אמא בלוגרית, עובדת?
לעיתים רחוקות יוצא לי לפגוש קרובי משפחה רחוקים מבוגרים, או חברות של חמותי. לאחר שהן שואלות בחביבות מה שלומי ואיך הילדים, מגיעה השאלה – "ואת, עובדת?"
השאלה תמיד מצליחה להרגיז אותי, אז אני אומרת לעצמי שמדובר בדור אחר, שלא מכיר את המושגים קריירה והגשמה עצמית, ואולי גם לא מודע לכך שממשכורת אחת לא קל להתפרנס במדינתנו מוכת המשכנתא.
כבלוגרית, אני מקבלת כמעט ברמה יומית הזמנות לכל מיני "פתיחות וסגירות" שמתרחשות פעמים רבות בשעות הבוקר או הצהריים. לאלו אני עונה בנימוס כי לא אוכל להגיע, משום שאני נמצאת בעבודה, ומזכירה לעצמי שהבלוגים הם "מדיה חדשה", שלא כל משרדי היח"צ מכירים, ושרוב הנמענים להזמנות האלו הם עיתונאים – שזו בדיוק עבודתם. רוב אירועי הבלוגרים שאני מוזמנת אליהם מודעים להיות הבלוג עיסוק לשעות הפנאי, ולכן קובעים את שעות האירוע לשעות הערב או שישי בבוקר.
בשבוע שעבר הצליחו להפתיע אותי. הזמינו אותי להצטרף לקבוצת מיקוד של מובילות רשת ובלוגריות בחסות של חברה גדולה העוסקת בתחום התינוקות והילדים. תדירות הפעילות היא אחת לחודשיים-שלושה, ובמסגרתה נחווה את דעתנו על מוצרים ונושאים שונים.
שמחתי מאוד, גם על הפניה המחניפה וגם בגלל שיש לי דעה על כל דבר בערך, ואני יותר משמחה להשמיע אותה.
הבעיה היא שהפעילות תתרחש תמיד בשעות הבוקר.
ובשעות הבוקר אני בעבודה.
ולפי דבריו של נציג החברה עימו דיברתי – אני היחידה מכל הקבוצה שהעלתה איזו הסתייגות בנושא. רק לי זה הפריע.
בהתחלה חשבתי שאולי יהיה אפשר להסתדר. לקחת יום או חצי יום חופש פעם בשלושה חודשים נראה לי איכשהו אולי אפשרי.
אבל אז הסתבר שהפגישה הראשונה היא בעוד שבועיים, בדיוק ביום שבו יש לי פגישה חשובה מחוץ למשרד עם לקוחות של החברה בה אני עובדת.
נפרדנו כידידים.
אני לא מבינה את זה. האם אף אחד מנציגי החברה ו/או חברת האינטרקטיב לא העלה על דעתו שאמהות בלוגריות הן, ובכן, עובדות? ולא סתם עובדות, אלא כשכירות? ובמשרה שאינה מאפשרת גמישות בזמנים בשעות הבוקר? ושאינה מאפשרת להעלם לחצי יום כדי להיות להשתתף בפעילות לאמהות? לא ידעתי איך לעכל את העניין הזה. אמנם באחורי מוחי תמיד יש את הפנטזיה שיום אחד אצליח להתפרנס מהמתכונים ומהקטעים שאני כותבת בבלוגים שלי, אבל החלק השפוי יותר יודע ומודה שאני אוהבת את עבודתי, אני אוהבת להיות מנהלת פרויקטים, אני מוצלחת בזה, וכשאני בעבודה אני משקיעה בה את כל כולי. בשעות הפנאי שלי, בערב (לילה), אחרי שאני מסירה את כובע ה"אמא", אני יכולה לחבוש את כובע ה"בלוגרית", אבל הבקרים מוקדשים למירוץ הפרויקטלי בעבודה.
האם זה מוזר? האם זה יוצא דופן? אני תוהה.
וואו.אני קורא די הרבה זמן בבלוג שלך ומשום מה אף פעם לא הגבתי.אז…הוא נהדר 🙂 אני לא הורה,ולא מתכוון להיות בעתיד הקרוב,ועדיין גרמת לי להנות מכל מה שאת עוברת..טוב,גם להתרגש לפעמים..
אני פשוט חייב לציין,כמה שזה לא באמת בסדר עניין הכניסה של חברות מסחריות לבלוגים.
האינטרנט הוא שלנו,האנשים החופשיים.תחשבי שעכשיו אותה החברה תציע לך תפנוקים ומתנות בתמורה לפרסום כזה או אחר בבלוג שלך?
נכון,זה ישתלם לך.באמת ישתלם לך.אני יודע כמה עולים טיטולים,וכמה שצעצוע חדש לילד בחינם-זה דבר שחבל לפספס.האמת?לא יודע איך אני הייתי מגיב במצב הזה.
אבל אני באמת מתחנן-תשאירי את הבלוג שלך-שלך.תשאירי את פינת הטיולים שאת עושה בצורה שאת עושה אותה-אובייקטיבית וכזו שמגיעה מתוך רצון לשתף ולא ממשהו אחר. (במידה וקיבלת אי פעם הזמנות,או הטבות תמורת הפרסום-שאפו.באמת שאת גורמת לזה להשמע כנה.)
תשאירי את ההמלצות שלך על דברים אחרים כמו שהם.
האירועים האלו הם פשוט SALES PITCH ולא מעבר.
כקורא נאמן,אני באמת מקווה שלא תקני את מה שמוכרים לך.
שיהיה לך שבוע מקסים 🙂
שי קסם ♥
שי צודק!
הי רחלי.כן,רובנו עובדות, אף על פי שיש בסביבה שבה אני גרה רבות שעובדות יומיים,חצאי ימים, ולוקחות את הילדים מבית ספר/צהרון בארבע….ויש כלפי תלונות של מחסור בתשומת לב! אז כולן סביבי עובדות,ולעיתים יותר שעות ממני, וככה רוב החברה. את לא יוצאת דופן, הן יוצאות דופן.
חייבת להגיד שזה מאד משעשע אותי…גם כל פעילות פנאי שאני רוצה לעשות עם הילדים שלי מתקיימת בדכ רק בשעות הבוקר…וכששאלתי למה אין פעיליות אחה"צ שבת..קיבלתי תשובה שרוב האמהות פנויות בבוקר….
תודה על התגובות 🙂
אלכס, את כל כך צודקת! גם אני נתקלתי בזה אחרי שילדתי את אייל. רציתי ללכת איתו לחוגים והכל היה בשעות הבוקר…
שי, אתה מקסים 🙂 אני שומרת לעצמי את הזכות לקבל הזמנות והטבות, אבל מבטיחה לפרסם תמיד בסגנון שלי ותמיד את האמת.
קודם כל, השאלה הראשונה פשוט הצחיקה אותי. באמת. אני מאמינה שזה ממש בא מדור אחר, לגמרי.
ולגבי ההמשך – באמת המון המון בלוגריות הן לא עובדות או עובדות מהבית, וגמישות בשעות. מהבלוגים שאני קוראת – ולא בטוח שזה מיצג – את אכן יוצאת דופן. ואני חושבת שאת צריכה להיות גאה בזה,או סתם להרגיש מיוחדת:-) לא להרגיש כמו איזו אאוטסיידרית.
ואל תשכחי – יש המון "אירועי בלוגרים" – כמו שרואים מהבלוג שלך, וגם אירועי בלוגרים לאמהות, אז לחלק שלא מתחשב באנשים עובדים/לא גמישים – לא תלכי. במקרה הזה – הפסד שלהם. וגם זה קצת מצחיק – אם רוצים לשמוע מגוון דעות – למה לחסום את האופציה לשמוע דעה מאמא שעובדת (כשכירה)? מענין אם על זה הם חשבו…
אפשר להצטרף להתרעמות?
כל הפעילויות לאמהות בקניונים וכד' (כמו אלו של מועדון אמא) תמיד מתקיימות בבוקר וגם אני תוהה – אף אחת לא חוזרת לעבוד אחרי חופשת לידה? אף אחת לא מכניסה את הילדים לפעוטון/משפחתון בבוקר?
כנראה שאת באמת ייחודית רחלוש. בלוגריות אחרות שאני קוראת הן אכן עצמאיות והבלוג שלהן מהווה הרבה פעמים פלטפורמה לשווק עצמי (אם כי באמת לא כולן). באמת שאלתי את עצמי לא פעם, לנוכח כמו הפוסטים שאת כותבת (ולנוכח העבודה שלא תמיד יוצא לי לקרוא אותם בזמן) איך יש לך זמן? מתי את מספיקה הכל? איך את לא נרדמת על המקלדת? זה באמת לא מובן מאליו.
מצטרפת לדבריו החמים של שי. הוא באמת חמוד וכתב מהלב.
רחלי שלום. התרשמתי מהבלוג שלך ובעיקר מהכתבה על יום ההולדת שהפקתם. אשמח אם תכירי את המיזם שלי שיצר דרך חדשה לנושא מתנות יום ההולדת מהחברים לגן ולכיתה. דרך שמבטיחה שילדים יקבלו מתנות שהם באמת רוצים במקום ערימת שטויות שבמקרה הטוב מוחלפות וגם חוסכת להורים זמן וכסף
אשמח לספר יותר
052-5523282