עפיפונים

ימי הקור

לאמא שלי יש שיגעון, ששמו: החלון הדרומי של המטבח. מדובר בחלון שפתוח בכל שעות היממה, גם בסופות השלג הגדולות ביותר. אפילו רק העלאת ההצעה לסגרו (בכל זאת, קר) נתקלת בזעם עמוק, וכל זאת תחת ההגנה של העיקרון הפולני מס' 12, הידוע יותר בשם – "צריך שיהיה פה קצת אוויר!", או לחילופין בשם – "רחלי, את לא בסדר, הבית שלך בכלל לא מאוורר!!"
ביום שישי האחרון, כבכל יום שישי, שמנו פעמנו לעבר בית הוריי, לארוחת צהריים ולביקור של יום שישי. בחוץ סערה, קור, רוחות וגשמים. בעלי שם עליו 3 שכבות, ואילו אני הסתפקתי "רק" בחולצת פליס עבה ובמעיל צמר. לפני שיצאנו מהבית, אמרתי לבעלי – אולי תיקח גם את מעיל הפליס שלך? אך הוא טען שהשכבות שיש עליו מספיקות לו.
הוא יצטער על הטעות הזו מאוחר יותר.
הגענו לבית הוריי. בחוץ יורד גשם, ובפנים חצי מהחלונות פתוחים. שיניי החלו לנקוש כקסטנייטות, ברכיי לרקוד למבדה, וכפות רגליי להעלות קרח. בעלי דג לו מעיל מהארון של ההורים (אמרתי לך להביא את הפליס!). אבא עובר בכל הבית וסוגר את כל החלונות.
חוץ מחלון אחד.
החלון של המטבח.
אני יושבת בסלון ומרגישה משבי רוח על עורפי. הוריי טוענים שאני מדמיינת וש"בכלל לא קר!" (ממש לא קר, סתם הם לובשים מעילים בתוך הבית, בשביל האורחים…).
כשידיי מתחילות להכחיל, וכשאני כבר לא מסוגלת להרגיש את כפות הרגליים, אני נוקטת בטקטיקת התאבדות.
אני צועדת לעבר המטבח וסוגרת את החלון, לפני שאמא מספיקה לשים לב.
"את לא נורמלית!", אמא צועקת, "אין כאן מספיק אוויר!"
"מה אוויר????", אני צועקת, "קרררר ליייייי!!!!"
הצבע מתחיל לחזור לפניי. העתיד נראה טוב יותר. יש תקווה באופק.
ככה זה, חברים. המעז מנצח.
בשבוע הבא אנחנו באים עם 2 זוגות גרביים, תנור נייד, ומעיל הפליס.

תגובות

8 תגובות על ”ימי הקור“

  1. לירז הגיב:

    רחלי,
    כבר התחלתי לדאוג.. עברו כמה ימים בלי עדכונים..
    דרך אגב, גם אני כזו, תמיד יש אצלנו חלון אחד פתוח!!! ואוי ואבוי אם בעלי סוגר אותו.. גם אם קר מאוד…. (איך יהיה אוויר אם כל החלונות סגורים…?)
    שתי שאלות:
    איך ההצגה "עקר בית"?
    איך הספר "המקרה עם הכלב…וכו'.."?

  2. רחלי הגיב:

    האוויר נכנס גם דרך החריצים שמתחת לדלתות…
    עקר הבית – הצגה מצחיקה בטירוף. ממש ממש מומלצת.
    מאוד אהבתי את הספר "המקרה…של הכלב…", ולדעתי הוא מקסים. אני לא בטוחה שכל מי שיקרה אותו יחשוב כמוני. הוא ספר קצת לא שיגרתי, והאמת היא שאני ממש מופתעת שהוא הפך לכזה רב מכר.

  3. דפנה הגיב:

    רחלי
    זה ה log entry הכי טוב עד היום!
    ראיתי אותו כבר לפני שבוע אבל רק עכשיו יצא לי לכתוב לך.
    נדהמתי מכמות החידושים באתר, אחרי שלקחתי הפסקה ארוכה מאוד ממנו, אחרי שלא ראיתי דברים חדשים הרבה זמן… לי אין סבב אתרים, כמו שלירז הזכירה, כך שזה האתר היחיד שמענין אותי מה קורה בו.
    אחרי שכתבת על "הצל של אנדר" הלכתי לחפש את הספר, אבל אי אפשר להשיג אותו, לא בספריה של הטכניון בכל מקרה…
    אז תמשיכי לכתוב, זה כיף נורא לראות את האתר ככה (גם את "פשוט מבשלת"!!)

  4. רחלי הגיב:

    דפנה, קודם כל תודה על המחמאה 🙂 את טכניונית? מגניב! מה את לומדת?
    מפתיע אותי שלא מצאת את הספר בספריית הטכניון, הוא לא ספר חדש, אבל אני בטוחה שתמצאי לא מעט סטודנטים שקראו אותו ויכולים להשאיל לך. דרך אגב, אם עדיין לא קראת את "המשחק של אנדר", כדאי שתקראי אותו קודם, כי זה הספר הראשון בסדרה.

  5. דפנה הגיב:

    רחלי,
    התחי לקרוא את "קסנוקסייד" של אותו סופר (זה כן נמצא בספריה). מה דעתך עליו (אם קראת)? זה דומה בכלל?
    (נ.ב. רק עכשיו ראיתי נכנסתי שוב לאתר…)

  6. רחלי הגיב:

    היי דפנה,
    לא, אני לא מכירה את הספר. איך הוא?

  7. בטי הגיב:

    תצחקי אבל אני הולכת עם כרית חימום מחוממת ומניחה אותה על או מתחת לכפות הרגליים
    בטי

  8. רחלי הגיב:

    גם לי יש כזאת 🙂 אבל אני משתמשת בה כשהמצב ממש קשה, או כשכואב לי הגב.

הוספת תגובה