עפיפונים

חופש פסח 2014 – 2 גרסאות

הגרסה שלי – גרסת האימא (או: העובדות)

בשבוע הראשון של חופשת פסח, אייל היה בקייטנה "בראש חושב" עד הצהריים, ויאיר היה בקייטנה של היול"א (יום לימודים ארוך) של הגן. ביום ראשון לפני ליל הסדר הם בילו בעבודה של בעלי (כלומר שיחקו שם במחשב כל היום).
בחול המועד הייתי איתם ועם חברה וילדיה במרכז המבקרים של מכוורת עמק חפר. בעלי היה איתם במרכז המבקרים של חברת החשמל ובבית התפוצות. עשינו טיול במצדה עם חברים (אני עדיין מתאוששת מהירידה בשביל הנחש). בשבת ערכנו ביקור משפחתי בחיפה אצל הסבתא ובני הדודים.
את ליל הסדר ואת החג השני חגגנו אצל ההורים שלי.

הגרסה של הילדים – שיחה שערכתי איתם במוצאי החג השני

אני: נו, ילדים, איך היה בחופש פסח? מה תספרו בגן ובבית הספר שעשינו?
יאיר: היינו אצל סבתא.
אני: איזו סבתא?
יאיר: אצל שתיהן.
אני: אבל עשינו עוד דברים!
יאיר: גם היינו בעבודה של אבא.
אני: אבל עשינו עוד הרבה דברים! היינו במצדה, היינו במכוורת של הדבורים, הייתם בחברת חשמל…
אייל: אה, כן. נכון. בסדר, לחיבור בכיתה אני אכתוב על מצדה.
יאיר: זה היה חופש ממש ממש ארוך. אני רוצה לחזור לגן.
אני: הנה, מחר אתה חוזר לגן. אבל אייל עדיין בחופש, והוא יחזור לכיתה רק מחרתיים.
אייל: גם אני רוצה לחזור כבר לבית הספר. אני אוהב ללמוד.
יאיר: אני מתגעגע לחברים שלי בגן. החופש היה ארוך מידי.
אייל (בעצב): חכה חכה. בקיץ יהיה את החופש הבאמת ארוך.

 

כמה Highlights מחופשת הפסח. במכוורת עמק חפר ובמצדה. הביקור אצל סבתא לא כלול כאן.

כמה Highlights מחופשת הפסח. במכוורת עמק חפר ובמצדה. הביקור אצל סבתא לא כלול כאן.

שיחות על החיים עם הילדים #5

מפנקת אתכם בעוד סבב שיחות, לכבוד החג.

הגדרה עצמית
אייל
: אני ילד מחודד.
בעלי: מה זאת אומרת מחודד?
אייל: נו… מחודד. אמא, תסבירי לו.
אני: אה, אתה מתכוון ילד מחונן…

 

מה נשים רוצות
אני: יאיר, אני רוצה שתכין למיקה ברכה ליום ההולדת שלה. אבל תצייר לה משהו של בנות, בלי עכבישים.
<יאיר עושה פרצוף>
אני: מה בנות אוהבות?
יאיר: פרחים. וגם לב. אז זה מה שאני אצייר לה. בוורוד.

 

שנות האלפיים
אייל
: אמא, השן שלי עומדת ליפול. תשלחי לפייה מייל.
<מאוחר יותר>
אייל: אבא, נפלה לי השן! צריך לסמס לפייה.
אני: זה בסדר, כבר שלחתי לה מייל.

 

אמת בפרסום
סיפרתי ליאיר שבחודש יוני נחגוג לו יום הולדת בגן ביחד עם החבר שלו, עומר. הסברתי לו שחודש יוני זה בקיץ.
ביום שישי האחרון היה שרב, ויאיר לבש בגדים קצרים לגן.
יאיר (כועס): אימא, היום היה קיץ, ולא הייתה לי יום הולדת עם עומר!

 

מה את מתווכחת
יאיר צייר ציור עם כדור הארץ, פצצות, רובוט ענק ועוד דברים בסגנון.

יאיר: אימא, זה ציור לפסח.
אני: אבל יש פה את כדור הארץ, ופצצה, ורובוט. מה הקשר לפסח?
יאיר: זה ציור לפסח כי ככה אני החלטתי.

 

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

פעילויות לפסח 2012

אנחנו באמצעו של חול המועד פסח 2012. האם אני מתחילה לחוש גל של מרמור מהקהל? כבר נתקעתם בפקקים? כבר מצאתם את עצמכם בפארק כלשהו בין שלל משפחות ממנגלות ומרובות ילדים?
חיכיתי בכליון עיניים לחופשת הפסח הזו, ולא היתה לי שום כוונה להרוס אותה בעשיית דברים שאני שונאת, כמו: להתחכך עם מיליוני אנשים בפארקים ובמקומות המוניים אחרים, לעמוד בפקקים, לטייל בין הררי הזבל שהשאירו מטיילים בגנים ובשמורות, או להידחק עם כל עמישראל בשלל אטרקציות.
כל מה שרציתי זה לבלות עם שני ילדיי המקסימים בנחת ובשלווה. רצוי מחוץ לבית.
עד כה, זה הולך לי ממש מצוין.
מכיוון שבעלי עובד ברוב ימי חול המועד, ומהיכרותי עם מגבלותיי (נכנסת לסטרס במקומות המוניים, מעדיפה אורבניקה על פני טבע, שונאת נסיעות ארוכות ברכב), ועם ילדיי (דור שני לגיקים, בעלי נטייה לדבר בלי הפסקה בנסיעות ארוכות ברכב), תכננתי לנו תוכניות רגועות, שמורכבות מרגעים קטנים ופשוטים. הרי ממה ילדים נהנים באמת (לפחות הילדים שלי)? מזמן עם ההורים שלהם, מחיבוקים, מגלידה וארטיקים, מהיכולת לשוטט בשלווה, לאסוף מקלות ולחקור נמלים, בלי שיאיצו בהם וידחקו בהם.
ילדים פשוט אוהבים להיות.

אז היינו.

ביום ראשון הלכנו לראות את ההצגה "הכבש השישה עשר" באמפי וואהל בפארק הירקון. הזמנתי כרטיסים לשעה הכי מוקדמת (10 וחצי) וכך נמנעתי מכל הפקקים שהיו אחר כך בכניסה לפארק. ראינו את יהונתן גפן, שרנו את כל השירים (במשך כל השבוע שלפני כן הקראתי לילדים את הספר), אכלנו ארטיקי אנגרי בירדז על הדשא, ונסענו הביתה. בבית אכלנו צהריים, נחנו וראינו סרט בטלוויזיה ביחד. עשינו טיול לגינה הציבורית השכונתית, ואכלנו ארטיקים שוב.

ביום שני נסענו לאטרקציה התל אביבית האהובה על אייל – גינת הכלבים בגן מאיר. אייל מאוד מאוד התרגש מכך שזו הפעם הראשונה של יאיר שם, ודאג להסביר לו את כל מהלך העיניינים, מהחניון שבו חנינו ("זו החנייה שאמא חונה בה כשהיא נוסעת לעבודה!") ועד לדרכי ההתנהגות המומלצים בגינה ("אנחנו יושבים על ספסל ומחכים שהכלבים יבואו אלינו"). כצפוי, היה פשוט שיגעון. הילדים שמחו לצפות בכלבים המשחקים, ללטף ולהיות מלוקקים. עשינו אתנחתת צהריים בסניף גן מאיר של בית הקפה לנדוור (ליד המרכז לאוכלוסיה הגאה בגן מאיר), בית קפה מקסים וידידותי, ושוב חזרנו לגינת הכלבים :-) אחר כך הצצנו בבריכת הנופרים בגן, וראינו דגים ענקיים וגם צבי ים. נסענו באוטובוס בחזרה לחניון (יאיר היה כל כך מבסוט!), אכלנו גלידה באייסברג אבן גבירול ונסענו הביתה.

ביום שלישי ביקרנו בנמל יפו. המקום מחדש את פניו, יש שם טיילת נחמדה לאורך הים (הילדים עמדו וחיכו שהגלים ישפריצו עליהם), ובשבוע חול המועד מתקיים בהאנגר 2 תערוכת "באמצע" של המכון הטכנולוגי חולון, שם ראינו כל מיני חפצים ומוצרים מגניבים :-)  צפינו בסירות וברשתות הדייגים, נשנשנו מיצים ודברים טעימים בבית הקפה loveat, וקינחנו במופע קרקס אקרובטי מצחיק ומעורר התפעלות של Juicy Lucy, שהוצג לבאי הנמל. אחרי הצהריים אירחנו את בת דודתי ומשפחתה.

שלוש חוויות אורבניות קטנות ופשוטות, כולן במרחק של מקסימום חצי שעה נסיעה מהבית, והיה כל כך כיף!

מחר גם בעלי בחופש, אז אולי נרחיק עד ירושלים (למרות שאייל ביקש שוב לנסוע לגינת הכלבים). נראה.

מעבדות לחירות

לפני שנים רבות, בעודי טינייג'רית, הייתי מנויה על "מעריב לנוער". הימים היו ימי ערוץ 2 החדש וסדרת הדרמה "רמת אביב ג'", וליעל בר זוהר היה טור במגזין. עד היום אני זוכרת את הטור האחרון שלה, שפורסם בדיוק לפני פסח, ודיבר על הצורך לעשות "ניקוי חמץ" גם בחיים וגם בנשמה. אז חשבתי שמדובר במטאפורה שחוקה ובנאלית, אבל היום אני בוגרת יותר, ומבינה את הכוח שיכול להיות למטאפורה שחוקה ובנאלית בחיינו. גם אני בימים האחרונים חושבת על כך שהגיע הזמן לעשות קצת spring cleaning בחיי, להיפטר מהרגלים רעים, מכמה קילוגרמים, מחברים מיותרים בפייסבוק, אטסטרה אטסטרה. זה גרם לי לחשוב על הביטוי "מעבדות לחירות". אני בהחלט מרגישה משועבדת לאספקטים שונים (ומיותרים) בחיי. מכיוון שחודש ניסן נחשב בעבר לחודש הראשון בשנה, ומזל טלה הוא המזל הראשון בגלגל המזלות, ואני מחבבת מאוד רשימת רזולוציות ושאיפות, החלטתי שעליי להכריז על מועד זה כיציאת מצרים הפרטית שלי, ולנסות להשתחרר מהמשעבדים שלי:

להפסיק להיות עבד לאוכל, בעיקר ברגעים של מצב רוח רע, ובעיקר לאוכל שעונה לשם שוקולד, פופקורן, בוטנים מלוחים, בייגלה ושאר שרצים בסגנון. יש פתרונות אחרים.

להפסיק להיות עבד למלחמה בעייפות. כשעייפים צריך לכבות את המנוע וללכת לישון. נקודה.

להפסיק להיות עבד לקנאה, לתהיות מה אנשים חושבים עליי, להשוואות הבלתי פוסקות, למה ש"צריך", למה ש"נכון". אני מי שאני. וזהו. טייק איט אור ליב איט.

להפסיק להיות עבד למירוץ הבלתי פוסק. לא חייבים להספיק הכל. אפשר לעצור לפעמים, להגיד שאני לא יכולה, שאני לא רוצה, או פשוט לא.

להפסיק להיות עבד לדחיינות. רבאק, לא חייבים לדחות הכל לרגע האחרון!

שיהיה לכולכם חג מקסים, פורח ומלבלב, והתחלה אביבית חדשה ומרגשת.

שאלה: מזל חודש אפריל הוא טלה על שום שוק הטלה שמוגש בליל הסדר? סתם, סתם…

חג אביב שמח!

האביב מסמל התחדשות.

האביב מסמל פריחה.

האביב מסמל לבלוב.

האביב מסמל נינוחות.

באביב יש אור, שמש נעימה, טיולים, בריזה, טבע.

מאחלת לכולכם ולעצמי את כל אלה ועוד!

חג שמח!

(ואם אתם מחפשים מתכונים לפסח – יש בבלוג הבישול שלי, "פשוט מבשלת")

כמו גפילטע פיש לאוזניי

יש הגרלה מגניבה בבלוג האופנה החדש של שרונה ראובני, "יוצאת מהארון" – עגילי גפילטע פיש!

עגילים אלו, העשויים מפימו ומעוטרים בחרוזים, נראים כמו תכשיט הולם לליל הסדר.

זו גם הזדמנות להמליץ על הבלוג החדש של שרונה, שכותבת על אופנה במידות גדולות (אין ספק שזהו משב רוח מרענן בקרב בלוגי האופנה הישראלים). שרונה החלה לאחרונה גם לעצב עגילים, בנוסף לבובות. ניתן לראות (את מה שעדיין לא קנו) בחנות שלה באטסי.

תבדקו גם את חנות הבובות ומלאכת היד – יש שם עכשיו מבצעים (וסתם כיף "לשטוף" את העיניים).

מקווה שלא הגזמתי עם היח"צ, אני פשוט מאוד מחבבת את שרונה ואת כל העשיה שלה :-)

הגרלת עגילי גפילטע פיש

חג פסח שמח!

זהירות עם המצות, או שתסיימו ככה

זה מה שקורה כשאוכלים יותר מידי בליל הסדר…

חתול עם בטן גדולה!

מקווה שאתם לא סובלים מצרבת…
חג שמח!

כיצד תהיי פולניה בחג

בפרוס חג הפסח, וכבת לשרשרת ארוכה של פולניות, אני גאה להציג בפניכם את המדריך השלם – כך תהיי פולניה בליל הסדר.
אם את מארחת
1. סרבי לכל הצעת עזרה שהיא.
2. חיזרי שוב ושוב על הביטויים: "לא, לא צריך, בשביל מה…", "זה בסדר, יש לי, לא צריך", "אני לוקחת את זה בקלות, אני לא עושה מזה עיניין".
3. אם מדובר על האוכל שתגישי, השתמשי בביטויים "את הכבד הקצוץ אני אכין לפני, שיהיה טרי", "אצלנו לא נוהגים להגיש את זה בליל הסדר", "אני לא עושה מהאוכל עניין, זו לא בעיה בשבילי".
4. התלונני שאת עושה הכל לבד.
5. ספרי באריכות על מאמצי הניקיון שלך, ואיך מישהי אחרת כבר הייתה נלחצת אם היא היתה במקומך.
6. אחרי הארוחה בליל הסדר, כשממשיכים עם ההגדה, בלי במטבח בשטיפת כלים במקום עם האורחים.
7. בסוף הערב, אחרי שכולם הלכו, התלונני. על הכל.
אם את אורחת
1. הגיעי שעה לפני הזמן, כביכול על מנת "לעזור".
2. בזמן הארוחה, שאלי כל אחד מהנוכחים למה הוא לא טועם מהצימעס (או מהכבד הקצוץ, או מהגפילטע, וכו'). חלקי את האוכל בין הנוכחים שהתנגדו הכי פחות.
3. הפריעי מידי פעם למארחת בעודה במטבח, כביכול על מנת "לעזור".
4. לחשי לבעלך/אחד מילדייך שאת מכינה את הגפילטע (או הכבד הקצוץ או הקניידלך) הרבה יותר טוב.
5. השתמשי מידי פעם בביטוי: "אצלנו לא נהוג ככה".
6. שאלי לגבי כל מאכל – "מה זה", "מה יש בזה", "איך את מכינה את זה". אחר כך הוסיפי שאת מכינה את זה אחרת ויוצא לך מצוין.
6. בסוף הערב, אחרי שתחזרי הביתה, התלונני. על הכל.
חג שמח ולא פולני לכולם! :)

אביב הגיע שיפוצניק בא

לכבוד תחילת עונת האביב, ולכבוד העלאת המחירים הממשמשת ובאה בשוק המזגנים, נתקפנו אני ובעלי בחשק עז להוציא המון המון כסף על מנת שיבלגנו וילכלכו לנו את הבית, יגזלו את זמננו (ואת זמנם של הוריי המלאכים, שעשו בייביסיטר על השיפוצניקים בזמן שאנחנו היינו בעבודה), ובדרך גם יתקינו לנו 2 מזגנים.
חוץ משני הפסלים הסביבתיים (להלן – המזגנים), השאירו אחריהם המתקינים גם כתמי צבע לרוב, פתיתי גבס, 2 חתולים מבוהלים, ו-2 אנשים עייפים מאוד (אנחנו), שצריכים לסדר עכשיו את כל הבלגן הזה.
מצד שני, אחד הדברים הטובים שיצאו מכל העניין זה ששיכנעתי את בעלי לתלות כמה מדפים וכמה קישוטים, שמחכים כבר כמה חודשים עד שנה שיתייחסו אליהם. אם כבר לכלוך – אז בגדול.
כל זה מזכיר לי את פסח שלפני שנתיים. אני ודודי חגגנו חודש למגורנו בדירה הנוכחית. היא היתה מלאה בארגזים, המטבח היה בשיפוצים, והזמנו את כל המשפחה לסדר פסח אצלנו. עד היום אני לא מבינה איך הצליחו לשכנע אותי לעשות דבר כל כך מטומטם.
לקחתי כמה ימי חופש מהעבודה וניסיתי למצוא את דרכי בים הניירת והבלגן. ישבתי שעות ומיינתי ניירות שהלכו ישירות לפח, חפצים ששכחתי שקניתי, מזכרות מהילדות של בעלי ושאר assorted junk. מלבד זאת היה עלינו גם לבשל, לנקות ולהכין את הבית לליל הסדר. שבוע שלם לקח לנו להתאושש מהמשימה הזו, ועד היום אני לא שוכחת את הטראומה.
שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא? על מי אתם באים לעבוד?