אמנם יום האישה הבינלאומי היה ב-8 בחודש, אבל אז הייתי בנופש (במצפה הימים). חוץ מזה, עדיף מאוחר מעולם לא וכו'.
בניגוד לנשים אחרות, אולי, אני חושבת שהכרזה על יום עם ה-title "יום האישה" הוא דווקא חשוב. זו הזדמנות לשוחח ולהציג סוגיות שונות וחשובות ממה שעובר עלינו, מההתמודדות עם קריירה ומשפחה, ועד הטרדה מינית וסחר בנשים. האמת היא, שברוב המקרים היום הזה מוקדש דווקא לנושאי תדמית, טיפוח היופי וכו'. אמנם גם זה חשוב – אבל חבל שנושאים חשובים יותר לאו דווקא מקבלים במה.
אחד הדברים שעולים לי כשאני חושבת על המושג "זכויות נשים" זו המילה "פמיניסטית". לאחרונה נראה שיש טרנד חדש בקרב סלבריטאיות וכו' – ההכרזה האומללה "אמנם אני מאמינה שנשים יכולות לעשות אותם דברים כמו גברים וכ'ו וכו', אבל אני לא פמיניסטית". מה כל כך מפחיד במילה פמיניסטית? למה היא הפכה למילה נפרדת למיליטנטיות? יש לי חדשות בשבילכן בנות – אם תגדירו את עצמכן כפמיניסטיות, אף אחד לא יחשוב שאתן לא מורידות שיער מבית השחי או שאתן שורפות את החזיות שלכן. אני לא מתביישת לומר – אני פמיניסטית גאה! אני מאמינה בשיוויון הזדמנויות בין גברים ונשים. אני מאמינה שלנשים יש את הזכות לממש את עצמן, לפתח קריירה ולהרוויח בדיוק כמו גבר. אני מאמינה בשיוויון בבית ובמשפחה.
אני שומרת לי את הזכות לעשות שופינג, להתאפר, להתלבש בצורה נשית ולהתנהג בצורה נשית, ואני גם שומרת לי את הזכות להיות משכילה, להרוויח משכורת נכבדה, ולחלק את עבודות הבית ביני ובין בעלי (אני מבשלת, אבל לא עושה ספונג'ה, למשל).
זה לא קל, ונראה לי שכל השנה, לא רק ביום אחד בשנה, כדאי שנחשוב כולנו, כחברה, כיצד לעשות את זה קל יותר.

תגובות