אותי לאירוע של בלוגריות וילדיהן באחד המוזיאונים (לא אחשוף איזה, עבור אלמנט ההפתעה). אני מקווה שיצא לפועל.

רעיונות נוספים לבילוי בבוקר עם אייל:

  • טיול בעיר הגדולה, תל אביב: ביקור בבית ביאליק, האריה בסמטה פלונית, "שוקה" במתחם רמב"ם, שוק הכרמל, גן מאיר. צהריים ביחד, מיץ ועוגה ביחד.
  • מרכז מבקרים כלשהו. רבים מהם פתוחים בחול המועד סוכות ומציעים הדרכות לכל המשפחה. למשל: אתרי מקורות, השפד"ן.
  • משחק בית קפה ביתי. אייל אוהב לשחק בסמסונג גלאקסי במשחק של ניהול בית קפה (למעשה bakery). אני חושבת לאתגר אותו לפתוח בית קפה אצלנו בבית – בחירת שם, הכנת שלט, החלטה על תפריט עוגות ומשקאות, ולבסוף הזמנת אורחים (סבא וסבתא, שכנים, חברים, קרובי משפחה וכו') לבית הקפה ואירוח שלהם. התשלום – במטבעות שוקולד מזהב או ג'לי בלי.
  • תערוכת דגלי שמחת תורה ופעילות לילדים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (מרגש אותי באופן שקשה לי להסביר. מזכיר לי את הילדות ואת סבא וסבתא שלי).
  • תמונות בתערוכה – להקים תערוכת ציורים של הילדים (אייל יהיה האוצר) ולהזמין אורחים (סבא-סבתא, דודות וכו') לערב פתיחת התערוכה ואפשרות לרכישת ציורים (מטבעות שוקולד או ג'לי בלי).
  • בניית סוכה מארגז קרטון ענקי וקישוטה.
  • בניית כפר דרדסים מכוסות וקערות חד פעמיות.
  • סדנת קאפקייקס או בצק סוכר ביתית. אולי עם ילדים נוספים.
  • פסטיבל הפסיפס בנתניה
  • תערוכת א-ב-גע-דע בבית התפוצות
  • פסטיבל המדע 2011 במכון וייצמן
  • פעילות לילדים במוזיאון ישראל בירושלים

 

רעיונות לאחר הצהריים עם שני הילדים:

ופעילויות משפחתיות אפשריות:

מאחלת לכולכם חג שמח ומהנה 🙂

גן גורו

אני מתארחת בבלוג המקסים של שלומית, "בילויים קטנים" ומספרת שם על הביקור הכיפי ביותר שלנו בגן גורו.

ציטוט של אייל: "זה היה היום הכי כיפי בעולם".

קישור לפוסט שלי

לורי, פה גדול....

 

פעילויות לילדים במסעדת משק ברזילי בירקונה

משק ברזילי היא מסעדה צמחונית-אורגנית מקסימה, שאני מכירה כבר הרבה שנים. היא שוכנת בכניסה למושב ירקונה, ומלבד האוכל הטעים והבריאותי, יש בה אווירה קסומה ושלווה, שמזכירה נופים אחרים, ולא מקום שנמצא כמה מאות מטרים מקניון עזריאלי בהוד השרון… בשבוע שעבר הוזמנתי עם ילדיי להתנסות בפעילויות הקיץ החדשות לילדים שיש במסעדה. הפעילויות מתקיימות בימים א', ג' ו-ה', משעה 17:30, ומיועדות לילדים בגילאי 5-10, למרות שיתאימו גם לקטנים יותר (בליווי ההורים) או גדולים יותר. המטרה היא כמובן שההורים ישבו להם בנחת, ינשנשו, ובינתיים יותם הגנן יעסיק את הילדים. עלות הפעילות: 15 ש"ח.
כשהגענו למקום אייל התביית ישר על פינת החמורים, הביט בהם וניסה להאכילם בקש. אחר כך התמקמנו באחת החושות המוצלות שבחוץ, וחיכינו לתחילת הפעילות.


הפעילות מועברת על ידי יותם הגנן, שהיה מקסים ביותר, והתייחס לילדים ממש כמו דוד או אח גדול. קיבלנו בקבוקי זכוכית ישנים, וסיירנו במתחם הגינה האורגנית. יותם הסביר לנו על הצמחים והגידולים השונים, ואספנו דברים שניתן להכניסם לבקבוק. זכינו גם למופע ג'אגלינג קצר עם תפוזים. כשיש קבוצה גדולה יותר של ילדים (אנחנו היינו יחידים בפעילות ביום הזה), יותם עושה להם גם מעין "חפש את המטמון" עם משימות ופתקים שהוא מחביא בין הערוגות.


אחר כך חזרנו לסככה המוצלת, הוספנו לבקבוקים עדשים שחורות וכתומות ושעועית לבנה, וקישטנו את הבקבוקים בצבעי זכוכית.


משך הפעילות הוא שעה עד שעה וחצי, אבל יותם אומר שמצידו הילדים יכולים להישאר כמה זמן שהם רוצים, וזה בדיוק מה שאייל עשה. הוא חזר לבד לערוגות ולערימת החצץ, אסף עוד ועוד ממצאים, תפס כמה חיפושיות, ואף ערך סיור בגינה לאב ובנו שנקלעו למקום ("אני מכיר את האיזור פה, בואו אני אסביר לכם!"). הוא פשוט לא רצה ללכת הביתה, ובסופו של דבר היינו שם יותר משעתיים. אייל עדיין מדבר על המקום ורוצה לחזור לשם שוב.
נעים לשבת בחושות בחוץ. נשנשנו מאפינס פרג שהיה פשוט מעולה (ואני לא אוהבת פרג…), הילדים היו מבסוטים והעברנו אחר הצהריים כיפי במיוחד.


אני רוצה גם לציין לטובה את הצוות במקום, שהיה פשוט מקסים. אייל ראה מישהו מהצוות קוטף לואיזה מהערוגות, ניגש אליו והחל לשאול אותו שאלות. הוא קיבל יחס סבלני, מענה נעים והסברים לכל מה ששאל.  

למשק ברזילי יש דף בפייסבוק וגם אתר ב-rest. כדאי לעקוב, כי בחגים הם עורכים פעילויות שונות שמתאימות לכל המשפחה. במקום חנות של מוצרים אורגניים וניתן לקנות גם אוכל מוכן לקחת הביתה.
הייתי שמחה לערוך במקום אירוע קטן… הוא ממש קסום בעיני.

fun במזגן: מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! אנחנו משפחה שמטיילת בחורף, ואילו בחום הקיץ מעדיפה לשהות במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-4 חודשים, ופעוט בן שנתיים.

מה נשתנה הקיץ הזה מכל הקיצים? הקופונים! קנינו קופוני הנחה לכרטיסי כניסה למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (שהתכוונו לבקר בו בכל מקרה), ובאחת השבתות החמות שמנו פעמינו לשם. למרבה הצער, עד שהצלחנו להתארגן, לצאת מהבית, להגיע למקום ולחנות כבר היה 12:00, שעה סבירה לכל הדעות בימי שבת, אבל לא כאשר המוזיאון נסגר ב-14:00… השתדלנו לנצל את השעתיים שהיו לנו בצורה מיטבית.
אמנם ביקור במוזיאון זה נכנס לקטגוריה fun במזגן, אבל למען האמת, המוזיאון מורכב מביתנים לא גדולים (אך ממוזגים) עם שבילים ביניהם. מדובר במקום ענק (כפי שגיליתי כשלא הצלחנו למצוא את הפלנטריום, והקפנו כמעט את כל המקום ברגל) שחלקו גם בעלייה, אך יש לציין שרוב השבילים מקורים או מוצלים, והמקום נגיש בצורה נהדרת לנכים ועגלות ילדים.
הספקנו לבקר בביתן "אדם ועמלו" (תערוכה על כלים וחפצים לשימושים שונים ומחומרים שונים), ביתן הקרמיקה (כלי קרמיקה…) וגלריית מגדל (שם הוצגה תערוכה מעניינת עם ממצאים מסעודת אבירים באפולוניה). יש עוד ביתנים נוספים (זכוכית, נחושת, מוזיאון הדואר, ביתן הפולקלור ועוד). בעלי ואייל גם נכנסו לצפות במופע בפלנטריום (על אסטרונאוטים וסכנות בחלל). בחצר המוזיאון מפוזרים מוצגים אטרקטיביים – כבאית ישנה, רכבת ישנה, פסיפסים יפים ועוד. אני מניחה שעוד נשוב לשם.
אל תשכחו לקחת מפה מדלפק הכניסה, ולקרוא את ההערות שבה. יש שם טיפים והדרכה לתכנון הביקור במקום, והצטערתי מאוד שקראתי אותם רק בסוף הביקור ולא בהתחלה.

בביתן אדם ועמלו. היה נחמד להראות לאייל איך עשו דברים "פעם".

הפלנטריום

בביתן הקרמיקה. המוצגים האלו הזכירו לי את השירותים של החתולים, אך מדובר בגלוסקמאות לשמירת עצמות המת...

מטבח אבירים צלבני

מחוץ למוזיאון הדואר. אתם יודעים, זה מנייר.

אחד מקירות הפסיפס

כבאית ישנה ומהממת ששוחזרה

בקצרה:
אתר:
http://www.eretzmuseum.org.il/
הנזק: קודם כל חניה: 18 ש"ח. מבוגר: 42 ש"ח (הנחות לתושבי ת"א, סטודנטים, חיילים ואזרחים ותיקים). ילדים בחינם עד גיל 18. לפלנטריום קונים כרטיס בנפרד – 32 ש"ח (גם לילדים).
אכלנו: נשנושים שהבאנו מהבית. במקום יש בית קפה בשם "אנינה" שפתוח בשבת.
קטנטנים: יתרוצצו/יזחלו במסדרונות, או ישבו בעגלה. יש מוצגים שמתאימים גם להם כמו הרכבת.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (אייל מאוד אהב, אבל התעייף בשלב מסוים)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (היה חם)
ועוד משהו: כל הכבוד על ההקפדה על נגישות לנכים. שימו לב לשעות הפתיחה בשבת. חבל שגובים חניה מכולם ולא נותנים הנחה לבאי המוזיאון. מה שנקרא, תל אביב.

הקרקס הגיע אל העיר

הקרקס הגיע אל העיר שלנו. ממרפסת ביתנו אנו משקיפים על אוהל הקרקס האדום, מרחק הליכה של כמה מטרים.
כשהייתי ילדה, היו משדרים בערוץ הראשון תוכנית של קרקס. נפעמתי מההולכים על חבל, האיש שמכניס את ראשו ללוע הארי, היפיפיה המרחפת בין שמים לארץ.
היום אני סולדת מקרקסים, כנראה שאריות מהתקופה שלפני שאסרו על שימוש בבעלי חיים במופעי הקרקס.

בהתחלה התעלמתי מנוכחותו של הקרקס בחיינו. לבסוף נשברתי וקניתי זוג כרטיסים: לאייל ולבעלי.
זו היתה החלטה טובה.
אייל חזר נלהב ביותר מהפעלולים, מהאווירה, מהלהטוטנים ומהליצנים. חוויה אמיתית!
אני כמובן חששתי שאולי ינסה לעשות את הפעלולים בבית. כרגיל במקרה של אייל, לא היה ממה לחשוש. "היה שם איש שקפץ דרך חישוק שעולה באש", סיפר הילד בהתלהבות. "אוי, זה נשמע ממש מסוכן", ניסיתי להוריד את השיחה לקרקע. "כן, אבל הוא עשה את זה ממש מהר, וחוץ מזה הוא התאמן על זה המון המון המון זמן", סיכם אייל.
"נכון. כשמתאמנים הרבה ומנסים, בסוף מצליחים לעשות גם דברים מסובכים!", השחלתי אני את הזוית החינוכית.
גנים פולניים, בכל זאת.

התמונות צולמו ע"י בעלי.

מלון אלגרה בעין כרם

הוזמנתי למסיבת ההשקה של מלון אלגרה, מלון בוטיק חדש בעין כרם. המלון נחבא אל הכלים באחד מסימטאות עין כרם, ושוכן בבית עתיק ומקסים, ששופץ כמובן.
במלון 7 חדרים, שכל אחד מהם שונה מהשני בעיצובו. בכל חדר מכונת אספרסו יוקרתית, מיטה רכה ומפנקת, וחדר רחצה אינטימי, כולל חלוקי רחצה ופינוקים.
חצר המלון מקסימה ומלאה בפינות חמד. מהמרפסת העליונה אפשר לצפות בנוף המקסים של עין כרם, על כנסיותיה.

המקום כולו משדר רומנטיקה, שלווה ונינוחות, ואני ישר דימיינתי כמה כיף יהיה לחגוג במקום אירוע קטן – ברית, חתונה, מסיבת קוקטייל – עם אלכוהול ונשנושים במפלסים התחתונים, ומסיבת ריקודים במרפסת העליונה. אחר כך לפרוש לאחת הסוויטות ולשקוע בסדינים הצחורים… מקלחת טובה ומרעננת במקלחון היוקרתי או אמבטיה זוגית מפנקת בג'קוזי השיש השחור. מי יודע, לפעמים חלומות מתגשמים…

במקום יש שפע של הזדמנויות לצילומים נהדרים. הטאצ'ים הקטנים האלו – ספרים על אדן החלון, המנורות, הרצפה המצוירת – עושים את המקום הרבה יותר מאשר מכונת האספרסו היוקרתית, לדעתי.

תתרווחו לכם, ותהנו מהצילומים.

בית היוצר של עמותת "דרור"

עמותת "דרור" היא מלכ"ר שמטרתו לקדם ולשפר את איכות החיים של נפגעי הנפש בתחומי הדיור, התעסוקה והחברה באיזור השרון. העמותה הקימה בשיתוף עם עיריית רעננה את בית היוצר, שהוא מרכז אמנותי תעסוקתי עבור אמנים יוצרים ואמנים נפגעי נפש. המקום משמש כמרכז להכשרה בתחומי האמנות וכמרכז ליצירה וייצור של חפצי אמנות ייחודיים בתחומים: ציור, קרמיקה, זכוכית, מוזאיקה ותכשיטנות. במקום יש גלריה בה ניתן לרכוש מהיצירות. רוב החפצים הם שימושיים ויהוו מתנות נהדרות.
המרכז שוכן ברח' סולד 4 ברעננה, ופתוח בימים א'-ו' בין השעות 9:00-13:00.
לפני פסח נערכה השקה של הגלריה, ובמסגרת האירוע אף נערכה מכירה של היצירות. הנה תמונות מהמקום:

 

 

לזה קוראים מתנות עם משמעות. חשבו על כך בפעם הבאה כשאתם מעוניינים לתת מתנה למישהו, גם אם המישהו הזה הוא אתם. במקום עוד כלי בית או בונבוניירה, תנו מתנה ייחודית שגם עוזרת לאדם אחר להתפרנס ולהשתקם.

נ.ב. הפוסט הזה הוא לא מטעם אף אחד. נכחתי בהשקה וזה נראה לי מספיק חשוב לספר על המקום גם לאנשים אחרים. הרי בשביל מה יש לי בלוג?

פסטיבל דרום אדום – טיול משפחות בחבל הבשור

** פוסט זה פורסם גם בבלוג הבישול שלי, פשוט מבשלת **
** בבקשה הצביעו לבלוג שלי "פשוט מבשלת" בתחרות של סוגת. תודה! **

גילוי נאות: היינו אורחי כל המקומות הנזכרים כאן.

ביום שבת האחרון הוזמנתי יחד עם בלוגרים נוספים, על משפחותיהם, לסיור בחבל הבשור מטעם מארגני פסטיבל "דרום אדום". במהלך השנים לא ממש יצא לי לטייל בחבל ארץ זה. הייתי בשמורת בארי, הייתי בבתרונות רוחמה, ו… זהו פחות או יותר. גם אני וגם בעלי התלהבנו מהצ'אנס לטיול משפחתי בשבת בדרום.
כשיצאנו לדרך מתל אביב ירד גשם זלעפות, אך כשהגענו לתחנה הראשונה – מחלבת "צאלה" שליד מושב עין הבשור, השמיים כבר היו נקיים. ביקרנו בדיר הכבשים (החמודות והידידותיות) של המקום (אייל מאוד התלהב מהם וניסה להאכיל אותן בקש), ולאחר מכן התיישבנו לארוחת פיקניק עם סל פיקניק שקיבלנו. הסל הכיל ירקות חתוכים, סוגים שונים של גבינות, יוגורט תות, לחמניות, חמאה, ריבה, זיתים, והכל טעים טעים. ניתן לרכוש את הסל בשלושה מחלבות שבאיזור: מחלבת "צאלה" (בה ביקרנו), מחלבת דור צאלים ומחלבת "שביל החלב" בבארי. הסל יכלול אותם מוצרים, אבל הגבינות ישתנו לפי המחלבה שבה קונים אותו, ואפשר גם לשדרג בגבינות נוספות.
טעמנו גבינות "אשכול" (בסגנון אמנטל), "גררית" (בסגנון גאודה. מאוד אהבתי) ו"סחף" (בסגנון מנצ'גו. גם מאוד אהבתי) של מחלבת "שביל החלב" בבארי; גבינת "כלנית" (בסגנון ברי. בעלי מאוד אהב) ו"סביון" (צפתית) של מחלבת דור צאלים; היוגורט היה של מחלבת "צאלה" (הילדים חיסלו אותם). בנוסף טעמתי עוד כמה גבינות של "צאלה" על קצה המזלג – אהבתי מאוד את הסנט מור. את סל הפיקניק רצוי להזמין מראש, אך ניתן גם לקנות ספונטנית (סל זוגי יעלה 85 ש"ח בהזמנה מראש ו-95 ש"ח במקום. סל משפחתי יעלה 145 ש"ח בהזמנה מראש, ו-160 ש"ח במקום).
מחלבת צאלה פתוחה כל השבוע ונערכים בה סיורים וטעימות של גבינות. מדובר במקום שקט ומקסים, והילדים נהנו מאוד להתפלש בחול, לצוד חיפושיות, ללטף את הכלבים ולצפות בכבשים.

אייל מאכיל כבשים. תראו איך הוא מבסוט.

מגש גבינות. אני בהחלט תרמתי לחיסול שלו.

סל הפיקניק שקיבלנו

גבינות ועוד בסל הפיקניק

יוגורט כבשים עם תות. יאם יאם יאם.

יאיר בולס גבינות

כן, זו חיפושית ביד שלו. כן, אני מהאמהות שנותנות לילדים להתפלש בחול ובבוץ ולאסוף חרקים.

נסענו לאיזור נחל הבשור ודרך הבשור. בכל יום שבת מתקיימת שם "הפעלה מהאגדות". שחקנית בדמות שלגיה הצחיקה אותנו ודיברה איתנו על שמירה על הסביבה. אחר כך אני ואייל חצינו את גשר החבלים מעל נחל הבשור – איזה פחד! נאלצתי להעמיד פנים אמיצות כדי לעודד את אייל… שוטטנו על הביתרונות ואייל אסף אבנים קטנות.

שלגיה מדריכתנו

אייל האמיץ על הגשר (ואני עוד יותר אמיצה, כי הרהבתי עוז לצלם)

עוד אנשים אמיצים. הייתי צריכה להסביר לאייל למה הסבירות שהגשר ייקרע היא נמוכה. לא בטוחה שהייתי כל כך משכנעת.

משם נסענו לקיבוץ כיסופים, שלטעמי היתה התחנה הכי כיפית בטיול. פגשנו שם את רבקה ורפי המקסימים. רפי לקח אותנו לסיור חקלאי בשדות (מה שנקרא "תיירות חקלאית") – חפרנו בבוץ ומצאנו תפוחי אדמה, "משכנו בגזר" וגם קטפנו קלמנטינות ולימונים, וסחטנו מיץ. אייל היה כל כך גאה וכל כך נרגש מהרעיון שאבשל ירקות שהוא קטף! בנוסף לכך מגדלים בקיבוץ גם חיטה, אבוקדו (שקיבלנו כמה לקחת הביתה) ובצל. ניתן לבקר גם בלול וברפת.
עוד אטרקציה נחמדה שיש בכיסופים – מסלול "מירוצים" של טומקארים לילדים. הילדים (עד גיל 9 בליווי מבוגר) "נוהגים" בטומקאר לאורך מסלול מרופד צמיגים. אייל היה מאוד נרגש מכל החוויה הזו.
הסיור הוא בתשלום, אך מי שמתארח באירוח הכפרי של הקיבוץ (ואם לשפוט לפי השקט, הירוק, ורפי ורבקה החביבים – נראה לי שמדובר בחוויה כיפית ביותר) יכול לצאת לסיור בחינם.

רפי חופר ומוציא תפוחי אדמה. נכון תמונה יפה?

אייל מציג לראווה את אחד מתפוחי האדמה שהוציא

גזר, גזר, אין כמוהו גזר!

אייל, יאיר וגזרים

אייל קוטף קלמנטינות, החלק האהוב עליו בטיול

הפסטיבל מתקיים לאורך כל חודש פברואר, ואנחנו כבר החלטנו שבכל שבת החודש ניסע לחבל הבשור. אני מקווה שגם הכלניות יתחילו לצוץ. יש תחנות מידע בכל האיזור, ופעילויות נחמדות לכל המשפחה, למשל:

  • "שוק על המים" בגן לאומי פארק אשכול, בכל שבת עד ה-5/3: שוק איכרים עם כל טוב הנגב – גבינות, זיתים, לחמים, מרקחות, שמן זית ועוד מטעמים.
  • ב-12.2 – צעדת הכלניות של קק"ל בניר עם, לזכרה של שושנה דמארי.
  • עוד ב-12.2 – יריד אמנים בקיבוץ רוחמה (הזדמנות גם לטייל בשמורת בתרונות רוחמה המקסימה)
  • ב-12.2 וב-26.2 – "יער שרווד ורובין הוד" בקיבוץ ארז, פעילויות לילדים ושוק איכרים.
  • ב-18.2 – שוק אוכל ובישול מקומי באבשלום, שבו האופים והמבשלים של האיזור ימכרו את תוצרתם.
  • ב-25-26.2 – מטס כדורים פורחים בקיבוץ רוחמה! רצינו לנסוע לזה בשנה שעברה ולא יצא לנו. מקווה שהשנה כן נצליח להגיע.
  • בכל שבת יש סיורי פריחות של קק"ל בבארי וביער רוחמה.
  • סיורים חקלאיים בכפר מימון, "שביל הסלט", קיבוץ כיסופים, צאלים, גבולות ומחלבת "צאלה".

ויש עוד המון פעילויות! אפשר למצוא מידע באתר חבל הבשור או באתר הרשמי של הפסטיבל או בדף "דרום אדום" בפייסבוק.

הסתכלו על הנוף הזה (שדה חיטה בקיבוץ כיסופים). זה לא אחד מהנופים המקסימים ביותר בעולם? וזה שלנו!