עפיפונים

קייטנת אמא לפסח: יום פעילות על פריז ומגדל אייפל

יום אחד יאיר ניגש אליי ואמר לי שהוא רוצה שניקח אותו לפריז, כדי שהוא יוכל לבקר במגדל אייפל ולאכול במסעדה שיש בקצה.
אני, כמובן, עשיתי את הדבר המתבקש במצב הזה: לקחתי את זה נורא ברצינות, נלחצתי, וניגשתי לדון בנושא עם בעלי.

אני: יאיר אמר לי שהוא רוצה לטוס לפריז ולבקר במגדל אייפל. מה עושים? … הרי בכלל אין לנו כסף לנסוע לחו"ל, וגם אם היה, ממש לא הייתי רוצה לנסוע לפריז… אולי לבריסל או אמסטרדם, אבל לא לפריז…
בעלי: אה, כן, זה. אמרתי לו שניקח אותו.
אני: מה?! איך הבטחת לילד כזה דבר?! מה נעשה?!
בעלי (משתומם): לא אמרתי לו מתי ניקח אותו. אם הוא רוצה שטיול בר המצווה שלו (הערה: זה עוד 9 וחצי שנים, כן?) יהיה לפריז, אני מה אכפת לי, בבקשה…

נו, גברים.

נזכרתי ששני הילדים בחופש ביום שלפני ליל הסדר, ובגלל שאני אימא רכת לבב, מיד הבטחתי לילדים שאעשה להם יום פעילות על פריז ומגדל אייפל, ובמסגרתו גם נראה את הסרט "מפלצת בפריז" שהקלטתי להם ביס מקס.

חיפשתי כל מיני פעילויות על פריז ומגדל אייפל ברשת, ולא מצאתי כמעט כלום שיכול להתאים לילדים, אז נאלצתי להמציא את הרוב בעצמי. יש כל מיני רעיונות לפעילויות ברשת – אבל לעניות דעתי הם לא מתאימים לילדים בגילאים של הילדים שלי (7 ואוטוטו 4).

התחלנו את היום עם האטלס המצויר לילדים. הסתכלנו איפה זה צרפת, איפה פריז, ואיך נראה הדגל הצרפתי. דיברנו על השפה שמדברים בה בצרפת ועל מאכלים צרפתיים כמו באגט וכל מיני סוגי עוגיות (הילדים מאוד אהבו את הרעיון).

נתתי לילדים ליצור את הדגל הצרפתי מחומרים שונים. כל אחד קיבל קרטון לבן, שחילקתי לשלוש עם עפרון. שפכתי על השולחן את כל חומרי היצירה שמצאתי: צורות מסול, מדבקות, פונפונים, גפרורים צבעוניים, קשים חתוכים ועוד. אמרתי לילדים למצוא חומרים בכחול, אדום ולבן ולהדביק אותם בחלקים הרלוונטיים בהתאם.

יצירת הדגל הצרפתי

במהלך היצירה הזו הסתבר לי שהילדים הם עם נורא עייף. הם כל הזמן התלוננו עד כמה הם עייפים ועד כמה זה קשה ועד כמה אין להם כוח. מעניין שכשנטשתי אותם לחצי שעה בשביל לעשות שיחת עבודה, הם פתאום גילו בגופם ובנפשם מספיק כוח בשביל להשלים את היצירה בכיף. אין קהל – אין הצגות.

הילדים והדגל הצרפתי שלהם

אחר כך קראנו קטע קצר על מגדל אייפל ושאלתי אותם שאלות הבנה עליו, כגון מי בנה את המגדל, כמה מדרגות יש בו וממה הוא עשוי. אייל זכר את כל הפרטים. דיברנו על כך שהמגדל קרוי על שם המתכנן שלו, גוסטב אייפל, ולכן אם הם יתכננו מגדל, יקראו לו מגדל זוסימן, והם מאוד התלהבו מזה.

למגדל אייפל יש אתר אינטרנט ממש נחמד, עם אפשרות צפייה של 360 מעלות בנוף מהמגדל. הסתכלנו על כל הכיוונים האפשריים, כולל מראות ביום ובלילה, והראיתי לילדים עוד מוניומנטים מרכזיים בפריז, כמו שער הניצחון (שממנו הם התלהבו במיוחד משום מה), מוזיאון הלובר עם הפירמידה, נהר הסיין ועוד.  אחר כך הראיתי להם תמונות מהביקור שלי ושל בעלי בפריז בשנת 2001.

תצוגה של 360מעלות באתר של מגדל אייפל

תצוגה של 360מעלות באתר של מגדל אייפל

הילדים רצו לעשות עוד קצת יצירה, אבל כזו שלא קשורה לפריז, אז נתתי להם להכין פרחים מחתיכות של קרטון ביצים, חרוזי סול ומנקי מקטרות. אייל ציין שזה בכל זאת קשור לפריז כי בפריז יש הרבה גנים יפים. גאוני.

פרחים מקרטון ביצים ומנקי מקטרות

שמתי לילדים את הסרט "מפלצת בפריז" (משהו על קרצייה של קוף שגדלה לממדי ענק… לא סגורה על זה… אבל בסרט הם ראו את מגדל אייפל ועוד כמה מקומות מפורסמים שהראיתי להם באתר, אז יאיר היה מבסוט), והלכתי לעשות שיחת עבודה וגם לעבוד קצת.
יאיר נרדם, ובינתיים אני ואייל אכלנו צהריים, ושיחקנו קצת, ואחר כך הכנו מדבקות וואשי טייפ בצורת הדגל הצרפתי ובצורת מגדל אייפל.

מדבקות מוואשי טייפ

כשיאיר התעורר, פנינו לאטרקציה המרכזית של היום – הכנת עוגיות בצורת מגדל אייפל! (עם חותכן שקניתי בכלל בברלין). הכנתי בצק לפי מתכון של עוגיות ג'ינג'ר וקרצתי מגדלי אייפל, עד שנמאס לי, ועברנו לקרוץ אותיות שיצרו את המילים "פריז", "מגדל אייפל" ו-"שער הניצחון".

עוגיות פריז ומגדל אייפל

היו עוד פעילויות שחשבתי עליהן, כמו למשל ללמד את הילדים לספור בצרפתית, לבנות את מגדל אייפל ממקלות ארטיק או מנקי מקטרות, או לבנות דגם שלו מנייר (יש פרינטבלס כאלה ברשת), אבל הילדים לא היו מעוניינים, ומבחינתם ההיי-לייט הכי מגניב היה העוגיות ואתר האינטרנט. בסך הכל היה לנו יום ממש כיפי, רגוע ונחמד, ואפילו חינוכי משהו :-)

הפולניה – פוסט פרגון, רחמנא ליצלן

לפני כמה זמן נתקלתי בדף הפייסבוק של הפולניה, ומאז אני מאוהבת. כפולנייה משני הצדדים, הנשואה לחצי פולני (וכידוע פולניות זה גן דומיננטי לחלוטין), פלא שמיד הרגשתי כמו בבית?
מיכל, הפולניה שמאחורי הפולניה, התחילה עם פרויקט באתר Headstart, ועכשיו יש לה כבר אתר  – anikama.com שבו אפשר לקנות את מוצריה: פלייסמטים, מגנטים, חולצות, סינרים, coasters ועוד – שעל כול אחד מהם מודפס משפט פולני אלמותי – "זה לא רקוב, זה דבש", "אני נהית חולה רק מלראות את זה", "אני כבר אנוח בקבר" ועוד ועוד. לכבוד החג, פתחה מיכל גם דוכן בקניון "ערים" בכפר סבא, וכך הזדמן לי לפגוש אותה (כלומר, הכרחתי את בעלי להסיעני לשם על מנת שאוכל לפגוש את העילוי) ולרכוש ממוצריה לחג – שתי חולצות לעצמי וסינר לאימא שלי. אני מודה שהתלבטתי באיזה ציטוט לבחור, בגלל ש90% מהם הם לחלוטין ציטוט ישיר של אימא שלי…. בסוף נבחר "לא ישבתי היום לדקה" (למקום השני הגיע "מחמש אני על הרגליים", ועל כך אמרה אימי – אבל אני קמה בשש…).

אימי עם מבחר אלמנטים פולניים: משפט פולני, קניידלעך ושקית.

אימי עם מבחר אלמנטים פולניים: משפט פולני, קניידלעך ושקית.

וזאת למרות שלעצמי אני לא צריכה שום דבר, ועם הכסף היה עדיף לקנות משהו לילדים

וזאת למרות שלעצמי אני לא צריכה שום דבר, ועם הכסף היה עדיף לקנות משהו לילדים

אני רוצה לאחל למיכל המקסימה המון המון הצלחה מכל הלב, ולכם אני ממליצה להירשם מיד לדף הפייסבוק של הפולניה כדי לקבל ב-newsfeed אמרה פולנית יומית וקורעת מצחוק. כרגע אני מחכה למגנטים שהזמנתי לעיטור המקרר, שביניהם המוטו המרכזי: "לפחות תטעם".

פרחים מתוקים במתנה לחג האביב

אביב הגיע פסח בא, וכל אימא יודעת מה זה אומר: מתנות לפסח לגננות. בגן של יאיר כבר לקחו על עצמן 2 אמהות לאסוף כספים לטובת מתנות, אבל אני רציתי בנוסף לכך להכין ביחד עם יאיר תשורה קטנה, סמלית ואישית לכל גננת. זו השנה האחרונה של יאיר בגן הפרטי. בשנה הבאה ילך לגן עירוני (אני מדחיקה. איך התינוק שלי גדל ככה?!). יאיר מאוד מאוד אוהב ללכת לגן ואת הגננות (עד כדי כך שפעם אחת כשהוא היה חולה, הוא התעקש ללכת לגן בכל זאת, ובסוף רק הגננת הצליחה לשכנע אותו שבגלל שיש לו חום כדאי שילך הביתה…), וגם אנחנו מאוד מאוד מרוצים מהגן, אז הרגשתי שאני רוצה לעשות אתו משהו מיוחד בשבילן.
כשאייל היה בגן, הכנתי אתו פעם עוגיות בצורת פרחים שהוא חילק. הפעם החלטתי על קונספט דומה, אבל הרבה יותר פשוט, שגם נותן הרבה יותר מקום להבעה העצמית של יאיר: פרחים מכדורי שוקולד.

פרח מכדור שוקולד

גזרתי פרחים מנייר ורוד (ביד חופשית). יאיר צבע אותם בטושים. אפשר כמובן להדביק מדבקות וכאלה.

יאיר מכין פרחים

הכנו כדורי שוקולד (פעילות מהנה וטעימה שמתקיימת אצלנו בבית בערך פעם בשבוע). יש מתכון לכדורי שוקולד בבלוג הבישול שלי, "פשוט מבשלת", כולל מתכון לכדורי שוקולד לפסח.

הרכבתי פרחים: השחלתי את פרח הנייר על שיפוד, מעליו השחלתי מנז'ט קאפקייקס קטן, ומעליו את כדור השוקולד. עטפתי את השיפוד בוואשי טייפ ירקרק.

יצא פשוט מקסים! וזו מתנה קטנה וחמודה שאפשר לחלק גם בליל הסדר.

פרחים צבעוניים מכדורי שוקולד

פרחים צבעוניים מכדורי שוקולד

רוצים לקרוא עוד פוסטים על האביב? אני משתתפת בבלוג-הופ שמוקדש לנושא. אתם מוזמנים לסור לבלוג של איריס ורשבסקי ולקרוא על עיצוב שולחן חגיגי ואביבי, והדרכה להכנת פרח נייר ענקי (אני צריכה לנסות את זה בהזדמנות).

אמא עובדת מהבית

בשבוע שעבר הלכתי עם אייל לקחת את יאיר מהגן, ובדרך דיברנו. כלומר, אייל דיבר וסיפר לי על משחקי המחשב החדשים שהמציא בראש שלו, ועל תכניותיו לעתיד, ועוד ועוד, כמו תמיד. הזכרתי לו שבשבוע שלפני פסח אין בית ספר, והוא הולך לקייטנה. הוא שאל אם אבא שלו גם יהיה בחופש. הסברתי לו שרק בתי הספר והגנים בחופש, שאר האנשים הולכים לעבודה, וגם אבא, וגם אני עובדת בשבוע הזה, למרות שאני בבית.

אייל: בעבודה הקודמת שלך עבדת בתל אביב, שזה רחוק.
אני: נכון.
אייל: בגלל שזה רחוק, התחלת לעבוד מהבית, כדי שתוכלי לקחת אותי מבית הספר בצהריים. אם היית ממשיכה לעבוד בתל אביב, לא היית מספיקה להגיע לקחת אותי, ואז הייתי הולך לצהרון. אבל אני לא רוצה ללכת לצהרון. אני מעדיף שאת תיקחי אותי מבית הספר ואני אבוא הביתה. אני מעדיף להיות אתך בבית. טוב לי בבית.
אני: בגלל זה עשיתי את זה.

כך, בפשטות, אמר לי הבן שלי: אימא, אני צריך אותך.

אני אוהבת את העבודה מהבית. היא מאפשרת לי לסדר לעצמי את שעות העבודה כפי שנוח לי (אני לא טיפוס של בוקר). שקט לי ואני יותר ממוקדת, אין רעשים או הסחות דעת מצד קולגות. אין בוס ששופט אותי לפי הנוכחות שלי במקום לפי התפוקה שלי. טוב לי וכיף לי.
מצד שני, לא פשוט להיות פרילאנסרית. הופשטתי מכל מנעמי ההייטק. אין רכב צמוד והחזרי שיחות בסלולאר. אין בונוס שנתי ושי לחג. אין פעילות לילדי העובדים. אין שיחות במסדרון, אין ארוחות צהריים משותפות ואין תחושת חברותא. אין קרן השתלמות וביטוח מנהלים.
והתדמית, הו התדמית. תחושת הערך. אני, אשת המקצוע המהוללת והמשובחת, בעלת מעל 10 שנות ניסיון, מקצוענית לעילא ולעילא, נמצאת היום במקום אחר לגמרי (מאחור?), ואני גם מרוויחה פחות מחצי ממה שהרווחתי בעבר.

אבל הבן שלי צריך אותי בבית עכשיו, ולחשוב שאני מסוגלת לעשות את זה בשבילו, להיות שם בשבילו, גורם לשמש שאצלי בבטן להאיר את כל המקומות החשוכים והמפקפקים שנמצאים אצלי בגוף ובנשמה.
עכשיו, יותר מתמיד, אני מבינה שאני אימא, ומה זה אומר.

תלוי בחדר העבודה שלי, מעל המחשב, שלא אשכח.

תלוי בחדר העבודה שלי, מעל המחשב, שלא אשכח.

שיחות על החיים עם הילדים #5

מפנקת אתכם בעוד סבב שיחות, לכבוד החג.

הגדרה עצמית
אייל
: אני ילד מחודד.
בעלי: מה זאת אומרת מחודד?
אייל: נו… מחודד. אמא, תסבירי לו.
אני: אה, אתה מתכוון ילד מחונן…

 

מה נשים רוצות
אני: יאיר, אני רוצה שתכין למיקה ברכה ליום ההולדת שלה. אבל תצייר לה משהו של בנות, בלי עכבישים.
<יאיר עושה פרצוף>
אני: מה בנות אוהבות?
יאיר: פרחים. וגם לב. אז זה מה שאני אצייר לה. בוורוד.

 

שנות האלפיים
אייל
: אמא, השן שלי עומדת ליפול. תשלחי לפייה מייל.
<מאוחר יותר>
אייל: אבא, נפלה לי השן! צריך לסמס לפייה.
אני: זה בסדר, כבר שלחתי לה מייל.

 

אמת בפרסום
סיפרתי ליאיר שבחודש יוני נחגוג לו יום הולדת בגן ביחד עם החבר שלו, עומר. הסברתי לו שחודש יוני זה בקיץ.
ביום שישי האחרון היה שרב, ויאיר לבש בגדים קצרים לגן.
יאיר (כועס): אימא, היום היה קיץ, ולא הייתה לי יום הולדת עם עומר!

 

מה את מתווכחת
יאיר צייר ציור עם כדור הארץ, פצצות, רובוט ענק ועוד דברים בסגנון.

יאיר: אימא, זה ציור לפסח.
אני: אבל יש פה את כדור הארץ, ופצצה, ורובוט. מה הקשר לפסח?
יאיר: זה ציור לפסח כי ככה אני החלטתי.

 

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

שיחות על החיים עם הילדים #4

ריגושים
בעלי: רוצים לבוא איתי למלא דלק? נקנה גם בקבוקי מים, ושוקו!
אייל: כן!! כן!! כן!!
יאיר (מגלגל עיניים): זה לא מרגש אותי.

 

הדובר
אמא בגן של יאיר
: אז תגידי, באיזה שבוע את?
אני: אני לא בהריון, מותק…
אייל (מתערב בשיחה): פשוט עוד נשארה לה קצת בטן מהלידה של יאיר.

 

אבחנה
אני ואייל בחוץ, גשם מתחיל לטפטף, ואנחנו נטולי מטרייה.
אייל: לא נורא, גשם זה רק מים. אלא אם כן הוא רעיל.

 

 

קשה, קשה
יאיר: אני עייף…
אני: למה אתה כל כך עייף?
יאיר: כי עבדתי קשה.
אני: מתי עבדת קשה?
יאיר: בגן.
אני: במה עבדת כל כך קשה בגן?
יאיר: כל היום שיחקתי ועשיתי עבודות. זה מאוד קשה ומעייף.

אחרי שהוא עובד קשה בגן כל היום, ליאיר יש משמרת שנייה גם בבית.

אחרי שהוא עובד קשה בגן כל היום, ליאיר יש משמרת שנייה גם בבית.

מסיבת יום הולדת אנגרי בירדז לאייל בן ה-7 (Angry Birds Birthday Party)

בגיל 5 ערכנו לאייל מסיבת אבירים ודרקונים. בגיל 6 ערכנו לו מסיבת דינוזאורים. השנה אייל החליט שהוא רוצה לחגוג את יום הולדתו ה-7 במסיבת angry birds.

גיל 7 הוא כבר גיל קצת גדול, ולמסיבה הוזמנו כמעט 30 ילדים, אז היה לנו ברור שנצטרך לחלק אותם לקבוצות וגם להתאים את הפעילות.

אייל סיפר בכיתה שהמסיבה היא מסיבת אנגרי בירדז, וחילק את ההזמנות שהכנתי במחשב (עם תמונה שהורדתי מהאינטרנט):

הזמנה - אנגרי בירדז

גם שולחן הממתקים היה בסימן אנגרי בירדז, עם דגלונים שהדפסתי מהרשת, ומכלי מים שהפכו לציפורים כחולות אחרי שהדבקתי עליהן פרצופים.

שולחן כיבוד אנגרי בירדז

ריכזנו את הילדים על מחצלת  ושאלנו אותם מה זה אנגרי בירדז (ציפורים כועסות!), למה הציפורים כועסות (כי החזירים לקחו להן את הביצים!) ואמרנו להם שהמשימה שלהן היום היא לצבור נקודות בתחנות, וזאת כדי לעבור לשלב הבא – שבו ישיגו את הביצים.

חילקנו אותם לשתי קבוצות – ציפורים אדומות וציפורים צהובות. כל ילד קיבל סרט לראש מבריסטול בצבע הקבוצה שלו, וישב להכין לו את פרצוף הציפור שלו. בשביל זה, חילקנו טושים שחורים, מדבקות של עיניים (קנויות) ומדבקות של מקורים (שהדפסתי על נייר מדבקה וגזרתי). אחר כך הם באו אליי, שאשדך להם את קצוות הסרט, והילדים חבשו אותם על הראש.

אייל עם כתר ציפור אדומה

 

כתר ציפור צהובה

חשפנו את לוח המשימות עם שמות התחנות וכמות הנקודות שצריך להשיג בכל אחת

לוח התחנות והנקודות

תחנת "באולינג חזירים" הייתה מורכבת מבקבוקי 1.5 ליטר שהדבקנו עליהם פרצופים של חזירים. הילדים היו צריכים לזרוק כדור (אדום – בקבוצה האדומה, וצהוב – בקבוצה הצהובה. גם ציירתי עליהם פרצופים של ציפורים) ולהפיל אותם, על כל 10 בקבוקים שהם הפילו, הם קיבלו מדבקה של 100 נקודות והדביקו אותה בריבוע המתאים בלוח הנקודות.

באולינג חזירים

בתחנת "פיצוץ חזירים" שחררנו 10 בלונים ירוקים, עליהם ציירתי פרצופים של חזירים. בכל בלון הכנסתי מדבקה עם המספר 100. הילדים היו צריכים לפוצץ את הבלונים, למצוא את 10 המדבקות, ולהדביק אותן במקום המתאים בלוח. לצערי אין לי תמונה של זה.

בתחנת "קליעה למטרה" העמדנו לוח עם ציור של סצנה מהמשחק ופרצופים של חזירים. הילדים היו צריכים לפגוע בחזירים עם כדור (אדום – בקבוצה האדומה, וצהוב – בקבוצה הצהובה. גם ציירתי עליהם פרצופים של ציפורים). על כל פגיעה קיבלו מדבקה של 100 נקודות, והיו צריכים להדביק אותה במקום המתאים בלוח.

לוח קליעה למטרה

 

כדורי אנגרי בירדז

 

 

הילדים קולעים למטרה

 

בתחנת "כתב סתרים" הילדים היו צריכים להרכיב פאזל של מקרא שפת סתרים. בשפה זו, כל ציור של חזיר מסמל אות אחרת. אחרי שסיימו, הם קיבלו ביטוי בשפת הסתרים שהיו צריכים לפענח (כל קבוצה קיבלה ביטוי אחר). הביטויים היו – "הביצים בבטן" ו-"מלך החזירים", שבעצם מצביעים למקום שבו מוחבאות הביצים. כשהם סיימו את המשימה, הם קיבלו מדבקה של 1000 נקודות, שהיו צריכים להדביק במקום המתאים.

הרכבת פאזל שפת סתרים

הילדים מרכיבים את הפאזל

פענוח כתב הסתרים

 

אחרי שהקבוצות סיימו את כל התחנות, חשפנו את עוגת יום ההולדת – עוגת אנגרי בירדז כמובן – והרמנו את אייל על כיסא.

עוגת אנגרי בירדז

אייל והעוגה שלו

 

ולבסוף הגיע הזמן לגולת הכותרת… פיניאטה בצורה של מלך החזירים!! בעלי הכין את הפיניאטה במהלך השבוע שלפני יום ההולדת. מילאנו אותה בשקיות קטנות עם סוכריות, שעליהן הדבקתי ציור של ביצה, בסוכריות טופי בתפזורת, ובסרטי קרפ ירוקים ("דם חזירים"). הילדים היכו בפיניאטה באמצעות lightsaber (חרב אור) מפלסטיק (רפרנס ל-angry birds star wars כמובן), ובסוף קרעו אותה בידיים, וכל זאת בשביל להשיג עוד ועוד סוכריות…

פיניאטת מלך החזירים

תוכן הפיניאטה

הילדים מכים בפיניאטה

הפיניאטה נקרעתזו הייתה מסיבה משגעת והילדים ממש ממש נהנו, ואייל היה מבסוט. פשוט כיף של מסיבה.

 

איזה כיף להיות קצת חולה

איזה כיף להיות קצת חולה.
אני מספר לכולם שיש לי וירוס,
ונח במיטה עם חמודי.
הייתי צריך לבלוע סירופ מגעיל
אבל אחר כך שתיתי מיץ אננס.

איזה כיף להיות קצת חולה.
אמא פינקה אותי וקנתה לי שוקולדים.
שלא אכלתי בסוף.
וגם סושי.
שגם לא אכלתי בסוף.
אבל קלמארי אכלתי קצת.

איזה כיף להיות קצת חולה.
יש לי תירוץ לא להכין שיעורים.
ולעמוד ליד אימא ולדבר במשך שעות.
וכך היא לא יכולה לעבוד.

איזה כיף להיות קצת חולה.
כולם מלטפים אותי ואומרים שאני מסכן.
אבל אני בעצם די נהנה.

 

אייל עם חום ועם חמודי

אייל עם חום ועם חמודי