עפיפונים

הפולניה – פוסט פרגון, רחמנא ליצלן

לפני כמה זמן נתקלתי בדף הפייסבוק של הפולניה, ומאז אני מאוהבת. כפולנייה משני הצדדים, הנשואה לחצי פולני (וכידוע פולניות זה גן דומיננטי לחלוטין), פלא שמיד הרגשתי כמו בבית?
מיכל, הפולניה שמאחורי הפולניה, התחילה עם פרויקט באתר Headstart, ועכשיו יש לה כבר אתר  – anikama.com שבו אפשר לקנות את מוצריה: פלייסמטים, מגנטים, חולצות, סינרים, coasters ועוד – שעל כול אחד מהם מודפס משפט פולני אלמותי – "זה לא רקוב, זה דבש", "אני נהית חולה רק מלראות את זה", "אני כבר אנוח בקבר" ועוד ועוד. לכבוד החג, פתחה מיכל גם דוכן בקניון "ערים" בכפר סבא, וכך הזדמן לי לפגוש אותה (כלומר, הכרחתי את בעלי להסיעני לשם על מנת שאוכל לפגוש את העילוי) ולרכוש ממוצריה לחג – שתי חולצות לעצמי וסינר לאימא שלי. אני מודה שהתלבטתי באיזה ציטוט לבחור, בגלל ש90% מהם הם לחלוטין ציטוט ישיר של אימא שלי…. בסוף נבחר "לא ישבתי היום לדקה" (למקום השני הגיע "מחמש אני על הרגליים", ועל כך אמרה אימי – אבל אני קמה בשש…).

אימי עם מבחר אלמנטים פולניים: משפט פולני, קניידלעך ושקית.

אימי עם מבחר אלמנטים פולניים: משפט פולני, קניידלעך ושקית.

וזאת למרות שלעצמי אני לא צריכה שום דבר, ועם הכסף היה עדיף לקנות משהו לילדים

וזאת למרות שלעצמי אני לא צריכה שום דבר, ועם הכסף היה עדיף לקנות משהו לילדים

אני רוצה לאחל למיכל המקסימה המון המון הצלחה מכל הלב, ולכם אני ממליצה להירשם מיד לדף הפייסבוק של הפולניה כדי לקבל ב-newsfeed אמרה פולנית יומית וקורעת מצחוק. כרגע אני מחכה למגנטים שהזמנתי לעיטור המקרר, שביניהם המוטו המרכזי: "לפחות תטעם".

יום הולדת 9 לבלוג עפיפונים

תשע שנים עברו מאז שהתחלתי לכתוב כאן תחת השם "בלה בלה בלוג", שאחר כך השתנה לשם "עפיפונים". השנים עברו, הילדים נולדו, תואר שני התווסף לו בדרך, השתחררתי מצבא קבע ועברתי לאזרחות, צברתי עוד ועוד ניסיון במקצועי (ניתוח מערכות, ניהול פרויקטים וניהול מוצר), עליתי וירדתי ועליתי במשקל, אהבות, אכזבות, הצלחות, כישלונות, דיכאונות (אחרי לידה ואחרי בכלל), ולצד כל אלו – הבלוג היה והינו פינה קבועה שמאפשרת לי לכתוב. אני אוהבת לכתוב ואני אוהבת לחלוק ולשתף. יש תקופות שאני עושה זאת בתדירות גבוהה יותר, יש תקופות שפחות, אבל הבלוג תמיד פה ומחכה לי, איזשהו עוגן יציב בחיים המודרניים התזזיתיים והסוערים.

איך חוגגים יום הולדת לבלוג? ועוד בן 9?

הגרלות, מתנות וכאלה אין לי להציע. לבלוג אין ספונסרים או מפרסמים (לצערי) ואני בעצמי לא יוצרת או בעלת עסק.

במקום מתנות, אספתי צרור פוסטים מהעבר שיקרים לליבי, ואני מגישה לכם אותם לקריאה ראשונה/חוזרת. 9 פוסטים ל-9 שנים:

לא בכל מחיר (תגובה לכתבה על נשים בנות 30+ שיוצאות משוק העבודה)
אל האופק (פוסט אישי כאוב שכתבתי אחרי הלידה של יאיר, שלצערי זכה רק לכמה תגובות מעליבות והזויות, שבסוף מחקתי. אולי עכשיו יהיה התיקון)
השרביט – או – רק על עצמי לספר ידעתי (10 דברים שאולי לא ואולי כן ידעתם עליי)
יום האמהות (על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל)
יוצאת מהכלים (שיטה מעניינת להתמודדות עם כעסים)
חגים, רבותיי, חגים (בהקשר לראש השנה)
אשת חיל (פוסט תסכול)
מדריך אופנתי לאימהות לבנים קטנים – מה לא ללבוש (הכי קרוב שאגיע לפאשיוניסטיות, כנראה)
שקיות (הצצה לחייה של בת למשפחה פולנית)

 

ואם שאלתם את עצמכם, איזו מתנה הבלוג ישמח לקבל, הנה כמה הצעות עפיפוניות:

1.what a novel idea
2. שלומית אופיר 3. שלומית אופיר 4. שלומית אופיר 5. שלומית אופיר
6. hug fish and orange
7. מיה גלונסקה 8style me pretty
9. crafting 4 cause
10. kitchen fun with my 3 sons

 1. Bella Bobbin 2. bentoriffic 3. meadow on the ledge 4. Paint My Name
5. Meet the Dubiens 6. A Beautiful Mess 7. silver pebble

ועכשיו ברצינות. אני מאחלת לעצמי ולבלוג פנאי רגשי, מחשבתי וקלנדרי לכתיבה, שהבלוג יצבור מסה גדולה של קוראים, שהזדמנויות חדשות ושרק דברים טובים יבואו לפתחי בזכותו.

תודה לכל מי שקורא, עוקב, עושה לייק ומגיב. הרבה יותר כיף לכתוב בידיעה שהמילים מצליחות להגיע למישהו. שנה טובה ומוצלחת לכולם!

שופינג בשלישי: אתר Carter's ו-OshKosh

שופינג הוא שופינג הוא שופינג, וזה לא ממש משנה אם את קונה לעצמך או לילדים. אמנם אני מאמינה במיחזור, ולכן המלתחה של אייל מורכבת מבגדים שקיבלתי מחברות / משפחה, והמלתחה של יאיר מורכבת מבגדים שהיו של אייל, אבל כשנכנסתי לאתר Carter's והסתבר לי שנפלתי על מבצע של משלוח בין לאומי חינם, ממש לא יכולתי להתאפק.

אתר Carter's מציע בגדים של המותגים Carter's ו-OshKosh, לתינוקות ולילדים, וכן מוצרי טקסטיל שונים לחדרי תינוקות ואקססוריז. התמקדתי בבגדים לבנים כמובן. ההדפסים של הטי-שירטים מגניבים ברמות קשות, והאיכות (לפחות של המוצרים שאני הזמנתי…) מצוינת. המחירים לא זולים בכלל, אבל יש באתר דף Clearance שיש בו בגדים במחירים נוחים מאוד, וניתן למצוא חולצות משובחות במחירים שנעים בין 25 ל-40 ש"ח.
למרבה הצער (הכעס?), ברגע שתצהירו שאתם גרים בישראל, פתאום תגלו שהמחירים של המוצרים עולים…. גם המשלוח לארץ הוא שערורייתי, בגלל שהאתר משתמש בשירותיה של חברת השילוח DHL. אמנם המשמעות היא משלוח עד הבית, אבל אני כמובן הייתי מעדיפה משלוח בדואר רשום רגיל, מאשר לשלם כ-140 ש"ח על משלוח(!). בגלל זה, המבצע של משלוח בינלאומי חינם היה אטרקטיבי ביותר ושמחתי לנצל אותו. כדאי לעקוב ולראות, אולי המבצע יחזור. כמובן, אם אתם או חבריכם מבקרים בארה"ב הקיץ, המשלוח שם עולה רק 6$, כך שאפשר להזמין משלוח למלון :-)

כדאי לשים לב למידות. הזמנתי ליאיר חולצות במידות 4-5 (הוא לובש מידה 4), ולאייל במידה 12 (הוא לובש 8-12). מסתבר שהמידות בארה"ב גדולות יותר מאשר המקבילות שלהן בארץ… החולצות של אייל יחכו כבר לשנה הבאה (אייל: "אימא, זה כמו שמלה!").

שימו לב לטאב הקטן למעלה שמפנה אתכם לקולקציה של OshKosh. סל הקניות משותף לשני המותגים.

אז מה קניתי?

ליאיר (רוב מוצרי ה-clearance היו במידה 4 או 5 משום מה, אז הוא הרוויח)

כפכפים לים/לאמבטיה עם הדפס של לטאות, של carter's. מהממים ועלו כ-25 ש"ח.

טישרטים של carter's. כל אחת עלתה 31.5 ש"ח. ממש התלהבתי מההדפסים.
1. הדפס גיטרה וכיתוב My Mom Rocks (כמובן שלא יכולתי שלא לקנות!!). בגב יש הדפס של גיטרות.
2. הדפס טי-רקס על ירוק זרחני
3. הדפס פיל כחול כהה על חולצה אפורה (יאיר כבר הלך איתה לגן והיה מבסוט מאוד)
4. הדפס Major Hunk עם צבעי הסוואה חומים על חולצה אפורה
5. הדפס עוגן על חולצה כחול-נייבי עם המספר האהוב על יאיר – 9.

 

לאייל

כפכפים עם הדפס הסוואה של OshKosh. עלו 19 ש"ח.
 טי שרט תכולה עם הדפס טי רקס של OshKosh. עלתה כ-25 ש"ח. (סליחה על התמונה המזערית, אבל החולצה אזלה מהמלאי באתר, ואצלנו בבית כרגע נמצאת בכביסה…)

 

חולצת פולו מפוספסת של OshKosh. עלתה 44 ש"ח. היא ממש מהממת. בעלי אמר שהוא היה לובש אחת כזו בשמחה…

 

שופינג בשלישי: Pipa Fashion

פתאום קלטתי שבכלל לא סיפרתי כאן על Pipa ועל אפיזודת הדוגמנות הקצרה שלי. בינתיים יום שלישי הגיע, וזו הזדמנות לפוסט נוסף בסדרת "שופינג בשלישי".

מאז שילדתי את יאיר, לפני מעל שנתיים וחצי, לא הצלחתי לחזור למשקל הקודם שלי. לפני שנה וחצי הייתי די קרובה, אבל שוב העליתי הכל בחזרה. זה לא מצב שאני רגילה אליו, וארון הבגדים שלי לא מותאם אליו, כך שלמעשה – בארון שלי יש בעיקר בגדים שלא עולים עליי. פעם הייתי יכולה להיכנס כמעט לכל חנות, למדוד, לקנות ולצאת. פתאום זה כבר לא נהיה כזה פשוט. למרות שניתן למצוא מידה 44 או 46 ברשתות, רוב הגזרות לא ממש מתאימות לנשים אחרי לידה, עם בטן בולטת ורפויה וחזה עם נוכחות בולטת. תכל'ס, בתקופה האחרונה קניתי בעיקר אקססוריז או באינטרנט.
את Pipa הכרתי דרך שרונה אהובתי, שכתבה עליהם בבלוג שלה. זו חנות אינטרנטית למידות 42-56, המוכרת בגדים יפים, מבדים נוחים ונעימים, של פירמות שונות מדנמרק, במחירים הגיוניים.

ואז נחתה בתיבת הדוא"ל שלי הצעה של שרונה שלא ניתן לסרב לה – להשתתף ביום צילומים ל-lookbook של Pipa כדוגמנית, תמורת בגד שאבחר.
כלומר, ברור שזו הצעה שאפשר לסרב לה, לולא דבקתי בעקרונות שלי: "אספי חוויות, לא חרדות", ו-"אל תחשבי יותר מידי. תעשי. לפני שהחרדות יספיקו לעלות".
אז הקפדתי לא לחשוב יותר מידי ולומר "כן".

יום הצילומים היה חוויה מהממת, once in a life time. אמנם לא היה לי קל לראות את עצמי בתמונות, כי אני לא רגילה לראות את עצמי ככה, במידה הזו, אבל לא הייתי מוותרת על היום הזה בחיים.
התמונות של עצמי שהעליתי לפייסבוק זכו למיליון מחמאות שריגשו אותי מאוד מאוד. הכרתי בנות מהממות, ואת מיכל ואביטל, בעלי Pipa המקסימים. בסוף יצאתי עם השמלה המהממת הזו:

אחר כך כבר הצטרפתי למועדון החברות של Pipa, שמקנה הנחות מפעם לפעם, וגם בבלוג של שרונה יש לעיתים הנחות ומבצעים לפריטים מ-Pipa.

כך קניתי קרדיגן שחור (כי בקרדיגן האהוב שלי נפער חור בשרוול), ומיכנסי ג'ינס אדומים (כי לא יכולתי להתאפק):

 

באתר יש עוד הרבה הרבה בגדים יפים, חלקם בייסיק, חלקם יתאימו לעבודה, וחלקם ליציאה.

התשלום הוא דרך PayPal והמשלוח בדואר רשום או בדואר שליחים. בשתי הפעמים שהזמנתי מהאתר, החבילה הגיעה תוך יומיים. בנוסף לאתר, יש אירועי מכירה מפעם לפעם.

זה כל כך נהדר בעיניי שסוף סוף יש מקום שבו ניתן לקנות בגדים בעיצובים אלגנטיים, ומבדים נוחים ונעימים, כשהכסף הולך לזוג כל כך מקסים כמו מיכל ואביטל, שבאמת מבינים מה נשים במידות גדולות יותר צריכות ורוצות.

הבית של סוזן

השבוע חגגנו את יום העצמאות של ישראל. עצמאות זה דבר כל כך מהותי בעיניי. חשבתי על הפוסט שכתבתי על בית היוצר, וכיצד הבית הזה עוזר לנפגעי הנפש לצעוד לעבר העצמאות התעסוקתית, וכמה שזה טוב וחשוב.
לאחרונה נודע לי על עוד בית כזה – הבית של סוזן, שהוא מרכז אמנות לבני נוער במצבי סיכון, שהוקם לזכרה של סוזן קפלנסקי, וממוקם בשכונת תלפיות בירושלים. בני נוער בסיכון, כאלו שנפלטו מכל המסגרות והשלב הבא הוא למצוא את עצמם ברחוב, מגיעים למקום, לומדים את אמנות היצירה, ובעצם משתלבים במפעל יצרני שהוא עסק כלכלי לכל דבר. כך הם משתלבים במעגל העבודה, במקום, חלילה, להשתלב במעגל הפשע.
בבית של סוזן יוצרים בזכוכית, יוצרים תכשיטים, ועוד. מדהים לראות את התמונות של בני הנוער היוצרים בכזו דייקנות, ריכוז והשקעה. המחירים נוחים מאוד, וזו מתנה שיש לה גם ערך מוסף, מעבר לערך האסטטי.

(כל התמונות נלקחו מהאתר של הבית של סוזן)

שמעתי על הבית של סוזן מאריאלה, שהזמינה אותי למסיבת עיתונאים לקראת תחרות שמן הזית הבינלאומית TerraOlivo, אליה לא יכולתי להגיע. ב-18 למאי יתקיים ערב גאלה שבו יוכרזו המנצחים בתחרות, ותערך סעודה חגיגית. כל הרווחים מהערב הזה הם קודש לבית של סוזן. ניתן להירשם אליו כאן.

צריכה את זה: ינשופים

יש כמה טרנדים לוהטים בעולם העיצוב והחפצים: קאפקייקס, בבושקות, ו… ינשופים. חנויות העיצוב החו"ליות וכמובן Etsy מלאים בחפצים מכל הסוגים עם הדפסי ינשופים. יש אפילו בלוג בשם My Owl Barn שמוקדש לכל דבר ינשופי.
אפשר לקחת את הטרנד הינשופי לכל מיני כיוונים. אני מצאתי את עצמי נמשכת דווקא לחפצים פחות צבעוניים ופחות ילדותיים, כאלו שיגרמו לי להיראות אלגנטית וכמובן עשירה (שהרי ידוע שנשים אלגנטיות ועשירות בדרך כלל גם נראות רזות יותר. או שזה רק נדמה לי?).
התמונות מהחנויות הרלוונטיות. הקליקו על התמונות כדי להגיע לחנויות.

טבעת ינשופית מ-ASOS. עכשיו בסייל: 8 פאונד. שוקלת להתחיל לאהוב טבעות.

עגילי טורקיז ינשופיים של ManoCreates. רק 13.5$ והם שלכם. המשלוח חינם.

השרשרת הזו מהממת. אני ממש רוצה אותה. 26.5$ בחנות TwoLittleDoves לא כולל משלוח.

אמנם אני מחרימה את apple, אבל מדבקת המאק-בוק הזו ממש חמודה. 8.95$ ב-MacStikerz, לא כולל משלוח.

ארנק מטבעות עם ינשוף של lifelittle. עולה 7.88$ לא כולל משלוח. מאז שנקרע לי ארנק המטבעות האהוב שקניתי ברודוס, אני באמת צריכה אחד חדש.

סינר ינשופים של Boojiboo. אמנם צבעוני אך מלא שיק. 28.75$ לא כולל משלוח. יש רק אחד כזה.

לסיום אני רוצה להמליץ על ספר ילדים מקסים בשם "ינשופונים" של מרטין ודל. יש לנו אותו כבר כמה שנים, ואני עדיין נוצרת את זיכרון החיוך שעלה על פניו של אייל, כשקראתי לו את הספר לראשונה והגעתי לסוף (ולפואנטה). שלושה ינשופונים קטנים מתעוררים בלילה ומגלים שאמא ינשופה איננה, והם מחכים שתחזור. גם הציורים יפיפיים.

כריכת הספר. מומלץ בחום.

רוצה! (או: לאלף נמר)

את הנמרון, ברור שאת הנמרון. החולצה מכוערת.
מדובר בשער ינואר של הארפר'ס בזאר. מצאתי בבלוג של Amy Handley, שמצאה בבלוג Art8amby.

אופנה לבנים קטנים. של הבנים שלי לפחות.

יש לי שני בנים. בעוד אמהות לבנות מרוויחות נקודות סטייל בעודן מלבישות את בנותיהן בשמלות מגניבות, המצורפות לקשתות, סיכות, שרשרות, גרביונים ושאר אקססוריז, שלא לדבר על תיק קטן ומגניב ונעליים הורסות, לי יש בנים. בנים לובשים טריקו וטריינינג.

כפי שאימי היקרה סיכמה את המצב במכירת קולאז' סייל בסטודיו של קרן שביט: " אם היתה לי נכדה הייתי קונה פה המון דברים, אבל יש לי נכדים".
(אמא, אני אשתדל יותר בפעם הבאה)

נכון, אתם יכולים להגיד שגם את הבנים אפשר להלביש בסטייל – בג'ינסים עם דיטיילים, בחולצות טריקו בהדפסים מגניבים, ובנעליים מיוחדות, אבל זה בגלל שאין לכם בנים. הרי ידוע שבנים חוזרים מהגן באחד ממצבי הצבירה הבאים: מכוסים בחול, מכוסים בכתמי צבע, מכוסים בחול ובכתמי צבע.
להשקיע בנעליים מיוחדות? לא כשהילד מחליף מידה פעם בעונה במקרה הטוב ופעמיים במקרה היותר נפוץ (אייל עלה בשתי מידות בשנה האחרונה), ולא כשבאמצע עונה כבר לא ניתן לזהות את צבעם המקורי עקב שפשופים/שכבת בוץ/סקוטשים מהוהים וכו'.
ג'ינס? בחצר? תוך כדי טיפוס על סולמות וקפיצה מכל מיני מקומות? ממש.
חולצות עם הדפסים מיוחדים? כתמי החול / פירות / קטשופ / טושים / גואש כבר יכסו אותם, ואז אחרי 3 סיבובי "סנו אוקסיג'ן" (או קליה או סבון אסטוניש) הם גם יזרקו לפח.

שני ילדיי לובשים את מיטב אופנת המיחזור של חורף 2011:

המלתחה של אייל, גברבר בן כמעט 5, ארוך ורזה כמו ספגטי, כוללת את מיטב אופנת השנים שעברו שקיבלתי בירושה מהגיסה ומחברה לעבודה, בשילוב עם כמה פריטים ששרדו את חורף 2010 ועדיין מכסים לו את הפופיק. לפעמים אנחנו משלבים מכנסיים משנה שעברה שמגיעים לו עד הגרביים (7/8! מה יש!).

המלתחה של יאיר, גברבר בן שנה ו-7 חודשים, מתחזה לתינוק שוודי, כוללת את מיטב אופנת חורף 2008 (כשאייל היה בן שנה ו-10 חודשים) ששרדה לספר על זה. מכיוון שכל הבגדים הנ"ל הם במידה אחת יותר גדולה ממה שהוא צריך (ככה זה כשילד אחד נולד בסוף החורף והשני נולד בקיץ), הוא הולך עם שרוולים מקופלים בחולצות ובמכנסיים.

הילדים שלי הם כמובן הורסים וחתיכים למשעי גם בלבוש הזה (ואני לחלוטין אובייקטיבית!). מחברות לעבודה הבנתי שבכיתות ב'-ג' הבנים כבר מקפידים הרבה יותר בלבושם. מצד שני הם בטח (?) גם מתלכלכים פחות. אני מקווה שאכן עתיד אופנתי יותר צפוי לנו, למרות שאני לא כל כך בטוחה – אייל קיבל בצהרון דף צביעה של פינוקיו, ושאל אותי למה הוא לובש פפיון. "זה של בנות", אמר.
"זה לא רק של בנות!", הזדעקתי. "גם בנים לובשים פפיון. זה לקישוט, כדי להיות יפים!". הילד הביט בי בעיניים מזוגגות.
מה אני מצפה, כשלאחרונה בעלי לא הבין מדוע אני כל כך צריכה לקנות נעליים לחורף. למה צריך יותר משני זוגות?
נו. בנים.

window shopping וירטואלי ב-asos

אני אוהבת את Asos, וכבר יצא לי לקנות משם בגדים מספר פעמים. לא כל הקניות נחלו הצלחה, אבל יש כמה פריטים שאני "חורשת" עליהם בשמחה, ויודעת – שלא רק שקניתי אותם במחיר נמוך יחסית, אלא שגם בסביבתי הקרובה רק לי יש אותם, וזה לא פחות חשוב. יצוינו לשבח עגילי הרובוט, שמלת אינדיגו מהממת, חצאית עפרון אפורה, ושמלות שחורות נהדרות (שקניתי כשהייתי 2 מידות יותר, ולכן כעת אינני לובשת אותן).

בתקופה האחרונה אני בדיאטת קניות רצינית, בניסיון לצמצם הוצאות. כואב קצת "לשטוף" את העיניים בידיעה שצריך להימנע מקניה… ולכן חשבתי להציג את הפריטים כאן בבלוג. אם הם לא יהיו שלי במציאות, לפחות יהיו שלי וירטואלית!

כל הפריטים והתמונות מ-Asos Outlet.

Pearls Dress של Religion. מהממת בעיניי. 16 פאונד. יש גם בלבן.

טופ אסימטרי עם הדפס, של Nikka. יש לי חיבה לא מוסברת לטופים אסימטריים. ויש לי גם טעם יקר - 38 פאונד.

Malaga Tulip Skirt של Ben Sherman. מקסימה. 15 פאונד.

חצאית ג'ינס טאי-דאי שחורה של פרנץ' קונקשן. לו רק היתה שלי. הייתי לובשת אותה לכל מקום כמעט. 15 פאונד.

Pleated Dress של Lungta De Fancy. היא מאוד יפה ומיוחדת, אבל עשויה כמעט כולה מפוליאסטר. עבור 65 פאונד, הייתי מצפה ליותר.

Bandeau Dress עם הדפס פרחי פרג של Yumi. נכון שהיא מקסימה? רק חבל שגם אם הייתי יכולה לקנות אותה, היא בטוח היתה יושבת עליי מזעזע. 14 פאונד. יש גם בשחור (מעט פרחי לדעתי).

שמלה מודפסת של מיס סיקסטי. אני אוהבת את הצבעים והגזרה, את המחיר פחות. 28 פאונד.

מדריך אופנתי לאמהות לבנים קטנים – מה לא ללבוש

יכול להיות שזה מתאים גם לאמהות לבנות. אני לא יודעת. אין לי ניסיון בזה. בעלי עדיין לא הצליח לייצר אחת.

א. אל תלבשי לבן
אני באמת צריכה לפרט על הכתמים שישמחו להתנוסס על בגדייך לנצח לאחר אחר הצהריים עם הילדים?

ב. אל תלבשי שחור
כתמים, אמרנו? דמייני כתמי חומוס וחלבה מהסנדביץ' של שעה 16:00 במשפחתון על השמלה השחורה היפה שלך. I rest my case.

ג. אל תנעלי נעלים עם עקב דק
אלא אם כן בא לך להיתקע איתם במשטח הגומי בגן השעשועים הסמוך (קרה לי), לשקוע איתן בחול (קרה לי) או לנקוע את קרסולך בעודך רצה אחרי פעוט בן שנה וחצי (עדיין לא קרה לי, טפו טפו).

ד. אל תלבשי חצאיות ושמלות
נסי לשבת על הדשא עם חצאית עיפרון בגזרה גבוהה. בדיוק.
אני גם לא הייתי לוקחת את הסיכון שאחד הילדים ינסה לראות מה קורה כשמרימים לאמא את החצאית המתנפנפת, וזה בדיוק היום של התחתונים האפורים מרוב כביסה.

ה. אל תלבשי חולצות מעטפת
ילדים מושכים חולצות. כשילדים מושכים חולצות מעטפת – כל העולם יכול לראות ממקור ראשון מה צבע החזיה שלך. לא צריך אפילו קמפיין בפייסבוק בשביל זה.

ו. אל תענדי עגילים
יש שתי אפשרויות – או שהילד ירחיב לך את החור ע"י אפקט המשיכה, או שהוא סתם יפרק לך אותם (ע"י אותו אפקט). מילא האוזניים, אבל לא חבל על העגילים ה-one of a kind המהממים שקנית ב-Etsy?

ז. אל תענדי שרשראות ארוכות/שרשראות בכלל
יש כמה אפשרויות – או שהילד יקרע אותן, או שהוא ילעס אותן, או שהוא יפרק אותן. תלוי בילד ובשרשרת.

ח. אל תלבשי בדי לייקרה
זה מבליט את הצמיגים, ולידיעתך (אלא אם מדובר בקוראת גלית גוטמן) – אחרי 2 לידות יש צמיגים. כשאת רזה הם פשוט קטנים יותר.
חוץ מזה, לא נעים להזיע בבד לייקרה כשאת בגינה הציבורית מטפסת על סולמות, מתגלשת במגלשות ורודפת אחרי הפעוט. זה לא חדר כושר פה.

ט. אל תסתובבי בלי חבילת מגבונים צמודה
במידה ועברת על אחד מהחוקים הנ"ל, זה יכול להציל אותך.
וזה גם טוב בשביל להחליף חיתולים ולנקות את הפנים והידיים של הילדים – תארי לעצמך!