עפיפונים

פרחים מתוקים במתנה לחג האביב

אביב הגיע פסח בא, וכל אימא יודעת מה זה אומר: מתנות לפסח לגננות. בגן של יאיר כבר לקחו על עצמן 2 אמהות לאסוף כספים לטובת מתנות, אבל אני רציתי בנוסף לכך להכין ביחד עם יאיר תשורה קטנה, סמלית ואישית לכל גננת. זו השנה האחרונה של יאיר בגן הפרטי. בשנה הבאה ילך לגן עירוני (אני מדחיקה. איך התינוק שלי גדל ככה?!). יאיר מאוד מאוד אוהב ללכת לגן ואת הגננות (עד כדי כך שפעם אחת כשהוא היה חולה, הוא התעקש ללכת לגן בכל זאת, ובסוף רק הגננת הצליחה לשכנע אותו שבגלל שיש לו חום כדאי שילך הביתה…), וגם אנחנו מאוד מאוד מרוצים מהגן, אז הרגשתי שאני רוצה לעשות אתו משהו מיוחד בשבילן.
כשאייל היה בגן, הכנתי אתו פעם עוגיות בצורת פרחים שהוא חילק. הפעם החלטתי על קונספט דומה, אבל הרבה יותר פשוט, שגם נותן הרבה יותר מקום להבעה העצמית של יאיר: פרחים מכדורי שוקולד.

פרח מכדור שוקולד

גזרתי פרחים מנייר ורוד (ביד חופשית). יאיר צבע אותם בטושים. אפשר כמובן להדביק מדבקות וכאלה.

יאיר מכין פרחים

הכנו כדורי שוקולד (פעילות מהנה וטעימה שמתקיימת אצלנו בבית בערך פעם בשבוע). יש מתכון לכדורי שוקולד בבלוג הבישול שלי, "פשוט מבשלת", כולל מתכון לכדורי שוקולד לפסח.

הרכבתי פרחים: השחלתי את פרח הנייר על שיפוד, מעליו השחלתי מנז'ט קאפקייקס קטן, ומעליו את כדור השוקולד. עטפתי את השיפוד בוואשי טייפ ירקרק.

יצא פשוט מקסים! וזו מתנה קטנה וחמודה שאפשר לחלק גם בליל הסדר.

פרחים צבעוניים מכדורי שוקולד

פרחים צבעוניים מכדורי שוקולד

רוצים לקרוא עוד פוסטים על האביב? אני משתתפת בבלוג-הופ שמוקדש לנושא. אתם מוזמנים לסור לבלוג של איריס ורשבסקי ולקרוא על עיצוב שולחן חגיגי ואביבי, והדרכה להכנת פרח נייר ענקי (אני צריכה לנסות את זה בהזדמנות).

fun במזגן: מרכז המבקרים של מפעלי נייר חדרה

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שלישית!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 6 ו-7 חודשים, וילד בן שלוש ו-4 חודשים.

כשתכננתי תכניות לחופשת סוכות, עשיתי חיפוש באינטרנט על הביטוי "מרכז מבקרים" בניסיון למצוא פעילויות חינוכיות שיתאימו לי ולאייל. מרכז המבקרים של נייר חדרה היה אחת האופציות. מילאתי בקשה באתר שלהם לתיאום סיור, והם חזרו אליי במהרה. הכל מאוד מאורגן ומתוקתק – הנציגה קבעה לי מועד לסיור, נתנה לי את כל ההנחיות, ואף קיבלתי אימייל עם כל הפרטים. יום לפני הסיור התקשרו אליי לוודא שאני זוכרת את השעה, מגיעה ומודעת לכל ההנחיות (כמו למשל להגיע בנעליים סגורות, ולהביא קרטון או פסולת נייר או עיתון למיחזור). מי היה מאמין שאנחנו במדינת ישראל.

מי שנוסע בכביש 4 בוודאי מכיר את  ערימות הנייר שיש בחצר המפעל. הערימות האלו נקראות "באלות" ומהן התחיל סיורנו. יש באלות לבנות – פסולת נייר רגיל, ויש באלות חומות – פסולת קרטונים.


בתחנה הראשונה במרכז המבקרים  יש משחק נחמד ובו הילדים צריכים "לתפוס" (ע"י נפנוף בידיים) פסולת למיחזור, והמסך מציג להם לאיזה סוג פח היא הולכת (נייר, פלסטיק וכו'). לא תפסת? הפסולת נערמת על הקרקע. הילדים הוציאו המון מרץ והיו ממש מבסוטים (ואייל במיוחד – כי הקבוצה שלו ניצחה).
בתחנה הבאה יש מסכי מגע עם משחק נחמד – רואים תמונה וצריך ללחוץ על המוצרים העשויים נייר או קרטון שמופיעים בתמונה. לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע…
אחר כך עוברים לתחנה הארוכה ביותר – הסבר מקיף על ההיסטוריה של הנייר, איך ייצרו נייר בימי קדם וברחבי העולם ועד ימינו אנו, סוגים של מוצרי נייר וקרטון,  מקור הנייר (תאית, נייר ממוחזר) ועוד ועוד. מאוד מקיף ומעניין.


הסיור שם דגש גם על נושא המיחזור, ובהקשר הזה ראינו הדגמה של המחזוריות של מיחזור נייר, וכן סרט מגניב שמסביר כיצד ממחזרים את הנייר במפעל ולמה זה כל כך חשוב למחזר. אותי הם שכנעו!

עברנו לצפות מלמעלה, דרך חלון זכוכית, באחת מהמכונות הגדולות במפעל (שלמרבה הצער בדיוק היתה בה תקלה ולכן לא עבדה. המדריכה אמרה שהיא אף פעם לא ראתה את המכונה עוצרת חוץ מבביקור שלנו…), ובתחנה האחרונה ייצרנו נייר ממוחזר בעצמנו, וקיבלנו אותו במסגרת לקחת הביתה.

מאוד התרשמתי מהסדר והארגון של המקום, והסיור ממש מושקע ומאוד מעניין. גם נהניתי וגם למדתי דברים חדשים – וכמובן שגם אייל. אמנם מדובר במרכז מבקרים של חברה מסחרית, אבל לטעמי הדבר לא היה בולט כלל. מומלץ מאוד, והייתי אפילו באה שוב.

 

בקצרה:
אתר:
נייר חדרה – מרכז המבקרים
תחבורה / חניה: חניה במגרש החניה של מרכז המבקרים. מגרש סלול ומסודר.
הנזק:
 15 ש"ח למבקר.
אכלנו: אסור לאכול במסגרת הסיור.
קטנטנים: לא מתאים. הפעילות מגיל 6 ומעלה.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (אייל ממש ממש נהנה, ואף אמר שהיה נותן ציון של 7 מתוך 5)
מדד ההורים: 5 מתוך 5 (גם אני ממש נהניתי. היה מאוד מעניין) 
ועוד משהו:
 אחרי שחזרנו הביתה, גייסתי את הילדים וריכזנו פסולת נייר וקרטון למיחזור. המשאית של המדליות בדיוק מחפשת חניה.

יצירה עם הילדים: שנות טובות (או כרטיסי ברכה)

ראש השנה בפתח, ואני לא יכולתי להתאפק והושבתי את הילדים להכין שנות טובות. אני גולשת המון בבלוגי אמהות מחו"ל, ואצלם, בניגוד אלינו, לפני כל חג יושבים ועושים יצירה ברוח החג, מקשטים את הבית, מכינים תשורות קטנות לאנשים. זה מקסים בעיניי, וחבל לי מאוד שבארץ זה לא נהוג (כי נראה שיהודים שגרים בחו"ל דווקא כן עושים את זה). אחת השאיפות שלי לשנה החדשה היא להקדיש זמן לפני כל חג לקצת יצירה מוכוונת-חג.
עוד יתרון של פעילות היצירה היא האפשרות והיכולת להסתכל על הילדים מהצד ולהעריך (גם במובן של evaluate וגם במובן של appreciate) את ההתקדמות והשינויים שחלו בהם, את תהליך החשיבה והתכנון שלהם, את החוזקות והחולשות שלהם, וגם לעמוד על השוני והדמיון ביניהם ומה מתאים לכל אחד.
מפעילות הכנת השנות הטובות למדתי עליהם כמה וכמה דברים (ומאוד התרגשתי תוך כדי):

  • יאיר התקדם משלב הקשקושים והשרבוטים לשלב ציור של עיגולים.
  • יאיר מאוד אוהב שחור וירוק, ובכלל צבעים חזקים.
  • יאיר שולט יפה בהדבקה  בדבק. רואים שהוא חושב ומתכנן את העבודה שלו, ומסדר את האלמנטים על הדף מתוך כוונה מסוימת ולא באקראיות.
  • אייל מאוד מאוד מוכשר בציור, קודם כל טכנית – הוא צייר רימון, ציפור, את סמל המדינה, בצורה ממש ברורה ומדויקת, אבל בעיקר – הציורים שלו מלאי דמיון והוא ממש יוצר עולם שלם בציורים שלו.
  • כל כרטיס שאייל הכין היה עבודת סמינריון משולבת עם עבודת דוקטורט. קודם כל בחר את מושא הברכה, אחר כך חשב על איך לבנות את הברכה – באילו חומרים להשתמש ומה לעשות איתם. כל כרטיס כמובן שונה ממשנהו. בכל כרטיס הוא ניסה להיות מקורי ולבחור בטכניקות מיוחדות או להשתמש בטכניקות מוכרות (למשל הדבקת מדבקות) בצורה שונה ואחרת.
  • שמחתי לראות שאייל התמודד הפעם טוב יותר עם "קלקולים" מאשר בימי היצירה של "קייטנת אמא".

נתתי לילדים להחליט בעצמם למי יכינו את הברכות (תוך כדי כיוונון עדין מצידי כמובן). היה משמח לראות שהם חשבו על הכנת כרטיסי ברכה אחד לשני, ומעניין שממני הם די שכחו, ונאלצתי לרמוז להם…

ועכשיו, לתכל'ס.

ציוד להכנת כרטיסי ברכה / שנות טובות:
לכרטיסים עצמם: בריסטול לבן.  קניתי בלוק ציור וגזרתי ממנו את הכרטיסים.
אביזרים: מדבקות (מהממות!!) מכל מיני סוגים שקניתי בחנות של "הכל בשקל".  וואשי טייפ. צורות מסול.
כלים: מספריים. דבק סטיק. טושים. סלוטייפ. עפרונות. דיו לחותמות בצבעים שונים.

טכניקות להכנת כרטיסי ברכה / שנות טובות:

הדבקת מדבקות / צורות מסול
הטכניקה הפשוטה והמתבקשת ביותר. מעבר לסתם הדבקה קישוטית, את צורות הסול אפשר להדביק גם בשכבות (כמו שאייל עשה). מהמדבקות אפשר גם ממש ליצור סצנה סיפורית.
אפשר לקשט עם מדבקות גם בתוך הכרטיס, והכי הכי – השתמשנו בהן גם כדי להסתיר "קלקולים" שקרו.

וואשי טייפ
הכנתי מדבקות כוכב מוואשי טייפ והדבקתי על כרטיס. את הנגטיב – הדבקתי על כרטיס אחר. עוד רעיון – להדביק בתוך הכרטיס וואשי טייפ, ואז לגזור צורות שיהוו מעין "חלון".

דיו לחותמות
העיגולים נוצרו ע"י טבילה של קצה המחק של העיפרון בדיו והחתמה. האליפסות הן החתמה של האצבע של אייל באותה טכניקה.

שיטת ה-Masking
זו אחת הטכניקות האהובות על אייל (עליי מעט פחות כי היא די מלכלכת את הידיים). יצרתי עם סלוטייפ מוחלש (שהדבקתי קודם על בגד) את המילים "שנה טובה". נתתי לילדים לקשקש בטושים על כל הכרטיס. הסרתי את הסלוטייפ, e voila – יש כיתוב!

 

עוד רעיונות?
גלי מהבלוג "לא רק אימא. אני?" הכינה עם הילדים שנות טובות עם החתמה של תפוחים
שרון מהבלוג gonna be 40 הכינה עם הילדים שנות טובות עם שאריות בדים

שנה טובה לכולכם!!

שופינג בשלישי: Omiyage

חנויות של חומרי יצירה, אריזה ומסיבות עושות לי את זה בגדול. כבר כתבתי בעבר על חנות אינטרנטית כזו – shop sweet lulu, ולאחרונה גיליתי אחת חדשה, בשם Omiyage (מזכרת – souvenir – ביפנית). מיהרתי להזמין משם כמה דברים, בשם המדע וחופש הביטוי כמובן.

החנות היא חנות קנדית, המוכרת דברים כמו וואשי טייפ בשלל צבעים ודוגמאות, קשים מנייר בצבעים שונים, גלויות, כרטיסים, מדבקות, ניירות לאוריגמי, תגים, שקיות נייר לאריזה ועוד. יש גם מוצרי נייר של שינזי קאטו. המבחר לא היסטרי, אבל המוצרים חמודים ביותר.

מה קניתי?

1. חוטי twine בשלל צבעים. Divine Twine Fresh Colors Collection. מחיר: 5$

2. תגיות קטנות. Manilla Shipping Tags. מחיר: 2$

3. שקיות חצי שקופות עם גב ורוד וציור של דוילי בצורת לב. Sweet Treat Bags – Heart Doily. מחיר: 3$ (במבצע)

4. שקיות נייר לאריזה. Kraft Paper Bags. מחיר: 2.5$

5. מדבקות לב בוורוד ניאון. Mini Neon Pink Heart Stickers. מחיר: 3$.

 

עלות המשלוח לארץ היא 7.5$ לחבילה של עד 250 גרם (ליד כל מוצר מצוין משקלו בגרמים). לא מאוד נורא. החבילה הגיעה עטופה יפה עם קישוטי וואשי טייפ פה ושם :-)

דברים נוספים שאהבתי:

1. דויליז אדומות בצורת לב (יש גם בוורוד). Classic Paper Heart Doilies. מחיר: 2.5$

2. מעטפות צבעוניות עם כיתוב. יש בעוד צבעים. Sweet Love Envelopes. מחיר: 2.5$

3.  חוטי מתכת בציפוי נייר עם דוגמת לבבות, לקשירה של שקיות למשל. Red & Pink Heart Twist Ties. מחיר: 2.5$.

4. חוט twine בצבע צהוב ניאון (יש גם בכתום ואדום ניאון). Neon Yellow Twine. מחיר: 2.5$

 

1. כרטיס ברכה סינדרלה. Happy Wedding Glass Slipper Card. מחיר: 2$ (במבצע).

2. לוח שנה של האמן היפני Sweet Maniac עם ציורי עוגיות וקאפקייקס. Sweet Maniac 2012 Calendar. מחיר: 4.9$ (במבצע)

3. כרטיס ברכה פופ-אפ לימי הולדת. יש כמה דגמים. Pop-Up Birthday Animal Cards. מחיר: 3$ (במבצע)

4. לוח שנה בצורת קומקום תה. בכל חודש ציור אחר. Happy Teatime 2012 Calendar. מחיר: 5.9$ (במבצע)

באתר החנות יש רעיונות לפרויקטי יצירה, וגם בלוג נחמד.

 

רקמת צלבים cross stitch

רקמת צלבים (cross stitch) היא סוג פופולארי של רקמה, שבה התכים הם בצורת איקסים. כשהייתי ביסודי הייתי רוקמת ותופרת ביד, ולאחרונה מדגדג לי מאוד לחזור לזה, במיוחד בגלל שאני חשופה כל יום לרקמות משגעות שאני מוצאת בבלוגי עיצוב וב-Pinterest. לצערי אני לא זוכרת כלום מסוגי התכים השונים, אבל אני מניחה שאם בכיתה ה' הייתי מסוגלת, גם עכשיו אוכל ללמוד את המלאכה, כשיהיה לי זמן להשקיע בכך, כמובן.

לפני כמה שבועות נרשמתי לסדנת רקמת צלבים אצל רונית ברקאי, הפועלת תחת השם RB Design. מצאתי אותה דרך הפייסבוק. רונית רוקמת כבר מעל ל-30 שנה. דירתה התל אביבית המקסימה מלאה בדוגמאות של רקמות מעשה ידיה, וכן ברקמות שאספה עם השנים בשווקי פשפשים – ממש פיסות מההסטוריה. רונית היא אישה מדהימה, והתחברתי אליה מיד. היא עסקה שנים בתחום המתמטיקה והמחשבים, עד שהחליטה לעשות הסבה לפול-טיים יצירה. בעודנו רוקמות ומקשקשות הסתבר לי שיש לנו דעות דומות כמעט על כל דבר. יצאתי מוקסמת ממנה, מאישיותה ומהרקמות המדהימות. המיומנות פשוטה ביותר – כל אחד יכול.
זה כרטיס הביקור של רונית ודוגמאות מעבודותיה. ניתן להזמין אצלה תמונת רקמה  לאירוע של לידת ילד, והיא מעצבת גם מוצרי נייר עם הדפסים של עבודותיה.

(התמונה מדף הפייסבוק של RB Design)

אם נצא רגע מהקופסא, את המראה של רקמת צלבים אפשר ליישם בעוד דרכים ובמדיות שונות.

רקמת צלבים מבוצעת על בד אריג, שהחוטים שלו הם בשתי וערב. בצורה דומה ניתן "לרקום" על חפצים אחרים הבנויים בשתי וערב – כמו כיסאות מתכת, ספסלים, גדרות, רשתות של דלתות וחלונות, ואפילו מחבט בדמינגטון.

(מהבלוג Dudua Dudua)

 

(מהבלוג Bloesem Kids)

 

(מהבלוג Aesthetic Outburst)
 

דנה ישראלי מוכרת בחנות שלה חיתוך עץ מחורר, שניתן לרקום עליו ברקמת צלבים.

וגם דקאלים במראה רקמת צלבים.

(התמונות משם)
 

את מראה האיקסים אפשר ליצור גם בצבע.
למשל, על קירות:

 

(מהבלוג Explanation Required)

 

בטושים על נייר חשבון משובץ:

(מהבלוג Kifli 'es levendura)

 

הדפס דיגיטלי על גלויות (למכירה בחנות Mooi באתר מרמלדה מרקט. התמונה משם. יש גם בדוגמת ורד).

בטושי פרמננט על עציצים ושאר חפצים:

(מהבלוג IDA Interior LifeStyle)

 

ואפילו…. עם עוגיות!

(מהאתר Design*Sponge)

 

בבלוג The Zen of Making יש הדרכה להכנת חותמת בצורת איקס, עבור עיצובי רקמת צלבים (התמונה משם).

 

אתם מוזמנים לשתף, פה או בדף בפייסבוק, אם נתקלתם בעוד דוגמאות מעניינות ליישום המראה של רקמת הצלבים :-)