עפיפונים

דברים שהשתנו בי מאז ההריון

(לא לפי סדר מסוים)
1. התחלתי לחשב שבועות.
2. אני לא מנסה יותר להסתיר את הבטן שלי.
3. כשאני מסתכלת על עצמי במראה – אני קודם כל בודקת איך הבטן נראית בבגד.
4. אני מציצה על הבטן של כל אשה שעוברת ברחוב, כדי לראות אם גם היא בהריון.
5. אני הרבה יותר עייפה – וזה לא קל לאדם אקטיבי כמוני.
6. הפסקתי לקפוץ ולהשתולל בחתונות. אני רוקדת יותר רגוע (לצערי).
7 הווליום של הרגשות שלי הרבה יותר גבוה. אני יותר עצבנית, אבל גם יותר אסרטיבית. אני יותר רגישה, אבל גם יותר שמחה.
8. התמכרתי לצ'יפס של מק'דונלדס.
9. בא לי נורא להתלבש יפה ולהתייפייף.
10. אני הרבה יותר מאושרת :)

וואו!

היום, כשהייתי בלימודים, שלשלתי מטבעות לתוך מכונת השתייה. פתאום הרגשתי דקירות קטנות בבטן, מין דקירות כאלו שאף פעם לא הרגשתי בעבר, ולא הייתי בטוחה בדיוק מה המשמעות שלהן. האם אני מרגישה את תנועות העובר שלי?
היום בערב הרגשתי את אותה תחושה שוב.
בספר "המדריך הישראלי להריון ולידה" של ד"ר בר כתוב כי התנועות ירגישו כמו "פרפור של גוזל קטן או דגיג כשמחזיקים אותו ביד". מעולם לא החזקתי דגיג או גוזל ביד. מאיפה לי לדעת איך זה מרגיש?
אני מאמינה שזה זה, וזה גורם לי לאושר אדיר :)
בואו נקווה שזה לא סתם גזים או משהו.

אמא

עכשיו, כשאני בהריון, אני מגלה שהקשר ביני לבין אמא שלי הוא הרבה יותר עמוק משחשבתי. במילה "קשר" אין הכוונה לכמה פעמים אנחנו מדברות בשבוע, או לאיזה עומק מגיעות השיחות שלנו. יש בינינו קשר גנטי-תורשתי, שנראה לפעמים אפילו מיסטי-משהו.
בכלל לא העלתי על דעתי, למרות שעכשיו זה נראה לי כל כך הגיוני, שההריון שלי יהיה כל כך דומה להריונות שלה (לפחות עד עכשיו).
גם אני לא האמנתי שאני בהריון, עד שלא שמעתי את הדופק של העובר. גם אני ירדתי במשקל בחודשים הראשונים. גם לי לא היו בחילות והקאות. גם לי יצאה הבטן רק עכשיו, בחודש רביעי, וגם אני, לצערי, סובלת מקצת אנמיה תוך כדי ההריון.
אני מקווה שגם הלידה שלי תהיה דומה ללידות שהיא עברה. כולן היו לידות טבעיות, בלי אפידורל, כמעט בלי מוניטור ועם תנועתיות – בדיוק כמו שאני רוצה.
בזמן האחרון אני מרגישה שאני בעצם חלק משושלת ארוכה של נשים ולדניות – וזו הרגשה נהדרת. למרות שאני לא מתחברת לכל הקונספט של מעגלי נשים, נשות השבט וכו', זה עדיין מקסים בעיניי שאני צועדת בשביל שאמא וסבתא שלי צעדו בו לפניי – השביל בדרך לאמהות.

חיים חדשים

ההתפתחות של אדם מתינוק לבוגר היא דבר די מדהים בעיניי. מיצור חסר ישע ליצור עצמאי לחלוטין. נפח הלמידה של תינוקות וילדים הוא פשוט לא ייאמן. מעבר להתפתחות המוטוריקה, ההליכה, הדיבור – גם היכולת לקבל החלטות ולהסיק מסקנות, לקרוא לדבר בשמו, לתפקד בתנאי חוסר ודאות, להשלים את התמונה כולה ממס' קטן של אלמנטים.
אני תוהה האם הורים לילדים מודעים לקסם שקורה מול העיניים שלהם, במהלך השנים. היכולת להיות נוכח בתהליך כל כך מדהים, היכולת להשפיע עליו וללוות אותו – האם הם מודעים לזכות הענקית הזו?
עכשיו גם לי יש הזדמנות לחוות את הקסם.
אני בהריון. חודש רביעי. זה בן.

לציבור הקוראים

פיילוט לשירות חדש בבלוג:
אם אתם מעוניינים לקבל הודעה באימייל כאשר הבלוג מתעדכן – הכניסו את כתובת האימייל שלכם בתיבה המתאימה מצד ימין, ולחצו על "שלח".
אל תדאגו. אין לי שום כוונה לעשות שום שימוש אחר בכתובת האימייל שלכם. אפילו לא בשביל לשלוח לכם תמונות חמודות של החתולים שלי. למרות שלדעתי, אין כמו תמונות חמודות של דקסטר וז'אן לוק בשביל לעשות את היום שמח.