עפיפונים

fun במזגן: תערוכת תמונות יפואיות במרכז המבקרים של יפו

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-10 חודשים, ופעוט בן שנתיים ו-7 חודשים.

אז נכון, כבר לא קיץ, אבל גם בימים הקרים והגשומים של החורף אנחנו מחפשים מקומות סגורים ומעניינים לבלות בהם. על מרכז המבקרים של יפו קראתי באתר kinderland, וכשחיפשנו טיול לשבת חשבתי שיהיה נחמד לשלב ביקור במרכז המבקרים עם הילדים יחד עם ביקור ביפו החוגגת את הכריסמס, וקניות במכירה של Sofi וקרן שביט בשוק הפשפשים.

הקופות של מרכז המבקרים (יחד עם חנות קטנה של מזכרות) שוכנות בכיכר קדומים, מול מזרקת המזלות. ניתן לזהות את המקום לפי השלטים. הביקור במרכז המבקרים הוא בסיורים מודרכים בלבד, ופשוט יש להגיע ולהירשם לסיור הקרוב. בנוסף לסיור, מקבלים Audio Guide איתו ניתן להסתובב באיזור ולשמוע הסברים על האתרים השונים ביפו. שימו לב – אנחנו היינו בסיור האחרון (בסביבות 16:20) ולכן לא קיבלנו את ה-Audio Guide (כי כבר סגרו), אבל קיבלנו פתק שיאפשר לנו לחזור ולקבל אותו בפעם הבאה שנהיה באיזור.
המדריכה הנחמדה שני לקחה אותנו למרכז עצמו – שנמצא מתחת לאדמה. במרכז יש מוצגים  ארכיאולוגים שונים מכל שנותיה של יפו – מזמן המצרים ועד לימינו. ראינו חותמות , מטבעות, כלים, מזוודות מהעלייה הראשונה ועוד. המרכז בנוי מסביב לחפירות של בית הלניסטי, שעל חורבותיו נבנה בית רומאי. ראינו גם ממצאים לנוכחות יהודית – ביתו של יהודה אגרונימוס. במהלך הסיור הוקרנו גם שני סרטים  מושקעים ביותר- אחד על ההסטוריה של יפו, והשני מתאר בצורה משעשעת את התרבויות השונות שחיו באיזור.
המדריכה שני היתה מקסימה, שיתפה את הילדים ושאלה אותם שאלות, הסבירה וענתה על שאלותינו. היה מאוד מאוד מעניין 🙂
לסיכום – מומלץ!

הטיימליין של יפו

 

כדים שנמצאו באיזור

 

מזוודות המייצגות את העליה הראשונה - הזכיר לנו את הסדרה "גיא אוני"

 

הבית ההלניסטי / רומאי

בקצרה:
אתר:
http://www.oldjaffa.co.il/?CategoryID=35&ArticleID=27
הנזק:
30 ש"ח למבוגר, 20 ש"ח לילד. בחנוכה היה מבצע של ילד שני חינם. יש הנחות לפנסיונרים, חיילים ואזרחי תל אביב-יפו.
אכלנו: שווארמה באבולעפיה. יש כמובן המון אופציות אחרות באיזור.
קטנטנים: הסיור לא מתאים לעגלות, כך שכדאי להצטייד במנשא. יאיר הקטן התעניין במוצגים והיה מבסוט.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (הילדים התעניינו מאוד ושיתפו פעולה עם המדריכה החמודה)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (מאוד יפה ומעניין אבל קצת יקר וקצת קצר)
ועוד משהו:
יפו היא יפו, ויש מסביב עוד המון דברים לעשות ולראות:  מזרקת המזלות, כנסיית סנט פטרוס, כיכר קדומים, גן רעמסס, שיטוט בסמטאות המזלות, נמל יפו, תצפית אל הים ועוד ועוד ועוד.

שחררי

אל תחשבי יותר מידי. תעשי. לפני שהחרדות יספיקו לעלות.

מותר לך להגיד לא.

מותר לך לעמוד על שלך.

חייכי. זה עושה את הכל להרבה יותר קל.

אספי חוויות. לא חרדות.

אל תישארי במקום שלא טוב לך בו. לא במקום פיזי ולא במקום מנטלי.

את כותבת את סיפור חייך. את בוחרת איך להסתכל על הדברים. את קובעת אם זה יהיה סיפור טוב או רע.

** מוקדש לעצמי, ולכל מי שזקוק לקצת השראה.

דוז.פואה

שנת 2011.
המחאה החברתית גועשת.
תופעת הדרת הנשים  מתעצמת.
בסוריה ובמצרים נהרגים אזרחים במהלך התקוממויות נגד השלטון.

וב-17 בדצמבר, באולם ענבל שבסוזאן דלאל בנווה צדק, ביליתי עם בעלי, אחותי וחברות במופע הטוב ביותר שרץ כרגע בארץDUZ.PUA!!!!
(ולי ולבעלי זו כבר פעם שנייה במופע הזה)

5 שחקנים ורקדנים משחזרים במדויק, אחד לאחד, עד רמת התנועה הבודדת, את "מיטב" השירים הישראלים שנשלחו לאירוויזיון במהלך כל השנים. הקהל מהווה נקודת שיפוט ומצביע ב-SMS-ים לשיר האהוב ביותר.
חוץ מהשחזור המדהים, החלק היותר מדהים הוא לגלות שאת זוכרת את כל המילים, את כל התנועות, ופשוט נסחפת בשמחה בערב הזה שכולו fun fun fun טהור. לא מפסיקים לצחוק, למחוא כפיים, לשיר ולרקוד בכיסא.
אבל לא מדובר רק בנוסטלגיה במיטבה, אלא גם בסאטירה עדינה, שמתבטאת בקטעי הוידאו ובהבעות הפנים של השחקנים.

אילו שירים למשל? דיווה, שרה ברחובות של ריטה, דרך המלך" של גילי וגלית, אבניבי, עולה עולה, הורה, "שם" של אילנית ועוד ועוד.

ממליצה בחום.

ולמרות שכבר הייתי פעמיים, אין לי ספק שגם פעם שלישית תגיע 🙂

כל הצילומים של איתמר צברי, ונלקחו מאתר Duz.Pua.

 

יונתן שוורץ וסיון בן ישי - צמד הבטלנים. צילום: איתמר צברי.

יונתן שוורץ כדנה אינטרנשיונל - דיווה. צילום: איתמר צברי.

סיון בן ישי כאילנית - שם. צילום: איתמר צברי.

חתולים! חתולים!

אין כמו חתולים. אין אין אין כמו חתולים. הם היצורים הכי מצחיקים, הכי חמודים ועם הכי הרבה אישיות בעולם.
לאחרונה נתקלתי בכמה לינקים לדפי אינטרנט קורעים מצחוק שמוקדשים לחתולים. מומלץ לפתוח בבוקר אפור – ולחייך. הכל יראה הרבה יותר טוב פתאום.

חתולים וספרים
מדובר בשני דברים שעליי מאוד אהובים, והתמונות הורסות.
זו התמונה שהכי אהבתי:

מקור התמונה: ktina

 

חתולים וקופסאות קרטון
חיבתם של חתולים לקופסאות קרטון ידועה לכל חובב ומגדל חתולים. התמונות בפוסט הזה לא רק הורסות, גם הכיתוב ממש ממש מצחיק 🙂 וכל מגדל חתולים יזדהה איתו.

מקור התמונה: Borrowed Periscope

 

The Kitten Covers
בלוג tumblr שמוקדש לדבר אחד בלבד – יצירה מחדש של  עטיפות של אלבומי מוזיקה – בגרסא החתולית. גאונות.
במיוחד אהבתי את העטיפה של Pablo Honey של Radiohead, כי אני אוהבת את Radiohead, אבל יש עטיפות גאוניות עוד יותר – למשל של קווין.
התמונה מהבלוג.

 

מיאו להמשך שבוע מוצלח!

שופינג בשלישי: איקאה ילדים

אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים על איקאה. בתכל'ס, יש להם מחלקת ילדים פשוט מעלפת, שם מצאתי לאחרונה מגוון של חפצים נחשקים לעצמי במסווה של קניות לילדים.

1. DUKTIG, סט מתוקים מבד. מהמם פשוט!

2. DUKTIG, סלסלת פירות מבד.

 

DUKTIG. סט כלי אוכל קטנים מחרס, בצבעים פסטלים. אמנם מיועדות למטבחי משחק, אך אני לחלוטין הולכת להשתמש בהן במטבח שלי.

טוב, זה באמת לילדים.
1. LEKFULL. שטיח עם דוגמא של כביש. יאיר משחק עליו עם המכוניות שלו.

2. LILLABO. סט רכבת מעץ. הילדים מתים על זה ומשחקים בזה כל יום.

 

 

1. DUKTIG. סט כלי עבודה מבד. מתוק מתוק מתוק.

2. GOSIG. אמא עכברה ואבא עכבר עבור בובת העכבר שיאיר ישן איתה, ששמה הוא "במבי".

GOSIG. 3. אחים לאותו "במבי" מיודענו. אייל החליט שהאפור זה אח והלבן זו האחות התינוקת.

4. TORVA. בובת גזר קטנה ומתוקה שחמדתי לעצמי, אך יאיר השתלט עליה והאכיל איתה את "במבי"… קניבליזם מצער. יש גם גרסא נוספת של הבובה, גדולה יותר.

 

כמובן שכאן לא מסתיימת הרשימה של הפריטים הנחשקים בעיניי. פשוט השאר היו חסרים, או שלא הצלחתי למצוא הצדקה מספקת בשביל לקנות אותם, או שפשוט החלטתי להשאיר לפעם הבאה.

קודם כל, אני פשוט חייבת את סט כלי התה הקטנים האלו (DUKTIG), כדי להשלים את סט כלי האוכל שכבר רכשתי.

ובעדיפות שנייה, את כל אלו:

 

 

1. DUKTIG. ארוחת בוקר (קוסמופוליטית משהו) מבד.

2. DUKTIG. סלסלת ירקות מבד.

 

 

1. LANDET. טרקטור ומשאית מבד. זה כל כך חמוד.

2. LANDET. חווה מבד. וזה גם מתקפל לאחסון נוח. איקאה, יש להם פתרונות…

 

אין לתאר עד כמה הייתי צריכה להחזיק את עצמי בשביל לא לקנות את הבובות האלו:

 

1. TORVA. בובת תות חייכנית.

2. TORVA. בובת ברוקולי מתולתלת.

 

כל התמונות נלקחו מאתר איקאה.

יום הולדת 33

לפני כ-10 ימים חגגתי את יום הולדתי ה-33. אחרי שהתבכיינתי מספיק בפוסט לתחילת שנת תשע"ב, ואחרי שסיימתי קורס "משחקים תוצאתיים" של חב' משחק החיים (לא יודעת איך תעשו את זה, אבל תמצאו דרך לשכנע את מח' משאבי אנוש בחברה שלכם להזמין את אור ברנט, שהקים את "משחק החיים", לעשות לכם סדנה בעבודה, כי אין דברים כאלו) שם למדתי על אשליית המיקוד, מודל אפר"ת, פסיכולוגיה חיובית ועוד ועוד, אני הולכת לעשות משהו לא שגרתי בבלוג זה.
במקום לספר לכם ולעצמי סיפורים כאובים על איך לא הולך, מה לא השגתי, מה חסר לי וכו' וכו', אני הולכת לעשות את ההפך, ולספר לכם ולעצמי עד כמה הכל מעולה שבמעולה.
למעשה, אני אדם יחסית אופטימי, שיודע להעריך ומוקיר תודה על מה שיש לו. אני לא בטוחה שזה עובר כאן בבלוג, אבל זו באמת אני.
לפני כמה שנים אימצתי לי מנהג מהספר "באושר ואושר" של ד"ר טל בן שחר, וכל יום אני מוקירה תודה על 5 דברים (לא לפי סדר מסוים):

  • הילדים שלי, המדהימים.
  • בעלי. כבר 13 שנה אנחנו ביחד (מתוכם 9 שנים נשואים). למצוא אהבה ולשמור עליה לאורך זמן זה ממש לא מובן מעליו.
  • הדירה היפה שבה אני גרה.
  • אני בריאה, הולכת על שתי רגליים, משתמשת בשתי ידיים, ומפעילה את כל החושים.
  • עבודה שאני אוהבת ומתפרנסת יפה ממנה.

יש לי עוד הרבה על מה להודות. בקורס היינו צריכים לעשות רשימה תוך 5 דקות. יצאו לי 28 דברים, ואני בטוחה שזה לא הכל.
השנה הזו הולכת להיות שנה בסימן של חגיגות. אני רוצה לחגוג את חיי, את הטוב שמקיף אותי, את הדברים היפים שבעולם.
אני רוצה ליהנות, להקיף את עצמי באהבה ובשמחה.

כל השאר, כל הפרטים הקטנים והמציקים, באמת לא משנים ולא חשובים כרגע.

לכבוד יום הולדתי, מקדישה לעצמי את השיר הכיפי הבא.

אבל לפני כן, כמו בכל שנה, פינת הגיקית.

< גיקית >

המספר 33 הוא מספר מעולה מעולה מעולה. קודם כל הוא פולינדרום, ואני הרוסה על פולינדרומים עוד מאז שהייתי ביסודי. דבר שני, הוא מתחלק ב-11, ואני הרוסה על מספרים שמתחלקים ב-11 מאז שהייתי בכיתה ט'.
שימו לב ש-11 הוא החודש שבו נולדתי (נובמבר), ואם מחברים את ספרותיו, מקבלים 2 – שזהו היום בנובמבר בו נולדתי.
חוץ מזה, יש לי חיבה בלתי מוסברת למספרים שמתחלקים ב-3.
פשוט אחלה מספר.

< / גיקית >

 

שופינג בשלישי – The Book Depository

על מה אכתוב הפעם?, תהיתי. שוב חנות של חפצים מעוצבים ומהממים שנותר רק להזיל עליהם ריר ולקנא נואשות בגויים שיש להם כאלו? לא! השבוע זהו הזמן לפוסט פרקטי.
החנות The Book Depository היא חנות ספרים אינטרנטית ממוצא בריטי. "מה מיוחד בזה, הרי אנחנו מזמינים מתמידים מאמזון כבר מזמן", בוודאי תשאלו את עצמכם ואותי. ובכן, העניין הוא כזה:
המשלוח מהחנות הזו הוא חינם.
כן, כן, חינם.
לא עוד חישובים שונים ומשונים האם משתלם או לא להזמין מאמזון לאחר מחירי המשלוח.
המשלוח הוא חינם  לחלוטין, כך שכל מה שנותר לכם הוא לתרגם את מחיר הספר לשקלים ותדעו ישר כמה הכל יעלה לכם.

מכיוון שזוהי חנות בריטית, המבחר בה מעט שונה מאתר אמזון הארה"בי, אבל לי זה מעולם לא הפריע לעשות שם שופינג….

מרכישותיי בעבר ובהווה:

1. כל ספרי ג'יין אוסטן שהיו חסרים לי: מנספילד פארק, Northanger Abbey, Persuation (את אמה, על תבונה ורגישות, גאוה ודעה קדומה כבר יש לי)

2. How to win friends and influence people – כשעשיתי את ה-MBA שלי (תואר שני במנהל עסקים), מס' מרצים המליצו על הספר הזה בחום. 6 שנים אחרי, החלטתי אשכרה לרכוש אותו. טרם הספיקותי לקרוא.

3. Kids' Cakes and Party Food – ספר על עוגות יום הולדת ומסיבות יום הולדת לילדים. ספר מעולה ומומלץ ביותר.

4. Decorated Cupcakes – ספר, ובכן, על קאפקייקס וקישוט שלהן (בעיקר בבצק סוכר).

5. Spooky Mazes – חוברת מבוכים באווירת הלואין , שקניתי לאייל. עלתה 4.30 דולר (שזה כלום לחוברת כל כך מושקעת), ושווה כל סנט. אייל מאוד התלהב ממנה, וזה גרם לו להשקיע בה ולסיים אותה מהר יחסית, שזה קצת חבל…

ממליצה לכם לבדוק את The Book Depository כתחליף לאמזון הותיקה, וכן לבדוק מידי פעם את ה-offers באתר כדי לגלות מציאות (כמו חוברת המבוכים הנ"ל).

fun במזגן: הרצלילינבלום – מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! אנחנו משפחה שמטיילת בחורף, ואילו בחום הקיץ מעדיפה לשהות במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-8 חודשים, ופעוט בן שנתיים ו-5 חודשים.

בסוכות הוזמנתי לאירוע בלוגריות אמהות במוזיאון הרצלילינבלום בתל אביב, מוזיאון לבנקאות ולנוסטלגיה תל אביבית. ההזמנה הזו ממש "סגרה לי את הפינה" מבחינת פעילות לחופש, כך שביום המיועד מיהרתי להתייצב בשמחה, מצוידת באייל.
מוזיאון הרצלילינבלום הוקם על ידי בנק דיסקונט, והוא שוכן (כמה מפתיע) בפינת הרחובות הרצל ולילינבלום בתל אביב. לבניין עצמו קוראים בית שיף, והוא בית מראשית ימי תל אביב ששוחזר ושופץ. הוא פשוט יפיפה (כלות – לוקיישן מהמם לצילומי פרה-חתונה!).
המוזיאון מכיל תצוגות ופעילויות הן בנושאי בנקאות והן בנושאי נוסטלגיה תל אביבית, והוא מיועד לגילאי 6 ומעלה, וכמובן גם למבוגרים. המבוגרים, למשל, יהנו מתערוכה של הצלם סוסקין, הצלם של ראשית ימי תל אביב, עם תמונות מדהימות מארכיון המשפחה – למשל, משה דיין בילדותו.

התערוכה על אברהם סוסקין בהרצלילינבלום

המצלמה של סוסקין

עברנו פעילויות שונות שחלקן מאוד עניינו את אייל וחלקן ממש לא, אבל ראיתי שילדים אחרים בגילו דווקא כן התעניינו בהן. לדוגמא, ישנו חדר בו עברנו הסבר והדרכה על סחר חליפין.  ישנו חדר של מכונת כספומט עם הדגמה כיצד היא עובדת, ומכונה שמדפיסה פנקס צ'קים (הילדים גם קיבלו שטרות כסף פיקטיביים ופנקס צ'קים פיקטיבי).  ראינו דגם של תל אביב של פעם (אייל אוהב דגמים), ודגם של סניף בנק של פעם עם ספרים ומכונות חישוב ישנות. אייל התלהב מאוד מסרט התלת מימד שראינו, על איך תיראה הבנקאות בעתיד. בסוף גם שיחקנו משחק מגניב בשתי קבוצות שנועד לבחון את הידע שלנו על כסף ובנקאות. הקבוצה שלנו ניצחה ואייל היה ממש גאה ומבסוט.

סחר חליפין

סחר חליפין

דגם של תל אביב של פעם

דגם של תל אביב של פעם

דגם של סניף בנק ישן

דגם של סניף בנק ישן

איך כספומט עובד?

איך כספומט עובד?

אייל והכסף הפיקטיבי

אייל והכסף הפיקטיבי

מתכוננים לצפייה בסרט תלת מימד

מתכוננים לצפייה בסרט תלת מימד

מסכי ההקרנה

מסכי ההקרנה

יש פעילויות ותוכניות רבות במקום, וצריך לתאם את ההגעה מראש כך שתוכלו להצטרף לפעילות מתוכננת במקום, או שיתאימו פעילות בשבילכם. ניתן לבקר במוזיאון פעמים רבות ובכל פעם לעבור הדרכה אחרת.

בסך הכל, היה ביקור נחמד ביותר ומומלץ.

בקצרה:
אתר:
אתר המוזיאון כחלק מאתר דיסקונט
הנזק: הכניסה וההדרכה חינם. תצטרכו לשלם על האוטובוס לשם או על חניה (אנחנו הגענו באוטובוס וירדנו ליד מגדל שלום).
אכלנו: כיבוד שהוגש לנו במקום במסגרת האירוח. לא נראה לי שמותר לאכול בזמן הסיור.
קטנטנים: לא מתאים להם.
מדד הילד: 3 מתוך 5 (אייל אהב מאוד מאוד חלק מהפעילויות ולא התחבר לחלק אחר)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (אני מאוד אהבתי, אבל הנדנודים של אייל העיקו בשלב מסוים)
ועוד משהו: לאחר הביקור במוזיאון, הלכנו ברגל לנחלת בנימין ולגינת הכלבים בגן מאיר (כן, כן, בפעם הרביעית לאותו שבוע). בהזדמנות זו גם סיפרתי לאייל על מגדל שלום, שהיה הבניין הכי גבוה בארץ ואיך ביקרתי בו כשהייתי קטנה. גם שדרות רוטשילד קרובות, ובכלל אפשר לתכנן אחר כך טיול נחמד בתל אביב הקטנה של פעם (או סתם לעשות שופינג מטורף בחנויות ברח' הרצל וכפר גלעדי).

שופינג בשלישי: Shop Sweet Lulu

אחד הנושאים שמעניינים אותי בתקופה האחרונה הוא עיצוב מסיבות ואירועים, וספציפית שולחנות כיבוד (ראו לדוגמא יום הולדת שנתיים ליאיר, יום הולדת חמש לאייל). במסיבות בחו"ל זה מאוד מקובל – יש סכימת צבעים למסיבה, נושא למסיבה, וכל הקישוטים והמאכלים מתיישרים לפי ההגדרה הזו. בארץ יש המון חנויות לכלים חד פעמיים, אבל ברוב המקרים הם מתמקדים בכלים פלסטיים בצבעים זועקים, וחסרה לי פה מאוד העדינות, הפסטליות – העיצוב, למען השם.

Shop Sweet Lulu היא חנות אמריקאית שמוכרת, בפשטות, דברים יפים למסיבות: מפיות, קשי שתיה, כוסות, מנז'טים לקאפקייקס, מעמדים לקאפקייקס ועוגות, אריזות של שקיות הפתעה (favors), קישוטים, בלונים, כלי זכוכית, נרות, כלי אוכל וכו'. מבחר העיצובים אינו גדול מאוד, אבל כל אחד ואחד מהפריטים הוא מדויק ביותר, מלא קסם והשראה.

מחירי המשלוח לארץ מאוד מאוד גבוהים. למזלי, חברתי תמר נסעה עם בעלה וביתה לניו יורק בחופשת סוכות, וכך יכולתי לעשות משלוח מהאתר למלון שבו הם התאכסנו. היה כיף לחזור מחופשת סוכות ולקבל חבילה מחו"ל 🙂

זה מה שהזמנתי (כל התמונות מהאתר):

א. קשי שתיה עם נקודות וקשי שתייה עם פסים בכל מיני צבעים

ב. שרשרת קישוטית מנייר טישו. יש בכל מיני צבעים – אני בחרתי בצבעוני (Multi Colored) – למטה בתמונה.

ג. אריזות למתנות מנייר חצי-שקוף (glassine)

ד. מסקינג טייפ יפני (washi tape) עם נקודות צבעוניות

אני חושבת שכמעט כל פריט בחנות מצא חן בעיניי. חבל שלא יכולתי להזמין את כולה 🙂

הנה מקבץ של כמה פריטים מייצגים שאהבתי במיוחד:

1. כוסות לגלידה ורודות

2. מעמד מנייר, לסנדביצ'ונים

3. מעמד מנייר, לקאפקייקס או מתוקים

4. שקיות הפתעה או אריזות מתנה בדוגמת נקודות

 

 

1.  חוטי קשירה (twine), בכל הצבעים האפשריים

2. כוסות לגלידה, קאפקייקס או ממתקים, בדוגמת נקודות

3. שקיות הפתעה או אריזות מתנה בדוגמת chevron (כך קוראים לזיגזגים האלו), בצבעים שונים

4. מעמד מזכוכית, לגביעי גלידה

5. מעמד לקאפקייק – כמה חמוד!!

6. כוסות פופקורן או ממתקים, בדוגמאות של פסים ונקודות, בכל מיני צבעים

 

 

1. כלי אוכל חד פעמיים ומפיות תואמות

2. מעמד מנייר, לקאפקייק

3. שקיות הפתעה או אריזות מתנה ורודות עם דוגמת נקודות

4. מעמדים לעוגות עם סרט ששזור בהן

5. אריזת קאפקייק, בכל מיני צבעים (חייבת כזה, פשוט חייבת, חבל שלא קניתי)

 

עלילות אייל בעיר הגדולה – יום בתל אביב

אחרי שעשיתי רשימה ארוכה של פעילויות אפשריות לחול המועד סוכות, נותר לראות מה אצליח לממש. למעשה, בימים שני-שלישי-רביעי קבעתי תוכניות מראש (אירוע בלוגריות  + ילדים, ומפגשים עם חברות), כך שבעצם נותר לי רק לתכנן את יום ראשון עצמו.
אני כל כך גאה בעצמי על היום הזה והפוסט הזה. זה היה אחד הימים הכי כיפיים בכלל, ועם אייל בפרט. למעשה, הפעם האחרונה שהייתי כל כך שמחה וכל כך נהניתי היתה לפני שנה, בלונדון. הצלחתי לשים בצד את הפרפקציוניזם, הקונטרול-פריקיות, החרדות והלחץ שלי, ופשוט לזרום  וליהנות מזמן איכות אמיתי עם הבן שלי.

קראתי על פעילויות לילדים בבית ביאליק בחול המועד סוכות. תמיד רציתי לבקר בבית ביאליק וזו נראתה לי כמו הזדמנות טובה. הסתכלתי על האיזור ב-google maps ופתאום נזכרתי שאני ובעלי טיילנו כבר לפחות פעמיים באיזור הזה של תל אביב בטיול מודרך. בסביבה יש את גן מאיר, סמטה פלונית, שוק הכרמל, נחלת בנימין ועוד. במוחי התחילה להתרקם לה תוכנית.
יום בתל אביב כולל הליכה ברגל. והרבה. חששתי מאוד שאייל ישתעמם, יתעייף ולא ישתף פעולה. לאחר קצת חשיבה, החלטתי להפוך את היום כולו למשחק בסגנון "I Spy". הכנתי לוח בן 9 ריבועים, כשבכל ריבוע יש ציור של דבר מסוים שצריך למצוא אותו. כדי להכניס עוד קצת "פלפל", הוספתי חוק נוסף – זה נחשב רק אם מצטלמים עם הדבר הנ"ל!! כדי שלא יקרה מצב שאייל יזהה את כל הדברים מרחוק תוך כמה דקות, ובזה יבוא הקץ על העניין כולו.
שילבתי בלוח דברים שידעתי שאני רוצה לבקר בהם או לעשות: נסיעה באוטובוס, האריה בסמטה פלונית, בבושקות בחנות "שוקה", המזרקה ברחבת בית העיר (ליד בית ביאליק) תפוזים בשוק הכרמל, עוגה בבית קפה. הוספתי גם כמה דברים שאפשר למצוא בכל מקום בתל אביב – כלב, חתול, אופניים. כך הובלתי את אייל ממקום למקום, כך צלחנו את ההליכה הארוכה מגן מאיר לנחלת בינימין, וכך גם הצלחתי להבטיח שנבקר לפחות בחלק מהמקומות שרציתי.
יחד עם זאת, הגדרתי לעצמי שביום הזה אני זורמת עם אייל. לא רוצה לראות הצגה בבית ביאליק? לא צריך. מעדיף לשבת שעה בבית קפה במקום לטייל? בבקשה. הזכרתי לעצמי שמדובר ביום חופש, שזמננו בידינו, שאנחנו לא ממהרים, שלא צריך להספיק כלום ושהכי חשוב זה שנבלה זמן ביחד.

הגענו לתל אביב בסביבות 9:00. חניתי בחניון של לונדון מיניסטור (שם יש לי מנוי), וצילמתי את אייל ברחוב שאול המלך עם הלוח הלא מסומן.

מתחילים את היום מחוץ ללונדון מיניסטור - אייל עם הלוח הלא מסומן

לקחנו קו 82 משאול המלך לרח' קינג ג'ורג' פינת רש"י, בדרך לתחנתנו הראשונה – גן מאיר. הנה הסימון הראשון בלוח שלנו – אוטובוס!

אייל באוטובוס

גן מאיר נראה פחות יפה ממה שזכרתי, אבל בכניסה אליו מרחוב קינג ג'ורג' התגלתה האטרקציה הגדולה והמשמעותית ביותר של היום הזה – וגם הבלתי צפויה ביותר ובלתי מתוכננת – גינת הכלבים של גן מאיר.
בגן מאיר יש מתחם סגור שבו ניתן לשחרר כלבים ולתת להם להתרוצץ ולשחק (אייל: אמא! זה גן שעשועים רק של כלבים!). אייל מאוד מאוד אוהב בעלי חיים, ומבחינתו היה מדובר בגן עדן. אחרי שסימנו את הסימון השני – כלב – ואייל הצטלם עם אחד הכלבים, הוא התפנה ללטף בקפידה כל כלב וכלב ששהה במתחם, להחליף איתו כמה מילים, ולהתרוצץ באושר כה וכה ביחד עם הכלבים.


בשלב מסוים ביקשתי ממנו שנזוז לכיוון בית ביאליק כדי לברר מתי מתחילה הפעילות שם, והבטחתי לו שנחזור לגינת הכלבים אחר כך.
הלכנו לרחוב טשרניחובסקי, טיפסנו במדרגות (מזל שיש לי זיכרון טוב, כי מפה לא לקחתי איתי…) והגענו לרחבת בית העיר, שם היתה לנו הזדמנות לסמן סימון שלישי בלוח – מזרקה! אייל התלהב מאוד מהדגים החמודים.

אחרי בירור של פרטי הפעילות בבית ביאליק, חזרנו בחזרה לעבר סניף טשרניחובסקי של "קפה קפה" כדי לאכול ארוחת בוקר. אנחנו בדרך כלל אוכלים ארוחת בוקר קלאסית של חביתה, סלט וממרחים, אבל היום היה יום פינוק מיוחד – אז החלטנו על קרואסונים. אני – שקדים, אייל – שוקולד.
סניף "קפה קפה" מקסים ויפה, אבל לא היו להם קרואסונים 🙁 החלטנו לא לוותר  על התוכנית, ועברנו לסניף "קפה לנדוור" בגן מאיר עצמו. הסניף היה כמעט ריק, העובדים ידידותיים והאווירה מקסימה. השתרענו לנו על ספה קלועה בחוץ, חיבקתי את אייל וליטפתי אותו, ונתתי לאושר להציף אותי בבת אחת.


מסתבר שלקפה יש "חתולת בית", ובעודה עסוקה בנשנוש נקניק שנתן לה בעל הבית, ניצלנו את ההזדמנות לעשות את הסימון הרביעי בלוח – חתול! ואייל גם דאג לקום ממקומו כל כמה דקות וללכת ללטף את החתולה…


בבית הקפה נשארנו המון זמן. היה לנו כל כך כיף ביחד שלא היתה ממש סיבה ללכת. אחרי זה חזרנו לגינת הכלבים, שם אייל שיחק עם הכלבים בכדור, וביקש לוותר על בית ביאליק כדי שיוכל לשחק עוד ועוד עם הכלבים. אני, כמובן, הסכמתי.

השעה כבר היתה 12:00 והחלטתי שצריך להמשיך הלאה. אמרתי לאייל שאנחנו יוצאים לצוד אריה, והתחלנו ללכת במעלה קינג ג'ורג' לעבר סמטה פלונית. אייל הופתע מאוד לראות את פסל האריה היפה בלב הסמטה המוזנחת הזו, והצטלם איתו בשמחה – יש לנו סימון חמישי!
בגדר ליד היו קשורים זוג אופניים – והנה גם סימון שישי יש לנו.


המשכנו לכיוון נחלת בנימין, שם הופתענו לגלות שהמקום הומה אדם ודוכני אומנות (חשבתי שרק בשלישי ושישי זה ככה). הסתכלנו על הדוכנים השונים , וגם קנינו 3 מיניאטורות של דרדסים ובית פטריה בשבילם. כשהגענו לרחוב רמב"ם, בדרך ל"שוקה", אייל פתאום זיהה קיוסק עם ארגזים של תפוזים בחזיתו – סימון שביעי!


"שוקה" היתה כל מה שציפיתי ויותר. פשוט חנות של אוצרות גם לילדים וגם לאמהות 🙂 והמחירים ממש ממש סבירים. קניתי לעצמי 3 סוגים של מנז'טים לקאפקייקס, מתנה לאחותי, ולאייל קניתי אבירים. צילמתי את אייל עם בבושקה – סימון שמיני!


בחיי שהייתי צריכה לעצור את עצמי שלא להעמיס חצי חנות…
שוק הכרמל הוא במרחק כמה פסיעות משם. משום מה חשבתי שבשוק נמצא איזו מסעדונת חמודה כדי לאכול בה, אבל יוק – אפילו בעלי הדוכנים לא ידעו להפנות אותי. במקום זה קנינו סוכריות גומי בתפזורת (אני ואייל חולקים את המחלה הזו…) וגם שייק בננה ומנגו (ואני התאפקתי על הדחף להעמיס ירקות וגבינות בזול), וחזרנו לתחילת נחלת בנימין, לאכול בשר באגאדיר.
אגאדיר היה מפוצץ לחלוטין, אבל במזל היו 2 מקומות פנויים על הבר, ואייל הרגיש מאוד "קול" לשבת על הכסא הגבוה, לפתור מבוך, למצוא הבדלים, ולנשנש שניצלונים וצ'יפס. אני אכלתי "סלט אגאדיר" – סלט חסה עם אבוקדו, גבינה מגוררת ונתחי פילה בקר שהיה מעולה.

בשלב הזה היינו מלאים ועייפים, והשעה היתה כמעט 14:00, אבל אייל בכל זאת רצה ללכת לבית ביאליק, וגם נותר לנו עוד סימון אחד – עוגה.
הצלחנו להגיע לבית ביאליק כמה דקות לפני הסגירה, הסתכלנו קצת על החדרים היפים והצבעוניים, ו… חזרנו שוב לגינת הכלבים בגן מאיר, לסיבוב ליטופים אחרון 🙂

רציתי שנבקר ב-Red Velvet כדי להשלים את הסימון האחרון – העוגה – אבל אייל היה כבר מותש, אז לסגירת היום הסתפקנו בעוגת שמרים מ"ארומה ת"א" שבלונדון מיניסטור ובשוקו חם לשנינו. נכנסנו לרכב ונסענו הביתה, מנשנשים בדרך סוכריות גומי…

הייתי מגדירה את היום הזה כ-"גדול מסכום כל חלקיו". בתכל'ס באמת שלא עשינו הרבה. לא היה פה טיול בטבע או תעסוקה חינוכית כלשהי. היה פשוט, אבל רגוע, מקסים, מהנה ומשמח. יום ביחד של אמא ובן. אני מסתכלת שוב ושוב על התמונות וכל כך מתרגשת. אין לי ספק שאזכור את היום הזה בחום להמון המון זמן.