ריאליזם
אני רואה עם הילדים את "נני מקפי 2". האבא נלחם בצבא הוד מלכותה, והאם והילדים נותרו לתחזק את החווה המשפחתית.
ילד בסרט: למה אבא לא כותב לנו? כבר עברה שנה מאז שהוא כתב לנו!
אמא בסרט: מה פתאום… עברו רק 3 חודשים, הנה תראה בעצמך. אבא בצבא, ומעבירים אותו לפעמים ממקום למקום….
אייל: הוא מת.
(למודאגים – זהירות ספוילר! – האב כמובן שלא מת. בסוף הכל מסתדר)
ימי התום
אני ואייל שומעים את השיר "לא מוותר" של דודו אהרון.
אני (שרה בקולי קולות עם הדיסק): "אל תוותרי, תני הזדמנות, מבטיח לך שאת עוד תחייכי…"
אייל: אמא, מה זאת אומרת? למה הוא שר לה לא לוותר?
אני: זה שיר על זוג אוהבים שמשהו מפריד ביניהם, והוא שר לה שלא תוותר והם עוד יהיו ביחד.
אייל: מה מפריד ביניהם?
אני: כל מיני דברים יכולים להפריד ביניהם. למשל, אולי ההורים שלהם לא רוצים שהם יהיו ביחד…
אייל (בזעזוע): אבל הם אוהבים אחד את השני!! למה שההורים שלהם לא ירצו שהם יהיו ביחד?!
תיאום כוונות
אני מקפיצה את הילדים להורים שלי.
אייל: אמא, רציתי שתקני לנו ארטיק אנגרי בירדז ושנאכל אותו אצל סבתא.
אני: אייל, אני לא אסע לקנות ארטיקים ואז אחזור לפה להביא לכם אותם. אני יכולה לקנות לכם ארטיקים, ובערב כשתהיו בבית אז תאכלו אותם.
אייל: אבל אני לא רוצה לאכול אותם בבית! אני רוצה לאכול אותם אצל סבתא!
אני: אייל, אני מצטערת, אבל או שאני אקנה עכשיו ותאכלו אותם אחר כך בבית, או שאני לא אקנה בכלל.
אייל: אז לא צריך, אל תקני ארטיקים בכלל.
אני: טוב.
מאוחר יותר, בבית
אייל: אמא, קנית לנו ארטיקים של אנגרי בירדז?
אני: אבל אייל, אמרת לי לא לקנות!
אייל עושה פרצוף המום, הולך הצידה לחשוב, חוזר
אייל: אמא, בפעם הבאה, אל תקשיבי למה שאני אומר. תקשיבי למה שאני מתכוון ורוצה באמת.
תיאום כוונות #2
אני שומעת עם הילדים את הדיסק (המומלץ!) "ילד של חלום" של אריק איינשטיין. מתנגנן לו השיר "כשאת בוכה את לא יפה".
אייל: אמא, זה לא יפה להגיד למישהי כשהיא בוכה שהיא לא יפה!!!!
אני: נכון.
אייל חושב
אייל: אההההה, הבנתי!! הוא לא באמת מתכוון לזה!! הוא אומר לה ככה רק בשביל שתפסיק לבכות!
ולסיום, השיר האהוב על אייל מתוך האלבום "ילד של חלום" – "ברלה צא". ציטוט: "יש הרבה יפה בעולם / ברלה צא, צא. / ושמחה גדולה תהיה אז בגן, / ברלה צא, ברלה צא". מציעה זאת גם לכם.