עפיפונים

שיחות על החיים עם הילדים #5

מפנקת אתכם בעוד סבב שיחות, לכבוד החג.

הגדרה עצמית
אייל
: אני ילד מחודד.
בעלי: מה זאת אומרת מחודד?
אייל: נו… מחודד. אמא, תסבירי לו.
אני: אה, אתה מתכוון ילד מחונן…

 

מה נשים רוצות
אני: יאיר, אני רוצה שתכין למיקה ברכה ליום ההולדת שלה. אבל תצייר לה משהו של בנות, בלי עכבישים.
<יאיר עושה פרצוף>
אני: מה בנות אוהבות?
יאיר: פרחים. וגם לב. אז זה מה שאני אצייר לה. בוורוד.

 

שנות האלפיים
אייל
: אמא, השן שלי עומדת ליפול. תשלחי לפייה מייל.
<מאוחר יותר>
אייל: אבא, נפלה לי השן! צריך לסמס לפייה.
אני: זה בסדר, כבר שלחתי לה מייל.

 

אמת בפרסום
סיפרתי ליאיר שבחודש יוני נחגוג לו יום הולדת בגן ביחד עם החבר שלו, עומר. הסברתי לו שחודש יוני זה בקיץ.
ביום שישי האחרון היה שרב, ויאיר לבש בגדים קצרים לגן.
יאיר (כועס): אימא, היום היה קיץ, ולא הייתה לי יום הולדת עם עומר!

 

מה את מתווכחת
יאיר צייר ציור עם כדור הארץ, פצצות, רובוט ענק ועוד דברים בסגנון.

יאיר: אימא, זה ציור לפסח.
אני: אבל יש פה את כדור הארץ, ופצצה, ורובוט. מה הקשר לפסח?
יאיר: זה ציור לפסח כי ככה אני החלטתי.

 

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

הציור של יאיר לחג הפסח. מה שנראה כמו קשקוש הוא למעשה השיירים של הפצצה שהתפוצצה והרגה את הרובוט, שזרק בוץ על כדור הארץ. רק זה חסר לנו, עוד גאון במשפחה.

יצירה עם הילדים: שנות טובות (או כרטיסי ברכה)

ראש השנה בפתח, ואני לא יכולתי להתאפק והושבתי את הילדים להכין שנות טובות. אני גולשת המון בבלוגי אמהות מחו"ל, ואצלם, בניגוד אלינו, לפני כל חג יושבים ועושים יצירה ברוח החג, מקשטים את הבית, מכינים תשורות קטנות לאנשים. זה מקסים בעיניי, וחבל לי מאוד שבארץ זה לא נהוג (כי נראה שיהודים שגרים בחו"ל דווקא כן עושים את זה). אחת השאיפות שלי לשנה החדשה היא להקדיש זמן לפני כל חג לקצת יצירה מוכוונת-חג.
עוד יתרון של פעילות היצירה היא האפשרות והיכולת להסתכל על הילדים מהצד ולהעריך (גם במובן של evaluate וגם במובן של appreciate) את ההתקדמות והשינויים שחלו בהם, את תהליך החשיבה והתכנון שלהם, את החוזקות והחולשות שלהם, וגם לעמוד על השוני והדמיון ביניהם ומה מתאים לכל אחד.
מפעילות הכנת השנות הטובות למדתי עליהם כמה וכמה דברים (ומאוד התרגשתי תוך כדי):

  • יאיר התקדם משלב הקשקושים והשרבוטים לשלב ציור של עיגולים.
  • יאיר מאוד אוהב שחור וירוק, ובכלל צבעים חזקים.
  • יאיר שולט יפה בהדבקה  בדבק. רואים שהוא חושב ומתכנן את העבודה שלו, ומסדר את האלמנטים על הדף מתוך כוונה מסוימת ולא באקראיות.
  • אייל מאוד מאוד מוכשר בציור, קודם כל טכנית – הוא צייר רימון, ציפור, את סמל המדינה, בצורה ממש ברורה ומדויקת, אבל בעיקר – הציורים שלו מלאי דמיון והוא ממש יוצר עולם שלם בציורים שלו.
  • כל כרטיס שאייל הכין היה עבודת סמינריון משולבת עם עבודת דוקטורט. קודם כל בחר את מושא הברכה, אחר כך חשב על איך לבנות את הברכה – באילו חומרים להשתמש ומה לעשות איתם. כל כרטיס כמובן שונה ממשנהו. בכל כרטיס הוא ניסה להיות מקורי ולבחור בטכניקות מיוחדות או להשתמש בטכניקות מוכרות (למשל הדבקת מדבקות) בצורה שונה ואחרת.
  • שמחתי לראות שאייל התמודד הפעם טוב יותר עם "קלקולים" מאשר בימי היצירה של "קייטנת אמא".

נתתי לילדים להחליט בעצמם למי יכינו את הברכות (תוך כדי כיוונון עדין מצידי כמובן). היה משמח לראות שהם חשבו על הכנת כרטיסי ברכה אחד לשני, ומעניין שממני הם די שכחו, ונאלצתי לרמוז להם…

ועכשיו, לתכל'ס.

ציוד להכנת כרטיסי ברכה / שנות טובות:
לכרטיסים עצמם: בריסטול לבן.  קניתי בלוק ציור וגזרתי ממנו את הכרטיסים.
אביזרים: מדבקות (מהממות!!) מכל מיני סוגים שקניתי בחנות של "הכל בשקל".  וואשי טייפ. צורות מסול.
כלים: מספריים. דבק סטיק. טושים. סלוטייפ. עפרונות. דיו לחותמות בצבעים שונים.

טכניקות להכנת כרטיסי ברכה / שנות טובות:

הדבקת מדבקות / צורות מסול
הטכניקה הפשוטה והמתבקשת ביותר. מעבר לסתם הדבקה קישוטית, את צורות הסול אפשר להדביק גם בשכבות (כמו שאייל עשה). מהמדבקות אפשר גם ממש ליצור סצנה סיפורית.
אפשר לקשט עם מדבקות גם בתוך הכרטיס, והכי הכי – השתמשנו בהן גם כדי להסתיר "קלקולים" שקרו.

וואשי טייפ
הכנתי מדבקות כוכב מוואשי טייפ והדבקתי על כרטיס. את הנגטיב – הדבקתי על כרטיס אחר. עוד רעיון – להדביק בתוך הכרטיס וואשי טייפ, ואז לגזור צורות שיהוו מעין "חלון".

דיו לחותמות
העיגולים נוצרו ע"י טבילה של קצה המחק של העיפרון בדיו והחתמה. האליפסות הן החתמה של האצבע של אייל באותה טכניקה.

שיטת ה-Masking
זו אחת הטכניקות האהובות על אייל (עליי מעט פחות כי היא די מלכלכת את הידיים). יצרתי עם סלוטייפ מוחלש (שהדבקתי קודם על בגד) את המילים "שנה טובה". נתתי לילדים לקשקש בטושים על כל הכרטיס. הסרתי את הסלוטייפ, e voila – יש כיתוב!

 

עוד רעיונות?
גלי מהבלוג "לא רק אימא. אני?" הכינה עם הילדים שנות טובות עם החתמה של תפוחים
שרון מהבלוג gonna be 40 הכינה עם הילדים שנות טובות עם שאריות בדים

שנה טובה לכולכם!!

קייטנת אימא: יום יצירה בסגנון סיני

היום השלישי של "קייטנת אימא" הוכרז כיום סיני. לפני כמה חודשים, בעלי נסע לסין במסגרת עבודתו, ומאז אייל מאוד מתלהב מהתרבות הסינית (וגם ביקש שארשום אותו לחוג ללימוד סינית. מישהו מכיר כזה?).

פתחנו את הפעילות בחיפוש סין באטלס לילדים, ומעבר על התמונות. דיברנו על מה שאוכלים בסין (אורז, תה), על הצבעים של הדגל הסיני וכיצד קוראים לעיר הבירה.

פעילות היצירה הראשונה היא פשוטה וקלה, וברוב הגנים עוסקים בה לקראת סוכות – הכנת פנסים סיניים. ציירנו / קשקשנו על מלבנים מבריסטול. קיפלנו לשניים, גזרנו פסים, פתחנו, הדבקנו את הקצוות והוספנו ידית.

 

 

 

עוד פעילות יצירה פשוטה וקלה – הכנת מניפות. הילדים ציירו על דף נייר, קיפלנו אותו בצורת אקורדיון, והוספנו מקל ארטיק כידית.

 

 

 

אחרי אתנחתא קלה למנוחה, אוכל וטלוויזיה, עברנו להכנת ה-פרויקט של היום: דרקון סיני!

הדפסתי דפי צביעה והוראות מאתר קריולה. הילדים צבעו את ראש וזנב הדרקון, וציירו על מלבן מבריסטול שקיפלנו אחר כך בצורת אקורדיון. הדבקנו את ראש וזנב הדרקון על האקורדיון, הדבקנו לאקורדיון סרטי קרפ שגזרתי, ולבסוף הוספנו מקלות ארטיק כדי שיהיה ניתן להחזיק את הדרקון ולתפעל אותו.

 

 

 

 

בזמן שהדבק התייבש, הכנו במהירות שני כובעים סיניים: גזרנו עיגול מבריסטול, עשינו חתך ישר עד אמצע העיגול, יצרנו צורת חרוט והדבקנו. הילדים ציירו על הכובעים, ולבסוף הדבקתי להם סרטי קרפ כ"שיער".

 

כשיאיר ישן צהריים, הכנתי עם אייל דרקון נוסף, לפי הוראות באתר Activity Village. אייל צייר את כף היד שלו על בריסטולים, ואני גזרתי.

אייל צבע את החלקים הנוספים של הדרקון שהדפסתי מהאתר.

אחר כך אייל הדביק את כל החלקים על הבריסטול והוסיף קצת ציורים מסביב.

התכוונתי גם להכין עם הילדים fortune cookies אמיתיות, אבל הייתי ממוטטת אחרי כל היום הזה, אז זה יחכה לפעם אחרת… ניסינו גם להכין fortune cookies מלבד ומנייר, אבל הדבק שלנו היה חלש מידי. אני צריכה לנסות שוב עם אקדח דבק חם.

לארוחת צהריים אכלנו דג ים בציפוי פריך עם אורז מאודה שהזמנתי מהסושיה והיה טעים בטירוף. הזמנתי לאייל גם סושי, לבקשתו, למרות שזהו מאכל יפני ולא סיני – אייל אמר שזה בסדר כי "זה מספיק דומה".

אפשר בנוסף לשלב צפייה בסרטים כמו "מולאן" או "קונג פו פנדה".

רקמת צלבים cross stitch

רקמת צלבים (cross stitch) היא סוג פופולארי של רקמה, שבה התכים הם בצורת איקסים. כשהייתי ביסודי הייתי רוקמת ותופרת ביד, ולאחרונה מדגדג לי מאוד לחזור לזה, במיוחד בגלל שאני חשופה כל יום לרקמות משגעות שאני מוצאת בבלוגי עיצוב וב-Pinterest. לצערי אני לא זוכרת כלום מסוגי התכים השונים, אבל אני מניחה שאם בכיתה ה' הייתי מסוגלת, גם עכשיו אוכל ללמוד את המלאכה, כשיהיה לי זמן להשקיע בכך, כמובן.

לפני כמה שבועות נרשמתי לסדנת רקמת צלבים אצל רונית ברקאי, הפועלת תחת השם RB Design. מצאתי אותה דרך הפייסבוק. רונית רוקמת כבר מעל ל-30 שנה. דירתה התל אביבית המקסימה מלאה בדוגמאות של רקמות מעשה ידיה, וכן ברקמות שאספה עם השנים בשווקי פשפשים – ממש פיסות מההסטוריה. רונית היא אישה מדהימה, והתחברתי אליה מיד. היא עסקה שנים בתחום המתמטיקה והמחשבים, עד שהחליטה לעשות הסבה לפול-טיים יצירה. בעודנו רוקמות ומקשקשות הסתבר לי שיש לנו דעות דומות כמעט על כל דבר. יצאתי מוקסמת ממנה, מאישיותה ומהרקמות המדהימות. המיומנות פשוטה ביותר – כל אחד יכול.
זה כרטיס הביקור של רונית ודוגמאות מעבודותיה. ניתן להזמין אצלה תמונת רקמה  לאירוע של לידת ילד, והיא מעצבת גם מוצרי נייר עם הדפסים של עבודותיה.

(התמונה מדף הפייסבוק של RB Design)

אם נצא רגע מהקופסא, את המראה של רקמת צלבים אפשר ליישם בעוד דרכים ובמדיות שונות.

רקמת צלבים מבוצעת על בד אריג, שהחוטים שלו הם בשתי וערב. בצורה דומה ניתן "לרקום" על חפצים אחרים הבנויים בשתי וערב – כמו כיסאות מתכת, ספסלים, גדרות, רשתות של דלתות וחלונות, ואפילו מחבט בדמינגטון.

(מהבלוג Dudua Dudua)

 

(מהבלוג Bloesem Kids)

 

(מהבלוג Aesthetic Outburst)
 

דנה ישראלי מוכרת בחנות שלה חיתוך עץ מחורר, שניתן לרקום עליו ברקמת צלבים.

וגם דקאלים במראה רקמת צלבים.

(התמונות משם)
 

את מראה האיקסים אפשר ליצור גם בצבע.
למשל, על קירות:

 

(מהבלוג Explanation Required)

 

בטושים על נייר חשבון משובץ:

(מהבלוג Kifli 'es levendura)

 

הדפס דיגיטלי על גלויות (למכירה בחנות Mooi באתר מרמלדה מרקט. התמונה משם. יש גם בדוגמת ורד).

בטושי פרמננט על עציצים ושאר חפצים:

(מהבלוג IDA Interior LifeStyle)

 

ואפילו…. עם עוגיות!

(מהאתר Design*Sponge)

 

בבלוג The Zen of Making יש הדרכה להכנת חותמת בצורת איקס, עבור עיצובי רקמת צלבים (התמונה משם).

 

אתם מוזמנים לשתף, פה או בדף בפייסבוק, אם נתקלתם בעוד דוגמאות מעניינות ליישום המראה של רקמת הצלבים :-)

 

 

 

 

 

ירושלים של זהב ודם

סליחה על הכותרת שאולי תזעזע, תפגע או תצרום לחלק מכם. זו פשוט האסוציאציה שעלתה בי למראה הציור שאייל צייר בצהרון ביום שני. כבר במבט ראשון היה לי ברור שמדובר בחומות ירושלים, כיפת הזהב ומגדל דוד (וביניהם מציצה גם כיפת הכסף). התפעלתי מאוד מהריאליזם של הציור.
ביקשתי מאייל שיתאר לי מה צייר, ולאחר סקירה של המקומות (הוא קרא למגדל דוד מגדל שלמה משום מה), הוא הצביע על הצבע האדום שבציור וציין: "הצבע האדום זה הדם שנשפך שם בכל המלחמות".
אני מודה שהוא השאיר אותי בפה פעור. אני מניחה שהם למדו על ירושלים בגן לכבוד יום ירושלים שחל ביום ראשון (אני לא דיברתי אתו על הנושא). תשומת הלב לפרטים, החשיבה העמוקה והרגישות שהתבטאו בהחלטה שלו לצייר (ולציין בפניי) את מחיר המלחמות, ריגשו אותי מאוד.
הילד הזה מדהים אותי בכל פעם מחדש.

בית היוצר של עמותת "דרור"

עמותת "דרור" היא מלכ"ר שמטרתו לקדם ולשפר את איכות החיים של נפגעי הנפש בתחומי הדיור, התעסוקה והחברה באיזור השרון. העמותה הקימה בשיתוף עם עיריית רעננה את בית היוצר, שהוא מרכז אמנותי תעסוקתי עבור אמנים יוצרים ואמנים נפגעי נפש. המקום משמש כמרכז להכשרה בתחומי האמנות וכמרכז ליצירה וייצור של חפצי אמנות ייחודיים בתחומים: ציור, קרמיקה, זכוכית, מוזאיקה ותכשיטנות. במקום יש גלריה בה ניתן לרכוש מהיצירות. רוב החפצים הם שימושיים ויהוו מתנות נהדרות.
המרכז שוכן ברח' סולד 4 ברעננה, ופתוח בימים א'-ו' בין השעות 9:00-13:00.
לפני פסח נערכה השקה של הגלריה, ובמסגרת האירוע אף נערכה מכירה של היצירות. הנה תמונות מהמקום:

 

 

לזה קוראים מתנות עם משמעות. חשבו על כך בפעם הבאה כשאתם מעוניינים לתת מתנה למישהו, גם אם המישהו הזה הוא אתם. במקום עוד כלי בית או בונבוניירה, תנו מתנה ייחודית שגם עוזרת לאדם אחר להתפרנס ולהשתקם.

נ.ב. הפוסט הזה הוא לא מטעם אף אחד. נכחתי בהשקה וזה נראה לי מספיק חשוב לספר על המקום גם לאנשים אחרים. הרי בשביל מה יש לי בלוג?