עפיפונים

כמעט 3 חודשים בת 32

לפני כמעט 3 חודשים, ב-2 בנובמבר, מלאו לי 32 שנים.

יום ההולדת עצמו דווקא היה ממש נחמד. גם יצאתי עם בעלי למסעדת "סושי סמבה" ואכלנו ארוחה פשוט מעולה.

אבל מאז, דברים קצת התבלבלו. נפגעתי בברך ונתפס לי הגב, התחיל לי עומס מטורף בעבודה, ובעצם לא היה לי זמן לשבת ולחשוב על עצמי, על הגיל הזה, על מה שקורה ויקרה איתי.

באמצע דצמבר, כשנסעתי הביתה בחזרה מהמסיבה של הבלינגיות, היה לי קצת זמן עם עצמי לחשוב. תהיתי למה אני כל כך מתקשה לכתוב בבלוג ולמה אני כל כך מבולבלת.

ואז הבנתי את זה – אני פשוט משתנה.

רחלי של פעם לא היתה נוסעת לבד למסיבה של בנות שהיא מכירה היכרות קלושה, בלי חשש או חרדות, כי היא יודעת שהיא בטוח תמצא לה עם מי לדבר. והיא באמת מוצאת, ונהנית.

רחלי של פעם לא היתה מטופפת לה על עקבים, לבושה בשמלה פרחונית ונשית ומקושטת בכל מיני אקססוריז.

רחלי של פעם לא היתה הולכת לשוק מעצבים ונדחקת בין ההמון. היא היתה נשארת בבית.

רחלי של פעם זו בעצם רחלי של ה-4.5 שנים האחרונות. לפני כן אני לא זוכרת מה היה.

עכשיו תופסת את מקומה מישהי אחרת, שמפתיעה אותי כל פעם מחדש.

מה יקרה במהלך השנה הקרובה? אני לא יודעת. אני רק יודעת שעליתי על נתיב חדש, והדרך מסקרנת, כמו גם המקום שאליו אגיע בסוף.

בהצלחה לי.

ובכל זאת יש דברים שלא משתנים:

<גיקית>

32 הוא מספר מהמם. הוא מתחלק ב-2, 4, 8, 16, שזה מקסים בעיניי, וסכום ספרותיו הוא 5, שזה גם מקסים בעיניי. ומה שהכי הכי מקסים, זה שהוא שווה 2 בחזקת 5 (סכום הספרות)! וש-5, 3, 2 זו התחלת הסדרה של המספרים הראשוניים, ואני אוהבת מספרים ראשוניים.

</גיקית>

תגובות

13 תגובות על ”כמעט 3 חודשים בת 32“

  1. ליהי הגיב:

    קודם כל ברכות ליומולדתך יקירה. 🙂

    הדרך החדשה שלך נשמעת מרתקת וצבעונית. איזה כייף זה לגלות דברים חדשים על עצמך ככה סתם (או לא) באמצע החיים…
    הלוואי שהדרך תהיה מהנה כמו התוצאה שלה.
    נשיקות רבות ומזל טוב!

  2. רחלי אהובה, איזו רשומה מרגשת!!! ולחשוב שפגשתי אותך לפחות ב 2 מקומות…איזה כיף לי!!!

    את פשוט מדהימה! ואני כל כל כל כל כל כך מאושרת בישבילך!!!! 32 זה באמת גיל נהדר!

    מזל טוב לך כל יום מחדש !

  3. נועה הגיב:

    פוסט מקסים… מזדהה מאד ובחלק המקרים שואפת להזדהות 🙂

  4. דודי הגיב:

    פוסט מדהים ואינטימי. כיף לי להיות איתך בדרך שאת עושה… אוהב אותך מאד!

  5. יהיל הגיב:

    רחלי, את מרגשת עד מאוד. איזה יופי לראות את השינוי הזה. לגמרי לא טרוויאלי. אני מחכה גם ליום שאוכל לעשות את הצעד ולהיות קצת אחרת.

  6. חלינקה, בחיי, תיראי את הפירסומת הזאת: http://www.youtube.com/watch?v=jjnogWVALYg

    בדיוק כתבתי על זה למישהי "שבישביל להיתקדם צריך לזוז" את חייבת לאמץ את המישפט הזה…זה בדיוק עלייך!

    את פשוט מדהימה!!!!!

  7. עוגיג הגיב:

    גם 41 זה מספר מענג. מלבד היותו ראשוני, הוא משלב בתוכו את 32 (בעל התכונות שכבר מנית) ועוד 9, שהוא מספר ריבועי – 3 בחזקת 2 – והנה שוב הסכום 5.
    [[גם אני גיק לפעמים]]

  8. רחלי הגיב:

    תודה רבה על התגובות החמימות והמרגשות 🙂 שולחת נשיקות לכולכם!
    מרינוצ'קה, אהבתי מאוד את המשפט. מאמצת!

  9. ורד הגיב:

    היי רחלי,
    איזה פוסט מעניין ומרגש. תובנות יפות ומעלות מחשבות. כן אנחנו משתנות ללא ספק. וזה נהדר! גם אני מפתיעה את עצמי. הנה…למשל עם הבלוג שלי. הוא תיכף בן שנה. משהו גם אצלי השתנה. יש תיעוד ויש כתיבה ועוד ועוד…מקווה שתמשיכי לכתוב פה, הבלוג הזה חדש לי אבל נראה מאד מעניין ונחמד לביקור.

  10. דפנה הגיב:

    אח, חיכיתי לפינת הגיקית הזו כל השנה… איזה יופי 🙂

    מענין. השינוי שתארת כאן הוא בפירוש לטובה. להכיר אנשים ולהפתח לדברים חדשים (כולל בגדים ואקססוריז!) זה תמיד טוב. ואני שמחה בשבילך שאת מכירה בזה, ונהנית מזה ב"זמן אמת", זה הכי חשוב!
    ויש בי פינה קטנה בלב שמתחרטת שלא הלכתי לאירוע של הבלינגיות. הייתי בטוחה גם לפני שאת תהיי שם.
    שתהיה "שנת גיל 32" מוצלחת מאוד!

  11. רחלי הגיב:

    תודה לשתיכן על התגובות!
    אוי, דפנה, באירוע הבא את חייבת לבוא!! לא ייתכן שכך פיספסתי הזדמנות לפגוש את הקוראת הותיקה של הבלוג!
    אני כבר "מבשלת" את פינת הגיקית של שנה הבאה 🙂

  12. דפנה הגיב:

    תודה רחלי. באמת אני קוראת את הבלוג שלך הרבה שנים (נראה לי 4 או 5 – לפני אייל, זה בטוח), איזה קטעים…

  13. רחלי הגיב:

    אייל אוטוטו בן 5, אז נראה לי שיותר קרוב ל-6 שנים 🙂

הוספת תגובה