עפיפונים

2004-2005

מאוד מעניין לקרוא את מה שכתבתי כאן בשנה שעברה. סוף שנת 2004 היה די שונה מסוף שנת 2003.
מסתבר שבשבועיים האחרונים אני ובעלי הפכנו לחיות לילה, שחוזרים הביתה ביום שישי ב-5 בבוקר, וישנים ביום שבת עד 4 אחרי הצהריים (האמת היא שחשבתי שמיציתי את כל העיניין לפני 7 שנים. נראה כמה זמן נחזיק מעמד).
השנה האחרונה היתה טובה יותר מקודמתה, אבל אני עדיין מרגישה שיש לי עוד כברת דרך לעשות. אני מקווה שהשנה אצליח לעשות את הזינוק שאני כל כך מייחלת לו – בכל התחומים.
אם נעבור על המטרות שהגדרתי לעצמי בסוף השנה שעברה, אפשר לסכם:
1. לרדת במשקל – לא ממש הלך לי…
2. פיזרתי את ימי החופש יפה לאורך השנה, ולא הרגשתי במחסור.
3. בסוף לא נסענו לארה"ב, עקב המצב הכלכלי (שלנו, לא של המדינה).
4. הדרכון חודש! אפילו ויזה לארה"ב יש לי. בסוף נסענו לפראג.
5. השנה לא עשינו את ליל הסדר אצלנו. ארחנו בראש השנה (וגם זה התיש אותנו מספיק לכמה ימים)
6. אכן הצלחתי להשיג ציונים מעל ל-80. אני מקווה שהשנה אף אשתפר, ולא אתחיל לזרוק…
7. לפרגן לעצמי? אני עובדת על זה.
8. השתדלנו מאוד לשמור על קשר עם חברים ומשפחה. היו תקופות שהצלחנו יותר לשמור על קשר והיו פחות. אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי בעולם המודרני, זה הדגש המופרז שאנחנו נותנים לעבודה, על חשבון האנשים שחשובים לנו באמת.
9. דווקא ביציאה מהשגרה עשיתי חיל השנה. הלכנו להמון הצגות, מופעים, הרצאות, סרטים וטיולים. חבל לי שרק השנה גיליתי את העולם הזה. זה כיף גדול.
10. ללכת לישון מוקדם? כנראה שאף פעם לא אצליח להגשים את החלום הזה.

ולסיום, המטרות והיעדים לשנת 2005. אני מבטיחה להגשים לפחות יעד אחד….

1. לרדת במשקל ולעשות כושר.
2. הרחבת המשפחה (הכוונה אינה לחתול שלישי במספר, למרות שחשבנו על זה…)
3. להמשיך לבלות, להגדיל את מאגר החברים ולבלות איתם יותר.
4. לקדם את עצמי. לשווק את עצמי. למרות שאני שונאת להתעסק עם זה.
5. לשפר את הדימוי העצמי וההערכה העצמית שלי.
6. למצוא זמן לתחביבים שלי.
7. להוציא ציונים גבוהים בלימודים, מעל 80 לפחות.
8. לנצל את ימי החופש בחוכמה.
9. לא לשכוח שהגוף צריך שינה, אוכל בריא, ונפש רגועה.
10. לכתוב יותר בבלוגים. אני מתחילה ממש להנות מזה :)

אני מאחלת לכולכם שנת 2005 נהדרת, שתצליחו להגשים את המטרות שלכם, ושתעשו המון כיף.

תגובות

20 תגובות על ”2004-2005“

  1. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  2. מאת דודי:

    מאמי!
    שיהיה בהצלחה. בהחלט מטרות מאתגרות וקשות אבל מי אם לא את בשביל לעשות וי על כמה שיותר דברים.
    אני עדיין חושב שהחתול ההוא בחצר של ההורים שלך יהווה תוספת נאה לריהוט בסלון….:-)

  3. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  4. מאת רחלי:

    תודה מתוק :)

  5. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  6. מאת לירז:

    רחלי, מאחלת לך בהצלחה…במיוחד עם היעד החשוב ביותר!
    דרך אגב, איפה מצאת כזה בעל מפרגן??
    רק שבעלי לא יראה שכתבתי את זה…….(טוב נו..גם שלי כזה…)
    שיהיה לך רק טוב….

  7. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  8. מאת רחלי:

    תודה לירז :)
    (את הבעל המפרגן מצאתי בטכניון :) )

  9. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  10. מאת לירז:

    כנראה שבטכניון יש משהו באוויר….
    גם שלי משם…(למרות שנפגשנו בכלל במקום אחר…)
    המשך שבוע מהנה…

  11. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  12. מאת רחלי:

    מי הבחור? מתי למד ומה?

  13. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  14. מאת לירז:

    הבחור הוא בעלי…
    למד הנדסה אזרחית…..עתודאי…בכל מקרה.. לא בשנתון שלכם…

  15. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  16. מאת רחלי:

    ברור שהוא בעלך :) התכוונתי לשמו…

  17. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  18. מאת לירז:

    רחלי,
    ברור לי שהתכוונת לשמו…
    אבל זה אינטרנט…אני לא כ"כ מעוניינת בחשיפה הזו..ובמיוחד לא אחרי הכתבה ב YNET שבעקבותיה כל העולם קורא את הבלוג שלך……(תראי איך אני מפרגנת לך…)
    ואני הרי רוצה להמשיך לקרוא ובמיוחד לכתוב לך תגובות…
    בטח את חושבת עכשיו עליי, איזו מוזרה…אז הסבר לכך אני מוכנה לכתוב לך, אישית למייל.
    בכל מקרה,
    אתם לא מכירים…
    אבל אם את בכ"ז רוצה לדעת את השם, אשמח גם את זה לכתוב לך במייל.
    סופ"ש נעים לך ולדודי.

  19. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):
  20. מאת רחלי:

    זה בסדר, אני מבינה ומסכימה ב-100% :)

הוספת תגובה