אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה ו-3 חודשים.

 אחותו של בעלי גרה בחיפה, ובשבת האחרונה שילבנו ביקור משפחתי ביחד עם ביקור במוזיאון מדעטק בחיפה. הרי לא ייתכן שמשפחת גיקים כמונו תפספס את תערוכת העולם הרובוטי! ואכן, נהנינו מאוד בתערוכה.
למעשה מדובר בתערוכה על תכונות ומאפיינים מיוחדים של בעלי חיים, והתכנים מועברים באמצעות שימוש ברובוטים ובפעילויות שונות. לדוגמא – יכולות הסונאר של העטלף, יכולת ההסוואה של הזיקית ועוד. בנוסף לתערוכה, מתקיים פעם בחצי שעה "מופע רובוטים", שבו מציגים רובוט כלב יפני (ח-מ-ו-ד, חייבת כזה!), ורובוט דמוי אדם בשם Nao. בילינו שם שעה וחצי, ואם זה היה תלוי באייל כנראה שהיינו נשארים שם עד עצם היום הזה. למרבה הצער/המזל (תלוי את מי שואלים. אני בשלב הזה בקושי יכולתי לעמוד על הרגליים), הוא היה צריך לשירותים ולכן נאלצנו לעזוב את התערוכה. וכאן הקאץ' – התערוכה מתקיימת באולם סגור (שכדי למצוא אותו תצטרכו לעבור מסע כומתה זעיר), שאין בו שירותים – ואם יוצאים ממנו, אי אפשר לחזור! כך שכדאי מאוד לבקר בשירותים לפני שאתם נכנסים לשם. תסלחו לי – אבל במחיר של כמעט 150 ש"ח לשני מבוגרים, הייתי מצפה שלפחות יהיו שם שירותים כימיים.
רצוי להזמין לתערוכה כרטיסים מראש – משום שיש להתחייב לגבי השעה שבה מבקרים בה, ולא בטוח שיהיו לכם כרטיסים. אנחנו ביקרנו ביום שבת ב-16:00, והמקום לא היה עמוס, כך שזה מומלץ.
לאחר הביקור בתערוכה שוטטנו בין הדינוזאורים הצבעוניים שבחצר המוזיאון, ולאחר מכן נכנסנו לאגף "הרגיל" שלו. היינו מאוד עייפים ולכן הסתפקנו בביקור רק בכמה חדרים – ביניהם התערוכה האקולוגית (מגניב), תערוכת משחקי חשיבה, תערוכת "Toy Story" (מקסים – ומיועד למבוגרים. מדובר בתערוכת צעצועי רטרו) וחדר "מכרמל לים" עם פוחלצים של ציפורים וחיות אחרות. הכי הכי מגניב היה המיצג "מכונת הזמן", שבו מצלמת וידאו מצלמת אותך, ומקרינה את הסרט ב-delay של כמה שניות, כך שאתה יכול לעמוד ולצפות בעצמך מלפני כמה שניות.
אין ספק שזהו מוזיאון שאפשר לבקר בו במשך יום שלם, ושלא נופל ברמתו ממוזיאונים דומים בחו"ל. בכניסה למוזיאון יש משחקיה לקטנטנים, אם אחד ההורים לא בקטע ומעדיף לבלות שם במקום בתערוכות. חנות המוזיאון היתה פתוחה בשבת, אך הקפיטריה – סגורה.

שלט בתערוכה שאהבתי מאוד. ציטוט של אייזיק אסימוב (who else).

רובו-ג'ירפה

אייל הורג ג'וקים וירטואליים. זה היה ממש כיף.

וגם יאיר הורג ג'וקים וירטואליים

הילדים עושים גלים ותופסים דגים

אייל מתפעל את הרובו-זיקית

אייל מדגמן יכולות הסוואה. נכון מתאים לו ירוק?

אייל תופס חרקים

הרובוט דמוי האדם, שניתן גם "לדבר" איתו (כלומר עם מי שמפעיל אותו). יאיר פחד ממנו ואייל הסתכל עליו בחשד.

מי יגיע ראשון במירוץ הדיונונים?

אייל רוקד במיצג התופים הרובוטיים, אחד החלקים האהובים עליו בתערוכה

בקצרה:
אתר: http://www.madatech.org.il/
הנזק: 74 ש"ח למבוגר, סה"כ 148 ש"ח. יקר מאוד, אבל בטח אפשר למצוא כרטיסים מוזלים דרך ועדי עובדים שונים. על הילדים משלמים מגיל 5 (64 ש"ח). יש גם כרטיס משפחתי.
אכלנו: היינו אחרי ארוחת צהריים, אז הסתפקנו בבננות מהבית. הקפיטריה לא היתה פתוחה.
קטנטנים: יאיר נהנה מאוד להתרוצץ בתערוכה, להרוג ג'וקים וירטואליים ולעשות גלים.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בגלל המחיר ובגלל היעדר שירותים)
ועוד משהו: בניין המדעטק (בניין הטכניון הישן) פשוט יפיפה, במיוחד חלונותיו המקושתים. כלות חיפאיות, כבר אימצתם את הלוקיישן הזה לצילומי החתונה שלכן? זה מה שאני הייתי עושה.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה ו-3 חודשים.

ביום שבת האחרון נסענו לבקר את ההורים של בעלי באשקלון. לכבוד ראש השנה המתקרב, ומפאת הקרבה הגיאוגרפית, החלטנו לבקר לפני כן בבית הדבש והדבורה בקיבוץ יד מרדכי.
בבית הדבש הפעילות אורכת כשעה. התחלנו בהכנת נרות מדונג של דבורים. לאחר מכן נגה המדריכה הסבירה לנו על הדבורים והכוורת, וראינו סרט. נגה לבשה את בגדי הדבוראי, יצאה החוצה, ודרך חלון זכוכית ראינו כיצד היא מטפלת בכוורת ומרחיקה את הדבורים באמצעות עשן. עוד קצת הסברים ועוד סרט, וההדרכה הסתיימה. עשינו סיבוב בתערוכה שבמקום, ולאחר מכן יצאנו החוצה. בכניסה יש גם חנות למכירת מוצרים של יד מרדכי, כלים, ספרים ועוד. אנחנו קנינו דבש בתוספת לואיזה וכן ספר לילדים על הדבש והדבורים.

הביקור וההדרכה היו מעניינים ונחמדים, ולמדנו לא מעט. בקיבוץ יד מרדכי יש פעילויות רבות למשפחות: סיור בטרקטור ברחבי הקיבוץ, צפייה בחליבה ברפת, גלריה לאמנות, מוזיאון "קיבוץ של פעם", מוזיאון "משואה לתקומה", שחזור עמדות הקרב מול המצרים במלחמת השחרור, ועוד. אנחנו הסתפקנו בביקור בבית הדבש, כי חיכתה לנו ארוחת צהריים באשקלון (וגם כי היה חם). בפעם אחרת נבוא לביקור נוסף וניקח חלק בפעילויות הנוספות.

מצטלמים בתור דבוראים

אייל והדבורים (כן, הן אמיתיות, חיות וזזות)

אייל ונר הדונג שהכין

צופים בסרט

נגה המדריכה בהדגמה עם כוורת אמיתית

אני ואייל בתערוכה, עם דגם של דבוראי

בקצרה:
אתר: כאן או כאן
הנזק: הפעילות בבית הדבש עולה 16 ש"ח למשתתף. הפעילויות הנוספות הן בתוספת תשלום. כרטיס משולב לכל הפעילויות עולה 35 ש"ח לילד, 30 ש"ח למבוגר.
אכלנו: מאפינס שהבאנו מהבית, טעימות דבש בבית הדבש, ארוחת צהריים במסעדת "ניצחון" באשקלון.
קטנטנים: למרבה הפתעתי יאיר ישב עליי בשקט והקשיב לכל המתרחש. הוא גם שיחק בנר הדונג.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (היה קצת קצר מידי)
ועוד משהו: נגה המדריכה היתה מקסימה ומצחיקה, אבל ההתחככות עם עמך ישראל לא היתה קלה לי. הורים, אם הילד שלכם מקשקש ומפריע לשאר, מן הראוי שתגידו לו משהו.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

  מוזיאון האדם והחי שוכן בפארק הלאומי ברמת גן. מעולם לא שמעתי עליו, ובפארק עצמו הייתי רק פעם אחת לפני כן. מביך מעט עבור בחורה שגרה במרכז הארץ, לדעתי… בכל אופן, היינו צריכים למצוא משהו לעשות בחום הנורא הזה, ואחרי שקראתי באתר של המוזיאון שהוא מכיל תערוכה על דינוזאורים, ושהוא פתוח בשבת, זה נראה לי מתאים לנו.
הפארק התגלה כפינת חמד בלב שכונה ברמת גן: אגם, ברווזים, מפלים מלאכותיים, עצים, צל, גינות יפות, מתקני משחקים ועוד. המוזיאון עצמו מתחבא באמצע הפארק ולקח לנו קצת זמן למצוא אותו (נעזרנו באחד העובדים של הפארק), מכיוון שאין שום שילוט שמצביע אליו. אתם הולכים בשביל עד שאתם רואים מימינכם איזור של מתקני ספורט, ואז מתחילים לחצות את המדשאות עד שמגיעים למין סככה/סוכה שעשויה מענפי עץ מטפסים. חוצים אותה ועוברים בשביל בין ערוגות פרחים, ואז מגיעים למוזיאון.
המוזיאון היה ריק לחלוטין ממבקרים. ריק. לחלוטין. כשהיינו בערך באמצע, שמענו שעוד משפחה הגיעה. היה לנו אותו לגמרי לעצמנו. המוזיאון בנוי בצורה מעגלית ומכיל מספר תערוכות אחת אחרי השניה: תערוכה חדשה עם פסלים מנחושת, תערוכות קבע: האדם הקדמון, השלד, חוש הראיה, חוש השמיעה, גנטיקה, הולוגרמות (מגניב ביותר), דינוזאורים, תרופות. נראה כאילו הזמן קפא שם בסוף שנות התשעים, כי הציוד מאוד מאוד מיושן. מצד שני, אחרי שסיימנו לעבור את כל המוזיאון, הבנתי שבעצם, בצורה לא מודעת, לקחו פה את שלושת הדברים שאייל אוהב (רק עוץ לי גוץ לי היה חסר) והפכו אותם למוזיאון: הסדרה "היה היה" חלק 1 (על בריאות העולם והאדם הקדמון), ספר הדינוזאורים שלו, הסדרה "החיים". מיותר לציין שהוא התעניין בהכל ומאוד נהנה, נכון? גם אנחנו נהננו, ובסך הכל היה כיף. חבל רק שהביקור נגמר מהר מידי, כי המוזיאון לא גדול.

אייל ודגם של חנוכיה בתערוכת הנחושת

קו הזמן הפרהיסטורי - התפתחות החיים. "היה היה" 1, פרק 1.

אייל "עושה" אש.

במערת האדם הקדמון, ההומו סאפיינס (קרו מניון). "היה היה" 1, פרק 3

אני, אייל ודגם של האדם הניאנדרתאלי

אייל מסתכל על דיורמה של המדבר. "אמא, תראי מה יש פה! גיליתי עוד חיה!"

אייל והדינוזאורים

אייל בונה מולקולות בתערוכת התרופות

בקצרה:
אתר: http://www.adamvechai.org.il/
הנזק: 20 ש"ח למבוגר, סה"כ 40 ש"ח. לא שילמנו על הילדים כי התשלום מגיל 5 (15 ש"ח לילד).
אכלנו: אוכל שהבאנו מהבית, בצל העצים. בפארק יש גם בית קפה שפתוח בשבת.
קטנטנים: ישבו בעגלה או יזחלו במסדרונות.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (כי היה קצר מידי)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (כי היה קצר מידי)
ועוד משהו: בתערוכת התרופות היה מחשב עם windows 98, שכמובן לא עבד. אולי התבלבלו, זה נראה שייך יותר לתערוכה הפרהיסטורית.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

על "אורנמנט" שמעתי לפני המון שנים, ותמיד רציתי לבקר שם. הפעילות במקום כבר מתאימה לגיל של אייל, ובאתר שלהם הובטח כי יש משחקים לקטנטנים, אז נסענו לשם ביום שלישי בצהריים. "אורנמנט" ממוקמים במושב רשפון הפסטורלי, בחצר גדולה מלאה במתקנים ומשחקים. בוחרים כלים לצייר עליהם – בצבעים אקריליים (ואז לוקחים הביתה) או בצבעים מיוחדים לקרמיקה (ואז משאירים במקום כדי שישרפו את הכלי בתנור, יחד עם גלזורה,  ולוקחים אחרי שבוע), ומתיישבים בפנים (במזגן) או בחוץ (בסככה מקורה עם מאוורר ענק). לאחר מכן כל אחד בוחר לו 6 צבעים לצייר איתם. ניתן גם לבחור שבלונות ולדפדף בספרי עיצוב ויצירה. המגבלה של 6 צבעים נראתה לי מוזרה בהתחלה, אפילו קמצנית משהו, אבל כשהתחלנו בפועל לעבוד, נוכחתי לדעת שדווקא המגבלה הזו מעודדת את חוש היצירתיות, ושבפועל היו מספיקים לי גם 5 צבעים… בסוף אפשר גם להוסיף נצנצים.
במקום מספקים גם חולצות גדולות לילדים, כדי ללבוש מעל הבגדים על מנת שלא יתלכלכו. אייל לא רצה ללבוש את החולצה (הוא ניסה ואמר שהיא מגרדת לו), ואני ויתרתי לו כי מראש הלבשתי אותו בבגדים שלא היה אכפת לי שיתלכלכו. מי התלכלך בסוף? אני כמובן.
עבור הקטנטנים יש המון משחקים ומתקנים, אבל יאיר לא התעניין בהם יותר משתי דקות. אמא ואייל יושבים סביב השולחן ומציירים? גם אני רוצה! וכך מצאתי את עצמי נאבקת עם קטנצ'יק עקשן במיוחד, שאף צעצוע לא עניין אותו, ושרק רצה לשבת ליד השולחן ולעשות בלגן עם הצבעים כמו אמא ואייל. בסוף ויתרתי, הושבתי אותו עליי ואיכשהו הצלחתי גם לקשט את החמסה שבחרתי.
בסך הכל העברנו כמה שעות נחמדות. זה הזכיר לי שגם לי יש בבית צבעים אקריליים וצורות עץ, מתקופת היצירה שלי, והנה סוף סוף אוכל להשתמש בהם למשהו – יצירה עם הילד. בהתחלה זה גרם לי להרגיש קצת מרומה, כי היינו יכולים לעשות את הפעילות הזו גם בבית, אבל מצד שני, צריך לפעמים הפוגה מארבעת  הקירות. זו היתה הזדמנות להקדיש זמן נטו ליצירה בלי שדברים אחרים יסיחו את הדעת. אפילו חשבתי לעצמי שאולי מידי פעם אגנוב לי כמה שעות ואבוא לשם לבד ליצור קצת…

האמן אייל בשעת עבודתו

התוצאה - מבפנים. שימו לב למשיחות המכחול ולצבעוניות. סתם.

התוצאה -מבחוץ. שילוב של נצנצים עם משיחות מכחול וצבעוניות מעניינת. ואן גוך.

האמן ויצירתו

היצירה שלי. הלכתי על קו סקנדינבי בהשראת הים ואיקאה.

החצר הגדולה שבמקום

בקצרה:
אתר: http://www.ornament.co.il/
הנזק: לפי מחיר הכלים. קופסא בצורת לב: 57 ש"ח, חמסה מקרמיקה: 65 ש"ח, סה"כ 122 ש"ח. יקר.
אכלנו: המבורגרים ופסטה שהבאתי מהבית. אפשר לקנות שתיה או קפה קר. בשאר ימות השנה יש בית קפה במקום.
קטנטנים: יש המון מתקנים ומשחקים בחצר הגדולה, אם הילד שלכם מוכן לשתף פעולה עם זה.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 3 מתוך 5 (בגלל המחיר, ובגלל שיאיר נדבק אליי כמו דבק)
ועוד משהו: השירותים מסודרים עם פינת החתלה מרווחת, והצוות מאוד נחמד.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים. 

כן, כן, מדובר בבילוי הכי בנאלי שיש, אבל הילדים אוהבים את זה. ביום ראשון בבוקר לקחתי את הילדים לג'ימבורי פעלטון במתחם G בכפר סבא. בשילוב של תמימות וטיפשות חשבתי שאייל יטפס לו על המתקנים של הגדולים, ואילו אני אשב עם יאיר ואראה כיצד הוא זוחל ומטפס על החלקים של הקטנטנים. כמובן שבמקום זה מצאתי את עצמי מפעילה שרירים ששכחתי מקיומם, ורודפת אחרי יאיר המטפס במעלה סולמות הג'ימבורי. אחרי חצי דקה בבריכת הכדורים, הקטנצ'יק גילה שיש מגלשה שיורדת לשם, ולכן טיפס עליה עד למעלה, והמשיך לברוח ממני לכל חור ופינה אפשרית, עד שמצא את הסולם הקרוב וטיפס עליו לקומה הבאה. כך העברנו שעה וחצי, בעוד שניהם מבסוטים עד השמיים ואני מתנשפת אחריהם ותוהה מתי גבי וחלקיי האחרים יקרסו ויישברו סופית. אחרי אתנחתא במקדונלד'ס, חזרנו למקום והמשכנו בהשתוללות הכללית. לקינוח, עשינו סיבוב ב"עדן טבע מרקט", כי האמא (כלומר אני) היתה צריכה גם משהו לנשמה.
  

אינדיאני מס' 1. נראה תמים הקטנצ'יק, אך למעשה מדובר בפרא אדם מטפס.

אינדיאני מס' 2. נחיתה לאחר קפיצת ראש לתוך הבריכה.

שני האינדיאנים בפעולה. מצלמת: אמא על סף התקף לב.

בקצרה:
אתר:http://www.pealton.co.il/he/playgrounds/networks/G
הנזק: 25 ש"ח לילד מעל גיל 9 חודשים. מבוגרים בחינם. סה"כ 50 ש"ח. ניתן לצאת ולחזור. התשלום הוא על כל היום עד 21:00.
אכלנו: חטיף תפוחונים ופיתה עם חומוס מהבית. צהריים במקדונלד'ס, אבל יש אופציות רבות אחרות במתחם.
קטנטנים: עושים חיים משוגעים. יש מתקנים גם להם.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בגלל העייפות)
ועוד משהו: אני צריכה לחזור לעשות יוגה. איבדתי את כל הגמישות שלי.