עפיפונים

שיחות על החיים עם הילדים #14

אייל ויאיר שונים באופיים אחד מהשני. אייל הוא ילד מהורהר ורגיש שהדמיון מעיף אותו לכל מיני מקומות. יאיר הוא ילד מאוד תכל'סי וחריף, מה שעומד קצת בניגוד למראה המלאכי עם העיניים הכחולות שלו. הפעם בפינתנו אני מצטטת, בין השאר, כמה שיחות שמשקפות איך הם רואים אותי – אימא שלהם. זה תמיד משעשע אותי להסתכל על עצמי מהעיניים שלהם. נראה לי שהתמונה שמשתקפת דווקא לא רעה בכלל :-)

 

דברים שלמדתי מהסרט Frozen
במסגרת הנסיעה לבריסל, היינו בגן שעשועים מגניב בצורה של חצר אבירים. הילדים רצו להם למתקנים וכנראה עשו איזושהי תחרות מי יגיע ראשון בחזרה.
אייל הגיע לנקודת המפגש וחיכה ליאיר. יאיר מגיע אחרי כמה דקות.
יאיר (עצבני): אתה יודע למה לקח לי כל כך הרבה זמן??
אייל: למה?
יאיר: כי היו שם כמה ילדים שחסמו לי את הפתח שרציתי לעבור בו, והייתי צריך לחכות שהם יזוזו!
אני: אז מה עשית? מה אמרת להם? הם לא מדברים עברית.
יאיר: אמרתי להם let it go.

 

נחת #1
אייל
: אני חושב שאימא יכולה לפתוח עסק של עוגות יום הולדת.
בעלי: זה נכון, אבל יש הרבה עסקים כאלה. לאימא אין יתרון על פני אחרות שמכינות עוגות. אימא היא אישה מאוד חכמה, אז היא עובדת במשהו שצריך בשבילו אנשים חכמים, כי אין הרבה אנשים כאלו.
אייל: נכון. והיא גם בדרך כלל צודקת.

 

נחת #2
יאיר ובעלי
 משוחחים לפני השינה.
יאיר (לבעלי): איך אתה יודע את זה?
בעלי: אני יודע הרבה מאוד דברים.
יאיר: אבל אימא יודעת הכל!

 

נחת #3
יאיר: אימא, תמיד כשאנחנו נוסעים לסבתא לארוחת חג, את יפה.
אני: תודה מתוקי.
אייל: ואני חושב שאת תמיד יפה!

 

דיוק בעובדות
אנחנו אצל ההורים שלי.
אני: יאיר, תרד מהספה מיד! אתה יודע שסבא לא מרשה לטפס עליה ככה.

אייל: וזו גם הפעם השנייה שהוא עושה את זה.
יאיר: לא נכון!!!! זו פעם שלישית.

 

חשיבה יצירתית
צריך לקחת את החתולים לווטרינר. אני ובעלי
 דנים בינינו כיצד נעשה זאת הפעם וכיצד נתפוס אותם ונכניס אותם לכלובים שלהם.
יאיר : יש לי רעיון. ניקח יוגורט, נאכל אותו, ואת המיכל הריק נשים על הרצפה. החתולים יבואו ללקק אותו, ואז נתפוס אותם! כי הזבל שלנו זה האוצר שלהם.

 

חלוקת תפקידים
יאיר מביא עבודה מהגן – סוכה ואורחים.

אני: מי אלו שלושת האורחים בסוכה?
יאיר: זה אבא, זה אני וזה אייל.
אני: ומה איתי?
יאיר: את עדיין בתוך הבית מכינה אוכל.

 

לפני שאתם מאשימים את הילד בשוביניזם, הוא בסך הכל תיאר סיטואציה שקרתה באמת...

לפני שאתם מאשימים את הילד בשוביניזם, הוא בסך הכל תיאר סיטואציה שקרתה באמת…

שיחות על החיים עם הילדים #13

חזרנו משבוע עם הילדים בבריסל. כשנמצאים עם הילדים 24/7 במשך כל כך הרבה זמן, ובמיוחד אם מדובר בילדים שלי, כמובן שזו לא בעיה לאסוף שלל אמרות שלהם. למעשה, רק מהטיסה לבריסל, שבה ישבתי ליד יאיר, אספתי בקלילות כמה אמרות שלו.
הפעם יאיר מככב בפוסט הזה.

זהות עצמית
אני: יאיר, תחזיק את זה רגע.
יאיר: אימא, מה את שמה את זה עליי, מה אני, מגש?

הכל זה עניין של תזמון
הקברניט: אנחנו מתחילים הנמכה לקראת נחיתה. צוות, בבקשה להתיישב במקומות.
יאיר: עכשיו אני צריך פיפי.

מם בהקשר הזה שפרסמתי בקבוצת ממים של הורים בפייסבוק

מם בהקשר הזה שפרסמתי בקבוצת ממים של הורים בפייסבוק

פיוטיות
יאיר: השמים זה כמו הים, והעננים הם כמו כדורי שלג שצפים עליו.

זה עוד רחוק?
הטיסה לבריסל אורכת בערך 4 שעות. כל שעה יאיר שאל את השאלה המתבקשת הבאה:
יאיר: אימא, נו, מתי מגיעים כבר??!!

הצעירים האלה…
בשורה שמאחורינו ישבה אימא עם ילד קטן, בערך בן שנה וחצי-שנתיים לדעתי. הטיסה לא עברה חלק עבורו. הוא בכה הרבה, רצה לינוק, וכו' וכו'.
יאיר (רוטן): הילד הקטן הזה עושה לי כבר חור בראש.

שלב האיומים
כששאלו אותי איך הילדים התנהגו בחו"ל, עניתי – כמו שהם מתנהגים בארץ. כלומר שהם גם היו מקסימים אבל גם רבו. רגיל. באחד הריבים שלהם, יאיר ממש התעצבן.
יאיר (לאייל): אייל, די!!!! בפעם הבאה שאנחנו משחקים אני לא אשחק איתך!!!!

 

שיחות על החיים עם הילדים #12

מזמן לא היה לנו. אני מאשימה את הפייסבוק.

חינוך כלכלי
אני ואייל בחנות דגים. אני רואה על אחד המדפים פסטה בצורת פו הדב ולוקחת.
אייל: מה, את קונה את זה?
אני: כן, זה נורא חמוד!
אייל: אמא, לא קונים משהו כי הוא חמוד! קונים משהו רק אם את הולכת להשתמש בזה!

 

זומבים עילאיים ומתנשאים
הילדים משחקים בזומבים. אייל הוא הזומבי שרוצה לאכול את המוח של יאיר.
אייל: ממממ…. זה נראה לי טעים. זה עם חמאה?
יאיר: זה ללא גלוטן.

 

המומחה
בעלי מדבר ליאיר: זה כי אתה חכם… וחמוד…
אייל (צועק מהחדר): אבא, אני לימדתי אותו כל מה שהוא יודע!

 

בעקבות הטוש האבוד
אני מצלמת את יאיר בסמארטפון שלי, והוא מראה את התמונה לבעלי ולאחותי.

יאיר מצולם בסמארטפון
יאיר: פה בצד יש טוש.
בעלי: מה? מה יש פה?
יאיר: טוש! טוש! פה! (מצביע על הסמארטפון)
אחותי: אני לא רואה שום טוש
בעלי: איפה אתה רואה טוש?!
יאיר: פה! טוש! טוש!
אחותי: אולי הוא מתכוון ליתוש?
יאיר: לא!!! טוש!!!!!! טוש!!!!!!
אני: חכו רגע, תביאו לי את זה.

אני לוחצת על המסך.

הנה הטוש!!!

הנה הטוש!!!

שיחות על החיים עם הילדים #11

לאחרונה השתכללתי. התקנתי אפליקציה בסמארטפון, ואחרי שהילדים אומרים משהו מעניין, אני מקליטה את זה לעצמי. אם אני זוכרת לעשות את זה, זאת אומרת. להלן התוצרים.

אופטימיות
יאיר מועד בכניסה לאוטו
בעלי: אוי! אתה בסדר?
יאיר: זה בסדר אבא, אני עוד חי.

 

במלוא חושיו
יאיר: אני רואה את שי בזכות חוש הראיה.
אני: נכון.
יאיר: אני זוכר שהיינו פה כבר, ביום הולדת של חבר של אייל. זה בזכות חוש הזיכרון.

 

דעי את מקומך
באחד הימים, אייל כל הזמן התרפק עליי ונצמד אליי.
אני: אייל, מה קרה שהיום אתה כזה חיבוקי?
אייל: זה בגלל שאני אוהההההב אותתתךךך…
אני: אבל גם אתמול אהבת אותי, ואתמול לא היית ככה.
אייל: אתמול פשוט לא היה לי כל כך זמן בשבילך.

 

כיצד תהיה מגניב
אייל: יש לי משקפי שמש מגניבות, אז עכשיו אני צריך גם לדבר כמו המגניבים.
אני: איך מגניבים מדברים?
אייל: הם מדברים בקיצור. למשל, הם לא אומרים "אותך", הם אומרים 'תך. הם לא אומרים "את הכביש", הם אומרים "ת'כביש".
אני: איך הגעת למסקנה שככה מגניבים מדברים?
אייל: כי לדבר בקיצור זה מגניב.

 

 

נחשו, קוראים יקרים, מהו אותו מקום נחשק בו ביקרתי כל כך הרבה פעמים? (ההשתתפות אסורה על חברי הפייסבוק שלי, שכבר יודעים)

נחשו, קוראים יקרים, מהו אותו מקום נחשק בו ביקרתי כל כך הרבה פעמים? (ההשתתפות אסורה על חברי הפייסבוק שלי, שכבר יודעים)

שיחות על החיים עם הילדים #10

לא רק הבלוג חוגג 10 שנים להיווסדו, גם סדרת "שיחות על החיים עם הילדים" חוגגת 10, והפעם בפוסט ארוך במיוחד. השיחות עם יאיר מתחילות להזכיר לי את השיחות שהיו לי בעבר עם אייל, וזה קצת נחמד, וקצת מלחיץ, וקצת גורם לי לתהות מה יהיה בעתיד.
בהדרכת הורים שיבחה אותנו המנחה על כך שאנחנו מתפעלים כל כך מהילדים שלנו. אני תוהה – במקרה שלהם, איך אפשר שלא?!

 

על דינוזאורים ואנשים
יאיר המציא סוג חדש של דינוזאור: דינוזאור פטיש, המכונה גם דינוזאור קרש (crash).
יאיר: בתקופה של הדינזואורים לא היו אנשים.
אני: נכון. למה?
יאיר: כי הדינוזאור פטיש הפיל את כל העצים עם האף שלו בצורת פטיש.
אני: אבל מה זה שהוא הפיל עצים, קשור לזה שלא היו אנשים?
יאיר: כי אם היו אז אנשים, העצים היו נופלים עליהם והם היו מתים.
אני: בגלל זה לא היו אנשים?
יאיר: כן.
יאיר: אבל ציפורים היו גם בתקופה של הדינוזאורים וגם בתקופה של האנשים.
אני: נכון.
יאיר: אולי בגלל שציפורים יכולות לעוף גבוה מעל העצים. אבל הן לא יכולות לעוף עד לחלל!
אני: נכון, הן לא יכולות.
יאיר: אם הן היו יכולות היה לנו אסטרונאוט יונה!

 

אייל טועם קבב רומני
אייל: "זה היה לי טעים. הרגשתי בסוף נגיעה של חריפות, אבל זה היה חריף שעשה לי טוב. אהבתי את זה. כשזה חם זה יותר מוצלח".

 

ימי בנימינה
אנחנו נכנסים בשערי בנימינה.
בעלי: אייל, על שם מי נקראת בנימינה?
אייל: בנימין.
בעלי: בנימין מי?
אייל: נתניהו?

 

בשביל רגעים כאלה הכל היה שווה
אני מסרקת את אייל
אני: אייל, תסתובב רגע, אני צריכה לסרק אותך מקדימה.
אייל (מסתובב): או! אמא! את יפה!
אני: תודה רבה מתוק שלי!
אייל: מה תודה, זה נכון.

 

בעזרת זומבים אפשר להסביר הכל
יאיר: אמא, היום בחוג שיחקנו במשחק "חצות הליל". הזאב אומר מספר וצריך לקפוץ, ואם הוא אומר "חצות הליל" צריך לברוח, ואז מי שהוא תופס מצטרף אליו.
אני: אתה מתכוון שהוא הופך גם כן לתופס.
יאיר: אני אסביר לך. נכון שאם זומבים אוכלים מוח של אדם רגיל אז הוא גם הופך לזומבי? אז זה אותו דבר.

 

לא צריך להסביר פעמיים
אני והילדים במכונית.
waze
: עוד 400 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: אמא, בכיכר תמשיכי ישר.
אני: בסדר, אבל עוד לא הגעתי לכיכר.
waze: עוד 200 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: טוב! כבר הבנתי את זה!

 

סידורים 
כשאני ויאיר חיכינו שהחוג של אייל יסתיים, יאיר ביקש שאחרי החוג נלך לאכול בגלידרייה השכונתית האהובה עליו ("דלי קרים"), ואני הסכמתי.
יאיר: אימא, לאן אנחנו נוסעים?
אני: רצית ללכת לאכול גלידה, לא?
יאיר: אבל לאן אנחנו נוסעים?
אני: אז אנחנו נוסעים לאכול גלידה. אבל קודם נלך לתת את החולצות של אבא לגיהוץ.
יאיר (נאנח): אז זה הולך להיות יום ארוך.

 

 

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמא טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמה טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

שיחות על החיים עם הילדים #9

אני מניחה שזה היה צפוי, אבל זה עדיין בא לי בהפתעה. יאיר התחיל לדבר בלי הפסקה. כמובן שהפועל "לדבר" אינו מתייחס לשיחות בעינייני חולין, כגון איך היה בגן וכדומה, אלא רק לנושאים חשובים מאוד כגון זומבים, משחקי מחשב, מפלצות וכו'. הוא משוחח איתי על הנושאים הנ"ל שעות ארוכות ("משוחח" מתייחס למצב שבו הוא מדבר ממש מהר ברצף, אני לא מבינה כלום, אבל מהנהנת). אייל, מצידו, התמכר לתכנית "גלילאו" בחינוכית 23, שדרכה הוא לומד נושאים מדעיים שונים ומשונים (עם דגש על משונים), וטורח לחלוק איתי את כל הפרטים הקטנים – כגון על כך שזרעי פרג יכולים לגרום להתמכרות ועוד.
לא משעמם אצלנו. מתיש מנטלית, אבל לא משעמם.


ניתוח אופי
אני
: שיט, עקץ אותי יתוש.
יאיר: למה עקץ אותך יתוש?
אני: לא יודעת, תשאל את היתוש.
יאיר: הוא יתוש שובב.

אוצר מילים
יאיר
(לאייל): די כבר, טיפש קטן!
אייל: ואתה ראש תרנגולת מפוקפק בתוספת שניצל עם פירורי זבל מתועב.

ילד גורמה
אני
: מה נתנו לכם לאכול בקייטנה?
אייל: היה פיתה עם חומוס ופיתה עם שוקולד. אכלתי פיתה עם שוקולד.
אני: למה לא אכלת פיתה עם חומוס?
אייל: אני לא אוהב פיתה עם חומוס. אני אוהב רק חומוס בתוספת של גרגירים, פפריקה אדומה, שמן זית ופטרוזיליה. בצלחת.

ילד סלב
אני: ילדים, מחר אנחנו הולכים לצלמת מקצועית שתצלם אותנו צילומי משפחה בסטודיו שלה.
אייל: ואחר כך זה יופיע בעיתון או באינטרנט?

חשבון פשוט
יאיר
: חמש ועוד שש זה אחת עשרה.
אני: נכון! איך אתה יודע?!
יאיר: ספרתי את הזיבלונים.

פשוט מאוד
אייל מספר לי על איזשהו ניסוי שראה בתכנית גלילאו ושקשור בקוקה קולה.
אייל: ובמקום קולה אפשר להשתמש גם בבירה אנגלית, בירה גרמנית, ואפילו מים!
אני: מה ההבדל בין בירה אנגלית לבירה גרמנית?
אייל: הבירה הגרמנית באה בפחית ירוקה והבירה האנגלית באה בפחית כחולה.

הפעילות המועדפת על הילדים בימים אלו: רביצה עם חמודי מול הטלוויזיה (ולפני שכל האמהות העילאיות והמתנשאות נזעקות: כן, אני ממננת, והם רואים רק מוקלט מראש וכו').הם ממש ארוכים, השניים האלה.


הפעילות המועדפת על הילדים בימים אלו: רביצה עם חמודי מול הטלוויזיה (ולפני שכל האמהות העילאיות והמתנשאות נזעקות: כן, אני ממננת, והם רואים רק מוקלט מראש וכו').
הם ממש ארוכים, השניים האלה.