יום הולדת 9 לבלוג עפיפונים
תשע שנים עברו מאז שהתחלתי לכתוב כאן תחת השם "בלה בלה בלוג", שאחר כך השתנה לשם "עפיפונים". השנים עברו, הילדים נולדו, תואר שני התווסף לו בדרך, השתחררתי מצבא קבע ועברתי לאזרחות, צברתי עוד ועוד ניסיון במקצועי (ניתוח מערכות, ניהול פרויקטים וניהול מוצר), עליתי וירדתי ועליתי במשקל, אהבות, אכזבות, הצלחות, כישלונות, דיכאונות (אחרי לידה ואחרי בכלל), ולצד כל אלו – הבלוג היה והינו פינה קבועה שמאפשרת לי לכתוב. אני אוהבת לכתוב ואני אוהבת לחלוק ולשתף. יש תקופות שאני עושה זאת בתדירות גבוהה יותר, יש תקופות שפחות, אבל הבלוג תמיד פה ומחכה לי, איזשהו עוגן יציב בחיים המודרניים התזזיתיים והסוערים.
איך חוגגים יום הולדת לבלוג? ועוד בן 9?
הגרלות, מתנות וכאלה אין לי להציע. לבלוג אין ספונסרים או מפרסמים (לצערי) ואני בעצמי לא יוצרת או בעלת עסק.
במקום מתנות, אספתי צרור פוסטים מהעבר שיקרים לליבי, ואני מגישה לכם אותם לקריאה ראשונה/חוזרת. 9 פוסטים ל-9 שנים:
– לא בכל מחיר (תגובה לכתבה על נשים בנות 30+ שיוצאות משוק העבודה)
– אל האופק (פוסט אישי כאוב שכתבתי אחרי הלידה של יאיר, שלצערי זכה רק לכמה תגובות מעליבות והזויות, שבסוף מחקתי. אולי עכשיו יהיה התיקון)
– השרביט – או – רק על עצמי לספר ידעתי (10 דברים שאולי לא ואולי כן ידעתם עליי)
– יום האמהות (על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל)
– יוצאת מהכלים (שיטה מעניינת להתמודדות עם כעסים)
– חגים, רבותיי, חגים (בהקשר לראש השנה)
– אשת חיל (פוסט תסכול)
– מדריך אופנתי לאימהות לבנים קטנים – מה לא ללבוש (הכי קרוב שאגיע לפאשיוניסטיות, כנראה)
– שקיות (הצצה לחייה של בת למשפחה פולנית)
ואם שאלתם את עצמכם, איזו מתנה הבלוג ישמח לקבל, הנה כמה הצעות עפיפוניות:
1.what a novel idea
2. שלומית אופיר 3. שלומית אופיר 4. שלומית אופיר 5. שלומית אופיר
6. hug fish and orange
7. מיה גלונסקה 8. style me pretty
9. crafting 4 cause
10. kitchen fun with my 3 sons
1. Bella Bobbin 2. bentoriffic 3. meadow on the ledge 4. Paint My Name
5. Meet the Dubiens 6. A Beautiful Mess 7. silver pebble
ועכשיו ברצינות. אני מאחלת לעצמי ולבלוג פנאי רגשי, מחשבתי וקלנדרי לכתיבה, שהבלוג יצבור מסה גדולה של קוראים, שהזדמנויות חדשות ושרק דברים טובים יבואו לפתחי בזכותו.
תודה לכל מי שקורא, עוקב, עושה לייק ומגיב. הרבה יותר כיף לכתוב בידיעה שהמילים מצליחות להגיע למישהו. שנה טובה ומוצלחת לכולם!
אוהבת לקרוא אותך תמיד.
הי רחלי. קודמכל – מזל טוב ל-9 שנותיו המכובדות של הבלוג. נראה לי שהצטרפתי לקוראים לפני שנה או משהו כזה וממש חבל לי שלא ידעתי עליו קודם (לקרוא אחורה ככה סתם זה אפשרי אבל לא אותו הדבר).
שנית – קראתי את 9 הפוסטים שציינת כאן. היה לי מעניין. (האם את מרגישה שינוי בסגנון הכתיבה שלך בעבר לעומת היום?). אין מה לעשות- את מוכשרת, מעניינת, חמודה לאללה – והכל עובר למי שקורא.
הפוסטים ה"פולניים" שצירפת (על השקיות, על הכיור והכביסה) הצחיקו אותי – גם אם לא התחברתי (אולי כי אינני פולנייה? 🙂 )
והפוסטים האישיים (אל האופק, אשת חייל) מרגשים וכואבים נורא.
מאחלת לך עוד שנים רבות של כתיבה ושיתוף. באופן אישי – אני מתה על הפוסטים של "שיחות עם אייל". זה תמיד מצחיק ומדהים אותי ואפילו מרגש. ככה זה ילדים.
להת',
ליהי
הי רחלי,
אני קוראת את שני הבלוגים שלך כבר שנתיים, ונהנית מכל פוסט. אני מאוד מעריכה את רמת השיתוף והכנות, וזה נהדר שאת כותבת גם על הדברים שלא מושלמים.
אני מהקוראים "השקטים" שאף פעם לא מגיבים, אבל נהנים מהקריאה, ואני בטוחה שיש עוד הרבה כמוני.
אני מאחלת לך ולבלוג עוד הרבה שנות יצירתיות, חויות מרגשות ואושר.
תמר
תודה לכן על התגובות. ריגשתן אותי 🙂
אני נהנית מאוד לקרוא אותך ואפילו בימים עמוסים (רגשית ופיזית) מאוד עבורי כרגע, לא מוותרת על כמה דקות של קריאה שקטה של הפוסטים שלך.
לעוד שנים רבות של כתיבה!
המון תודה יונית!! 🙂
מזל טוב רחלי! ורק שתדעי שהכרתי אותך בזכות הפוסט שהזכרת כאן "לא בכל מחיר". מסכימה עם כל מילה ובעיקר בעד פחות שיפוטיות וביקורתיות, הרבה יותר קבלה והכלה, ושכל אחת תעשה הכי טוב שהיא יכולה.
רחלי1
ברכות חמות לגיל הבלוג המכובד, כלל לא מובן מאליו שהצלחת להגיע עד הלום ולהמשיך ולהתמיד.
אני מאד נהנית לקרוא אותך, וההשראה למתכונים (כשאצלנו זה קצת דומה) מאד טעימה לנו!
מאחלת לך שהכתיבה תמשיך ותקח ותשמש לך עוגן של שפיות, אני פה להמשיך ולעקוב!
מזל טוב. 9 שנים זה נצח.
אני חושבת שכתבתי לך פעם ש4 שנים זה נצח באינטרנט 🙂 אז מה זה 9??
תודה על אוסף הפוסטים – מענין לחזור אחורה לקרוא את הדברים.
איזה אוסף עפיפונים – שלומית אופיר מככבת! (מאוד אוהבת אותה, למרות שעם הזמן פחות)
האמת שאני תמיד מחכה לראות מה יהיה כאן בהמשך.
בהצלחה – לך ולבלוג.
איזה כייף שגיליתי את הבלוג שלך, קראתי ואני צמאה לעוד, מחכה להגיע הביתה ולשקוע בכל הפוסטים. את מרגשת.
תודה לכן 🙂 איזה כיף שבזכות הבלוג אני מכירה ומגלה כל כך הרבה נשים מקסימות ומוכשרות!
ימה, ואיזה כיף לי שגיליתי את הבלוג שלך! הוא ממש ממש מקסים.
מזל טוב לך ולבלוג! כל הכבוד על ההתמדה…
קראתי לראשונה את הפוסט על השקיות, צחקתי והזדהיתי קשות!
עכשיו עברתי דירה וזרקתי (!!!) שלוש (!!!) שקיות ענקיות מלאות בשקיות אחרות. כמובן שנשארו לי עוד הרבה שקיות נבחרות, לאחר מיון 🙂
נועה, איזה אומץ!! איך העזת לזרוק שקיות?? 🙂