לפני 5 שנים, כשחגגנו את יום נישואינו השלישי, ואני הייתי בחודש חמישי עם אייל בבטן (והייתי פשוט יפה, כמו שרק אישה בהריון יכולה להיות), נסענו לנו לטיול באיזור הרי ירושלים. בין השאר ביקרנו בגן הלאומי עין חמד (אקווה בלה), אכן פינת חמד. ביום שבת האחרון חזרנו לשם עם הילדים. מדובר במקום מקסים, מותאם לעגלות, שיש בו גם ארכיאולוגיה (בית חווה צלבני), גם מקום לפיקניק/מנגל (שולחנות פיקניק ומתקנים למנגל), גם טבע (מרחבי דשא והמון עצים), וגם פעילות לילדים (מתקני משחקים). בכלל לא זכרתי את זה ככה! או שהמקום שודרג מאז שביקרנו, או שמתחילים לשים לב לדברים האלו רק כשיש ילדים…

אייל ובעלי רכבו על גמל שהיה שם (20 ש"ח לכמה דקות. יקר, אבל אין על החוויה), אחר כך טיילנו במסלול הסובב את המקום, עד שהגענו לבית החווה הצלבני. במקום גם זורמים מעיינות, אבל בעונה הזו הכל היה יבש. כנראה שצריך לחזור בסוף החורף. אחר כך פרשנו מחצלת על הדשא, אכלנו צהריים ונזרקנו בכיף. סיבוב קצר במתקני המשחקים – והביתה.

אייל והגמל. "אמא, את יודעת שאייל מתחרז עם גמל?"

אייל מעיף אבנים למעט מים שבכל זאת מצאנו שם...

שלכת מקסימה. התגעגעתי!

לפני 5 שנים, אוקטובר 2005, אני והבטן

ימינו אנו, אוקטובר 2010, עם מה שיצא ממנה...

תגובות