עפיפונים

כמעט 3 חודשים בת 32

לפני כמעט 3 חודשים, ב-2 בנובמבר, מלאו לי 32 שנים.

יום ההולדת עצמו דווקא היה ממש נחמד. גם יצאתי עם בעלי למסעדת "סושי סמבה" ואכלנו ארוחה פשוט מעולה.

אבל מאז, דברים קצת התבלבלו. נפגעתי בברך ונתפס לי הגב, התחיל לי עומס מטורף בעבודה, ובעצם לא היה לי זמן לשבת ולחשוב על עצמי, על הגיל הזה, על מה שקורה ויקרה איתי.

באמצע דצמבר, כשנסעתי הביתה בחזרה מהמסיבה של הבלינגיות, היה לי קצת זמן עם עצמי לחשוב. תהיתי למה אני כל כך מתקשה לכתוב בבלוג ולמה אני כל כך מבולבלת.

ואז הבנתי את זה – אני פשוט משתנה.

רחלי של פעם לא היתה נוסעת לבד למסיבה של בנות שהיא מכירה היכרות קלושה, בלי חשש או חרדות, כי היא יודעת שהיא בטוח תמצא לה עם מי לדבר. והיא באמת מוצאת, ונהנית.

רחלי של פעם לא היתה מטופפת לה על עקבים, לבושה בשמלה פרחונית ונשית ומקושטת בכל מיני אקססוריז.

רחלי של פעם לא היתה הולכת לשוק מעצבים ונדחקת בין ההמון. היא היתה נשארת בבית.

רחלי של פעם זו בעצם רחלי של ה-4.5 שנים האחרונות. לפני כן אני לא זוכרת מה היה.

עכשיו תופסת את מקומה מישהי אחרת, שמפתיעה אותי כל פעם מחדש.

מה יקרה במהלך השנה הקרובה? אני לא יודעת. אני רק יודעת שעליתי על נתיב חדש, והדרך מסקרנת, כמו גם המקום שאליו אגיע בסוף.

בהצלחה לי.

ובכל זאת יש דברים שלא משתנים:

<גיקית>

32 הוא מספר מהמם. הוא מתחלק ב-2, 4, 8, 16, שזה מקסים בעיניי, וסכום ספרותיו הוא 5, שזה גם מקסים בעיניי. ומה שהכי הכי מקסים, זה שהוא שווה 2 בחזקת 5 (סכום הספרות)! וש-5, 3, 2 זו התחלת הסדרה של המספרים הראשוניים, ואני אוהבת מספרים ראשוניים.

</גיקית>

אייל בבטן הדג

אייל הביא מהגן ערימה של ציורים. עברתי עליהם וממש התלהבתי מהציור הבא. הוא נראה לי ממש קסום: פרחים באחו שנעים להם ברוח, ועלי הכותרת שלהם מעופפים באוויר.

אני: אייל, איזה יופי של ציור! מה מצויר פה?
אייל: אמא, את מחזיקה אותו הפוך.
אני: אה (מסובבת את הציור).

אני: אז מה מצויר פה?
אייל: רואים פה מה שקורה בבטן של הדג. השערות למעלה הן בשביל לתפוס את החיידקים הרעים, שזה האדומים. יש את הכתומים, שזה גזר. יש את הירוקים, שזה ירקות ירוקים. יש כחול, שזה מים. יש תכלת, שזה מים מינרליים.  את רואה, יש פה אחד סגול שזה כחול ואדום שזה חיידק רע שבלע את המים. החיידקים הרעים מאוד מאוד מסוכנים. יש להם 14 ידיים!
אני: הבנתי. וואו. זה ממש מסביר מה שקורה בגוף שלו. זה בגוף של דג מסוים או בגוף של כל הדגים?
אייל: זה מה שקורה בגוף של הדג מהציור הקודם.

שיחות על החיים עם אייל (#25)

בטברנה, עם אייל
אייל למד בצהרון על יוון והתרבות היוונית.
אייל: אמא, את יודעת, היוונים מאמינים באלים ובמפלצות, וגם בכאלו שהם חצי אדם וחצי אל.
אני: ומה עוד למדת על היוונים?
אייל: בחגיגות, הם אוהבים לשבור צלחות. הם שברו את כל הצלחות שלהם, ואז לא נשאר להם במה לאכול. אז במקום זה הם התחילו למעוך כוסות מפלסטיק. הם זורקים אותם על הרצפה והם נמעכות. גם עם זה היתה בעיה, אז במקום זה הם התחילו לפרק פרחים ולהעיף עלי כותרת באוויר ככה שיפלו על הרצפה.

ועל זה נאמר- HUH?!

מקום לדאגה
 אייל ביקש שאשכב במיטה לצידו לכמה דקות.
אני: אייל, למה אתה לא עוצם עיניים וישן?
אייל: אני לא מצליח להירדם כי יש לי דאגות.
אני: איזה דאגות יש לך? מה מדאיג אותך?
אייל: אני לא יודע. אבל הן תיכף יעברו ואז אני ארדם.

תחזית מזג האוויר
אייל
: אמא, את יודעת, העצים התבלבלו. הם חושבים שעכשיו סתיו.
אני: אז מה עכשיו אם לא סתיו?
אייל: עכשיו חם ונעים.

וואלה, צודק.

  אייל(ת) מטיילת
לאייל יש חום.
אייל: אמא, אני לא מרגיש טוב. אני ממש מעולף.
<פתאום מחייך>
אולי אשב לך על האף?

(ההורים מביניכם בוודאי זיהו את הציטוט מ"איילת מטיילת" של רינת הופר. לנטולי הילדים – חכו, גם זה יגיע).

פאפארצי
אני: אייל, תסתכל אליי ותחייך, אני רוצה לצלם אותך.
אייל (זועף): אמא, אני לא מעוניין כרגע בצילומים!

אסון השריפה בכרמל

אייל אמר לי היום שאש היא לא כל כך חזקה. יש הרבה דברים שיכולים לכבות אותה: מים יכולים לכבות אותה. בוץ. חול. שמיכה. יהלום טהור הוא חזק, אבל אש היא די חלשה.

לצערי הרב, הפעם הילד החכם שלי לא צודק.

התמונות בסרטון הבא נראות כאילו הן לקוחות ממציאות אחרת. עולם אחר. פצצת האטום על הירושימה זה הדבר הראשון שעלה לי בראש. קשה לתפוס שזה קורה אצלנו, בארץ שלנו. מזעזע.

יצירה לחג החנוכה, מאת אייל

חג חנוכה שמח!

לפני שבוע, אייל צייר בצהרון את הציור הבא:

לאחר מכן שוחחנו על היצירה. אני רוצה להבהיר – מדובר בתיעוד של שיחה אמיתית. לא המצאתי פה כלום! יש באמת ילד כזה! והוא שלי! אני ילדתי אותו! השיחה הזו השאירה אותי speechless.

אני: אייל, וואו, איזה ציור יפה! כל כך ריאליסטי. מה מצויר פה?
אייל: זה קודש הקודשים.
אני: ומי נמצא בו?
אייל: יש פה את המנורה ואת הכהן הגדול. הכהן הגדול יכול להיכנס לקודש הקודשים רק ביום כיפור. אני ציירתי פה מה קורה ביום כיפור.
אני: אה, הבנתי. ומה זה הפרח הזה?
אייל: זה פרח שחור שנמצא מחוץ לקודש הקודשים.
אני: פרח מאוד מעניין. אף פעם לא ראיתי פרח שחור.
אייל: זה פרח מאוד מסוכן!
אני: למה הוא מסוכן?
אייל: כי חיים עליו פרפרים ירוקים.
אני: אוקיי. ומה מסוכן בהם?
אייל: הם מסוכנים כי הם אוכלים עור אדם!
אני: אוי ואבוי.

<… מאוחר יותר…>

אייל: אמא, אני צבעתי את האוויר בקודש בקודשים בצבע ורוד.
אני: למה?
אייל: כי השפריצו שם חומר כזה ורוד, כדי שיהיה אפשר לראות את התזוזה של האוויר.
אני: אה, אוקיי.

<… מאוחר יותר…>

אני: אייל, מה הכהן הגדול לובש?
אייל: כלום
אני: מה זאת אומרת? מה, הוא עירום?
אייל: לא, הוא לובש חולצת חוזק.
אני: מה זה חולצת חוזק?
אייל: זו חולצה שנותנת כוח, ואז אתה נהיה מאוד חכם. הכהן הגדול הוא מאוד חכם.
אני: וואו.
אייל: בואי אני אסביר לך איפה קונים חולצה חוזק.
אני: איפה?
אייל: זאת חנות שנמצאת בירושלים, ברוחוב אנטלסיטה, בבית מס' 49. נכנסים למעלית מס' 403099. נכנסים לחנות מספר 3010049, לחדר מים. זה במדף 43 בצד ימין למטה.
אני: שם נמצאות חולצות החוזק?
אייל: כן.
אני: ואיך חולצת חוזק נראית?
אייל: תראי בציור של הכהן הגדול. זאת בעצם חליפה שמכסה גם את הפנים. הידיים בצבע אדום. הבטן בצבע חום. יש חורים לעיניים בצבע כחול, והפנים לבנים בהירים. 
אני: אייל, איך אתה יודע מה יש בקודש הקודשים? אתם למדתם על זה בגן?
אייל: לא, אני הוצאתי את זה מהראש שלי. דמיינתי את זה. ראיתי בדמיון איך נראה קודש הקודשים והכהן הגדול, ואז ציירתי את מה שראיתי.

<… מאוחר יותר, בעלי חוזר הביתה …>

אני (לבעלי): ראית איזה ציור מדהים אייל צייר?
אייל: תראה, אני ציירתי את מנורת שבעת הקנים, ולא שכחתי את השמש!

חג חנוכה שמח לכולכם! גם אם נשכח להדליק את החנוכיה יום אחד, אין ספק שכבר יש לנו מאור גדול בבית.

window shopping וירטואלי ב-asos

אני אוהבת את Asos, וכבר יצא לי לקנות משם בגדים מספר פעמים. לא כל הקניות נחלו הצלחה, אבל יש כמה פריטים שאני "חורשת" עליהם בשמחה, ויודעת – שלא רק שקניתי אותם במחיר נמוך יחסית, אלא שגם בסביבתי הקרובה רק לי יש אותם, וזה לא פחות חשוב. יצוינו לשבח עגילי הרובוט, שמלת אינדיגו מהממת, חצאית עפרון אפורה, ושמלות שחורות נהדרות (שקניתי כשהייתי 2 מידות יותר, ולכן כעת אינני לובשת אותן).

בתקופה האחרונה אני בדיאטת קניות רצינית, בניסיון לצמצם הוצאות. כואב קצת "לשטוף" את העיניים בידיעה שצריך להימנע מקניה… ולכן חשבתי להציג את הפריטים כאן בבלוג. אם הם לא יהיו שלי במציאות, לפחות יהיו שלי וירטואלית!

כל הפריטים והתמונות מ-Asos Outlet.

Pearls Dress של Religion. מהממת בעיניי. 16 פאונד. יש גם בלבן.

טופ אסימטרי עם הדפס, של Nikka. יש לי חיבה לא מוסברת לטופים אסימטריים. ויש לי גם טעם יקר - 38 פאונד.

Malaga Tulip Skirt של Ben Sherman. מקסימה. 15 פאונד.

חצאית ג'ינס טאי-דאי שחורה של פרנץ' קונקשן. לו רק היתה שלי. הייתי לובשת אותה לכל מקום כמעט. 15 פאונד.

Pleated Dress של Lungta De Fancy. היא מאוד יפה ומיוחדת, אבל עשויה כמעט כולה מפוליאסטר. עבור 65 פאונד, הייתי מצפה ליותר.

Bandeau Dress עם הדפס פרחי פרג של Yumi. נכון שהיא מקסימה? רק חבל שגם אם הייתי יכולה לקנות אותה, היא בטוח היתה יושבת עליי מזעזע. 14 פאונד. יש גם בשחור (מעט פרחי לדעתי).

שמלה מודפסת של מיס סיקסטי. אני אוהבת את הצבעים והגזרה, את המחיר פחות. 28 פאונד.

שיחות על החיים עם אייל (#24)

 הפתעה!
אייל: אמא, אני אצייר לך היום ציור
אני (מחייכת): איזה כיף לי
אייל: זו תהיה הפתעה! אני אצייר לך לב…
בעלי: אבל אייל, אם זו הפתעה אז אולי כדאי שלא תגלה לאמא מה אתה מצייר, כדי שזו באמת תהיה הפתעה בשבילה.
אייל: אני אספר לה רק על המסגרת ועל מה שמצויר בפנים, אבל אני לא אגלה לה מה מצויר למטה!! (מאוד מרוצה מעצמו)

12 חודשים
הסתבר לי היום שאייל יודע לומר את כל החודשים שבלוח השנה הלועזי לפי הסדר.
אני: אייל, גם את החודשים העבריים אתה יודע להגיד?
אייל: בטח – תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, נייר, סיון, תמנון, אב, אלול!

שיחות על החיים עם אייל (#23)

מה זאת אהבה
אייל: אמא, את יודעת הכל.
אני (מחייכת): באמת?
אייל: אאאאאה, כן, אני אוהב אותך אז אני חושב שאת יודעת הכל.

המהנדס
אייל
: אמא, הייתי עם אבא בחנות חיות והחלטנו שאנחנו נקנה דגים ונעשה לנו אקווריום בבית.
אני: אוקיי.
אייל: ונקנה גם רשת קטנה כזו, כדי שאם המים יהיו מלוכלכים, אנחנו נוציא איתה את הדגים, נשים אותם בכוס, ננקה את המים, ואז נחזיר אותם.
אני: בסדר גמור.
אייל: אבל לי יש רעיון יותר טוב.
אני: מה הרעיון?
אייל: אנחנו נחבר צינורות לצדדים של האקווריום, ומהם יצאו המים המלוכלכים. אנחנו נחבר את הצינורות האלה לקיר, והם יעברו בתוך הקיר ויגיעו עד לים, ואז המים המלוכלכים יצאו לים, והמים באקווריום יתחלפו במים נקיים.
אני: וואו, איזה רעיון מעניין!
אייל (מאוד מאוד מרוצה מעצמו): כן, זה רעיון הרבה יותר טוב מהרעיון של אבא!

מדריך אופנתי לאמהות לבנים קטנים – מה לא ללבוש

יכול להיות שזה מתאים גם לאמהות לבנות. אני לא יודעת. אין לי ניסיון בזה. בעלי עדיין לא הצליח לייצר אחת.

א. אל תלבשי לבן
אני באמת צריכה לפרט על הכתמים שישמחו להתנוסס על בגדייך לנצח לאחר אחר הצהריים עם הילדים?

ב. אל תלבשי שחור
כתמים, אמרנו? דמייני כתמי חומוס וחלבה מהסנדביץ' של שעה 16:00 במשפחתון על השמלה השחורה היפה שלך. I rest my case.

ג. אל תנעלי נעלים עם עקב דק
אלא אם כן בא לך להיתקע איתם במשטח הגומי בגן השעשועים הסמוך (קרה לי), לשקוע איתן בחול (קרה לי) או לנקוע את קרסולך בעודך רצה אחרי פעוט בן שנה וחצי (עדיין לא קרה לי, טפו טפו).

ד. אל תלבשי חצאיות ושמלות
נסי לשבת על הדשא עם חצאית עיפרון בגזרה גבוהה. בדיוק.
אני גם לא הייתי לוקחת את הסיכון שאחד הילדים ינסה לראות מה קורה כשמרימים לאמא את החצאית המתנפנפת, וזה בדיוק היום של התחתונים האפורים מרוב כביסה.

ה. אל תלבשי חולצות מעטפת
ילדים מושכים חולצות. כשילדים מושכים חולצות מעטפת – כל העולם יכול לראות ממקור ראשון מה צבע החזיה שלך. לא צריך אפילו קמפיין בפייסבוק בשביל זה.

ו. אל תענדי עגילים
יש שתי אפשרויות – או שהילד ירחיב לך את החור ע"י אפקט המשיכה, או שהוא סתם יפרק לך אותם (ע"י אותו אפקט). מילא האוזניים, אבל לא חבל על העגילים ה-one of a kind המהממים שקנית ב-Etsy?

ז. אל תענדי שרשראות ארוכות/שרשראות בכלל
יש כמה אפשרויות – או שהילד יקרע אותן, או שהוא ילעס אותן, או שהוא יפרק אותן. תלוי בילד ובשרשרת.

ח. אל תלבשי בדי לייקרה
זה מבליט את הצמיגים, ולידיעתך (אלא אם מדובר בקוראת גלית גוטמן) – אחרי 2 לידות יש צמיגים. כשאת רזה הם פשוט קטנים יותר.
חוץ מזה, לא נעים להזיע בבד לייקרה כשאת בגינה הציבורית מטפסת על סולמות, מתגלשת במגלשות ורודפת אחרי הפעוט. זה לא חדר כושר פה.

ט. אל תסתובבי בלי חבילת מגבונים צמודה
במידה ועברת על אחד מהחוקים הנ"ל, זה יכול להציל אותך.
וזה גם טוב בשביל להחליף חיתולים ולנקות את הפנים והידיים של הילדים – תארי לעצמך!

זקוקה לנעליים לחורף

החלטתי שנעלי החורף הנוכחיות שלי כבר אינן שמישות/אופנתיות/לא בא לי עליהן, ולכן עליי להשיג לי זוגות חדשים. הבעיה היא שבכיסי אין ממון רב (גם לא בחשבון הבנק), אבל העיניים – רואות ורוצות הרבה…
קראתי בבלוג של גיברת קאופמן על קטלוג החורף המפתיע של נעלי "גלי", ונכנסתי להסתכל באתר שלהם.
וואו, איזו הפתעה! מצאתי מליון זוגות שאני רוצה. כמובן ש"גלי" בדרך כלל לא נחשבים כשם נרדף לאיכות, אבל אני יכולה להגיד שכל הסנדלים שקניתי שם אי פעם החזיקו מעמד שנים ואף היו נוחים מאוד, שזה לא פחות חשוב. אני עדיין זוכרת בחיבה זוג סנדלי עקב בצבע שחור ששימש אותי כ-5 שנים, והיה זוג סנדלי העקב הכי נוח שנעלתי מעודי, מנוחתו עדן *סניף* :'-(
שיהיה ברור, לא קיבלתי כלום מהיח"צ של גלי ולא יוצא לי כלום מהפוסט הזה, מלבד האפשרות להזיל ריר על דגמי הנעליים, עד שאלך לרכוש אותם במציאות. אין איזה מבצע 1+1 בקרוב או משהו??!!

כל התמונות נלקחו מהאתר של "גלי".

שתדעו לכם, שאת אלו כבר קניתי, עם הגיפטקארד של ראש השנה. מחכה כבר לנעול אותן עם ג'ינס.

אלו יהיו שלי החורף. או, כן. הם יהיו שלי.

מעניין אם הן נוחות.

קלאסיות

לא יודעת. בא לי מנומר. יראה מעולה עם תלבושת כל-שחורה, לדעתי.

קלאסי, שחור, עקב קטן, מושלם. מעניין אם זה נוח גם לכף רגל רחבה.

לקניות בסופרמרקט או לאחר הצהריים עם הילדים