עפיפונים

האתר הסוד של מיה

דעותיי לגבי מדיניות השימוש במחשב על ידי הילדים הן מורכבות. מצד אחד, אני הרי מחוברת באינפוזיה למחשב מאז גיל בית ספר יסודי. יש לי תואר במדעי המחשב ואני practicaly "חיה" במחשב ובאינטרנט. מצד שני, ודווקא בגלל זה, אני מודעת לכמה קל להתמכר למחשב, לסכנות שטמונות בעבודה ממושכת מול מחשב (גם פיזיולוגיות) וכמובן לסכנות שטמונות בשימוש באינטרנט. אייל התחיל להשתמש במחשב באופן קבוע רק לאחרונה, וגם זאת תחת מגבלות נוקשות ורק במקום ציבורי בבית. עם יאיר, זה כבר מרגיש לי קצת לא נכון. אמנם עם האצבע הקטנה והחמודה שלו הוא מנווט ושולט בנבכי הסמארטפון והטאבלט, אבל אחרי שראיתי שחברים שלו כבר משחקים במחשב ושולטים בעכבר בקלילות, התחלתי לחשוב שאולי כדאי לעשות גם לו היכרות קלה עם המכשיר.

במקביל ובאותו זמן קיבלתי הצעה להתנסות באתר "הסוד של מיה" בחינם במשך חודש. שמעתי בעבר על האתר, אבל לא מעבר, ולכן שמחתי על ההזדמנות. אני אתחיל מהסוף – יאיר כל כך אוהב את האתר הזה, שהחלטתי לרכוש לו מנוי שנתי כדי שיוכל להמשיך ולשחק בו גם אחרי חודש הניסיון.

אז מה הסוד של האתר "הסוד של מיה"?
נתחיל בנקודת המבט שלי, כאימא. מדובר באתר סגור, שמהווה סביבה בטוחה ללא פרסומות. אין סכנה שהילד ייחשף פתאום לאיזו מודעה עם תכנים מפוקפקים (וכן, מותקנת אצלנו במחשב תוכנת גלישה בטוחה, אבל את הקליפ של מיילי סיירוס בעירום ביו-טיוב היא לא סיננה).
האתר מכיל תכנים לימודיים בכמה נושאים – מספרים, אותיות, אנגלית ועוד. בכל נושא יש פעילויות שונות, והילד גם נחשף ולומד את התכנים, אבל גם מתאמן בשימוש בעכבר ובהאזנה ומעקב אחרי הוראות – ובסבלנות. ההוראות הן קוליות (בין השאר בקולו הנעים והמדויק של אסף אשתר), העבודה היא בקצב מתון ולא מהיר, ויאיר, שרגיל לתזזיתיות של האפליקציות בטאבלט, לא חיכה להוראות ובהתחלה סתם לחץ על כל מיני אלמנטים במסך. אני מודה שהרמתי גבה – מה זה? האתר איטי? מיושן? אבל אז ראיתי איך יאיר לומד לחכות ולהקשיב לפני שהוא פועל, ולחשוב לפני שהוא מקבל החלטה, ורק אז לוחץ. מבחינתי זה priceless.

יאיר בן 4 וכמעט 9 חודשים. הוא שולט היטב במספרים ובחשבון, מכיר אותיות ואפילו מזהה כמה מילים (בעיקר שמות של חברים שלו מהגן). הוא משחק בעיקר בעולם האותיות, ומתאמן בזיהוי של אותיות וצלילים. בעולם היצירה – מעין מעבד תמלילים פשוט – הוא משחק עם האותיות, מתאמן בשימוש בעכבר ויוצר מילים (למשל, יצר את המילה "ראי" מהשם שלו – יאיר). יש עוד כמה משחקים פשוטים ב"עולם הקרקס" שהוא גילה ונהנה לשחק בהם. החלטתי שלא לכוון אותו בעצמי, אלא לתת לו לגלות את חלקי האתר בעצמו.
נתתי לאייל (בן 8) להתנסות בעולם האנגלית, שמתמקד באוצר מילים. הוא נהנה מזה, אבל נראה לי שזה כבר קצת קטן עליו.

האמהות העילאיות והמתנשאות אולי יצקצקו בלשון, אבל אני מודה שלי זה מאוד נוח שאני יכולה להשאיר את יאיר לבד מול האתר כדי שאוכל בזמן הזה לעשות דברים אחרים (כמו לעבוד). בניגוד לאפליקציות אחרות, ליו-טיוב ולאתרי משחקים, אני לא בלחץ שאולי הוא נחשף לפרסומות או תכנים שלא מתאימים לו, ומכיוון שהאתר פשוט לתפעול, הוא לא קורא לי כל הזמן שאבוא ואעזור לו.  עוד יתרון – מכיוון שזהו אתר אינטרנט, ולא תוכנה שמותקנת על המחשב, יאיר יכול לשחק בה גם במחשב שאצל סבתא וסבא, כשאנחנו מבקרים אותם בסוף השבוע.
הצער היחיד שלי הוא שלא עליתי על הפטנט קודם. היינו יכולים להתחיל עם זה כבר בגיל 4 בכיף (האתר מומלץ לגילאי 3-7). בקיצור, מומלץ!!

האתר נמצא בכתובת sodmaya.co.il, ושם גם ניתן לקנות מנוי. יש 2 שיטות: מנוי חודשי (משלמים פר חודש וניתן להפסיק בכל עת), או מנוי שנתי. יכול להיות שיש גם מבצעים של ועדים שונים (אני קניתי מנוי דרך קופון של באליגם). כמו כן באתר יש כמה תכנים חינמיים שניתן להתרשם מהם. לאתר גם דף פייסבוק.

הדף הראשי באתר "הסוד של מיה"

הדף הראשי באתר "הסוד של מיה"

יאיר בפעולה

יאיר בפעולה

 

 

הרגעים הרומנטיים הגדולים של שלדון ואיימי

הרשת גועשת ורועשת השבוע לכבוד פרק ה-valentine's day של הסדרה המעולה The Big Bang (המפץ הגדול), שבו שלדון מנשק את איימי, like mommies and daddies do, רגע שמעריצי הסדרה מחכים לו כבר כמה עונות.
בערוץ הyoutube של הסדרה ניתן לראות את קטע הפרק עם הנשיקה. בעלי סירב לראותו לפני שהפרק ישודר בארץ "כדי שלא יקלקל לו". אני, לעומת זאת, ראיתי אותו כבר 7 פעמים ומתרגשת בכל פעם מחדש. בנוסף לכך גם קראתי את הפוסט שכתבה מים ביאליק (איימי) בבלוג שלה, וראיתי ראיון עם ג'ים פרסונס המהמם (שלדון) על המאורע הענק הזה. אני רק אניח את זה כאן, אתם כבר תחליטו מה לעשות.

 

 

לכבוד Valentine's day החלטתי לחזור אחורה ולאסוף כמה מהרגעים של הזוג הזה. מי שלא מכיר את הסדרה כנראה לא יבין את ההומור, אבל מי שאוהב את הסדרה כמוני, בוודאי יצחק ויתמוגג, וישמח להיזכר.

הכל התחיל כששלדון פגש את איימי בסוף העונה השלישית:

 

בפרק השלישי של העונה הרביעית הזוג נפרד, אבל אחר כך חוזר בזכות אימו של שלדון. זהו אחד הפרקים האהובים עליי – הוא מלא בחתולים ששלדון מאמץ אחרי שהפרידה מאיימי משאירה אותו בודד.

 

 

בעונה החמישית שלדון מציע לאיימי חברות בסגנונו המיוחד

 

 

כאן איימי נותנת לשלדון את מתנת הוולנטיינ'ז דיי הטובה ביותר אי פעם, והוא מחזיר לה במחווה מרגשת משלו:

 

 

בסופו של אחד הפרקים הטובים בסדרה, שכולל חיקויים של הווארד לכמה שחקנים הוליוודיים, שלדון מנחם את איימי והם משחקים D&D עם נופך אירוטי משהו:

 

אחד הרגעים החמודים:

 

מי שלא הבין את ה-reference הקודם ל-"like mommies and daddies do", צריך לראות את הקטע הזה:

 

 

 

ואם כבר מדברים על The Big Bang, שיר האהבה שהווארד חיבר עבור ברנדט בפרק From the Moment I Met you הוא אחד הרגעים המרגשים בסדרה, אם לא אחד השירים המרגשים ever. תראו לי גיקית שלא היתה רוצה שיקדישו לה את השיר הזה.

 

 

מהם רגעי ה- Shamy האהובים עליכם (ובכוונה לא כללתי כאן את פרק ה-spanking) ? ספרו לי בתגובות!

יום האהבה שמח!

 

 

 

המלצה על הדיסק בייבי אוריינטל 2

קיבלתי לסקירה את הדיסק "בייבי אוריינטל 2", אלבום חדש שני לפרויקט "בייבי אוריינטל". הדיסק כולל עיבודים ים תיכוניים ואתניים של שירי ילדים מוכרים, כמו "דני גיבור" (בביצוע מקסים של דני שטג), "פזמון ליקינטון", "מקהלה עליזה", "טיול קטן ("לטיול יצאנו…" של נעמי שמר), "במדינת הגמדים", "רוץ בן סוסי" ועוד ועוד. בדיסק משולבים כלי נגינה מיוחדים כמו "בול בול טראנג" (אהובה עוזרי), טאבלה הודית, תוף "באנדיר" ועוד.
אני אוהבת מוזיקת עולם, והעיבודים של השירים היו פשוט מקסימים בעיניי. הם מאוד כיפיים ומהנים להאזנה בפני עצמם, והעובדה שמדובר בשירי ילדותנו נותן ערך מוסף והופכת את ההאזנה למשמחת במיוחד. גם יאיר נהנה להקשיב למוזיקה ולזהות שירים שלמד בגן.
אחד השירים היותר מגניבים באלבום הוא "פזמון ליקינטון" עם עיבוד של מוזיקה הודית וזמרת ששרה חלק מהשיר בהודית 🙂
בקיצור – פשוט דיסק מהנה ומשמח, שכיף להאזין לו, ולא משנה באיזה גיל אתם. לדעתי הוא דווקא יהפוך ללהיט בקרב מבוגרים – אני לחלוטין רואה את עצמי שרה איתו בקולי קולות תוך כדי נהיגה באוטו 🙂

את הדיסק אפשר להשיג בחנויות המוזיקה, סטימצקי, צליל, צומת ספרים וכו'. ניתן לרכוש גם באתר הדיסק ב-bandcamp. זו גם מתנה מקסימה בעיניי 🙂

לפרויקט יש גם דף פייסבוק.

בייבי אוריינטל 2

קרדיט: יח"צ

"פזמון ליקינטון" מתוך הדיסק:

להתראות 2013, שלום 2014

מכירים את זה שאתם רוצים לעשות משהו, אבל הוא נראה לכם כל כך מורכב, ודורש זמן, השקעה ומחשבה, אז אתם פשוט דוחים ודוחים אותו? אז זה מה שקרה לי עם הפוסט הזה, או כמעט כל פוסט בבלוג, בעצם. לבסוף הבנתי שאני לא חייבת לכוון כל כך גבוה, עם מיליון תמונות וסקירה מפוצצת. אני יכולה פשוט לכתוב את מה שעולה לי בראש ודי… אז אני שמה את הפרפקציוניזם בצד כרגע.

כהכנה לפוסט עברתי על סיכומי שנה משנים קודמות, וזה עשה אותי קצת עצובה. בכל שנה אני מדברת על הקושי, ועל התקווה והאופטימיות שבשנה הבאה יהיה טוב יותר, ואז בשנה שאחרי קורה אותו דבר… תהיתי – האם מתישהו המעגל הזה ייגמר? מתי יגיע הפוסט שבו אכתוב שהיתה לי שנה נהדרת ומהממת שהלוואי על כל עם ישראל?

ואז פתאום הבנתי, שהשנה אני לא מתכוונת לכתוב פוסט כמו בשנים הקודמות. זה לא שבשנה הזו לא היו קשיים. היו בהחלט, אבל להבדיל משנים קודמות, הפעם אני מרגישה שזה היה שווה את זה, שמהקשיים האלה גדלתי ולמדתי – במקום שימעכו אותי לאדמה. אני חושבת שעשיתי שינוי מחשבתי גדול השנה. סוף סוף הבנתי שהציפיות שלי מעצמי הן לא ריאליות, שאני לוקחת את ההישגים שלי כמובן מאליו במקום להשתאות מולם, שאני מתביישת במה שאני לא, במקום לחגוג את מה שאני כן. ויש המון המון כן.

לקח לי זמן עד שהצלחתי לעכל שזה שאני עובדת מהבית בחצי משרה זה לא כישלון, אלא הצלחה. לקח לי זמן עד שהצלחתי לענות בגאווה לאנשים ששאלו אותי במה אני עובדת או מה אני עושה עכשיו. הפכתי למומחית בתחום חדש בזמן מאוד קצר, ולא עצרתי רגע לפרגן לעצמי ולהשתאות אל מול ההישג הזה.

אני מרגישה שהשנה סוף סוף מצאתי את המקום שלי. טוב לי כעובדת מהבית שמנהלת את הזמן שלה, ויכולה לבחור את השעות שלה. טוב לי שיש לי אפשרות להקדיש יותר זמן לילדים. שני אלו מורידים כל כך הרבה מהלחץ שהיה בחיי לפני כן. אני שמחה על התהליך שעברנו עם אייל, של אבחון הADHD וכל הטיפולים שנובעים ממנו, כי טוב שעלינו על זה בגיל צעיר יחסית ולא מאוחר יותר, ועכשיו כבר הרבה יותר טוב.

אני מצהירה שהמוטו שלי לחיים הוא שצריך ליהנות כמה שיותר, אבל השנה אני חושבת שממש מימשתי את זה. הייתי בהמון הופעות וסרטים (וזה בעיקר בזכות חברתי עינת, שלימדה אותי את התורה!). אני מבלה עם כל אחד מהילדים קצת זמן בנפרד בכל שבוע (בזכות אייל והתובנות החכמות שלו), אני עושה ספורט, ובאופן כללי giving myself a break, מקום לנשימה ולרגיעה.

השנה למדתי לברור, לסנן, ולהשאיר רק את מה שמתאים לי, בלי להתבייש ובלי לחשוש שאתחרט. לנקות. להגיד לא.
השנה למדתי לא להתנצל על מה שאני אוהבת, גם אם זה שונה ממה שאחרים אוהבים.
השנה הבנתי שגם אם אני מתעניינת וטובה בהמון דברים, זה לא אומר שאני צריכה לעסוק בהם. אני גיקית ואוהבת טכנולוגיה, והתפזרות על תחומים אחרים היא מיותרת ולא תורמת לי.

אז שנת 2013 היתה לא קלה, אבל טוב שהיתה.

מצוידת בתובנות האלו, ב-2014 אני מתכוונת להמשיך ולנקות מחיי את כל מה שמפריע לי ותוקע אותי, להתמקד במה שאני רוצה, ולא במה שאני חושבת שאני אמורה לרצות, וכמובן להמשיך לבלות הרבה, ולעשות ספורט. שמירה על רמה יציבה וגבוהה של סרוטונין היא בעדיפות הכי עליונה.

אני מאחלת לכם שנה נהדרת, נטולת לחצים, מלאה באהבה ושמחה. תמשיכו לקרוא, כיף לי כשאתם פה.

מסר לחיים מנתן פיליון אהובי, עונה 6 של "קאסל".

מסר לחיים מנתן פיליון אהובי, עונה 6 של "קאסל".