עפיפונים

צריכה את זה: ינשופים

יש כמה טרנדים לוהטים בעולם העיצוב והחפצים: קאפקייקס, בבושקות, ו… ינשופים. חנויות העיצוב החו"ליות וכמובן Etsy מלאים בחפצים מכל הסוגים עם הדפסי ינשופים. יש אפילו בלוג בשם My Owl Barn שמוקדש לכל דבר ינשופי.
אפשר לקחת את הטרנד הינשופי לכל מיני כיוונים. אני מצאתי את עצמי נמשכת דווקא לחפצים פחות צבעוניים ופחות ילדותיים, כאלו שיגרמו לי להיראות אלגנטית וכמובן עשירה (שהרי ידוע שנשים אלגנטיות ועשירות בדרך כלל גם נראות רזות יותר. או שזה רק נדמה לי?).
התמונות מהחנויות הרלוונטיות. הקליקו על התמונות כדי להגיע לחנויות.

טבעת ינשופית מ-ASOS. עכשיו בסייל: 8 פאונד. שוקלת להתחיל לאהוב טבעות.

עגילי טורקיז ינשופיים של ManoCreates. רק 13.5$ והם שלכם. המשלוח חינם.

השרשרת הזו מהממת. אני ממש רוצה אותה. 26.5$ בחנות TwoLittleDoves לא כולל משלוח.

אמנם אני מחרימה את apple, אבל מדבקת המאק-בוק הזו ממש חמודה. 8.95$ ב-MacStikerz, לא כולל משלוח.

ארנק מטבעות עם ינשוף של lifelittle. עולה 7.88$ לא כולל משלוח. מאז שנקרע לי ארנק המטבעות האהוב שקניתי ברודוס, אני באמת צריכה אחד חדש.

סינר ינשופים של Boojiboo. אמנם צבעוני אך מלא שיק. 28.75$ לא כולל משלוח. יש רק אחד כזה.

לסיום אני רוצה להמליץ על ספר ילדים מקסים בשם "ינשופונים" של מרטין ודל. יש לנו אותו כבר כמה שנים, ואני עדיין נוצרת את זיכרון החיוך שעלה על פניו של אייל, כשקראתי לו את הספר לראשונה והגעתי לסוף (ולפואנטה). שלושה ינשופונים קטנים מתעוררים בלילה ומגלים שאמא ינשופה איננה, והם מחכים שתחזור. גם הציורים יפיפיים.

כריכת הספר. מומלץ בחום.

שיחות על החיים עם יאיר (#1)

את הפוסט הראשון בסדרת שיחות על החיים עם אייל, פרסמתי ב-4 בנובמבר 2007. אייל היה אז בן שנה ו-8 חודשים וחצי בערך.
יאיר בן שנה וכמעט 9 חודשים, והוא עוד לא מדבר. כלומר, הוא לא מדבר בשפה שאנחנו מסוגלים להבין, כי חוץ מזה הוא יודע לתקשר ולהביע את עצמו מצוין.
אוצר המילים המובנות של יאיר כולל את המילים הבאות:
לא רוצה
כן
נגמר
אין
ביי (נאמר כ-באאאא עם נפנוף לשלום)
את זה

בנוסף לכך "האו האו" מייצג כלב, "טוו טוו" מייצג רכבת, "ווווום" מייצג מטוס, "אנננננ" מייצג אופנוע או אוטובוס או משאית, ישיבה על הרצפה/ספה + טפיחה עם כף היד על המקום שלידו מייצגת "שבי לידי", הצבעה על המקרר מייצגת "אני רוצה אוכל". הצבעה על הטוסיק מייצגת "עשיתי קקי" (לאחרונה הוא הפסיק לעשות את התנועה הזו, כי הוא הבין שהיא גורמת לכך שיחליפו לו חיתול, כלומר להפסיק את עיסוקיו החשובים באמצע, וזה ממש לא מוצא חן בעיניו).

כשאני מנסה ללמד אותו מילים אחרות (מים, בננה, אמא, אבא, אייל, יאיר, כדור וכו'), הילד מתגלגל מצחוק.

עד כה חשבתי שכשילדים מתחילים לדבר, הם אומרים מילים שמתייחסות לדברים שסביבם – אמא, אבא, כדור, מים, בקבוק, סיפור. לא כך הילד שלי. המילים שבחר להגות הן מילים שימושיות שעובדות בשבילו ולא הוא בשבילן.
לדוגמא:

יאיר מצביע על המקרר
אני: יאיר, מה אתה רוצה לאכול?
יאיר מצביע על משהו
אני: אתה רוצה מולר?
יאיר: לא רוצה
אני: אתה רוצה קוטג'?
יאיר: לא רוצה
אני: אתה רוצה אצבע גבינה?
יאיר: לא רוצה
אני: אתה רוצה אקטימל?
יאיר: כן

אני מקריאה ליאיר סיפור. הגענו לדף האחרון.
יאיר: נגמר!

אני: יאיר, איפה אבא?
יאיר: אין!
(כלומר, הוא לא בבית)

אני מבינה עכשיו שהייתי תמימה מאוד לחשוב שיאיר יהיה כמו אייל ויתחיל לדבר בגיל מוקדם (לא אומרים שהילד השני עושה הכל יותר מהר???). אני עדיין מחכה בכיליון עיניים ליום שבו יתחיל ממש לדבר, כי נורא מסקרן אותי אילו שיחות אנהל איתו :-)

שירה צעירה

כשאני כותבת "צעירה" אני מתכוונת לגיל 5. כן, כן, זה היה צפוי. אייל כתב שיר. שמו "שיר הספינה". מדובר ביצירה אישית היוצאת ונכנסת אל הלב. שימו לב למטאפורה של הגשם היורד שבעקבותיו חוזרים הביתה. הספינה שטה על הים הכחול, אך במים יש אצות והגשם יורד. בעיתות צרה הפתרון שמציע המשורר הוא לחזור הביתה – אל המקום העוטף והמחבק. מרגש.

שיר הספינה / אייל זוסימן

שוטי שוטי ספינתי
על הים הכחול
אצות מים
וגשם יורד עכשיו
הביתה נחזור

בנוסף לכך, אייל יצר סיטואציה אמנותית שלמה סביב השיר. כתב הדפוס המהמם שבו כתוב השיר הוא הכתב שלי. את הספינה אני ציירתי ואייל צבע, גזר והדביק. גם כל השאר מעשה ידיו של אייל.

לאחר מכן ערך המשורר הצעיר "ערב" שירי משוררים, בו הקריא את שירו החדש. ליווה אותו אחיו הצעיר בריקודים וקולות רקע.

שיחות על החיים עם אייל (#28)

שיעור בביולוגיה
אני מציעה שתקראו בעיון, אולי יהיה בוחן בסוף.

אייל: אמא, אני רוצה שנכין היום פשטידת תירס.
אני: בסדר גמור, אין בעיה.
אייל: היום הכנו בגן פשטידת תירס, אבל לא באמת, הכנו מתירס של חרובים, בחצר.
אני: את מתכוון לגרגירים של החרובים?
אייל: כן, אבל לא אכלנו את זה. זה לא טוב לנו.
אני:  נכון, רק ציפורים אוכלות דברים כאלה.

<פאוזה. אייל חושב>

אייל: ציפורים, הם עפות באוויר, ואז ברגע שיורים בהם, הן נופלות וצ'יק צ'אק מתות.
אני: כן.
אייל: אבל אווזים הם אחרים. אווזים יכולים להתחמק מפצצות. יש להם מחזור חיים ארוך. אם יורים עליהם, הם יכולים להתחמק עם הגוף.
<הערה: לדעתי הוא מדבר על משהו מהסיפור של נילס הולגרסון ואווזי הבר>
אני: ולמי יש מחזור חיים קצר?
אייל: לפרפרים! הם מטילים ביצה, אחר כך יוצא זחל, הופך לגולם, הופך לפרפר, חי 5 ימים ומת! ואז זה חוזר על עצמו.
אני: נכון. ולמי עוד יש מחזור חיים ארוך?
אייל: לנו!

<מגיעים הביתה>

אייל: אמא, גם לצפרדעים יש מחזור חיים כמו לפרפרים. מטילים ביצה, יוצא ראשן, הופך לצפרדע – ואחרי כמה ימים היא מתה!

שיעור בדיפלומטיה, משא ומתן ואמנות המכירה
אייל: אבא, נכון שאחד זה לא הרבה?
בעלי: נכון.
אייל: ונכון שגם שתיים זה לא הרבה?
בעלי: נכון.
אייל: אז היום ראיתי רק פרק אחד של דורה.
<אני ובעלי צוחקים בהיסטריה. בעלי אומר לי: את חייבת לכתוב על זה בבלוג!>
בעלי: טוב, בסדר. אז כשנחזור הביתה תיראה עוד פרק של דורה.