עפיפונים

פעילויות לחג סוכות 2012

תסלחו לי, אבל אני חושבת שזה ממש לא הוגן. צלחתי את אוגוסט, צלחתי את תחילת שנת הלימודים, וכל מה שקיבלתי זה עוד שבועיים חופש מבית הספר??
בשנה שעברה התארגנתי מבעוד מועד. הכנתי רשימת רעיונות, הפקתי יום כיף בתל אביב ביחד עם אייל, ביקרנו גם במוזיאון הרצלילינבלום, ונפגשתי עם חברות וילדיהן בים, כך שהיה חופש מאוד מוצלח. מסקנה? תכנון תכנון תכנון!!

במבט על לוח השנה, ניתן לראות שמדובר ב:

  • 4 וחצי ימים שבהם אייל בחופש
  • יומיים שבהם שני הילדים בחופש (אם לא מחשיבים חצי שישי בשבוע הראשון)
  • 4 ימי חג/ערב חג
  •  3 שבתות

העדיפות מבחינתי היא לבלות מחוץ לבית, אבל לא במקומות המוניים, פסטיבלים ואירועים, שעושים לי רע. אני גם מעדיפה שלא לנסוע רחוק, ורצוי שלא נוציא המון כסף על אטרקציות וכאלה (כי כל הכסף כבר בוזבז באוגוסט). יש המון המון אירועים ופעילויות בסוכות, אבל אם מצמצמים את כל הפסטיבלים למיניהם, ההיצע לא גדול במיוחד. עד כה הצלחתי להעלות בחכתי את הרעיונות הבאים:

עם אייל בלבד
ביקור במרכז המבקרים של חברת חשמל
ביקור במרכז המבקרים של נייר חדרה (תואם)
ביקור במרכז המבקרים של אתר מעיינות הירקון
ביקור במרכז המבקרים של תנובה ברחובות (תואם)

עם שני הילדים
פעילות אקולוגית לילדים במשק ברזילי
מרכז המבקרים של יקבי כרמל בזכרון יעקב
פסטיבל דרקונים בקניון וייצמן סיטי בת"א
פעילות "כיכר העיר העתיקה" במתחם קניון שרונים
ביקור במוזיאון אגד

בילויים משפחתיים
מערת הנטיפים (נורא בא לי לבקר שם)
לארח / להתארח אצל חברים / משפחה (ה-פעילות ה-מועדפת מבחינתי)
דודי רוצה לקחת את הילדים לפסטיבל אייקון למדע בדיוני ופנטסיה

מה התכנון שלכם לחופשת סוכות? יש לכם עוד רעיונות נחמדים בשבילנו? רוצים לארח אותנו אצלכם (מבטיחה להביא עוגיות)? ספרו לי!

לכל סיום יש התחלה חדשה

וכל דרך היא דרך קשה.

בפוסט לא בכל מחיר הגבתי על כתבה שפורסמה בדה-מרקר על נשים בנות 30+ העוזבות את שוק העבודה. ראו מה זה – בחודש האחרון גם אני נמצאת בסטטיסטיקה. לפני תחילתה של קייטנת אימא לקיץ זה עזבתי את מקום עבודתי, מסיבות משפחתיות ואישיות.
בעשר (וחצי) השנים האחרונות אני עוסקת בניתוח מערכות, ניהול פרויקטים וניהול מוצר. בתפקידי האחרון הייתי מנהלת מוצר באתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית.
בנוסף לכך יש לי ניסיון עשיר בכתיבה וניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט, ניסיון בניהול דפי פייסבוק, וידע נרחב בתחומי האינטרנט והמדיה החברתית.
וחוץ מזה שאני סופר-מקצועית ותותחית-על, גם מאוד מאוד כיף לעבוד איתי :-) (ולא רק בגלל שאני מביאה עוגות מאפה ידיי לעבודה מידי שבוע…)

אני מחפשת משרה חלקית באזור השרון, או כעבודה מהבית, בתחום האינטרנט, כתיבה או מדיה חברתית.

יש לכם עבודה להציע לי? אשמח לשמוע :-)

בינתיים אני מסתגלת למצבי החדש בבית (מצב שמעולם מעולם לא הייתי בו), לוקחת את אייל מבית הספר בצהריים וכל זה.  זה מקל מאוד מאוד על אייל ועל ההסתגלות שלו לכיתה א', ומקל עליי לקבל את הבחירה שעשיתי.

במקביל אני מנסה לחשוב על כיוונים נוספים שאליהם אוכל לרתום ולכוון את הכישרונות שלי, אולי להקים עסק קטן, אני שומרת על האופציות פתוחות.

 

ד"ר סוס

אירוע בלוגריות של 2BMommy ותחליף החלב נוטרילון

אירועי בלוגרים איכותיים (גם האירועים וגם הבלוגרים…) הם בדרך כלל כיף גדול, והזדמנות ללמוד דברים חדשים, להכיר אנשים חדשים, ולפגוש שוב אנשים שאני כבר מכירה ואוהבת :-)
בתור בלוגרית בישול אני מוזמנת ללא מעט אירועים, אבל בתור מאמי-בלוגרית זהו לי האירוע הראשון: אירוע לאמהות בלוגריות בחסות נוטרילון (של חב' "טבע") ובהפקתה של חלי גורסוי, הלא היא המנהלת והבעלים של אתר 2BMommy,  אתר גדול ומקיף בנושאי הריון, לידה והורות. חלי התחילה כבלוגרית, ועם השנים הפכה את הבלוג לאימפריה ולמקור פרנסה – השראה לכולנו, ללא ספק.

האירוע נערך בבית הקפה מיסטיק רוז, ששוכן ממש ליד הגשר שמחבר בין חניון רידינג למתחם של נמל ת"א. עברתי שם המון פעמים, והנה נקרתה בפניי ההזדמנות גם להיכנס פנימה. מדובר בבית קפה-מסעדה חמוד ביותר ששוכן בתוך חנות פרחים, עם אווירה נשית ורומנטית בשעות הערב – מתאים לנו האמהות :-)

אנטיפסטי במיסטיק רוז

אחרי ארוחת הערב (אכלתי קישים, אנטיפסטי וגבינות שהיו טעימים בהחלט), פגשנו את רינת קינן, מנהלת המותג של תחליף החלב נוטרילון. רינת, אימא לילד מהמם בן שנתיים וחצי, יפיפייה, רהוטה ומרשימה, דיברה על המיתוסים שיש סביב תחליפי חלב ועל הסיבות מדוע אמהות מעדיפות תחליף חלב זה או אחר. אני מודה שאני נפלתי בקטגוריה של אלו שבחרו בתחליף החלב שמציעים בבית היולדות… וזאת למרות שהנקתי את אייל במשך 8 חודשים ואת יאיר במשך חצי שנה. הבחירה של בית היולדות עדיין השפיעה עליי, ולא חשבתי לחפש או לבדוק מותג אחר. השיחה הזו הדליקה לי נורת מחשבה…
רינת המשיכה לספר על נוטרילון (שאצלנו הוא חדש, אבל באירופה מסתבר שהוא מותג מאוד וותיק ונחשב מס' 1) , על דף הפייסבוק NutriMoms, ועל מוקד הדיאטניות ואחיות טיפת חלב ש"טבע" מפעילה בנושא תזונת תינוקות. חלי, שמשתמשת בעצמה בנוטרילון, העידה מהניסיון האישי שלה שלאחר שעברה לנוטרילון נפתרו בעיות הגזים של התאומות שלה, והן גם חולות הרבה פחות. אני לא ממש יכולה להשוות מהבחינה הזו, כי הנקתי את שניהם, והם מעולם לא היו בעייתיים מבחינת שינה (ישנו לילה שלם מגיל חודשיים) או מבחינת מחלות.

מה שנכון נכון. עד עצם היום הזה.

התרשמתי מאוד מרינת, מהעבודה שעשתה, ומהתובנות השיווקיות שהציגה. הדרך שבה עסקים, חברות ומותגים פונים אליי חשובה מאוד בעיניי, ואני לא מהססת להימנע מלהשתמש במוצרים של חברות שפונות אליי בצורה לא נכונה לדעתי (שלא לומר משפילה, סקסיסטית, מתנשאת…). כאן קיבלתי את התחושה שיש כוונה אמיתית להבין מה אנחנו, האמהות, מחפשות, ולפנות אלינו בצורה שיווקית שבאמת מתאימה לנו, לא מתוך התנשאות אלא מתוך הקשבה ושיתוף.

לאחר מכן עלתה ובאה חלי, שדיברה על קידום בלוגים ברשת, בתור אחת ש"עשתה את זה" עם 2BMommy, ואני מאחלת לעצמי לכבוד השנה החדשה, שגם אני אצליח "לעשות את זה", ולהתפרנס מהבלוגים שלי ומהפעילות שלי ברשת.

לקינוח, הצלמת מרב  רביץ מושל מ-bellybook צילמה תמונת פרופיל של כל אחת מאיתנו, לשימושנו. אני מניחה שבהתאם לנסיבות ולמשקל יצאתי יפה, קשה לי לדבר על זה… אבל שאר הבנות יצאו באמת מהממות.

לסיכום: ערב כיפי ביותר, שבו זכיתי לפגוש חברות (יונית, אורלי – אוהבתו'ת'כן מאוד), להכיר נשים מקסימות (למשל הילה, שאף השאילה לי את ליפסטיקה האדום לצורך הצילומים!), ולשמוע הרצאות מעניינות. אני שמחה שפרגנתי לעצמי את הזמן הזה, ותודה לחלי שהזמינה אותי :-)

בלוגריות אמהות נהנות. צילמה: חלי גורסוי

בסוף הערב קיבלנו גם מתנות ופינוקים שהחלטתי להגריל בין קוראות וקוראי הבלוג, לאחר החג. בינתיים, לשימושכם – שובר הנחה בגובה 10 ש"ח לרכישת מוצרי נוטרילון, למי שכבר משתמשת ולמי רוצה לנסות. השובר בתוקף עד ה-30.9.12.

הקליקו על הקישור לצפייה בשובר ולהדפסתושובר הנחה – נוטרילון. אתן מוזמנות כמובן לשתף בפייסבוק ולהעביר הלאה לחברות.

אחרי שחזרתי הביתה שמחה ומרחפת, נתקלתי בדבר הזה במסדרון. חזרה מהירה למציאות:

אל דאגה. זה מגומי.

יצירה עם הילדים: שנות טובות (או כרטיסי ברכה)

ראש השנה בפתח, ואני לא יכולתי להתאפק והושבתי את הילדים להכין שנות טובות. אני גולשת המון בבלוגי אמהות מחו"ל, ואצלם, בניגוד אלינו, לפני כל חג יושבים ועושים יצירה ברוח החג, מקשטים את הבית, מכינים תשורות קטנות לאנשים. זה מקסים בעיניי, וחבל לי מאוד שבארץ זה לא נהוג (כי נראה שיהודים שגרים בחו"ל דווקא כן עושים את זה). אחת השאיפות שלי לשנה החדשה היא להקדיש זמן לפני כל חג לקצת יצירה מוכוונת-חג.
עוד יתרון של פעילות היצירה היא האפשרות והיכולת להסתכל על הילדים מהצד ולהעריך (גם במובן של evaluate וגם במובן של appreciate) את ההתקדמות והשינויים שחלו בהם, את תהליך החשיבה והתכנון שלהם, את החוזקות והחולשות שלהם, וגם לעמוד על השוני והדמיון ביניהם ומה מתאים לכל אחד.
מפעילות הכנת השנות הטובות למדתי עליהם כמה וכמה דברים (ומאוד התרגשתי תוך כדי):

  • יאיר התקדם משלב הקשקושים והשרבוטים לשלב ציור של עיגולים.
  • יאיר מאוד אוהב שחור וירוק, ובכלל צבעים חזקים.
  • יאיר שולט יפה בהדבקה  בדבק. רואים שהוא חושב ומתכנן את העבודה שלו, ומסדר את האלמנטים על הדף מתוך כוונה מסוימת ולא באקראיות.
  • אייל מאוד מאוד מוכשר בציור, קודם כל טכנית – הוא צייר רימון, ציפור, את סמל המדינה, בצורה ממש ברורה ומדויקת, אבל בעיקר – הציורים שלו מלאי דמיון והוא ממש יוצר עולם שלם בציורים שלו.
  • כל כרטיס שאייל הכין היה עבודת סמינריון משולבת עם עבודת דוקטורט. קודם כל בחר את מושא הברכה, אחר כך חשב על איך לבנות את הברכה – באילו חומרים להשתמש ומה לעשות איתם. כל כרטיס כמובן שונה ממשנהו. בכל כרטיס הוא ניסה להיות מקורי ולבחור בטכניקות מיוחדות או להשתמש בטכניקות מוכרות (למשל הדבקת מדבקות) בצורה שונה ואחרת.
  • שמחתי לראות שאייל התמודד הפעם טוב יותר עם "קלקולים" מאשר בימי היצירה של "קייטנת אמא".

נתתי לילדים להחליט בעצמם למי יכינו את הברכות (תוך כדי כיוונון עדין מצידי כמובן). היה משמח לראות שהם חשבו על הכנת כרטיסי ברכה אחד לשני, ומעניין שממני הם די שכחו, ונאלצתי לרמוז להם…

ועכשיו, לתכל'ס.

ציוד להכנת כרטיסי ברכה / שנות טובות:
לכרטיסים עצמם: בריסטול לבן.  קניתי בלוק ציור וגזרתי ממנו את הכרטיסים.
אביזרים: מדבקות (מהממות!!) מכל מיני סוגים שקניתי בחנות של "הכל בשקל".  וואשי טייפ. צורות מסול.
כלים: מספריים. דבק סטיק. טושים. סלוטייפ. עפרונות. דיו לחותמות בצבעים שונים.

טכניקות להכנת כרטיסי ברכה / שנות טובות:

הדבקת מדבקות / צורות מסול
הטכניקה הפשוטה והמתבקשת ביותר. מעבר לסתם הדבקה קישוטית, את צורות הסול אפשר להדביק גם בשכבות (כמו שאייל עשה). מהמדבקות אפשר גם ממש ליצור סצנה סיפורית.
אפשר לקשט עם מדבקות גם בתוך הכרטיס, והכי הכי – השתמשנו בהן גם כדי להסתיר "קלקולים" שקרו.

וואשי טייפ
הכנתי מדבקות כוכב מוואשי טייפ והדבקתי על כרטיס. את הנגטיב – הדבקתי על כרטיס אחר. עוד רעיון – להדביק בתוך הכרטיס וואשי טייפ, ואז לגזור צורות שיהוו מעין "חלון".

דיו לחותמות
העיגולים נוצרו ע"י טבילה של קצה המחק של העיפרון בדיו והחתמה. האליפסות הן החתמה של האצבע של אייל באותה טכניקה.

שיטת ה-Masking
זו אחת הטכניקות האהובות על אייל (עליי מעט פחות כי היא די מלכלכת את הידיים). יצרתי עם סלוטייפ מוחלש (שהדבקתי קודם על בגד) את המילים "שנה טובה". נתתי לילדים לקשקש בטושים על כל הכרטיס. הסרתי את הסלוטייפ, e voila – יש כיתוב!

 

עוד רעיונות?
גלי מהבלוג "לא רק אימא. אני?" הכינה עם הילדים שנות טובות עם החתמה של תפוחים
שרון מהבלוג gonna be 40 הכינה עם הילדים שנות טובות עם שאריות בדים

שנה טובה לכולכם!!

יצירה עם וואשי טייפ washi tape crafts

מאז שגיליתי את הוואשי טייפ, אני לחלוטין מכורה, ולא רק אני. גם אייל ממש ממש אוהב ליצור עם הסרטים הדביקים המגניבים האלו.
מה זה וואשי טייפ? זהו מעין מסקינג טייפ יפני שמגיע בשלל צבעים ודוגמאות. אפשר לקרוע אותו ביד, להדביק אותו על כל דבר, והוא מוסר בקלות ולא משאיר דבק או לכלוך. אפשר לקשט איתו מיליון ואחד דברים: כלי זכוכית וחרסינה, כרטיסי ברכה, קירות, רהיטים ועוד. אפשר להכין ממנו מדבקות,דגלונים וכל מיני קישוטים. האפשרויות הן אינסופיות, ואני כל הזמן מגלה ברחבי הרשת עוד ועוד רעיונות ושימושים לטייפ הזה.

אין דבר כזה יותר מידי וואשי טייפ

הנה כמה דברים שאנחנו עשינו איתו:

1. מדבקה בצורת פיל לקישוט המיטה של יאיר

2. כרטיס ברכה שהכנתי ליאיר לראש השנה. התפוח והדבש הם מוואשי טייפ.

3. ציפיתי צורה של כתר מקרטון קשיח בוואשי טייפ. כנראה אמסגר ואכין מזה תמונה, או אדביק על קנווס.

4. קופסאות מקושטות, שאייל הכין. הוא מת על זה.

5. מגנטים מאטבי עץ מקושטים בוואשי טייפ. מושלם בשביל לתלות יצירות של הילדים על המקרר.

 

איפה קונים?

בארץ:
colourful way של איריס פוגל בן חמו (שמעבירה גם סדנאות וואשי טייפ), נתנאלה, שוקה, OMG, Mupo, קסם שימושי, מסטיקים

בחו"ל:
Omiyage (כתבתי פוסט על החנות), shop sweet lulu (כתבתי פוסט על החנות), modes4ucute tape

מבחינת מחיר, דרך אגב, לדעתי יותר משתלם לקנות מהחנויות המקוונות בארץ.

מה עוד אפשר לעשות עם זה?
ריכזתי כל מיני פרויקטים בלוח washi tape בפינטרסט שלי, ואני כמובן מוסיפה עוד ועוד כל הזמן.

תיהנו!! זה ממש ממכר.

שיחות על החיים עם אייל #40

אל תבלבלי אותי עם עובדות
אייל
: אמא!!! יאיר הרביץ לי!!!
אני: אז למה יאיר הוא זה שבוכה?
אייל: כי הרבצתי לו בחזרה.

תולעים
בחוג מדע של אייל התחילו לספר להם סיפור על ילד שהוא תולעת ספרים.
אייל: אמא, מחר בחוג ימשיכו לספר לנו את הסיפור על הילד שהוא תולעת ספרים. הוא קורא ספרים בכל מקום! באמבטיה, מול הטלוויזיה, כשהוא אוכל….
אני: אייל, אתה יודע, כשהייתי ילדה גם אני הייתי כזו. הייתי קוראת כל הזמן – מול הטלוויזיה, תוך כדי שהייתי אוכלת, במיטה לפני השינה… קראתי המון ספרים.
אייל: גם את היית תולעת ספרים!
אני: כן. אולי כשאתה תדע לקרוא גם אתה תהיה כזה.
אייל: אני תולעת שטויות.

החלטות, החלטות
לקחתי את אייל מבית הספר ונסענו לעשות קצת קניות. הגיעה שעת ארוחת הצהריים. אני ואייל מחוץ לבית. בא לי להתפנק.
אני: אייל, מה אתה מעדיף? שאני אכין לנו אוכל בבית או שנלך לאיזשהו מקום לאכול?
אייל: אני צריך לחשוב על זה.
<מקץ שעה קלה>
אני: אייל, אני צריכה שתחליט, אם אנחנו חוזרים הביתה ואני אכין לנו המבורגרים, או שנלך לאיזשהו מקום כדי לאכול.
אייל: אמממממ…. האוכל שאת מכינה הוא יותר טעים. אבל במסעדה  יש מגוון של יותר דברים. הפעם אני רוצה ללכת לאכול במסעדה.
אני: בסדר. אז נלך לאכול סושי?
אייל: סושי!!! כן!!!

משבר

אני מנסה לאזור כוחות במשך 3 השבועות האחרונים כדי לכתוב את הפוסט הזה.
לפני כמעט 3 שבועות פשוט נשברתי. הפסקתי לנהל רישום של מה שאני אוכלת. הפסקתי בכלל לשים לב למה שאני אוכלת. הפסקתי ללכת לקבוצה. הדבר היחיד שהתמדתי בו זה זומבה פעמיים בשבוע (חוץ משבוע אחד שבו המדריכה נפשה בכרתים ואני סבלתי מייסורי גמילה).
נשברתי כי אחרי שעברו חודשיים מאז שהתחלתי את התהליך הזה, אני לא רואה תוצאות, ואני לא מצליחה לגלות מספיק אורך רוח בשביל להתמיד עד שאני כן אראה תוצאות.
בחודשיים האלו ירדתי 3 וחצי קילו, אבל במראה אני לא רואה שום שינוי. אני כן מרגישה שינוי קל בצורה של הגוף, ויש מכנסיים שנסגרים עליי עכשיו (אמנם בקושי, אבל נסגרים) שלא נסגרו עליי קודם.
אבל במראה אני לא רואה שינוי, וזה מתסכל אותי מאוד מאוד מאוד.

ד"ר אופירה שאול אומרת שכדי להצליח בתהליך כזה, צריך להפסיק לשפוט את עצמנו כל כך לחומרה. צריך להעצים את עצמנו במקום להחליש. צריך לראות את עצמנו בעיניים של הצלחה ולא של כישלון. צריך להתייחס לעצמנו מתוך חמלה וטוב לב.

אני לא יודעת איך עושים את זה.

אני מודה שאני עושה בדיוק ההפך. אני מלקה את עצמי כל הזמן: על כך שלפני שנה הייתי 10 ק"ג פחות. על כך שלפני שנתיים הייתי 20 ק"ג פחות. על כך ששום דבר לא עולה עליי. על כך שלדעתי אני נראית נורא ואיום.

אני לא יודעת איך לצאת מזה.

בשבוע הבא אתחיל ללכת שוב לקבוצה, ואני מקווה שזה יעזור לי לעשות kick-start מחדש.

השאלה היא איך אני גורמת לעצמי להאמין בי מחדש.

חמלה וטוב לב. אני אשתדל לזכור את זה.

 

יום הולדת 9 לבלוג עפיפונים

תשע שנים עברו מאז שהתחלתי לכתוב כאן תחת השם "בלה בלה בלוג", שאחר כך השתנה לשם "עפיפונים". השנים עברו, הילדים נולדו, תואר שני התווסף לו בדרך, השתחררתי מצבא קבע ועברתי לאזרחות, צברתי עוד ועוד ניסיון במקצועי (ניתוח מערכות, ניהול פרויקטים וניהול מוצר), עליתי וירדתי ועליתי במשקל, אהבות, אכזבות, הצלחות, כישלונות, דיכאונות (אחרי לידה ואחרי בכלל), ולצד כל אלו – הבלוג היה והינו פינה קבועה שמאפשרת לי לכתוב. אני אוהבת לכתוב ואני אוהבת לחלוק ולשתף. יש תקופות שאני עושה זאת בתדירות גבוהה יותר, יש תקופות שפחות, אבל הבלוג תמיד פה ומחכה לי, איזשהו עוגן יציב בחיים המודרניים התזזיתיים והסוערים.

איך חוגגים יום הולדת לבלוג? ועוד בן 9?

הגרלות, מתנות וכאלה אין לי להציע. לבלוג אין ספונסרים או מפרסמים (לצערי) ואני בעצמי לא יוצרת או בעלת עסק.

במקום מתנות, אספתי צרור פוסטים מהעבר שיקרים לליבי, ואני מגישה לכם אותם לקריאה ראשונה/חוזרת. 9 פוסטים ל-9 שנים:

לא בכל מחיר (תגובה לכתבה על נשים בנות 30+ שיוצאות משוק העבודה)
אל האופק (פוסט אישי כאוב שכתבתי אחרי הלידה של יאיר, שלצערי זכה רק לכמה תגובות מעליבות והזויות, שבסוף מחקתי. אולי עכשיו יהיה התיקון)
השרביט – או – רק על עצמי לספר ידעתי (10 דברים שאולי לא ואולי כן ידעתם עליי)
יום האמהות (על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל)
יוצאת מהכלים (שיטה מעניינת להתמודדות עם כעסים)
חגים, רבותיי, חגים (בהקשר לראש השנה)
אשת חיל (פוסט תסכול)
מדריך אופנתי לאימהות לבנים קטנים – מה לא ללבוש (הכי קרוב שאגיע לפאשיוניסטיות, כנראה)
שקיות (הצצה לחייה של בת למשפחה פולנית)

 

ואם שאלתם את עצמכם, איזו מתנה הבלוג ישמח לקבל, הנה כמה הצעות עפיפוניות:

1.what a novel idea
2. שלומית אופיר 3. שלומית אופיר 4. שלומית אופיר 5. שלומית אופיר
6. hug fish and orange
7. מיה גלונסקה 8style me pretty
9. crafting 4 cause
10. kitchen fun with my 3 sons

 1. Bella Bobbin 2. bentoriffic 3. meadow on the ledge 4. Paint My Name
5. Meet the Dubiens 6. A Beautiful Mess 7. silver pebble

ועכשיו ברצינות. אני מאחלת לעצמי ולבלוג פנאי רגשי, מחשבתי וקלנדרי לכתיבה, שהבלוג יצבור מסה גדולה של קוראים, שהזדמנויות חדשות ושרק דברים טובים יבואו לפתחי בזכותו.

תודה לכל מי שקורא, עוקב, עושה לייק ומגיב. הרבה יותר כיף לכתוב בידיעה שהמילים מצליחות להגיע למישהו. שנה טובה ומוצלחת לכולם!