עפיפונים

שיחות על החיים עם הילדים #8

אשר יגורתי ואשר פיללתי בא. הילדים בני 7 ו-4, והפכו לאחים צמודים עם עולם משלהם, שלנו אין רגל ודריסה בו. הם ממציאים לעצמם משחקים ומנהלים שיחות לתוך הלילה. באחד הימים עליתי עם שניהם במעלית, ואייל אמר ליאיר – "המצאתי משהו חדש בשביל המשחק שלנו, אבל אני אספר לך אחר כך, בלילה, שאימא לא תשמע".
כיף לראות עד כמה הם אוהבים אחד את השני. יאיר ממש מעריץ את אייל, ואייל מצידו מאוד אוהב את יאיר. הקשר הזה ביניהם כל כך מתוק. מה הסוד? בחיי שאין לי מושג.

כפי שאפשר לראות בציטוטים הבאים, יאיר מאוד התקדם מבחינת שפתית. אמנם יש לו עדיין אותיות שורקות והוא מחליף אותיות, אבל הוא מדבר ממש בשטף ומנהל שיחות עמוקות, על רובוטים ומפלצות ומערכת העיכול וכאלה. שני גאונים יש לי בבית, god help us.

 

puppy love
אייל
: אימא, יש ילדה בכיתה שמאוהבת בי.
אני: איך אתה יודע?
אייל: היום היא כל הזמן רצתה שאני אשב לידה באוטובוס.
אני: וישבת לידה?
אייל: כן, לא רציתי לפגוע ברגשות שלה.

 

details, details
בעלי
: יאיר, תראה איזו ציפור חמודה!
יאיר: איפה?
בעלי: שם! אולי בעצם זו ציפור מסוכנת שאוכלת ילדים בני 4?!
יאיר: אבא!!! אני עוד לא בן 4!
בעלי: אה, מזל! מתי תהיה בן 4?
יאיר: אחר כך.

 

מה בנים אוהבים
אני
: יאיר ואייל, כשתסיימו אני רוצה שכל אחד מכם יכין לרותם ברכה לכבוד יום ההולדת שלו.
יאיר: מה לצייר לו? מה בנים אוהבים?
אני: אתה בן. מה אתה אוהב?
יאיר: אני אוהב עכבישים. הוא אוהב עכבישים?
אני: אני לא יודעת. אולי כדאי שתצייר משהו שמתאים לכולם, כמו בית, או פרחים…
יאיר: פרחים זה של בנות!
אני: גם בנים אוהבים פרחים.
יאיר: אני בן ואני לא אוהב פרחים!
אני: טוב, אז אולי תצייר משהו כללי כמו בית או עצים.
יאיר: או מפלצות.

 

רציתי לפנק אתכם בציור של יאיר לשבועות (שכולל כמובן רובוטים וכאלה), אבל הציור נעלם. במקום זה ראו להלן משחק שאייל המציא ושניהם משחקים בו, בשילוב עם מפת עולם ענקית שיש לנו. אין לי מושג על מה בדיוק המשחק ואני חוששת לשאול, כי אני לא בטוחה שיש לי את יכולות הקשב והריכוז הנדרשות להקשיב להסבר.

רציתי לפנק אתכם בציור של יאיר לשבועות (שכולל כמובן רובוטים וכאלה), אבל הציור נעלם. במקום זה ראו להלן משחק שאייל המציא ושניהם משחקים בו, בשילוב עם מפת עולם ענקית שיש לנו. אין לי מושג על מה בדיוק המשחק ואני חוששת לשאול, כי אני לא בטוחה שיש לי את יכולות הקשב והריכוז הנדרשות להקשיב להסבר.

 

35 עד גיל 35 – עדכון סטאטוס

עוד פחות מחצי שנה אחגוג את יום הולדתי ה-35, ולכן בהחלט כבר הגיע הזמן לחזור לרשימה שהכנתי – 35 עד גיל 35, ולראות מה המצב. במהלך החודשים האחרונים היה לי משבר קט סביב הרשימה הזו. כללתי כאן לא מעט דברים שקשורים ליצירה ובישול, ופתאום הרגשתי שממש, אבל ממש, לא בא לי לעשות אותם. סיכמתי עם עצמי לתת לזה זמן, כי אולי החשק יחזור, ומקסימום אם לא – להחליף ביעד אחר. החיים גמישים והיעדים שלנו יכולים וצריכים להשתנות בהתאם. בסוף החלטתי להישאר עם הרשימה הנוכחית כי הרגשתי שצ'אקרת היצירה בכל זאת נפתחת לה :-)

אז הנה סיכום של הסטאטוס הנוכחי.

1. לחזור למשקל בו הייתי לפני הלידה של יאיר – עובדת על זה. ראו את הפוסט "הזכות להיות רזה". בכל מקרה, החלטתי שגם אם לא אגיע למשקל המדויק עד גיל 35, כל צעד שאני עושה בכיוון הוא ניצחון. המטרה היא להשתחרר מהתלות הרגשית באוכל, וזה יותר חשוב ממספר כזה או אחר.
2. הופעה של דניאלה ספקטור
3. הופעה של דודו אהרון
4. הופעה של אייל גולן / משה פרץ / ישי לוי / זמר מזרחי אחר – עדיין מחפשת בנרות כרטיסים במחיר נורמאלי להופעה של אייל גולן/משה פרץ באזור המרכז. 
5. הופעה של יגאל בשן – הצלחתי להזמין כרטיסים! ההופעה ביולי.
6. הופעה של דני רובס – היה מדהים. מומלץ בחום.

בהופעה של דני רובס

בהופעה של דני רובס

7. לקרוא עוד ספר של אסימוב – קראתי את "אני, רובוט". ספר מעולה, שהקשר בינו לבין הסרט (בעל אותו שם) אינו קיים.
8. לקרוא את שר הטבעות – קראתי את הספר הראשון, שהיה משעמם טילים, כך שאין לי כוונה לקרוא את השאר. משחררת את המשימה הזו.
9. לקרוא את משחקי הכס
10. להשלים לקרוא את שאר ספריה של ג'יין אוסטן (מנספילד פארק, אמה, נורת'נג'ר אבי). לראות את הסרטים זה לא נחשב.
11. ללמוד סריגת קרושה
12. ללמוד לתפור במכונת תפירה
13. לבקר שוב בלונדון
14. ללמוד לרקום – עשיתי סדנת לבד אצל מיקולה, ומסתבר שאני בעצם דווקא יודעת לרקום… אז קניתי לי pattern של תמר נהיר ינאי שאני הולכת לנסות לרקום אותו. פרטים בהמשך.
15. להתחיל אימוני ריצה, עד שאהיה מסוגלת לרוץ 5 ק"מ רצוף – התחלתי עם זה, והפסקתי בגלל כאבי שרירים וגב שפשוט גמרו אותי. אני עושה עכשיו יוגה ופילאטיס לחיזוק הגוף, ומתכוונת להתחיל אימוני ריצה שוב בקרוב.
16. לעשות גאראג' סייל ולהיפטר מכל החפצים המיותרים שאנחנו אוגרים ולא משתמשים בהם
17. למצוא לעצמי עיסוק עצמאי שאני אוהבת ויכולה להתפרנס ממנו – אני עובדת בחצי משרה מהבית כפרילאנסרית בעבודה  שאני מאוד אוהבת. רק שימשיך ככה. במקביל אני מחפשת עוד מקורות להכנסה פאסיבית.
18. סשן צילום זוגי עם בעלי בסגנון engagement shooting session
19. סשן צילום משפחתי עם בעלי והילדים – קנינו קופון. צריכים לקבוע מועד.
20. להתנסות במלאכת האוריגמי
21. ללמוד לעבוד עם פוטושופ ו/או אילוסטרייטור
22. להתמיד בפעילות ספורטיבית באופן קבוע לפחות 4 פעמים בשבוע – אני עושה פעם אחת בשבוע yogawalk, פעמיים זומבה ועכשיו הוספתי פילאטיס מכשירים פעם בשבוע. סך הכל 4 פעמים. הייתי רוצה להוסיף גם עוד אימון הליכה/ריצה.
23. ללמוד להכין מקרונים
24. לאפות חלה
25. לשים אייליינר
26. ללמוד להכין חותמות
27. לאפות עם שמרים – אפיתי חלה. צריכה עוד להשתלם בנושא.

 

חלה

28. להשתתף במירוץ כלשהו, ולהשלים אותו.
29. להוציא e-book של מתכונים
30. לקשט את הבית ולעשות יצירה עם הילדים לפני כל חג – אולי זה לא קורה לפני כל חג, אבל אנחנו פחות או יותר בכיוון.
31. לאפות לחם
32. להכין סביצ'ה
33. להכין קרפצ'יו
34. ללמוד לעשות "על האש" ולהזמין חברים למנגל
35.  לארגן לעצמי חדר עבודה נורמאלי

דברים שעליי אהובים

ביום חמישי, איסרו חג שבועות, אייל היה כמובן בחופש, וביקש שנבלה ביחד בבית קפה. צילמתי אותנו שם בסמארטפון בצילום עצמי. כשהסתכלתי על התמונה, העיניים שלי ישר נמשכו לקמטי הצחוק שיש לי בצידי העיניים. הם נראו לי מוכרים, הקמטים האלה. ואז נזכרתי – ראיתי אותם בפניה של אימי, כשהייתי ילדה.
ואז הבנתי, שאני כבר לא ילדה.
אמנם אני בסך הכל בת 34 (וחצי), שזה לא גיל מבוגר, אבל מצד שני – אני כבר לא טינייג'רית. אני כבר לא בשנות ה-20 לחיי – שנים של הגדרה וחיפוש עצמי. תכל'ס אני כבר יודעת מה אני אוהבת ומה אני לא אוהבת. אני מניחה שעם הזמן אכיר דברים חדשים, ואוהב אותם או שלא, אבל לא אתחיל לחבב פתאום דברים שלא מוצאים חן בעיניי.
אבל איכשהו, יש לי הרגשה כאילו אני כל הזמן בודקת ומחפשת אצל אחרים, אולי הם אוהבים דברים יותר "שווים", אולי כדאי לי לאהוב את מה שהם אוהבים, אולי מה שאני אוהבת לא מספיק "טוב" או "נכון".
השבוע החלטתי – לא עוד. אני לא מתכוונת להתבייש במה שאני אוהבת! אלו דברים שגורמים לי שמחה ולכן מבחינתי הם הכי נכונים בעולם.
ובמקביל, אני לא מתכוונת להתבייש בדברים שאני לא אוהבת. יש משוררים שאני לא מצליחה להתחבר לשירה שלהם. אני לא מעריכה ציניות. הרבה דברים שרצים באינסטגרם הם פלצנים ביותר בעיניי – גם התמונות וגם הכותרות. לא אוהבת שירי רוק של כל מיני יוצרים מלנכוליים שכולם נשמעים לי אותו דבר. בכלל, לא אוהבת מלנכוליה, תלונות ופסימיות. אולי זה לא "תרבותי", "נכון", "ברנז'אי", "אמנותי" או whatever מצידי, אבל יאללה יאללה.

עץ אהבה

עץ אהבה

אז מה אני אוהבת?

star wars, star trek, הארי פוטר, משחקי הרעב ושאר דברים גיקיים
אחת הדרכים הכי פשוטות לשמח אותי היא לקנות לי משהו שקשור לנ"ל.

 

מוזיקה מזרחית ומוזיקה ערבית
אוהבת את זה. פשוט אוהבת.
הזמר המזרחי האהוב עליי הוא דודו אהרון. אני אוהבת את הקול שלו ואת השירים, אבל מעבר לזה – מאוד מאוד מעריכה את זה שהוא כותב ומלחין את שיריו לבד, ושהוא משקיע המון עבודה ומחשבה בעסק שלו. מבחינתי הוא המקביל לעידן רייכל (שגם אותו אני מאוד אוהבת) – שניהם אנשים שעובדים קשה ומשיגים תוצאות. אני מעריכה אנשים כאלה.

 

אנשים טובים, שעושים
בחצי שנה האחרונה יצא לי להכיר כמה אנשים (בעיקר נשים) שמקדישים ממרצם לקדם נושאים שחשובים להם, שתורמים לקהילה, ובמילים פשוטות – עושים ולא רק מדברים. השאיפה שלי היא להיות כמה שיותר כזו, ולעשות כמה טוב שאני יכולה – לקדם, לפרגן, לעזור, לתרום.  אני מאוד מעריכה עשייה ועבודה. במקביל אני מתחילה לפתח סלידה איומה מאנשים שהם ההפך מכך.

 

המלכה אליזבת', לונדון ובריטניה
ניסיתי לחשוב מאיפה באה לי האובססיה הזו לבריטים, וקשה לי להסביר את זה. אולי מתוך האהבה שלי לג'יין אוסטן, ברונטה ושרלוק הולמס. אולי משהו בגלגול הקודם שלי. לא יודעת. אני מעריצה את המלכה אליזבת' ושאיפתי הגדולה בחיים היא לגור בלונדון לתקופה.

אובססיה, כבר אמרתי?

אובססיה, כבר אמרתי?

קאפקייקס
זו כנראה הצבעוניות והשמחה שקורנת מהן, והצורה המאוד ספציפית, שגורמת לי לאהוב אותן כל כך, כי אני לא אוכלת אותן…

 

חתולים
לא סתם יש לנו שלושה חתולים בבית (ואם זה היה תלוי רק בי – היו עוד). אני אוהבת בעלי חיים באופן כללי (האימא המתלהבת שמלטפת את כל החיות בפינת ליטוף? זאת אני), אבל בחתולים יש משהו אחר,יותר.

ז'אן לוק ודארת' ויידר. אלטר אגו?

 

שלומית כהן אסיף
כתיבה איכותית לילדים היא אחד הדברים היותר נדירים בעיניי, וספציפית כתיבה בחרוזים. מאוד מאוד קשה לכתוב בחרוזים ושזה יישמע טוב. שלומית כהן אסיף יודעת איך לעשות את זה. היא גם אחת הנשים הכי מקסימות שיצא לי לפגוש. עוד אקדיש פוסט מיוחד רק לה.

 

היה לי מאוד כיף ומשחרר לכתוב את הרשומה הזו. כשלא מפקפקים במה שאוהבים, יותר קל לנשום.

צריכים לעבור ניתוח? כדאי שתדאגו להיות חולים בחודש המתאים.

חוק ההסדרים - מכסת ניתוחים שנתית

הכי טוב להיות עשיר ובריא, נכון? הביטוי הזה מקבל משמעות חדשה אם מעיינים בהצעת חוק ההסדרים וצופים בכתבה ששודרה בערוץ 2.

אגיד את זה בצורה הכי בוטה וישירה שאפשר – רוצים שהילד שלכם יעבור ניתוח פשוט כמו ניתוח שקדים? הכינו את המזומנים.

נגיד שהילד שלכם צריך ניתוח להוצאת שקדים. ההמתנה לניתוח בבתי החולים הציבוריים היא ארוכה, ובארוכה – מדובר ביותר משנה.
אבל בינתיים הילד סובל. מה עושים? הרי גם בשביל זה שילמנו ביטוח משלים במשך כל השנים, נכון? משלמים כמה מאות שקלים ומקבלים תור לניתוח לעוד שבועיים או חודש באופן פרטי במסגרת הביטוח.

במסגרת חוק ההסדרים החדש, אפילו את זה לא יאפשרו לנו לעשות! החוק הולך להגביל את מכסת הניתוחים השנתית שנעשית בבתי החולים הפרטיים. אז אם הילד שלכם צריך את הניתוח ביולי, ומכסת הניתוחים השנתיים התמלאה… שיסבול עד ינואר. אז מה אם אתם משלמים כספים כל חודש לביטוח המשלים כבר שנים? בעיה שלכם!
או לחלופין, שלחו יד לכיס, הוציאו מזומנים, וממנו את הניתוח כולו בעצמכם.

אז שוב מסתבר שאם רוצים לחיות פה, כדאי שתהיו עשירים.
או שכדאי מאוד שתדאגו להיות חולים בחודש המתאים.
את הכסף שהוצאתם על הביטוח המשלים בשביל שיכסה את המקרים האלו, אף אחד לא יחזיר לכם.
להפך, אולי אפילו ייקרו לכם את הביטוח, כי אם אתם רוצים לעבור ניתוח ולהיות בריאים – הממשלה חושבת שאתם צריכים לשלם על זה.

מסתבר שלא רק שקשה לגדל כאן ילדים, ולא רק קשה להתפרנס, גם לטפל במחלות ובבעיות הבריאות שלנו זה כבר לא אפשרי.

בבקשה שתפו את הפוסט הזה ואת הסרטון בכל מדיה אפשרית. כתבו לחברי הכנסת של המפלגות שלכם. הפיצו בפייסבוק (הדף של ביבי, הדף של יאיר לפיד, הדף של שלי יחימוביץ, הדף של נפתלי בנט, הדף של ציפי לבני, הדף של שרת הבריאות יעל גרמן). כבר הוכחנו שלחץ ציבורי יכול לחולל שינוי. זה הזמן!

fun במזגן: קלאסילייק – מופעי קונצרט תיאטרון לילדים

סדרת fun במזגן שוב חוזרת!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 7 ו-חודשיים, וילד בן שלוש ו-11 חודשים.

 

פרויקט "קלאסילייק" הוא פרויקט של מפעל הפיס, במסגרתו מועלים 4 מופעי קונצרט תיאטרון המיועדים לילדים ולכל המשפחה. מדובר ביצירות קלאסיות מקוריות שנכתבו על ידי מלחינים ישראלים, ומטרתם לקרב את הילדים לעולם המוזיקה הקלאסית.

הוזמנתי ביחד עם אייל לצפות באחד הקונצרטים, ובחרתי בקונצרט "שרלוק הולמס – תעלומה בתיאטרון", בגלל אהבתי העמוקה לבלש האנגלי (וגם בגלל שזה הסתדר לי מבחינת היום והשעות…). להפתעתי גיליתי שאייל יודע מי זה שרלוק הולמס – מסתבר שהציגו את הבלש באחד הפרקים של "פיניאס ופרב". ניצלתי את הנסיעה באוטובוס לת"א בשביל לספר לו קצת יותר.

אייל ליד שלט קלאסילייק

לאייל יש שעורי מוזיקה בבית הספר, במסגרתם הוא נחשף ליצירות קלאסיות שונות, וגם בעלי הוא חובב מוזיקה קלאסית והיה משמיע לו יצירות שונות כשהיה קטן יותר. הוא הסתקרן מאוד לדעת איזה מוזיקה נשמע בקונצרט והאם הוא מכיר אותה.

היצירה "שרלוק הולמס: תעלומה בקונצרט" הולחנה ע"י עידית שכטמן, שגם מנצחת על התזמורת הקאמרית הישראלית שמבצעת אותה. העלילה משעשעת ביותר – הולמס מוזמן לנגן כסולן עם התזמורת (הוא הרי מנגן בכינור. ועל כך אמר אייל: אם הוא בלש, אז למה הוא מנגן גם בכינור? ואם הוא כל כך טוב בנגינה בכינור, אז למה הוא לא משנה מקצוע לנגן כינור?), אך מוצא את עצמו במרכזה של תעלומה בלשית – לאן נעלם הכינור שלו?! (אייל: הוא בטח סתם שכח אותו בבית כי חשש לנגן לפני כולם). הוא פותר את התעלומה בעזרת המוסיקה, הקהל ונגני התזמורת.

המנצחת והמלחינה עידית שכטמן ביחד עם השחקן שרון צור, שמגלם את הולמס

שנינו נהנינו מאוד מהקונצרט. בתחילתו התזמורת מנגנת קטעי מוסיקה מוכרים, שאת אחד מהם (ריקוד הקאן קאן) אייל אף הכיר מבית הספר וזרח מרוב שמחה. בחלק העיקרי של הקונצרט מנוגנת המוזיקה המקורית שהלחינה שכטמן – מוזיקה מקסימה, עם ניחוח בריטי וניחוח של סדרות מתח ותעלומה בריטיות. יש גם מארש צבאי מגניב, שבמהלכו שכטמן וגם השחקן שרון צור (שגילם את הולמס) מפעילים את הקהל. ממש ממש מומלץ.

אני חייבת לציין ששמחתי מאוד על האפשרות להראות לאייל שגם נשים הן מלחינות ומנצחות, ולא רק גברים. עידית שכטמן היא לא רק מנצחת ומלחינה מוכשרת ומדהימה, היא גם מצחיקה ומשעשעת ושרה נהדר באנגלית!

המנצחת והמלחינה עידית שכטמן

המופעים הנוספים במסגרת הפרויקט הם: "הקוף שלוף והקוף בלוף", "שלמה המלך והדבורה" ו"פעימות". המופעים יועלו ב-24 ישובים ברחבי הארץ. "שרלוק הולמס" יוצג גם בערבית.

בקצרה:
אתר: 
מידע על קלאסילייק באתר מפעל הפיס
תחבורה / חניה: אנחנו הגענו למוזיאון ת"א לאמנויות בקו 249 מהוד השרון. יש חניה בתשלום בחניון גולדה, חניון לונדון מיניסטור ועוד שפע חניונים באזור.
הנזק:
 הוזמנתי דרך היח"צ. לפי הרשום באתר, כרטיס יעלה 20 ש"ח.
אכלנו: לא אכלנו. בסך הכל זה קונצרט של 45 דקות.
קטנטנים: לא מתאים. מיועד לגילאי 5 – 12. היו הורים שהביאו ילדים קטנים יותר, שעשו המון רעש והפריעו, אז בבקשה לא.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (אייל ממש ממש נהנה, והיה מרותק כל הקונצרט)
מדד ההורים: 5 מתוך 5 (גם אני ממש נהניתי. היה מקסים ומשעשע) 
ועוד משהו:
 הגיקית שבי לא יכלה להתאפק – בקונצרט שרלוק הולמס הוא דמות מאוד משעשעת ומצחיקה, שרוקדת ועושה צחוקים. לא ממש מסתדר לי עם הדמות הספרותית :-) אבל הילדים היו מבסוטים.

לוח החזון שלי

ביום שישי אחד אירחתי בביתי קבוצה של נשים מוכשרות ונהדרות, כולן בלוגריות, לפעילות של הכנת לוח חזון. הנחתה אותנו חברתי יונית צוק, היישר מבולטימור הרחוקה, דרך הסקייפ. כל אחת הביאה איתה לוח כלשהו (קנווס, קרטון ביצוע, בלוק ציור וכו'), מגזינים וחומרי יצירה שונים, וכמובן – משהו טעים לנשנש!
ישבנו, גזרנו, דיברנו, התייעצנו והיה ממש כיף.

לפני המפגש היינו צריכות להכין שיעורי בית – לכתוב על מה שאנחנו רוצות להשיג בשנים הקרובות, בחלוקה לתחומים שונים, כמו קריירה, משפחה, בריאות ועוד. אצלי, כרגיל, 99% מהתהליך התרחש במערכות החשיבה שבמוח שלי, ולא טרחתי לרשום כמעט כלום. גם לא הייתי צריכה. אני חיה את החזון והבחירות שלי כל הזמן, מדפדוף קל במגזינים כבר היה לי ברור אילו אימג'ים מייצגים את מה שאני רוצה לשנים הקרובות.
לוח חזון יכול להיות מאוד ברור ומפורש, אבל אני העדפתי לבנות אותו בצורה מופשטת יותר ועם אימג'ים מטאפוריים יותר.

לוח החזון שלי

 

אולי אתחיל ממה שהיה לי ברור שהלוח לא יכלול. בין המגזינים מצאתי דף שכלל מילים שבעבר היו מאוד רלוונטיות ומרכזיות בעיניי: מובילות, מצוינות, פסגה, אסטרטגיה, רווחיות, קדמה, חדשנות… הסתכלתי על המילים האלו והרגשתי שאני ממש לא מתחברת אליהן. הן נראו לי כל כך זרות. הבנתי סופית שהיום אני במקום אחר לגמרי.

הבנייה של הלוח התחילה מהדמות המרכזית, שהיא גבוהה וחורגת מהדף. יש לה עמידה בטוחה (ובלי קשר, אני אוהבת את איך שהיא לבושה). היא חזקה, בשליטה, יודעת מה שהיא רוצה. עומדת על שלה, וגם מביטה לאופק. הרגשתי שהיא מייצגת בדיוק את איך שאני רוצה לראות את עצמי.
הדבקתי לידה כוכבים מוזהבים, כדור פורח וענן, שמייצגים את החלומות והשאיפות שלי. אני רוצה לחיות את חיי לאורם ולהגשימם.
המטוסים והוואשי טייפ בדוגמת דואר אוויר מייצגים את הקשר לחו"ל. אני עדיין לא בטוחה איך וכיצד הוא יתממש, אבל מרגישה שצריך להיות כזה ושאני רוצה שיהיה כזה.
הלבבות, הזוג והצבעים הוורודים מייצגים את הזוגיות והמשפחה, שבהם אני רוצה להתמקד, והם חלק מהשינוי שעשיתי השנה, כשעברתי לעבוד מהבית.
המילים והספרים מייצגים את הכתיבה. אני רוצה להתפרנס מכתיבה ואני רוצה להוציא לאור ספרים.
הבלונים והמדבקות העגולות בשלל צבעים מייצגות מסיבות וכיף, או למעשה את המוטו שלי שבחיים צריך ליהנות. חשוב לי למצות את הצד הטוב של החיים, ליהנות ולשמוח, במיוחד עם ההיסטוריה שלי של דיכאונות אחרי לידה חוזרים.

חוץ מהמראה האסתטי של הלוח, שאותו אני מאוד אוהבת, הרגשתי נהדר כשסיימתי אותו. יש משהו מזכך ומדייק לראות את החלומות, השאיפות והתחושות שלך באופן ויזואלי על לוח. הם אמנם נוכחים כל הזמן ומתגלגלים בראשי, אבל זה אחרת כשהם מונחים כך בצורה מפורשת מולך.

אני מודה ליונית על ההנחייה ועל היוזמה. אני מודה לכל הנשים המקסימות שהתארחו – שמחתי מאוד לפגוש אתכן במציאות. אני מחזקת את עצמי וגאה בעצמי על היכולת לבטא באופן ויזואלי את השאיפות שלי.
ב ה צ ל ח ה !