עפיפונים

ירושלים של זהב ודם

סליחה על הכותרת שאולי תזעזע, תפגע או תצרום לחלק מכם. זו פשוט האסוציאציה שעלתה בי למראה הציור שאייל צייר בצהרון ביום שני. כבר במבט ראשון היה לי ברור שמדובר בחומות ירושלים, כיפת הזהב ומגדל דוד (וביניהם מציצה גם כיפת הכסף). התפעלתי מאוד מהריאליזם של הציור.
ביקשתי מאייל שיתאר לי מה צייר, ולאחר סקירה של המקומות (הוא קרא למגדל דוד מגדל שלמה משום מה), הוא הצביע על הצבע האדום שבציור וציין: "הצבע האדום זה הדם שנשפך שם בכל המלחמות".
אני מודה שהוא השאיר אותי בפה פעור. אני מניחה שהם למדו על ירושלים בגן לכבוד יום ירושלים שחל ביום ראשון (אני לא דיברתי אתו על הנושא). תשומת הלב לפרטים, החשיבה העמוקה והרגישות שהתבטאו בהחלטה שלו לצייר (ולציין בפניי) את מחיר המלחמות, ריגשו אותי מאוד.
הילד הזה מדהים אותי בכל פעם מחדש.

שירה צעירה #2

אייל עשה זאת שוב – כלומר כתב עוד שיר. המשורר ממשיך כאן את הקו השולט כרגע ביצירתו, ומסתמך על מטאפורות מהעולם הימי. הפעם הוא מיטיב לתפוס את הרוח השורה במדינתנו (שלא לומר, עולמנו) בימים אלו.
אם בשירו הקודם, שיר הספינה, היתה נימה של תקווה – אמנם יורד גשם, אך הבית מצפה לנו כמקום מקלט, הרי שבשיר הנוכחי אנו למדים שגם הבית אינו מקום כל כך בטוח: הרוח נושבת, והדגים אוכלים את האצות.
או אולי, בעצם, התכוון המשורר שלמרות הרוח הנושבת, העולם ממשיך להתקיים – הסירות שטות, הדגים אוכלים את האצות שמעכירות את המים? אני מניחה שניתן לפרש זאת לכמה כיוונים.
הפעם אייל אף יצר תמונה תלת מימדית סביב השיר (או את השיר סביב התמונה, אם מסתכלים על זה מבחינה כרונולוגית). שימו לב לספינה התלת מימדית, שבתוכה נמצא ילד – אייל בעצמו.

אצות בתוך המים / אייל זוסימן
אלו חיים יש עכשיו בארץ
רוח נושבת
לתוך הלילה
הדגים אוכלים את האצות.
הסירות שטות על המים.

 

 

שירה צעירה

כשאני כותבת "צעירה" אני מתכוונת לגיל 5. כן, כן, זה היה צפוי. אייל כתב שיר. שמו "שיר הספינה". מדובר ביצירה אישית היוצאת ונכנסת אל הלב. שימו לב למטאפורה של הגשם היורד שבעקבותיו חוזרים הביתה. הספינה שטה על הים הכחול, אך במים יש אצות והגשם יורד. בעיתות צרה הפתרון שמציע המשורר הוא לחזור הביתה – אל המקום העוטף והמחבק. מרגש.

שיר הספינה / אייל זוסימן

שוטי שוטי ספינתי
על הים הכחול
אצות מים
וגשם יורד עכשיו
הביתה נחזור

בנוסף לכך, אייל יצר סיטואציה אמנותית שלמה סביב השיר. כתב הדפוס המהמם שבו כתוב השיר הוא הכתב שלי. את הספינה אני ציירתי ואייל צבע, גזר והדביק. גם כל השאר מעשה ידיו של אייל.

לאחר מכן ערך המשורר הצעיר "ערב" שירי משוררים, בו הקריא את שירו החדש. ליווה אותו אחיו הצעיר בריקודים וקולות רקע.

יצירה לחג החנוכה, מאת אייל

חג חנוכה שמח!

לפני שבוע, אייל צייר בצהרון את הציור הבא:

לאחר מכן שוחחנו על היצירה. אני רוצה להבהיר – מדובר בתיעוד של שיחה אמיתית. לא המצאתי פה כלום! יש באמת ילד כזה! והוא שלי! אני ילדתי אותו! השיחה הזו השאירה אותי speechless.

אני: אייל, וואו, איזה ציור יפה! כל כך ריאליסטי. מה מצויר פה?
אייל: זה קודש הקודשים.
אני: ומי נמצא בו?
אייל: יש פה את המנורה ואת הכהן הגדול. הכהן הגדול יכול להיכנס לקודש הקודשים רק ביום כיפור. אני ציירתי פה מה קורה ביום כיפור.
אני: אה, הבנתי. ומה זה הפרח הזה?
אייל: זה פרח שחור שנמצא מחוץ לקודש הקודשים.
אני: פרח מאוד מעניין. אף פעם לא ראיתי פרח שחור.
אייל: זה פרח מאוד מסוכן!
אני: למה הוא מסוכן?
אייל: כי חיים עליו פרפרים ירוקים.
אני: אוקיי. ומה מסוכן בהם?
אייל: הם מסוכנים כי הם אוכלים עור אדם!
אני: אוי ואבוי.

<… מאוחר יותר…>

אייל: אמא, אני צבעתי את האוויר בקודש בקודשים בצבע ורוד.
אני: למה?
אייל: כי השפריצו שם חומר כזה ורוד, כדי שיהיה אפשר לראות את התזוזה של האוויר.
אני: אה, אוקיי.

<… מאוחר יותר…>

אני: אייל, מה הכהן הגדול לובש?
אייל: כלום
אני: מה זאת אומרת? מה, הוא עירום?
אייל: לא, הוא לובש חולצת חוזק.
אני: מה זה חולצת חוזק?
אייל: זו חולצה שנותנת כוח, ואז אתה נהיה מאוד חכם. הכהן הגדול הוא מאוד חכם.
אני: וואו.
אייל: בואי אני אסביר לך איפה קונים חולצה חוזק.
אני: איפה?
אייל: זאת חנות שנמצאת בירושלים, ברוחוב אנטלסיטה, בבית מס' 49. נכנסים למעלית מס' 403099. נכנסים לחנות מספר 3010049, לחדר מים. זה במדף 43 בצד ימין למטה.
אני: שם נמצאות חולצות החוזק?
אייל: כן.
אני: ואיך חולצת חוזק נראית?
אייל: תראי בציור של הכהן הגדול. זאת בעצם חליפה שמכסה גם את הפנים. הידיים בצבע אדום. הבטן בצבע חום. יש חורים לעיניים בצבע כחול, והפנים לבנים בהירים. 
אני: אייל, איך אתה יודע מה יש בקודש הקודשים? אתם למדתם על זה בגן?
אייל: לא, אני הוצאתי את זה מהראש שלי. דמיינתי את זה. ראיתי בדמיון איך נראה קודש הקודשים והכהן הגדול, ואז ציירתי את מה שראיתי.

<… מאוחר יותר, בעלי חוזר הביתה …>

אני (לבעלי): ראית איזה ציור מדהים אייל צייר?
אייל: תראה, אני ציירתי את מנורת שבעת הקנים, ולא שכחתי את השמש!

חג חנוכה שמח לכולכם! גם אם נשכח להדליק את החנוכיה יום אחד, אין ספק שכבר יש לנו מאור גדול בבית.

היצירות של איילת

איילת מהבלוג "היצירות של איילת" עורכת הגרלה לכבוד יום ההולדת השנה פלוס של הבלוג שלה. היא מגרילה צמיד מקסים, עם אבני טורקיז. פשוט יפיפה.
אני מתכוונת להשתתף בהגרלה שלה – וגם אתם יכולים :-) פשוט משאירים לה תגובה בפוסט הזה.

ובכלל כדאי לשוטט בבלוג של איילת, לראות את היצירות המשגעות שלה ולקבל השראה. אני מאוד אהבתי את הפוסט הזה על הכנת רימונים מעוצבים מדיסקים ישנים. עשיתי פעילות דומה עם אייל לקראת סוכות.