אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום הקיץ שפשוט לא נגמר  קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 ו-7 חודשים ותינוק בן שנה ו-4 חודשים.

חשבתי שכשאוקטובר יגיע החום ייעלם ויהיה אפשר לחזור לטייל. אז חשבתי. 35-40 מעלות היו בשבת האחרונה. טירוף!! אין ברירה אלא לעבור ממזגן למזגן. בעלי הציע שניסע למוזיאון ישראל המחודש בירושלים, אז בשעת צהריים נסענו לשם.
המוזיאון הוא מקום ענק, וכמובן שלא ביקרנו בכולו. התמקדנו באגף הארכיאולוגיה (בעלי חובב ארכיאולוגיה), עם גיחה קלה לאגף אמנות ישראלית (סתם כי הוא היה במקרה ביציאה מאגף הארכיאולוגיה…), קפיצה לפסל האהבה בגן האמנות, ולאחר מכן תצפית ומבט על דגם ירושלים בימי בית שני.
אגף הארכיאולוגיה הוא מקום מדהים שלא נופל ברמתו ממוזיאונים בחו"ל. הוא מחולק ל-7 חלקים: מימי האדם הקדמון, דרך התקופה הכנענית, תקופת התנ"ך, היוונים, הרומאים, הצלבנים והמוסלמים. מיצגים רבים הם מרשימים מאוד – ארונות קבורה, פסיפסים גדולים, תכשיטים עתיקים, פסלים. לפרקים יכולתי לדמיין שאני במוזיאון הבריטי. דרך אגב, בתוך המוזיאון אסור לצלם, וזה ממש מבאס.

המוזיאון הוא אמנם מחודש, אבל בישראל כמו בישראל, שכחו לשייף את הפינות החדות. אם אסור לצלם, למה אין שלט על כך? (ולמה בכלל אסור לצלם?) אם באגף יש 7 חלקים, למה אין חיצים למסלול המומלץ ביניהם? (אנחנו הגענו מ-1 ל-4, חזרנו ל-2 ו-3, עברנו ל-5 ול-7 ואח"כ ל-6) למה ליד חלק ממעברי המדרגות יש מעלית קטנה לנכים/בעלי עגלות ילדים, וליד חלק אין? ואם כבר יש מעלית קטנה – למה תמיד כשצריך להשתמש בה, איכשהו נעלם המשגיח על האולם? (תצוין לחיוב המשגיחה בחלק 2, שהציעה לי מיוזמתה להשתמש במעלית, כי היינו עם הטיולון של יאיר. היחידה שעשתה זאת).
למה גן האמנות מרופד חצץ גס? איך בעלי עגלות/נכים אמורים לשוטט בו? רציתי להצטלם עם בעלי ליד פסל האהבה, אבל לא היה ניתן להגיע למקום עם הטיולון. בכלל, ההתמצאות במוזיאון ממש מבלבלת, והמפה שקיבלנו בכניסה ממש לא עזרה. ומה עם ברושור שמסביר על כל חלקי המוזיאון?
אני מקווה שאלו רק חבלי לידה ראשונים, ושהמצב ישתפר בעתיד, כי המוזיאון באמת מקסים. בסך הכל נהנינו מהביקור, ונשוב כדי לשוטט בחלקים האחרים שלו.
אייל מאוד נהנה באגף הארכיאולוגיה, אבל אני לא יודעת אם יתאים לכולם. כדאי לבדוק באתר אם יש תערוכות שמעניינות את הילדים שלכם.

הכניסה לאגף הארכיאולוגיה.

אני ואייל ליד פסל חביב

אוהבת את הילד הזה

דגם ירושלים בימי בית שני. ברקע - היכל הספר והכנסת.

בקצרה:
אתר: http://www.imjnet.org.il/
הנזק: בשבת הילדים בחינם (בימי חול התשלום מגיל 5). כמחזיקי כרטיס אשראי לאומי קארד, עלה לנו 24 ש"ח לכרטיס, סה"כ 48 ש"ח. יש גם הנחה למחזיקי כרטיס מפעל הפיס. עלות רגילה למבוגר: 48 ש"ח.
אכלנו: חטיפי גרנולה מהבית (ואחרי הביקור – שיפודים וחומוס באבו גוש). במקום יש בית קפה ומסעדה שאינם פתוחים בשבת.
קטנטנים: יתרוצצו/יזחלו במסדרונות, או ישבו בעגלה.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (אייל מאוד אהב, אבל התעייף בשלב מסוים)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (חוסר הנגישות עצבן אותי)
ועוד משהו: יש למוזיאון Gift shop מושקע וחביב ביותר.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה ו-3 חודשים.

 אחותו של בעלי גרה בחיפה, ובשבת האחרונה שילבנו ביקור משפחתי ביחד עם ביקור במוזיאון מדעטק בחיפה. הרי לא ייתכן שמשפחת גיקים כמונו תפספס את תערוכת העולם הרובוטי! ואכן, נהנינו מאוד בתערוכה.
למעשה מדובר בתערוכה על תכונות ומאפיינים מיוחדים של בעלי חיים, והתכנים מועברים באמצעות שימוש ברובוטים ובפעילויות שונות. לדוגמא – יכולות הסונאר של העטלף, יכולת ההסוואה של הזיקית ועוד. בנוסף לתערוכה, מתקיים פעם בחצי שעה "מופע רובוטים", שבו מציגים רובוט כלב יפני (ח-מ-ו-ד, חייבת כזה!), ורובוט דמוי אדם בשם Nao. בילינו שם שעה וחצי, ואם זה היה תלוי באייל כנראה שהיינו נשארים שם עד עצם היום הזה. למרבה הצער/המזל (תלוי את מי שואלים. אני בשלב הזה בקושי יכולתי לעמוד על הרגליים), הוא היה צריך לשירותים ולכן נאלצנו לעזוב את התערוכה. וכאן הקאץ' – התערוכה מתקיימת באולם סגור (שכדי למצוא אותו תצטרכו לעבור מסע כומתה זעיר), שאין בו שירותים – ואם יוצאים ממנו, אי אפשר לחזור! כך שכדאי מאוד לבקר בשירותים לפני שאתם נכנסים לשם. תסלחו לי – אבל במחיר של כמעט 150 ש"ח לשני מבוגרים, הייתי מצפה שלפחות יהיו שם שירותים כימיים.
רצוי להזמין לתערוכה כרטיסים מראש – משום שיש להתחייב לגבי השעה שבה מבקרים בה, ולא בטוח שיהיו לכם כרטיסים. אנחנו ביקרנו ביום שבת ב-16:00, והמקום לא היה עמוס, כך שזה מומלץ.
לאחר הביקור בתערוכה שוטטנו בין הדינוזאורים הצבעוניים שבחצר המוזיאון, ולאחר מכן נכנסנו לאגף "הרגיל" שלו. היינו מאוד עייפים ולכן הסתפקנו בביקור רק בכמה חדרים – ביניהם התערוכה האקולוגית (מגניב), תערוכת משחקי חשיבה, תערוכת "Toy Story" (מקסים – ומיועד למבוגרים. מדובר בתערוכת צעצועי רטרו) וחדר "מכרמל לים" עם פוחלצים של ציפורים וחיות אחרות. הכי הכי מגניב היה המיצג "מכונת הזמן", שבו מצלמת וידאו מצלמת אותך, ומקרינה את הסרט ב-delay של כמה שניות, כך שאתה יכול לעמוד ולצפות בעצמך מלפני כמה שניות.
אין ספק שזהו מוזיאון שאפשר לבקר בו במשך יום שלם, ושלא נופל ברמתו ממוזיאונים דומים בחו"ל. בכניסה למוזיאון יש משחקיה לקטנטנים, אם אחד ההורים לא בקטע ומעדיף לבלות שם במקום בתערוכות. חנות המוזיאון היתה פתוחה בשבת, אך הקפיטריה – סגורה.

שלט בתערוכה שאהבתי מאוד. ציטוט של אייזיק אסימוב (who else).

רובו-ג'ירפה

אייל הורג ג'וקים וירטואליים. זה היה ממש כיף.

וגם יאיר הורג ג'וקים וירטואליים

הילדים עושים גלים ותופסים דגים

אייל מתפעל את הרובו-זיקית

אייל מדגמן יכולות הסוואה. נכון מתאים לו ירוק?

אייל תופס חרקים

הרובוט דמוי האדם, שניתן גם "לדבר" איתו (כלומר עם מי שמפעיל אותו). יאיר פחד ממנו ואייל הסתכל עליו בחשד.

מי יגיע ראשון במירוץ הדיונונים?

אייל רוקד במיצג התופים הרובוטיים, אחד החלקים האהובים עליו בתערוכה

בקצרה:
אתר: http://www.madatech.org.il/
הנזק: 74 ש"ח למבוגר, סה"כ 148 ש"ח. יקר מאוד, אבל בטח אפשר למצוא כרטיסים מוזלים דרך ועדי עובדים שונים. על הילדים משלמים מגיל 5 (64 ש"ח). יש גם כרטיס משפחתי.
אכלנו: היינו אחרי ארוחת צהריים, אז הסתפקנו בבננות מהבית. הקפיטריה לא היתה פתוחה.
קטנטנים: יאיר נהנה מאוד להתרוצץ בתערוכה, להרוג ג'וקים וירטואליים ולעשות גלים.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בגלל המחיר ובגלל היעדר שירותים)
ועוד משהו: בניין המדעטק (בניין הטכניון הישן) פשוט יפיפה, במיוחד חלונותיו המקושתים. כלות חיפאיות, כבר אימצתם את הלוקיישן הזה לצילומי החתונה שלכן? זה מה שאני הייתי עושה.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

  מוזיאון האדם והחי שוכן בפארק הלאומי ברמת גן. מעולם לא שמעתי עליו, ובפארק עצמו הייתי רק פעם אחת לפני כן. מביך מעט עבור בחורה שגרה במרכז הארץ, לדעתי… בכל אופן, היינו צריכים למצוא משהו לעשות בחום הנורא הזה, ואחרי שקראתי באתר של המוזיאון שהוא מכיל תערוכה על דינוזאורים, ושהוא פתוח בשבת, זה נראה לי מתאים לנו.
הפארק התגלה כפינת חמד בלב שכונה ברמת גן: אגם, ברווזים, מפלים מלאכותיים, עצים, צל, גינות יפות, מתקני משחקים ועוד. המוזיאון עצמו מתחבא באמצע הפארק ולקח לנו קצת זמן למצוא אותו (נעזרנו באחד העובדים של הפארק), מכיוון שאין שום שילוט שמצביע אליו. אתם הולכים בשביל עד שאתם רואים מימינכם איזור של מתקני ספורט, ואז מתחילים לחצות את המדשאות עד שמגיעים למין סככה/סוכה שעשויה מענפי עץ מטפסים. חוצים אותה ועוברים בשביל בין ערוגות פרחים, ואז מגיעים למוזיאון.
המוזיאון היה ריק לחלוטין ממבקרים. ריק. לחלוטין. כשהיינו בערך באמצע, שמענו שעוד משפחה הגיעה. היה לנו אותו לגמרי לעצמנו. המוזיאון בנוי בצורה מעגלית ומכיל מספר תערוכות אחת אחרי השניה: תערוכה חדשה עם פסלים מנחושת, תערוכות קבע: האדם הקדמון, השלד, חוש הראיה, חוש השמיעה, גנטיקה, הולוגרמות (מגניב ביותר), דינוזאורים, תרופות. נראה כאילו הזמן קפא שם בסוף שנות התשעים, כי הציוד מאוד מאוד מיושן. מצד שני, אחרי שסיימנו לעבור את כל המוזיאון, הבנתי שבעצם, בצורה לא מודעת, לקחו פה את שלושת הדברים שאייל אוהב (רק עוץ לי גוץ לי היה חסר) והפכו אותם למוזיאון: הסדרה "היה היה" חלק 1 (על בריאות העולם והאדם הקדמון), ספר הדינוזאורים שלו, הסדרה "החיים". מיותר לציין שהוא התעניין בהכל ומאוד נהנה, נכון? גם אנחנו נהננו, ובסך הכל היה כיף. חבל רק שהביקור נגמר מהר מידי, כי המוזיאון לא גדול.

אייל ודגם של חנוכיה בתערוכת הנחושת

קו הזמן הפרהיסטורי - התפתחות החיים. "היה היה" 1, פרק 1.

אייל "עושה" אש.

במערת האדם הקדמון, ההומו סאפיינס (קרו מניון). "היה היה" 1, פרק 3

אני, אייל ודגם של האדם הניאנדרתאלי

אייל מסתכל על דיורמה של המדבר. "אמא, תראי מה יש פה! גיליתי עוד חיה!"

אייל והדינוזאורים

אייל בונה מולקולות בתערוכת התרופות

בקצרה:
אתר: http://www.adamvechai.org.il/
הנזק: 20 ש"ח למבוגר, סה"כ 40 ש"ח. לא שילמנו על הילדים כי התשלום מגיל 5 (15 ש"ח לילד).
אכלנו: אוכל שהבאנו מהבית, בצל העצים. בפארק יש גם בית קפה שפתוח בשבת.
קטנטנים: ישבו בעגלה או יזחלו במסדרונות.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (כי היה קצר מידי)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (כי היה קצר מידי)
ועוד משהו: בתערוכת התרופות היה מחשב עם windows 98, שכמובן לא עבד. אולי התבלבלו, זה נראה שייך יותר לתערוכה הפרהיסטורית.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

הכל התחיל אחרי שתי שבתות רצופות שבהן נשארנו בבית, חוץ מגיחה לבית קפה לארוחת בוקר. בחוץ היה לוהט ככבשן, בפנים היו שני מבוגרים ושני ילדים מחורפנים. אפילו הבריכה המתנפחת במרפסת לא הצילה את המצב. נשבעתי – לא עוד! הבנתי שעליי למצוא מקומות ממוזגים (רצוי לא קניון) שבהם נוכל כולנו ליהנות. מסתבר שכשמקדישים למשהו מחשבה אפשר למצוא פיתרון: מזגן + פעילויות = מוזיאון! וכך שמנו פעמינו למוזיאון המדע בירושלים.
במוזיאון מוצגות כמה תערוכות, כשהמרשימה שבהן היא תערוכת DEEP – על יצורים מוזרים השוכנים במעמקי האוקיינוס. בעלי ואייל הצטרפו להדרכה קצרה, שבה דובר על גלי אור, גלי קול, האוקיינוס, הסוואה של בעלי חיים באוקיינוס ועוד כל מיני דברים (הייתי בחוץ וטיילתי עם יאיר בעגלה). אחר כך שוטטנו בתערוכה – הצילומים מדהימים, וראינו גם סרט קצר בעודנו "מרוחים" על פופים (גאונות!). בנוסף לכך ביקרנו בתערוכה עם מתקנים כמו בלונה פארק ובתערוכה של מיצגים בהשראת ספרי ילדים. אפשר לגעת בכל דבר ולנסות כל דבר.
הגילוי הגדול מבחינתי היה עד כמה אייל היה מאושר במקום הזה. בהדרכה עצמה הוא השתתף וענה על השאלות של המדריכה, בתערוכה הוא פשוט קרן וגם הסביר לנו כל מיני דברים, וכשהודיעו שהמוזיאון נסגר וצריך לצאת, הוא התחיל לבכות וסירב בכל תוקף להתפנות. הרגשתי כאילו נדלקה לי נורה מעל הראש, ומישהו סילק את הוילון מפרצופי ואמר לי – בוקר טוב גיברת, קלטת סוף סוף מה הבן שלך אוהב?

על הפלטפורמה המסתובבת

אייל עם הנקר הגדול

אחרי המוזיאון נסענו לעיר העתיקה, ושוטטנו בסמטאות (הלא ממוזגות, אך מקורות) עד שהגענו לכותל.

בקצרה:
אתר: http://www.mada.org.il/
הנזק: 40 ש"ח למבוגר, סה"כ 80 ש"ח. על הילדים לא שילמנו כי התשלום הוא מגיל 5 (גם 40 ש"ח).
אכלנו: צהריים במסעדה הלבנונית באבו גוש. מיץ רימונים, לימונדה, פיתה דרוזית ובייגלה עגול גדול בעיר העתיקה. במוזיאון יש גם קפיטריה.
קטנטנים: יכולים לזחול ברחבי המסדרונות, או לטייל בעגלה. יש גם מיצגים שהם יכולים לקחת בהם חלק (כמו המשטח המסתובב).
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 5 מתוך 5.
ועוד משהו: בשירותים הכיורים מונמכים לגובה הילדים. כל הכבוד!