אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום הקיץ שפשוט לא נגמר  קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 ו-7 חודשים ותינוק בן שנה ו-4 חודשים.

חשבתי שכשאוקטובר יגיע החום ייעלם ויהיה אפשר לחזור לטייל. אז חשבתי. 35-40 מעלות היו בשבת האחרונה. טירוף!! אין ברירה אלא לעבור ממזגן למזגן. בעלי הציע שניסע למוזיאון ישראל המחודש בירושלים, אז בשעת צהריים נסענו לשם.
המוזיאון הוא מקום ענק, וכמובן שלא ביקרנו בכולו. התמקדנו באגף הארכיאולוגיה (בעלי חובב ארכיאולוגיה), עם גיחה קלה לאגף אמנות ישראלית (סתם כי הוא היה במקרה ביציאה מאגף הארכיאולוגיה…), קפיצה לפסל האהבה בגן האמנות, ולאחר מכן תצפית ומבט על דגם ירושלים בימי בית שני.
אגף הארכיאולוגיה הוא מקום מדהים שלא נופל ברמתו ממוזיאונים בחו"ל. הוא מחולק ל-7 חלקים: מימי האדם הקדמון, דרך התקופה הכנענית, תקופת התנ"ך, היוונים, הרומאים, הצלבנים והמוסלמים. מיצגים רבים הם מרשימים מאוד – ארונות קבורה, פסיפסים גדולים, תכשיטים עתיקים, פסלים. לפרקים יכולתי לדמיין שאני במוזיאון הבריטי. דרך אגב, בתוך המוזיאון אסור לצלם, וזה ממש מבאס.

המוזיאון הוא אמנם מחודש, אבל בישראל כמו בישראל, שכחו לשייף את הפינות החדות. אם אסור לצלם, למה אין שלט על כך? (ולמה בכלל אסור לצלם?) אם באגף יש 7 חלקים, למה אין חיצים למסלול המומלץ ביניהם? (אנחנו הגענו מ-1 ל-4, חזרנו ל-2 ו-3, עברנו ל-5 ול-7 ואח"כ ל-6) למה ליד חלק ממעברי המדרגות יש מעלית קטנה לנכים/בעלי עגלות ילדים, וליד חלק אין? ואם כבר יש מעלית קטנה – למה תמיד כשצריך להשתמש בה, איכשהו נעלם המשגיח על האולם? (תצוין לחיוב המשגיחה בחלק 2, שהציעה לי מיוזמתה להשתמש במעלית, כי היינו עם הטיולון של יאיר. היחידה שעשתה זאת).
למה גן האמנות מרופד חצץ גס? איך בעלי עגלות/נכים אמורים לשוטט בו? רציתי להצטלם עם בעלי ליד פסל האהבה, אבל לא היה ניתן להגיע למקום עם הטיולון. בכלל, ההתמצאות במוזיאון ממש מבלבלת, והמפה שקיבלנו בכניסה ממש לא עזרה. ומה עם ברושור שמסביר על כל חלקי המוזיאון?
אני מקווה שאלו רק חבלי לידה ראשונים, ושהמצב ישתפר בעתיד, כי המוזיאון באמת מקסים. בסך הכל נהנינו מהביקור, ונשוב כדי לשוטט בחלקים האחרים שלו.
אייל מאוד נהנה באגף הארכיאולוגיה, אבל אני לא יודעת אם יתאים לכולם. כדאי לבדוק באתר אם יש תערוכות שמעניינות את הילדים שלכם.

הכניסה לאגף הארכיאולוגיה.

אני ואייל ליד פסל חביב

אוהבת את הילד הזה

דגם ירושלים בימי בית שני. ברקע - היכל הספר והכנסת.

בקצרה:
אתר: http://www.imjnet.org.il/
הנזק: בשבת הילדים בחינם (בימי חול התשלום מגיל 5). כמחזיקי כרטיס אשראי לאומי קארד, עלה לנו 24 ש"ח לכרטיס, סה"כ 48 ש"ח. יש גם הנחה למחזיקי כרטיס מפעל הפיס. עלות רגילה למבוגר: 48 ש"ח.
אכלנו: חטיפי גרנולה מהבית (ואחרי הביקור – שיפודים וחומוס באבו גוש). במקום יש בית קפה ומסעדה שאינם פתוחים בשבת.
קטנטנים: יתרוצצו/יזחלו במסדרונות, או ישבו בעגלה.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (אייל מאוד אהב, אבל התעייף בשלב מסוים)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (חוסר הנגישות עצבן אותי)
ועוד משהו: יש למוזיאון Gift shop מושקע וחביב ביותר.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה ו-3 חודשים.

 אחותו של בעלי גרה בחיפה, ובשבת האחרונה שילבנו ביקור משפחתי ביחד עם ביקור במוזיאון מדעטק בחיפה. הרי לא ייתכן שמשפחת גיקים כמונו תפספס את תערוכת העולם הרובוטי! ואכן, נהנינו מאוד בתערוכה.
למעשה מדובר בתערוכה על תכונות ומאפיינים מיוחדים של בעלי חיים, והתכנים מועברים באמצעות שימוש ברובוטים ובפעילויות שונות. לדוגמא – יכולות הסונאר של העטלף, יכולת ההסוואה של הזיקית ועוד. בנוסף לתערוכה, מתקיים פעם בחצי שעה "מופע רובוטים", שבו מציגים רובוט כלב יפני (ח-מ-ו-ד, חייבת כזה!), ורובוט דמוי אדם בשם Nao. בילינו שם שעה וחצי, ואם זה היה תלוי באייל כנראה שהיינו נשארים שם עד עצם היום הזה. למרבה הצער/המזל (תלוי את מי שואלים. אני בשלב הזה בקושי יכולתי לעמוד על הרגליים), הוא היה צריך לשירותים ולכן נאלצנו לעזוב את התערוכה. וכאן הקאץ' – התערוכה מתקיימת באולם סגור (שכדי למצוא אותו תצטרכו לעבור מסע כומתה זעיר), שאין בו שירותים – ואם יוצאים ממנו, אי אפשר לחזור! כך שכדאי מאוד לבקר בשירותים לפני שאתם נכנסים לשם. תסלחו לי – אבל במחיר של כמעט 150 ש"ח לשני מבוגרים, הייתי מצפה שלפחות יהיו שם שירותים כימיים.
רצוי להזמין לתערוכה כרטיסים מראש – משום שיש להתחייב לגבי השעה שבה מבקרים בה, ולא בטוח שיהיו לכם כרטיסים. אנחנו ביקרנו ביום שבת ב-16:00, והמקום לא היה עמוס, כך שזה מומלץ.
לאחר הביקור בתערוכה שוטטנו בין הדינוזאורים הצבעוניים שבחצר המוזיאון, ולאחר מכן נכנסנו לאגף "הרגיל" שלו. היינו מאוד עייפים ולכן הסתפקנו בביקור רק בכמה חדרים – ביניהם התערוכה האקולוגית (מגניב), תערוכת משחקי חשיבה, תערוכת "Toy Story" (מקסים – ומיועד למבוגרים. מדובר בתערוכת צעצועי רטרו) וחדר "מכרמל לים" עם פוחלצים של ציפורים וחיות אחרות. הכי הכי מגניב היה המיצג "מכונת הזמן", שבו מצלמת וידאו מצלמת אותך, ומקרינה את הסרט ב-delay של כמה שניות, כך שאתה יכול לעמוד ולצפות בעצמך מלפני כמה שניות.
אין ספק שזהו מוזיאון שאפשר לבקר בו במשך יום שלם, ושלא נופל ברמתו ממוזיאונים דומים בחו"ל. בכניסה למוזיאון יש משחקיה לקטנטנים, אם אחד ההורים לא בקטע ומעדיף לבלות שם במקום בתערוכות. חנות המוזיאון היתה פתוחה בשבת, אך הקפיטריה – סגורה.

שלט בתערוכה שאהבתי מאוד. ציטוט של אייזיק אסימוב (who else).

רובו-ג'ירפה

אייל הורג ג'וקים וירטואליים. זה היה ממש כיף.

וגם יאיר הורג ג'וקים וירטואליים

הילדים עושים גלים ותופסים דגים

אייל מתפעל את הרובו-זיקית

אייל מדגמן יכולות הסוואה. נכון מתאים לו ירוק?

אייל תופס חרקים

הרובוט דמוי האדם, שניתן גם "לדבר" איתו (כלומר עם מי שמפעיל אותו). יאיר פחד ממנו ואייל הסתכל עליו בחשד.

מי יגיע ראשון במירוץ הדיונונים?

אייל רוקד במיצג התופים הרובוטיים, אחד החלקים האהובים עליו בתערוכה

בקצרה:
אתר: http://www.madatech.org.il/
הנזק: 74 ש"ח למבוגר, סה"כ 148 ש"ח. יקר מאוד, אבל בטח אפשר למצוא כרטיסים מוזלים דרך ועדי עובדים שונים. על הילדים משלמים מגיל 5 (64 ש"ח). יש גם כרטיס משפחתי.
אכלנו: היינו אחרי ארוחת צהריים, אז הסתפקנו בבננות מהבית. הקפיטריה לא היתה פתוחה.
קטנטנים: יאיר נהנה מאוד להתרוצץ בתערוכה, להרוג ג'וקים וירטואליים ולעשות גלים.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בגלל המחיר ובגלל היעדר שירותים)
ועוד משהו: בניין המדעטק (בניין הטכניון הישן) פשוט יפיפה, במיוחד חלונותיו המקושתים. כלות חיפאיות, כבר אימצתם את הלוקיישן הזה לצילומי החתונה שלכן? זה מה שאני הייתי עושה.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

  מוזיאון האדם והחי שוכן בפארק הלאומי ברמת גן. מעולם לא שמעתי עליו, ובפארק עצמו הייתי רק פעם אחת לפני כן. מביך מעט עבור בחורה שגרה במרכז הארץ, לדעתי… בכל אופן, היינו צריכים למצוא משהו לעשות בחום הנורא הזה, ואחרי שקראתי באתר של המוזיאון שהוא מכיל תערוכה על דינוזאורים, ושהוא פתוח בשבת, זה נראה לי מתאים לנו.
הפארק התגלה כפינת חמד בלב שכונה ברמת גן: אגם, ברווזים, מפלים מלאכותיים, עצים, צל, גינות יפות, מתקני משחקים ועוד. המוזיאון עצמו מתחבא באמצע הפארק ולקח לנו קצת זמן למצוא אותו (נעזרנו באחד העובדים של הפארק), מכיוון שאין שום שילוט שמצביע אליו. אתם הולכים בשביל עד שאתם רואים מימינכם איזור של מתקני ספורט, ואז מתחילים לחצות את המדשאות עד שמגיעים למין סככה/סוכה שעשויה מענפי עץ מטפסים. חוצים אותה ועוברים בשביל בין ערוגות פרחים, ואז מגיעים למוזיאון.
המוזיאון היה ריק לחלוטין ממבקרים. ריק. לחלוטין. כשהיינו בערך באמצע, שמענו שעוד משפחה הגיעה. היה לנו אותו לגמרי לעצמנו. המוזיאון בנוי בצורה מעגלית ומכיל מספר תערוכות אחת אחרי השניה: תערוכה חדשה עם פסלים מנחושת, תערוכות קבע: האדם הקדמון, השלד, חוש הראיה, חוש השמיעה, גנטיקה, הולוגרמות (מגניב ביותר), דינוזאורים, תרופות. נראה כאילו הזמן קפא שם בסוף שנות התשעים, כי הציוד מאוד מאוד מיושן. מצד שני, אחרי שסיימנו לעבור את כל המוזיאון, הבנתי שבעצם, בצורה לא מודעת, לקחו פה את שלושת הדברים שאייל אוהב (רק עוץ לי גוץ לי היה חסר) והפכו אותם למוזיאון: הסדרה "היה היה" חלק 1 (על בריאות העולם והאדם הקדמון), ספר הדינוזאורים שלו, הסדרה "החיים". מיותר לציין שהוא התעניין בהכל ומאוד נהנה, נכון? גם אנחנו נהננו, ובסך הכל היה כיף. חבל רק שהביקור נגמר מהר מידי, כי המוזיאון לא גדול.

אייל ודגם של חנוכיה בתערוכת הנחושת

קו הזמן הפרהיסטורי - התפתחות החיים. "היה היה" 1, פרק 1.

אייל "עושה" אש.

במערת האדם הקדמון, ההומו סאפיינס (קרו מניון). "היה היה" 1, פרק 3

אני, אייל ודגם של האדם הניאנדרתאלי

אייל מסתכל על דיורמה של המדבר. "אמא, תראי מה יש פה! גיליתי עוד חיה!"

אייל והדינוזאורים

אייל בונה מולקולות בתערוכת התרופות

בקצרה:
אתר: http://www.adamvechai.org.il/
הנזק: 20 ש"ח למבוגר, סה"כ 40 ש"ח. לא שילמנו על הילדים כי התשלום מגיל 5 (15 ש"ח לילד).
אכלנו: אוכל שהבאנו מהבית, בצל העצים. בפארק יש גם בית קפה שפתוח בשבת.
קטנטנים: ישבו בעגלה או יזחלו במסדרונות.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (כי היה קצר מידי)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (כי היה קצר מידי)
ועוד משהו: בתערוכת התרופות היה מחשב עם windows 98, שכמובן לא עבד. אולי התבלבלו, זה נראה שייך יותר לתערוכה הפרהיסטורית.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

על "אורנמנט" שמעתי לפני המון שנים, ותמיד רציתי לבקר שם. הפעילות במקום כבר מתאימה לגיל של אייל, ובאתר שלהם הובטח כי יש משחקים לקטנטנים, אז נסענו לשם ביום שלישי בצהריים. "אורנמנט" ממוקמים במושב רשפון הפסטורלי, בחצר גדולה מלאה במתקנים ומשחקים. בוחרים כלים לצייר עליהם – בצבעים אקריליים (ואז לוקחים הביתה) או בצבעים מיוחדים לקרמיקה (ואז משאירים במקום כדי שישרפו את הכלי בתנור, יחד עם גלזורה,  ולוקחים אחרי שבוע), ומתיישבים בפנים (במזגן) או בחוץ (בסככה מקורה עם מאוורר ענק). לאחר מכן כל אחד בוחר לו 6 צבעים לצייר איתם. ניתן גם לבחור שבלונות ולדפדף בספרי עיצוב ויצירה. המגבלה של 6 צבעים נראתה לי מוזרה בהתחלה, אפילו קמצנית משהו, אבל כשהתחלנו בפועל לעבוד, נוכחתי לדעת שדווקא המגבלה הזו מעודדת את חוש היצירתיות, ושבפועל היו מספיקים לי גם 5 צבעים… בסוף אפשר גם להוסיף נצנצים.
במקום מספקים גם חולצות גדולות לילדים, כדי ללבוש מעל הבגדים על מנת שלא יתלכלכו. אייל לא רצה ללבוש את החולצה (הוא ניסה ואמר שהיא מגרדת לו), ואני ויתרתי לו כי מראש הלבשתי אותו בבגדים שלא היה אכפת לי שיתלכלכו. מי התלכלך בסוף? אני כמובן.
עבור הקטנטנים יש המון משחקים ומתקנים, אבל יאיר לא התעניין בהם יותר משתי דקות. אמא ואייל יושבים סביב השולחן ומציירים? גם אני רוצה! וכך מצאתי את עצמי נאבקת עם קטנצ'יק עקשן במיוחד, שאף צעצוע לא עניין אותו, ושרק רצה לשבת ליד השולחן ולעשות בלגן עם הצבעים כמו אמא ואייל. בסוף ויתרתי, הושבתי אותו עליי ואיכשהו הצלחתי גם לקשט את החמסה שבחרתי.
בסך הכל העברנו כמה שעות נחמדות. זה הזכיר לי שגם לי יש בבית צבעים אקריליים וצורות עץ, מתקופת היצירה שלי, והנה סוף סוף אוכל להשתמש בהם למשהו – יצירה עם הילד. בהתחלה זה גרם לי להרגיש קצת מרומה, כי היינו יכולים לעשות את הפעילות הזו גם בבית, אבל מצד שני, צריך לפעמים הפוגה מארבעת  הקירות. זו היתה הזדמנות להקדיש זמן נטו ליצירה בלי שדברים אחרים יסיחו את הדעת. אפילו חשבתי לעצמי שאולי מידי פעם אגנוב לי כמה שעות ואבוא לשם לבד ליצור קצת…

האמן אייל בשעת עבודתו

התוצאה - מבפנים. שימו לב למשיחות המכחול ולצבעוניות. סתם.

התוצאה -מבחוץ. שילוב של נצנצים עם משיחות מכחול וצבעוניות מעניינת. ואן גוך.

האמן ויצירתו

היצירה שלי. הלכתי על קו סקנדינבי בהשראת הים ואיקאה.

החצר הגדולה שבמקום

בקצרה:
אתר: http://www.ornament.co.il/
הנזק: לפי מחיר הכלים. קופסא בצורת לב: 57 ש"ח, חמסה מקרמיקה: 65 ש"ח, סה"כ 122 ש"ח. יקר.
אכלנו: המבורגרים ופסטה שהבאתי מהבית. אפשר לקנות שתיה או קפה קר. בשאר ימות השנה יש בית קפה במקום.
קטנטנים: יש המון מתקנים ומשחקים בחצר הגדולה, אם הילד שלכם מוכן לשתף פעולה עם זה.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 3 מתוך 5 (בגלל המחיר, ובגלל שיאיר נדבק אליי כמו דבק)
ועוד משהו: השירותים מסודרים עם פינת החתלה מרווחת, והצוות מאוד נחמד.