עפיפונים

הפנטזיה הנשית-גיקית

במפגש עם חברות שנערך בביתי לפני כמה חודשים, אחת הבנות התחילה לדבר על בראד פיט. השאר נאנחו בערגה. אני, לעומת זאת, חשפתי בפניהן שמעולם לא חשבתי שבראד פיט חתיך בכל צורה שהיא, ושהוא לחלוטין לחלוטין לא הטעם שלי.

זכיתי למבטים תמהים מהבנות. "אז מה כן הטעם שלך?!", דרשו לדעת.

"גברים גיקים, גבוהים, רזים וארוכים, עם שיער כהה קצר ומשקפיים", עניתי.

לראייה, כשהייתי בת 20 פגשתי אחד כזה בטכניון, וארבע שנים מאוחר יותר גם התחתנתי איתו.

 

אני והגבר שלי, בתמונה ראשונה ביחד

אני והגבר שלי, בתמונה ראשונה ביחד

השיחה הזו גרמה לי לחשוב. הפנטזיות של בנים גיקים הם נושא מוכר ולעוס, אבל מה לגבי הפנטזיות של הבנות הגיקיות? ניסיתי לחשוב על עצמי כשהייתי טינאייג'רית. לא הצלחתי לדלות פנטזיות משמעותיות. הרי זה לא מספיק שהלוק של סלבריטי כלשהו (ואז, טרום עידן הריאליטי, הסלבז היו זמרים ושחקנים) ימצא חן בעיניי. הוא צריך להיות גם חכם, וטוב במחשבים. תכונה לא נפוצה במיוחד.

חשבתי וחשבתי וחשבתי, והיחידים שהצלחתי לדלות מתקופת נערותי בשנות ה-90 הם קפטן פיקארד, קומנדר רייקר (שניהם זקנים מידי בשביל להיות פנטזיה של טינאייג'רית גיקית), ו-ווסלי קראשר (שהוא חמוד, אבל קצת, איך לומר, בעל לוק סיסי?) מסטאר טרק.

ימים חשוכים אלו עברו. בתקופתנו יש הרבה יותר אופציות לפינטוזים גיקיים. הנה כמה מהם, כשירות לציבור הגיקיות. גזרו ושימרו.

 

פיטר פארקר / ספיידרמן – הסרט "ספיידרמן המופלא"

קודם כל יש להדגיש – הכוונה כאן היא לסרט "ספיידרמן המופלא" (The Amazing Spiderman), בכיכובו של אנדרו גארפילד, וממש לא לסדרת הסרטים בכיכובו של טובי מגווייר. למעשה, רשומה זו בבלוג מוקדש ליוצרי הסרט באהבה ובהערכה. אני לא בטוחה שהם התכוונו לכך, אבל במקום סרט אקשן קומיקסי, יצא להם סרט רומנטי לבנות הנעורים הגיקיות. פיטר פארקר בגילומו של אנדרו גארפילד הוא גם ארוך, גם גבוה, גם בעל שיער כהה, גם מרכיב (בחלק מהסרט) משקפיים, גם רגיש, גם פגיע, גם גאון במדעים, וגם לבוש בסטייל מרושל הזועק "אני לא מתעניין בבגדים ובאופנה, אני פשוט נראה טוב". פלא שבעלי נרדם אחרי רבע שעה בטענה שהסרט משעמם, ואילו אני העברתי אותו בלסת שמוטה, בעודי ממלמלת "אם הייתי טינאייג'רית הייתי כל כך דלוקה עליו" ??

אחר כך גם גיליתי שהשחקן הוא ממוצא יהודי וחי בילדותו בבריטניה, ועל כך אמר בעלי בעצמו – "הוא פשוט מושלם בשבילך!".

(התמונות הנ"ל נלקחו מהאתרים pichaus.com ו-lunettesde.com וממסך הטלוויזיה שלי)

אנדרו גריפית' הוא בהחלט ספיידרמן מופלא

אנדרו גארפילד הוא בהחלט ספיידרמן מופלא

 

טוביאס איטון (Tobias Eaton) / פור (Four), טרילוגיית Divergent (מפוצלים)

אך, טוביאס איטון. העלם המושלם. בן 18, חתיך (למרות שנטול משקפיים), חכם, טוב במחשבים, לוחם, אמיץ ומסתורי אך גם רגיש ופגיע. ורוניקה רות' יצרה גיבור לוהט, שאני ממש ממש מקווה שהסרט המבוסס על הספר (יוצא לאקרנים בחודש מרץ) לא יהרוס.

יש לציין שכמעט סיימתי לקרוא את הספר השלישי בסדרה,  Allegiant, שנכתב בחלקו מנקודת מבטו של טוביאס, וזה די הרס לי את הדמות לצערי.

 

divergentAllegiant

תיאו ג'יימס ישחק את טוביאס (Four) בסרט Divergent. העניין הוא שבספר יש לו עיניים כחולות כהות ושיער שחור. מה קרה, לא שמעתם על עדשות מגע וצבע לשיער? בקיצור, האופטימיות לגבי הסרט ממני והלאה.

 

 

 אנדר וויגין, הסרט "המשחק של אנדר"

אני בכוונה מתייחסת לסרט ולא לספר. השחקן אסא באטרפילד פשוט מדהים בתפקיד אנדר וויגין, ומכיוון שהוא גם ארוך, רזה ובעל שיער כהה וקצר, וכמובן גאון, הוא בהחלט פנטזיה-worthy עבור הגיקיות הצעירות בחבורה.

(ודרך אגב, אסא באטרפילד ממש דומה ליאיר פה. רק עם שיער שחור.)

 

אסא באטרפילד בתפקי אנדר וויגין, מתוך אתר הסרט endersgamemovie.com

 

 מאט סמית' כד"ר Who בפרק The Lodger בעונה 5

אני מודה שעונה 5 זו העונה היחידה של Dr. Who שראיתי. מאט סמית' הוא חמוד אמיתי (למרות שאינו ממש עונה לקריטריונים שציינתי), ובפרק The Lodger (שהוא פרק ממש חמוד) אפשר לראות אותו גם בבגדים רגילים נטולי פפיון וגם יוצא מהמקלחת כשרק מגבת לגופו.

 

גם סופי, הידידה של קרייג, אומרת בפרק שהוא חתיך

גם סופי, הידידה של קרייג, אומרת בפרק שהוא חתיך

 

היו קרובים אבל לא נכנסו לרשימה: ד"ר שלדון קופר (The Big Bang) מסיבות מובנות, יו דנסי בתפקיד גריג בסרט "The Jane Austen Book Club" (כי גיקיותו רק נרמזת בסרט), פיטה, פיניק וגייל מ"משחקי הרעב" (לא גיקים).

אחיותיי הגיקיות, חושבות ששכחתי מישהו? מישהו חסר לכן ברשימה? מוזמנות לתרום מועמדים נוספים דרך התגובות!

11 הספרים הבלתי נשכחים שלי

בספרייה העירונית שלנו עושים מידי פעם תערוכות של ספרים בנושאים שונים. זה נורא נחמד. אחד התערוכות האחרונות הייתה בנושא "ספרי מתח", וסקרו שם בקבוצות כל מיני סוגים של ספרות מתח – ספרות שבדית, ספרות אמריקאית, בלשים וכו'. כרגע התערוכה הפעילה היא בנושא "ספרים בלתי נשכחים", שבמסגרתה בחרו הספרניות את הספרים הבלתי נשכחים שלהן. במקרה או שלא במקרה, בפייסבוק התחיל לרוץ סטאטוס דומה שיעל רוזנוולד יניב תייגה אותי עליו:

עשרת הספרים הבלתי נשכחים של יעל

עשרת הספרים הבלתי נשכחים של יעל

אני מאוד אוהבת רשימות ומאוד אוהבת ספרים, ואלו 11 הספרים הבלתי נשכחים שלי (אז הוספתי עוד אחד, מ'כפת'לכם). הוספתי לחלקם תמונת כריכה וקישור לאתר The Book Depository, שממנו אני קונה את רוב הספרים שאני קוראת באנגלית, פשוט בגלל שזה הרבה הרבה יותר זול, המשלוח לארץ חינם והשירות מעולה ומהיר.

1. קיצור תולדות האנושות – יובל נח הררי
הספר הזה במקום הראשון ולא בכדי. הוא ממש עיצב את תפיסת עולמי והשאיר עליי רושם בלתי ימחה. חובת קריאה בעיניי.

2. טרילוגיית משחקי הרעב (The Hunger Games) – סוזן קולינס
קראתי את ספרי הטרילוגיה בנשימה עצורה. הם מתויגים כספרים לבני נוער וזה כל כך לא נכון ולא במקום. אלו ספרים חזקים המדברים על הטבע האנושי ועל החברה האנושית. קראתי אותם מספר רב של פעמים, גם באנגלית וגם בעברית (וראוי לציין לשבח את התרגום המעולה של יעל אכמון), ובסוף הספר השלישי אני תמיד בוכה, למרות שאני יודעת כבר איך הוא יסתיים.

משחקי הרעב - הספר הראשוןמשחקי הרעב - הספר השנימשחקי הרעב - הספר השלישי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3. סדרת ספרי הארי פוטר – ג'.ק. רולינג

סדרת ספרים שנחשבת כמיועדת לילדים ובני נוער, אבל אני רואה בה הרבה יותר: אהבה, גילוי העצמי, יחס לזרים ולאחר, חברות, משפחה ועוד. לא כל הספרים בסדרה אחידים ברמתם ויש מריחות פה ושם, אבל יש גם משפטים וציטוטים חכמים רבים, וכשאני קוראת את הביטוי "the boy who lived" אני תמיד מתרגשת.

כל ספרי הארי פוטר

4. ג'יין אייר – שרלוט ברונטה
אמנם את ספריה של ג'יין אוסטן אני אוהבת מאוד, אך עדיין בעיניי שרלוט ברונטה עם ג'יין אייר שלה עולה עליהם, ולכן היא זו שנכנסה לרשימה, בעיקר בגלל תיאורי הנופים, הסוד האפל ותפיסת העולם של ג'יין.

ג'יין אייר

5. כוכב השביט מגיע לעמק המומינים – טובה ינסון
קראתי את הספר הזה בנערותי. מעבר לעובדה שהוא כתוב נהדר ושאני אוהבת ספרות ילדים סקנדינבית (גם את אסטריד לינדגרן למשל), בעיקר זכור לי שנורא בכיתי בסוף שלו. היה שם משהו שמאוד נגע בי באותה תקופה טינאייג'רית כנראה.

6. משפחת המומינים – חורף קסום – טובה ינסון
חורף קסום? לא ממש. חורף קשה, אפל, קודר. מומינטרול מתעורר משנת החורף וצריך להתמודד עם עולם שהוא לא מכיר, עולם קשה וזר. קראתי את הספר הזה לאייל, ומצאתי את עצמי נשאבת עמוקות לטקסטים שיותר מכל הזכירו לי תיאורים של מצבים נפשיים.

7. Outliers (מצוינים) – מלקולם גלאדוול
מלקולם גלאדוול הוא סופר נהדר ויש לי את כל ספריו. הספר הזה אהוב עליי במיוחד משום שהוא מדבר על נושא שקרוב לליבי כאמא – מצוינות ומצטיינים. ספר חובה בעיניי לכל הורה (למרות שאני לא בטוחה שזו הייתה כוונתו של הסופר) וגם לאנשי חינוך. לשר החינוך שלנו לא יזיק לקרוא אותו, במיוחד את הפרק על החופשות ופערים בין עניים ועשירים.

outliers

8. כל סיפורי שרלוק הולמס – ארתור קונן דויל
לא צריך להגיד הרבה, נכון?

9. עולם חדש מופלא – אלדוס האקסלי
קראתי בנערותי ועד היום החברה הדיסטופית שהמציא האקסלי לא יוצאת לי מהראש.

Brave New World - Aldus Huxley

10. אבא ארך רגליים – ג'יין וובסטר
אני מתה על הספר החמוד והנשי הזה. צ'יק ליט איכותי וקלאסי לבנות הנעורים.

11. המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה – מארק האדון
ספר שכתוב מנקודת מבטו של ילד בעל תסמונת אספרגר. מאוד חזק ומאוד ממחיש את מה שילדים כאלו מתמודדים איתו. חוץ מזה הוא קליל וחמוד ביותר.

 

יש עוד המון ספרים שאני אוהבת, אבל אלו ה-11 הראשונים שעלו לי בראש. יצוינו גם ספריה של ג'יין אוסטן (במיוחד "גאווה ודעה קדומה" ו"אמה"), טרילוגיית Divergent (מפוצלים) – האובססיה החדשה שלי, ההוביט, הטרילוגיה של סטיג לארסון, האריה המכשפה וארון הבגדים, המשחק של אנדר, הצל של אנדר, ועוד ועוד ועוד.

אשמח אם תשאירו תגובה ותמליצו על הספרים הבלתי נשכחים שלכם!

שופינג בשלישי: אתר HIPHIP

כל דבר שקשור למסיבות ואירועים תמיד מעניין אותי. בשישי האחרון הוזמנתי לאירוע בלוגריות של אתר ישראלי חדש למוצרים למסיבות – אתר HIP HIP. באתר אפשר למצוא מוצרים למסיבות נושא ממש כמו בחו"ל – למשל מסיבת דינוזאורים, מסיבת מפלצות (מדליקה ביותר), מסיבת בלרינות ועוד ועוד. המחירים נראים לי נוחים ביותר, המשלוח חינם (בהזמנות מעל 199 ש"ח, אחרת עולה 20 ש"ח למשלוח) והם מתחייבים ל-3 ימי אספקה.

אהבתי את הממשק של האתר, שמלבד המוצרים הממותגים, מציע גם מוצרים בסקלת הצבעים המתאימה. בנוסף לכך, באתר יש כמה מוצרים מאאאגניבים ממש, שלא ראיתי במקומות אחרים – כמו בלון הליום ביתי לניפוח בלונים (היסטרי! נורא בא לי כזה), מפל שוקולד ביתי, מכונת "שערות סבתא" ביתית, ופיניאטות ממש מגניבות. ריכזתי כאן כמה מוצרים שחיבבתי במיוחד בחנות (כל התמונות מאתר HipHip)

 

מוצרים נבחרים מאתר hiphip 1. משחק קליעת טבעות הפיל. מתאים ליום הולדת קרקס, למשל.

2. קופסאות סינמה פופקורן מדליקות.

3. קופסת פינוקים לבנה, שנראית כמו קופסת טייק אווי סיני. מגניב.

4. סנטרפיס מפלצות.

5. סנטרפיס קופסת קאפקייק, שמתפרק לקופסאות הפתעה אישיות!

6. אהיל גרילנדה דקורטיבי. אם הייתה לי בת, הייתי תולה כזה בחדר שלה בלי קשר לאירוע כזה או אחר.

7. שקית הפתעות יד מפלצת. מתאים לי למסיבת זומבים.

8. שפם מקסיקני. photo booth anyone?

 

באירוע קיבלתי במתנה שובר לרכישה באתר. עכשיו רק צריך לחשוב על מה לבזבז אותו 🙂 יש כל כך הרבה אופציות…

ל-HipHip יש גם דף פייסבוק.

שיחות על החיים עם הילדים #11

לאחרונה השתכללתי. התקנתי אפליקציה בסמארטפון, ואחרי שהילדים אומרים משהו מעניין, אני מקליטה את זה לעצמי. אם אני זוכרת לעשות את זה, זאת אומרת. להלן התוצרים.

אופטימיות
יאיר מועד בכניסה לאוטו
בעלי: אוי! אתה בסדר?
יאיר: זה בסדר אבא, אני עוד חי.

 

במלוא חושיו
יאיר: אני רואה את שי בזכות חוש הראיה.
אני: נכון.
יאיר: אני זוכר שהיינו פה כבר, ביום הולדת של חבר של אייל. זה בזכות חוש הזיכרון.

 

דעי את מקומך
באחד הימים, אייל כל הזמן התרפק עליי ונצמד אליי.
אני: אייל, מה קרה שהיום אתה כזה חיבוקי?
אייל: זה בגלל שאני אוהההההב אותתתךךך…
אני: אבל גם אתמול אהבת אותי, ואתמול לא היית ככה.
אייל: אתמול פשוט לא היה לי כל כך זמן בשבילך.

 

כיצד תהיה מגניב
אייל: יש לי משקפי שמש מגניבות, אז עכשיו אני צריך גם לדבר כמו המגניבים.
אני: איך מגניבים מדברים?
אייל: הם מדברים בקיצור. למשל, הם לא אומרים "אותך", הם אומרים 'תך. הם לא אומרים "את הכביש", הם אומרים "ת'כביש".
אני: איך הגעת למסקנה שככה מגניבים מדברים?
אייל: כי לדבר בקיצור זה מגניב.

 

 

נחשו, קוראים יקרים, מהו אותו מקום נחשק בו ביקרתי כל כך הרבה פעמים? (ההשתתפות אסורה על חברי הפייסבוק שלי, שכבר יודעים)

נחשו, קוראים יקרים, מהו אותו מקום נחשק בו ביקרתי כל כך הרבה פעמים? (ההשתתפות אסורה על חברי הפייסבוק שלי, שכבר יודעים)

בזמן שהיית עסוקה עם הבן הבכור

ב"ידיעות אחרונות" פורסמה כתבה על מיקום הילד במשפחה והשפעתו על ההתנהגות והאישיות של הילד. ידוע זה מכבר שלילדים בכורים יש מאפיינים מסוימים, לילדי סנדוויץ', בני זקונים וכו'. כאשר לילד הבכור נולד אח או אחות, הוא מרגיש כאילו המלוכה נגזלה ממנו.
אני בת בכורה, ואני מזדהה עם הרעיון הזה, כי אני יודעת (גם מזיכרון וגם מעדויות) שכך זה היה אצלי כאשר נולדה אחותי האמצעית.

אבל אצלנו, עם אייל, זה לא היה ככה.

אולי בגלל ההיסטוריה שלי כבת בכורה, שלא רציתי שתחזור גם אצלו, ואולי בעקבות עצה כשקיבלתי כשהייתי בהריון עם יאיר – על כך שבהתחלה התינוק הוא רק תינוק, ועם הילד הגדול יש הרבה יותר מה לעשות, ואולי כי אייל תמיד דרש המון תשומת לב ומשאבים – לחיוב, בגלל היכולות המפותחות והמתקדמות שלו. בכל מקרה, אייל תמיד היה בפוקוס. כל מה שקשור אליו תמיד היה "first time", תמיד חדש ולא מוכר. תמיד דורש המון אנרגיות, ומלווה בהמון רגש. עם אייל היה אפשר לנהל שיחה בוגרת כבר בגיל קטן. יאיר התחיל לדבר דיבורים עם משמעות רק בגיל 3. אייל שאב אותי. עדיין שואב. יאיר עד כה קיבל את מה שנשאר אחרי זה.

יאיר התחיל השנה ללכת לגן עירוני (טרום חובה) ובזמן הקצר שעבר מאז תחילת השנה, פתאום מאוד צמח והתפתח. הוא חוזר מהגן עם המון סיפורים, שר לי שירים ומדקלם דקלומים. הוא מצייר סיפורים מורכבים על זומבים ומלחמות, כמו שאייל היה עושה. הוא שואל שאלות בחשבון. ילד גדול.
הגננת של יאיר הזמינה אותי לשיחת הורים לפתיחת השנה. "מי החברים שלו? הוא נפגש עם ילדים אחרי הצהריים?", שאלה. "בוודאי", עניתי, "החברים הטובים שלו הם ע' ו-י', ואנחנו מזמינים חברים הביתה, והוא גם הולך לחברים ונשאר שם לבד".
"אז אני רק רוצה שתדעי…", התפתלה הגננת, "שבשיחה המקדימה שלי איתו… הוא סיפר לי שחברים אף פעם לא באים אליו, ושהוא אף פעם לא הולך לחברים הביתה…".

זה היה כמו מכת קור לפרצוף. בשבועיים שלפני כן הייתי מאוד עסוקה עם אייל. אחרי החגים התחילה למעשה שנת הלימודים החדשה, שגררה שיעורי ניסיון ובחינה של כל מיני חוגים עבורו, התחלת טיפול בביו-פידבק, והמשך של הנחיית ההורים שקיבלתי בסדנת מיומנויות חברתיות אליה הלך- להקפיד להפגיש אותו עם חבר מהכיתה לפחות פעם בשבוע. אני גם מקפידה על בילוי הורי שלי איתו, רק אני ואייל,  מחוץ לבית, פעם בשבוע. יאיר, חוץ מחוג התעמלות שאליו רשמתי אותו, הסתפק בשאריות האימא שנותרו ממני אחרי זה – האמא הפאסיבית, שמחכה שיזמינו אותו או שיבקשו לבוא אליו, ושיתפנה זמן שבו היא תישאר רק איתו וגם יהיה לה כוח לעשות איתו משהו.

השיקוף של הגננת היה – בהעדר מילה מוצלחת יותר – ממש מבאס.

היה לי רגע של התקוממות ומרירות, שעבר במוחי כמו ענן אפור. לא מספיקים כל ההשתדלות וההשקעה והאנרגיות שאני מוציאה על הבכור? אני צריכה לשאוב עוד ועוד מהמאגר? למה דברים לא מסתדרים מעצמם? למה הכל צריך להיות יזום ומתוכנן?
והיה לי רגע של רגשות אשמה – איך לא שמתי לב? איזו מין אימא אני?
אבל הם עברו.
כי דברים כן מסתדרים אם רק מתגברים על הלחץ שרעיון התכנון משרה.
כי כשאייל בריפוי בעיסוק ביום שישי עם בעלי, אני לוקחת את יאיר מהגן, וזה זמן רק של שנינו. אפשר ללכת לאכול גלידה ביחד.
כי כשאייל בחוג "טררם" אחרי הצהריים, זה גם זמן רק שלי ושל יאיר, גם אם מדובר רק בשעה.
כי לקבוע חבר ליאיר פעם בשבוע זה לא כזה סיפור. יש לו חברים מתוקים, ואפשר במקביל להזמין גם חבר לאייל, ולעשות V על הנחיית ההורים.
כי יש מלא ימי הולדת בגן, וזו אני שתמיד הולכת אתו אליהם, ובכיף.
כי אם אני מקפידה להקשיב לו, לדבר אתו ולהיות נוכחת מול כל הסיפורים והדקלומים שלו (ולצלם אותו תוך כדי – הוא נורא אוהב להצטלם), כבר עשיתי הרבה.
כי יאיר הוא ילד שכולו מתיקות אינסופית.
כי גם לו מגיע.

אז שלום לכם רגשות אשמה. סגרתי אתכם בקופסה בצד. אתם לא מועילים לי. לא אשחה בכם. אני כבר לא שם. אני גדולה, ובוגרת, ומתמודדת.
ומאז השיחה עם הגננת יאיר נפגש עם חבר כל שבוע.

סדרת תמונות שלי ושל יאיר שאני מאוד אוהבת. צולמה על ידי בצילום עצצי בסמארטפון.

סדרת תמונות שלי ושל יאיר שאני מאוד אוהבת. צולמה על ידי בצילום עצמי בסמארטפון.

שיחות על החיים עם הילדים #10

לא רק הבלוג חוגג 10 שנים להיווסדו, גם סדרת "שיחות על החיים עם הילדים" חוגגת 10, והפעם בפוסט ארוך במיוחד. השיחות עם יאיר מתחילות להזכיר לי את השיחות שהיו לי בעבר עם אייל, וזה קצת נחמד, וקצת מלחיץ, וקצת גורם לי לתהות מה יהיה בעתיד.
בהדרכת הורים שיבחה אותנו המנחה על כך שאנחנו מתפעלים כל כך מהילדים שלנו. אני תוהה – במקרה שלהם, איך אפשר שלא?!

 

על דינוזאורים ואנשים
יאיר המציא סוג חדש של דינוזאור: דינוזאור פטיש, המכונה גם דינוזאור קרש (crash).
יאיר: בתקופה של הדינזואורים לא היו אנשים.
אני: נכון. למה?
יאיר: כי הדינוזאור פטיש הפיל את כל העצים עם האף שלו בצורת פטיש.
אני: אבל מה זה שהוא הפיל עצים, קשור לזה שלא היו אנשים?
יאיר: כי אם היו אז אנשים, העצים היו נופלים עליהם והם היו מתים.
אני: בגלל זה לא היו אנשים?
יאיר: כן.
יאיר: אבל ציפורים היו גם בתקופה של הדינוזאורים וגם בתקופה של האנשים.
אני: נכון.
יאיר: אולי בגלל שציפורים יכולות לעוף גבוה מעל העצים. אבל הן לא יכולות לעוף עד לחלל!
אני: נכון, הן לא יכולות.
יאיר: אם הן היו יכולות היה לנו אסטרונאוט יונה!

 

אייל טועם קבב רומני
אייל: "זה היה לי טעים. הרגשתי בסוף נגיעה של חריפות, אבל זה היה חריף שעשה לי טוב. אהבתי את זה. כשזה חם זה יותר מוצלח".

 

ימי בנימינה
אנחנו נכנסים בשערי בנימינה.
בעלי: אייל, על שם מי נקראת בנימינה?
אייל: בנימין.
בעלי: בנימין מי?
אייל: נתניהו?

 

בשביל רגעים כאלה הכל היה שווה
אני מסרקת את אייל
אני: אייל, תסתובב רגע, אני צריכה לסרק אותך מקדימה.
אייל (מסתובב): או! אמא! את יפה!
אני: תודה רבה מתוק שלי!
אייל: מה תודה, זה נכון.

 

בעזרת זומבים אפשר להסביר הכל
יאיר: אמא, היום בחוג שיחקנו במשחק "חצות הליל". הזאב אומר מספר וצריך לקפוץ, ואם הוא אומר "חצות הליל" צריך לברוח, ואז מי שהוא תופס מצטרף אליו.
אני: אתה מתכוון שהוא הופך גם כן לתופס.
יאיר: אני אסביר לך. נכון שאם זומבים אוכלים מוח של אדם רגיל אז הוא גם הופך לזומבי? אז זה אותו דבר.

 

לא צריך להסביר פעמיים
אני והילדים במכונית.
waze
: עוד 400 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: אמא, בכיכר תמשיכי ישר.
אני: בסדר, אבל עוד לא הגעתי לכיכר.
waze: עוד 200 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: טוב! כבר הבנתי את זה!

 

סידורים 
כשאני ויאיר חיכינו שהחוג של אייל יסתיים, יאיר ביקש שאחרי החוג נלך לאכול בגלידרייה השכונתית האהובה עליו ("דלי קרים"), ואני הסכמתי.
יאיר: אימא, לאן אנחנו נוסעים?
אני: רצית ללכת לאכול גלידה, לא?
יאיר: אבל לאן אנחנו נוסעים?
אני: אז אנחנו נוסעים לאכול גלידה. אבל קודם נלך לתת את החולצות של אבא לגיהוץ.
יאיר (נאנח): אז זה הולך להיות יום ארוך.

 

 

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמא טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמה טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה: איריס פוגל בן חמו וקיפולי אוריגמי

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה

 

הבלוג Colorful Way של איריס פוגל בן חמו הוא אחד הבלוגים האהובים עליי. הוא מלא השראה מכל הכיוונים ומתפקע מרעיונות, סוג של חנות ממתקים אינטרנטית לחובבי עיצוב ויצירה. יש לו גם דף פייסבוק מצוין, קבוצת פייסבוק, ודף פייסבוק "בן" בשם Colorful Kids. איריס היא ממובילי טרנד הוואשי טייפ, ועורכת סדנאות וואשי טייפ וסדנאות אחרות (עשיתי אצלה קורס פוטושופ).  איריס היא בעיניי אישה מעוררת השראה, שיש המון מה ללמוד ממנה על מימוש של חזון ורעיונות ועל איך מוציאים דברים אל הפועל.

לכבוד יום הולדת 10 לבלוג שלי, איריס קיבלה השראה מהפוסט "35 עד גיל 35", והחליטה לממש את אחת המשימות שהגדרתי לעצמי – להתנסות במלאכת האוריגמי. בפוסט שכתבה בבלוג שלה, היא ליקטה וריכזה עבורכם הדרכות ורעיונות לקיפולי אוריגמי ייחודיים – התמונות משגעות!
עוד שבועיים יום הולדת ה-35 שלי יגיע, אז יש לי עוד קצת זמן לבחור את אחד הפרויקטים בפוסט של איריס ולהתנסות 😉

אז תנו קפיצה לבלוג של איריס, לראות את קיפולי האוריגמי המהממים שאספה עבורכם בפוסט שלה, כולל לינקים להדרכות.

כל הפוסטים שמפורסמים במסגרת חגיגות יום הולדת 10 לבלוג מרוכזים בקישור הבא.

איריס פוגל בן חמו - Colordul way

 

קיפול יום הולדת שאיריס הכינה לי. עוד קיפולי אוריגמי בפוסט שלה.

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה: איריס ורשבסקי וחתולים

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה

איריס ורשבסקי המקסימה היא אמנית רב תחומית ומעצבת פנים. היא בעלת הסטודיו "יד אומן" בכפר סבא (שיש לו גם דף פייסבוק), שבו היא מלמדת אומנות (פיסול, ציור וקדרות) לילדים, נוער ומבוגרים, ורוקחת סדנאות ייחודיות, לצד הכנת פריטי מקוריים ומיוחדים בהתאמה אישית (הייתי בסטודיו שלה – זה אחד המקומות המהממים ביותר שיש). איריס היא גם מעצבת פנים – "דוחפת קירות". כמי שביקרה בביתה המעוצב – מדובר בבעלת טעם משובח ביותר, שמשלבת ביחד שני עיסוקיה ואף יוצרת ללקוחותיה פריטים Custom made ו-one of a kind.
לאיריס יש בלוג מלא השראה בשם Iris Design Life, בו היא כותבת על שני העולמות שלה, נותנת טיפים רבים והדרכות DIY (כמו למשל ההדרכה הזו לאהיל מכוסות חד פעמיות!), ועוד.

לכבוד יום הולדת 10 לבלוג, איריס החליטה לקחת השראה מאהבתי העזה לחתולים, וספציפית מהפוסט חתולים! חתולים!, כתבה פוסט מעולה ומלא בחתולים, ויצרה דמויות חתולים מהממות מחימר (בכל זאת – אמנית!).

תנו קפיצה לבלוג של איריס, לראות את החתולים שיצרה, ולקרוא פוסט כיפי ומלא בתמונות מצחיקות של חתולים.

כל הפוסטים שמפורסמים במסגרת חגיגות יום הולדת 10 לבלוג מרוכזים בקישור הבא.

 

איריס ורשבסקי - Iris Design Life

 

אתם חייבים לקרוא את הפוסט המעולה ומלא בחתולים בבלוג של איריס

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה: עינת ממזמינים יוצרת מחברת count your blessings

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה

 

עינת ספקטור היא המעצבת שמאחורי אתר "מזמינים", אתר לעיצוב און ליין של הזמנות בסגנון עבודת יד בשילוב צילומים אישיים. עינת היא מנהלת פרויקטים בעבר, וחובבת סקראפבוקינג מושבעת, צילום, עיצוב וכל מה שיפה לעין וללב. ההזמנות שהיא מעצבת ויוצרת הן מדהימות וייחודיות, ונוצרות בעבודה מדוקדקת שכוללת שימוש במגוון חומרים כמו נייר, בדים, סרטים, קישוטי מתכת, כפתורים, פרחים וכמובן צילומים, וטכניקות עבודה שונות, הכוללות תפירה, רקמה, החתמה, צביעה, קריעה, ישון ועוד. אין עוד הזמנות כאלו.
מלבד הזמנות, עינת מציעה גם עיצוב משלים, כגון מדבקות (היא עיצבה לי את המדבקות למסיבה הבריטית שערכתי השנה, למשל), מגנטים, קנווסים מעוצבים ועוד. כדאי גם לבקר בדף הפייסבוק של מזמינים.
לאתר מזמינים יש גם בלוג מושקע שבו עינת כותבת על תהליכי העבודה שלה, נותנת הדרכות DIY, טיפים שונים לעיצוב אירועים, רעיונות למתנות DIY, מתכונים ועוד ועוד. זהו בלוג מושקע ומקסים שאתם חייבים להכיר, ולו בשביל לשזוף את העיניים בצילומים הנהדרים ולקבל המון השראה.

לפני כמה ימים סיפרתי לעינת על מחברת ההצלחות שלי. זהו נושא חשוב בעיניי שאני רוצה לחלוק אתכם בהרחבה באחד הפוסטים הקרובים. עינת חגגה יום הולדת אתמול (מזל טוב מותק!), התחברה מאוד לקונספט הזה, והחליטה ליצור לעצמה מחברת הצלחות משלה – ובשפה שלה – שפת הסקראפ. היא יצרה לה מחברת count your blessings משגעת, עם שרבוטים אסוציאטיביים וצילומים של כל הטוב שמקיף אותה בחייה. כל כך יפה ונוגע ללב!

תנו קפיצה לבלוג של מזמינים כדי לקרוא על מחברת ההצלחות של עינת, כיצד תוכלו להכין לעצמכם אחת כזו, וכדי להכיר את הבלוג שלה.

כל הפוסטים שמפורסמים במסגרת חגיגות יום הולדת 10 לבלוג מרוכזים בקישור הבא.

 

 

עינת ספקטור - הבלוג של מזמינים
מחברת הברכות של עינת ממזמינים. כל הפרטים בפוסט שלה.

מחברת הברכות של עינת ממזמינים. כל הפרטים בפוסט שלה.

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה: אניקה ומה שכלות צריכות… או שלא

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה

הבלוג "אניקה, השראה לאירועים" הוא בלוג חתונות ואירועים הורס, שלא נופל ברמתו מבלוגים דומים בחו"ל. אנה בן שבת מירונוב, מהנדסת ומנהלת פרויקטים ביום, מכורה להשראה, דברים יפים ואירועים בלילה, היא בעלת הבלוג, שמטרתו להעניק השראה, רעיונות לפרויקטיי DIY וטיפים שימושיים למתחתנים, אוהבי אירועים ואוהבי אירוח, כאשר הדגש הוא על מעשיות, חיסכון כלכלי ויחד עם זאת קסם וטאצ' אישי. לבלוג יש גם דף פייסבוק.אני משוגעת על בלוגי אירועים ומתה על אניקה, שמכיל תמונות משגעות והמון השראה, טיפים ורעיונות לחובבת מסיבות, אירועים וחגיגות כמוני. אני לחלוטין זוממת על מסיבת יום ההולדת המקסיקנית שלה, למשל.

 

לכבוד יום הולדת 10 לבלוג, אנה קיבלה השראה מהקטגוריה "צריכה את זה" בבלוג שלי (שמזמן לא פרסמתי בה פוסט באמת. עליי לחזור ולשוטט באתרי קניות באינטרנט ולו בשם חקר המדע…) וכתבה פוסט מעולה עם סיפורי כלות משעשעים, על דברים שהן חשו שהן נורא צריכות שיהיו בחתונה שלהן, ומה קרה בסוף… אני בטוחה שרבות יזדהו עם הסיפורים שם 🙂

 

אז… תנו קפיצה לאניקה לקרוא על דברים שכל כלה צריכה… או שלא.

כל הפוסטים שמפורסמים במסגרת חגיגות יום הולדת 10 לבלוג מרוכזים בקישור הבא.

 

אנה בן שבת מירונוב - אניקה
שמלות תואמות למלוות.. האם באמת צריך אתכם? קראו עוד בפוסט בבלוג אניקה

האם באמת כל כלה צריכה את זה? קראו עוד בפוסט בבלוג אניקה

מקור התמונה: http://bit.ly/1gciuaY