עפיפונים

יצירה לחג החנוכה, מאת אייל

חג חנוכה שמח!

לפני שבוע, אייל צייר בצהרון את הציור הבא:

לאחר מכן שוחחנו על היצירה. אני רוצה להבהיר – מדובר בתיעוד של שיחה אמיתית. לא המצאתי פה כלום! יש באמת ילד כזה! והוא שלי! אני ילדתי אותו! השיחה הזו השאירה אותי speechless.

אני: אייל, וואו, איזה ציור יפה! כל כך ריאליסטי. מה מצויר פה?
אייל: זה קודש הקודשים.
אני: ומי נמצא בו?
אייל: יש פה את המנורה ואת הכהן הגדול. הכהן הגדול יכול להיכנס לקודש הקודשים רק ביום כיפור. אני ציירתי פה מה קורה ביום כיפור.
אני: אה, הבנתי. ומה זה הפרח הזה?
אייל: זה פרח שחור שנמצא מחוץ לקודש הקודשים.
אני: פרח מאוד מעניין. אף פעם לא ראיתי פרח שחור.
אייל: זה פרח מאוד מסוכן!
אני: למה הוא מסוכן?
אייל: כי חיים עליו פרפרים ירוקים.
אני: אוקיי. ומה מסוכן בהם?
אייל: הם מסוכנים כי הם אוכלים עור אדם!
אני: אוי ואבוי.

<… מאוחר יותר…>

אייל: אמא, אני צבעתי את האוויר בקודש בקודשים בצבע ורוד.
אני: למה?
אייל: כי השפריצו שם חומר כזה ורוד, כדי שיהיה אפשר לראות את התזוזה של האוויר.
אני: אה, אוקיי.

<… מאוחר יותר…>

אני: אייל, מה הכהן הגדול לובש?
אייל: כלום
אני: מה זאת אומרת? מה, הוא עירום?
אייל: לא, הוא לובש חולצת חוזק.
אני: מה זה חולצת חוזק?
אייל: זו חולצה שנותנת כוח, ואז אתה נהיה מאוד חכם. הכהן הגדול הוא מאוד חכם.
אני: וואו.
אייל: בואי אני אסביר לך איפה קונים חולצה חוזק.
אני: איפה?
אייל: זאת חנות שנמצאת בירושלים, ברוחוב אנטלסיטה, בבית מס' 49. נכנסים למעלית מס' 403099. נכנסים לחנות מספר 3010049, לחדר מים. זה במדף 43 בצד ימין למטה.
אני: שם נמצאות חולצות החוזק?
אייל: כן.
אני: ואיך חולצת חוזק נראית?
אייל: תראי בציור של הכהן הגדול. זאת בעצם חליפה שמכסה גם את הפנים. הידיים בצבע אדום. הבטן בצבע חום. יש חורים לעיניים בצבע כחול, והפנים לבנים בהירים. 
אני: אייל, איך אתה יודע מה יש בקודש הקודשים? אתם למדתם על זה בגן?
אייל: לא, אני הוצאתי את זה מהראש שלי. דמיינתי את זה. ראיתי בדמיון איך נראה קודש הקודשים והכהן הגדול, ואז ציירתי את מה שראיתי.

<… מאוחר יותר, בעלי חוזר הביתה …>

אני (לבעלי): ראית איזה ציור מדהים אייל צייר?
אייל: תראה, אני ציירתי את מנורת שבעת הקנים, ולא שכחתי את השמש!

חג חנוכה שמח לכולכם! גם אם נשכח להדליק את החנוכיה יום אחד, אין ספק שכבר יש לנו מאור גדול בבית.

תגובות

3 תגובות על ”יצירה לחג החנוכה, מאת אייל“

  1. מאת ארז פריטל:

    אין לי ספק שכדי לשרוד בסביבה בה חיים פרפרים ירוקים אוכלי עור אדם, זקוק הכהן הגדול לחליפת חוזק.
    הצבע הורוד חושף בפנינו את העובדה שזרימת האוויר בקודש הקודשים היא מלמעלה למטה, וכעת ברור כיצד שמן מפך קטן הצליח לבעור במשך שמונה ימים רצופים!
    אבקש לקבל מאייל הסבר משלים על שלושת הכיפות הצהובות שמבצבצות מעל המבנה הקדוש.
    חוץ מזה, את חייבת לחפש בגוגל את המילה "אנטלסיטה". יש רק תוצאה אחת – בלתי נתפס.
    חג שמח :)

  2. מאת יהיל:

    וואו :) מדהים. הוא קורא הארי פוטר? כי הוא לגמרי יכול להתחרות בג'יי קיי רולינג. ילד נפלא!

  3. מאת רחלי:

    תודה על התגובות :-)
    ארז, גם אני תהיתי למראה הכיפות הצהובות, אשאל את פי הילד… אני מקווה שעכשיו הטראפיק לאתר יגדל בזכות כל מחפשי המונח "אנטלסיטה"!
    יהיל, הוא עוד לא בן 5, עוד לא הגענו להארי פוטר…

הוספת תגובה