עפיפונים

מסיבת יום הולדת מלחמת הכוכבים (Star Wars – סטאר וורז) – יאיר בן 6

יאיר הוא מעריץ גדול של סרטי "מלחמת הכוכבים" (star wars) וסדרת הטלוויזיה "מלחמת הכוכבים: המורדים", ולכן ליום הולדתו ה-6 הוחלט ברוב קולות לערוך מסיבה בנושא star wars. אני בעצמי חובבת גדולה של הסרטים, ומאוד התלהבתי והתרגשתי מההזדמנות לערוך מסיבה בנושא הזה. התכנון וההפקה של המסיבה היו ממש כיף גדול.

את ההזמנה למסיבה עיצבתי בהשראת כרטיס וולנטיינז דיי שראיתי בפינטרסט. את התמונה של יודה מצאתי באינטרנט ושיחקתי איתה כך שתתאים לסטיקלייט שחובר אליה (עשיתי חתך קטן בדף, השחלתי את הסטיקלייט וחיזקתי מאחורה בנייר דבק).

ההזמנה למסיבת יום ההולדת

ההזמנה למסיבת יום ההולדת

החלטנו על מבנה פעילות דומה למסיבת יום ההולדת בנושא מפלצות שעשינו ליאיר בגיל 5, רק שבמקום "בית ספר למפלצות", הקונספט היה "בית ספר ללוחמי ג'דיי". הילדים היו צריכים לעבור משימות שונות שיאמנו אותם להיות לוחמי ג'דיי, ובסופן הם יוסמכו ויקבלו תעודה וחרב אור אישית משלהם. יאיר הוכרז כ"מאסטר ג'דיי" והוא עזר לנו להנחות את הילדים בפעילויות השונות. למסיבה הוזמנו הילדים מהגן ועוד כמה חברים.

את שולחן הכיבוד קישטתי בדגלים עם דמויות "מלחמת הכוכבים" שמצאתי ברשת, הדפסתי במדפסת הביתית וגזרתי. השתדלתי להגיש כיבוד שיאיר אוהב (פופקורן, מרשמלו, דגדגים, ענבים), אבל שיהיה גם בריא יחסית. על המרשמלו ציירתי בטוש אכיל פרצוף של לוחם סער (storm trooper). קניתי תפוחים קטנים ונעצתי בהם "אוזני יודה" שהכנתי מבריסטול ירוק וקיסמי שיניים.
בהפסקת האוכל שעשינו באמצע, הגשנו גם "חרבות אור" – סיגרים אפויים ממולאים בתפוחי אדמה.

שולחן כיבוד - מסיבת מלחמת הכוכבים

שולחן כיבוד – מסיבת מלחמת הכוכבים

כדי להכניס את הילדים לאווירה, הכנו לכל אחד מהם תלבושת ג'דיי שהורכבה מחלק עליון לבן (פשוט מלבן עם חור לראש) ומחגורה חומה. את שני החלקים גזרנו מאל-בד (קנינו גליל אל-בד ששימש גם כמפה לשולחן). ליאיר הכנתי גם כתר מסול ירוק בצורת האוזניים של יודה, וחרב אור כפולה (לבקשתו).

יאיר בלבוש הג'דיי מאסטר

יאיר בלבוש הג'דיי מאסטר

כדי להעסיק את הילדים עד שכולם יבואו, הדבקתי נייר ציור על הקירות וציירתי עליו בטוש שחור כל מיני ציורים שקשורים לstar wars, כמו יודה, חרבות אור, כוכב המוות ועוד. סיפקנו לילדים טושים והם צבעו וציירו.

ציורי קיר מלחמת הכוכבים

אחרי שכולם הגיעו, ריכזנו אותם על מחצלת וסיפרנו להם שהם נכנסו לאקדמיית לוחמי הג'דיי, שהם יעברו אימונים שונים ובסופם הם יוסמכו כלוחמי ג'דיי ויקבלו חרב אור משלהם.

ההפעלה הראשונה הייתה התעמלות של לוחמי ג'דיי, כי הג'דיי צריכים לשמור על כושר ולכן חשוב שיעשו ספורט. שמנו את מוזיקת הפתיחה של "מלחמת הכוכבים" ועשינו עם הילדים תנועות שונות, כמו כפיפות, מתיחות, הליכה במקום, הנפה של חרבות אור וכו'.

התעמלות לוחמי ג'דיי

התעמלות לוחמי ג'דיי

ההפעלה השנייה הייתה משחק "יודה אמר" – פראפרזה על "המלך אמר". הסברנו לילדים שלוחמי הג'דיי צריכים להיות מסוגלים להתרכז מאוד כדי לשלוט בכוח, ולכן חשוב להתאמן על זה. יאיר נתן להם כל מיני הוראות (לעמוד על רגל אחת, להרים יד וכו') והם היו צריכים למלא אחר ההוראות, אבל כמובן רק אם הוא אומר בהתחלה "יודה אמר"!

ההפעלה השלישית היתה משחק "בלון באוויר". סיפרנו לילדים שכשלוק סקייווקר התאמן להיות אביר ג'דיי, הוא היה צריך להשתמש בכוח כדי להחזיק כדור באוויר, ועכשיו תורם להתאמן בזה. הם היו צריכים להתמסר עם הבלון מאחד לשני מבלי שהבלון ייגע ברצפה. בדיעבד היה עדיף לעשות את זה עם כדור רך ולא עם בלון, כי הבלון זז מאוד באיטיות.

לאחר מכן עשינו הפסקת אוכל וסידרנו את המקום להפעלה הבאה.

ההפעלה הרביעית הייתה מעבר של מסלול מכשולים: "אגם לבה" (סדין אדום עם "אבנים" מפוליגל, שאנחנו ממחזרים מיום הולדת ליום הולדת כבר כמה שנים), מנהרה צרה, קפיצה לתוך חישוקים ועוד. הילדים ממש ממש אהבו את זה (כמו כל שנה…).

מסלול מכשולים ללוחמי ג'דיי

מסלול מכשולים ללוחמי ג'דיי

ההפעלה החמישית הייתה לחימה בחיילי האימפריה – בלונים לבנים שציירתי עליהם פרצוף של חיילי סער (storm troopers), והילדים היו צריכים לתפוס ולפוצץ.

בלונים עם פרצופי לוחמי סער

בלונים עם פרצופי לוחמי סער

ולסיום, המשימה הגורלית – הריסת כוכב המוות! כלומר פיניאטה בצורת כוכב המוות, שמילאנו בסטיקלייטים, קונפטי וצפצפות, והילדים היכו בה וקרעו אותה.

הורסים את פיניאטת כוכב המוות

הורסים את פיניאטת כוכב המוות

הרמנו את יאיר על כסא והוא כיבה את הנרות על עוגת יום ההולדת שלו, גם היא בצורת כוכב המוות (הוראות הכנה לעוגה בצורת כוכב המוות death star, אפשר למצוא בבלוג הבישול שלי, "פשוט מבשלת").

עוגת כוכב המוות – Death Star

כל ילד קיבל תעודת לוחם ג'דיי (שהכנתי בpower point והדפסתי במדפסת הביתית), וחרב אור שהכנו מגליל ספוג מחליף אורות, שקנינו בחנות של "הכל בשקל וחצי", והוספנו לו בקצה פסים אפורים ושחורים של איזולירבנד, כדי לדמות ידית של חרב אור.

יאיר מסמיך את לוחמי הג'דיי ומעניק להם תעודה וחרב אור משלהם

יאיר מסמיך את לוחמי הג'דיי ומעניק להם תעודה וחרב אור משלהם

אני מודה שזו היתה מסיבה די מתישה! לא כל כך קל להשתלט על ילדים בגיל גן חובה, מסתבר… אבל עשינו זאת, ולדעתי גם בכבוד. יאיר, בכל מקרה, היה מרוצה.

 

מסיבות יום הולדת מן העבר:
מסיבת יום הולדת בריכה לגיל שנתיים
מסיבת יום הולדת גלידה לגיל 3
מסיבת יום הולדת אבירים ודרקונים לגיל 5
מסיבת יום הולדת מפלצות לגיל 5
מסיבת יום הולדת דינוזאורים לגיל 6
מסיבת יום הולדת אנגרי בירדז לגיל 7
מסיבת יום הולדת לגו לגיל 8

איזה כיף כשיש אחים גדולים

מי צריך צעצועים
כשיש אחים גדולים

כל הזמן זזים
עושים לי פרצופים
מדברים ומדגדגים

הם שומרים עליי
ומאכילים אותי
ומשחקים איתי
וביחד אנחנו מבלים

אחרי שבחופש הגדול
הם היו איתי כל היום
עכשיו הם חזרו ללימודים
ואני נשארתי בבית עם אמא המשעממת.

מזל שיש גם חתולים.

 

שיחות על החיים עם הילדים #13

חזרנו משבוע עם הילדים בבריסל. כשנמצאים עם הילדים 24/7 במשך כל כך הרבה זמן, ובמיוחד אם מדובר בילדים שלי, כמובן שזו לא בעיה לאסוף שלל אמרות שלהם. למעשה, רק מהטיסה לבריסל, שבה ישבתי ליד יאיר, אספתי בקלילות כמה אמרות שלו.
הפעם יאיר מככב בפוסט הזה.

זהות עצמית
אני: יאיר, תחזיק את זה רגע.
יאיר: אימא, מה את שמה את זה עליי, מה אני, מגש?

הכל זה עניין של תזמון
הקברניט: אנחנו מתחילים הנמכה לקראת נחיתה. צוות, בבקשה להתיישב במקומות.
יאיר: עכשיו אני צריך פיפי.

מם בהקשר הזה שפרסמתי בקבוצת ממים של הורים בפייסבוק

מם בהקשר הזה שפרסמתי בקבוצת ממים של הורים בפייסבוק

פיוטיות
יאיר: השמים זה כמו הים, והעננים הם כמו כדורי שלג שצפים עליו.

זה עוד רחוק?
הטיסה לבריסל אורכת בערך 4 שעות. כל שעה יאיר שאל את השאלה המתבקשת הבאה:
יאיר: אימא, נו, מתי מגיעים כבר??!!

הצעירים האלה…
בשורה שמאחורינו ישבה אימא עם ילד קטן, בערך בן שנה וחצי-שנתיים לדעתי. הטיסה לא עברה חלק עבורו. הוא בכה הרבה, רצה לינוק, וכו' וכו'.
יאיר (רוטן): הילד הקטן הזה עושה לי כבר חור בראש.

שלב האיומים
כששאלו אותי איך הילדים התנהגו בחו"ל, עניתי – כמו שהם מתנהגים בארץ. כלומר שהם גם היו מקסימים אבל גם רבו. רגיל. באחד הריבים שלהם, יאיר ממש התעצבן.
יאיר (לאייל): אייל, די!!!! בפעם הבאה שאנחנו משחקים אני לא אשחק איתך!!!!

 

מסיבת יום הולדת מפלצות – יאיר בן 5

יאיר המתוק שלנו בן 5, והרגשנו שהוא כבר גדול מספיק לחגוג במסיבת יום הולדת לכל הגן, כמו אחיו הגדול. יאיר מאוד בקטע של זומבים ורצה מסיבה בנושא זומבים, אך הסברתי לו שאף אחד מהילדים בגן (חוץ ממנו) לא יודע מה זה זומבים ושזה נושא שעלול להפחיד אותם מאוד. במקום זומבים סיכמנו על נושא של מפלצות, שאותו אפשר לקחת לכיוון הרבה יותר כיפי ומצחיק.

עשיתי לילדים בעבר יום יצירה בנושא מפלצות, כך שהיה לי הרבה חומר והשראה שאספתי בנושא. החלטתי על קונספט של "בית ספר למפלצות" (קצת כמו הסרט) שבו הילדים עוברים משימות שונות עד שהם הופכים למפלצות מוסמכות עם רישיון להפחיד. יאיר ביקש שבמסיבה יהיו פעילויות של יצירה וריקודים, ושהוא יהיה "המורה" (כלומר זה שינחה את הילדים בפעילויות השונות), כך שהתאמנו את ההפעלות לכך.

המסיבה התקיימה במועדון הנוער במושב שבו הוריי גרים. קישטנו את המועדון בבלונים ירוקים וצהובים שציירתי עליהם פרצופים של מפלצות.

בלוני מפלצות

בלוני מפלצות

שולחן הכיבוד היה בקונספט של מפלצות גם כן. הוא קושט בדגלונים של מפלצות ובובות קרטון של מפלצות שקניתי באתר HIPHIP. חוץ מהחטיפים השגרתיים (דובונים, אפרופו, תפוצ'יפס, במבה, בייגלה, פופקורן), הגשנו גם ירקות ופירות חתוכים, מרשמלו שציירתי עליהם פרצוף של מפלצת, כדורי שוקולד מפלצות, אבטיח בצורת פה של מפלצת (שחתך בעלי), ופשטידת תירס בשביל ההורים.

כיבוד מפלצות

כיבוד מפלצות

גם מתקני השתייה הפכו למפלצות.

מתקני שתייה שהפכו למפלצות

מתקני שתייה שהפכו למפלצות

הכנתי ליאיר כיסא יום הולדת שכיסיתי במפה חד פעמית ירוקה והדבקתי עליה קרניים של מפלצת. יאיר רצה כתר, אז ציידנו אותו בכתר של מלך (מפורים), שהוא הדביק עליו מדבקות זהובות, וגם בשרביט.

ילד יום ההולדת על הכיסא המפלצתי

ילד יום ההולדת על הכיסא המפלצתי

כדי להעסיק את הילדים המגיעים, הדבקנו נייר ציור על הקירות, ציירתי עליו מפלצות, וסיפקנו לילדים טושים כדי שיוכלו לצבוע ולצייר עליו עד שנתחיל בהפעלה המרכזית. הילדים ממש ממש נהנו מזה, במיוחד יאיר, שביקש עוד זמן לצבוע ולצייר אחרי שיום ההולדת הסתיים…

ציורי קיר של מפלצות - צובעים ומקשטים

ציורי קיר של מפלצות – צובעים ומקשטים

אחרי שרוב הילדים הגיעו, ריכזנו אותם על מחצלת והתחלנו בהפעלה. הסברנו לילדים שהם נמצאים בבית ספר למפלצות, ולאחר שיעברו את המשימות השונות של בית הספר בהצלחה, הם יקבלו תעודה שמסמיכה אותם להיות מפלצות.

הפעלה ראשונה – יצירת כתר מפלצות
הסברנו לילדים שלפני שנתחיל במשימות, כל אחד צריך ליצור לו את המפלצת האישית שלו. חילקנו להם רצועות בריסטול, טושים, מדבקות בצורת עיניים, מדבקות עגולות בצבעים שונים ומדבקות מסול עם נצנצים, וביקשנו מהם להכין מפלצת שאחר כך תהפוך לכתר. הילדים ממש שקעו במלאכה, ציירו והדביקו ולא רצו להפסיק. שידכנו את הכתרים וכל ילד שרצה שם את הכתר על הראש.

יוצרים כתרי מפלצות

יוצרים כתרי מפלצות

 

הפעלה שנייה – התעמלות בוקר של מפלצות
ההשראה להפעלה הזו היא התעמלות הבוקר שסאלי עושה בסרט "מפלצות בע"מ". הסברנו לילדים שמפלצות צריכות לשמור על כושר כדי שיהיה להם כוח להפחיד, ולכן חשוב ביותר לעשות ספורט, ואנחנו נלמד אותם תרגילי התעמלות בוקר של מפלצות. השמענו את השיר "waka waka" של שאקירה (שיר שהם מכירים מחוג הספורט בגן), אני ויאיר עשינו תנועות שונות (הליכה במקום, הרמת והורדת ידיים, כפיפות וכו') והם חזרו אחרינו. בפזמון עשינו תנועות של מפלצות. הם שיתפו פעולה באופן מקסים ממש :-)

התעמלות בוקר מפלצות

התעמלות בוקר מפלצות

הפעלה שלישית – 1, 2, 3… לא לזוז!
הסברנו לילדים שכשמפלצת נכנסת לבית של ילד כדי להפחיד אותו, היא צריכה לשמור על השקט כדי שהילד וההורים לא ישמעו אותה ויגלו שהיא שם. לכן, כדי להתאמן על התגנבות בשקט, שיחקנו את המשחק "1, 2, 3 דג מלוח". יאיר קרא "1, 2, 3" והילדים התקדמו לאט לאט, וכשצעק "לא לזוז" הם היו צריכים לקפוא במקום. כך הם התקדמו עד שהגיעו לכיסא יום ההולדת.

משחקים "1, 2, 3... לא לזוז"

משחקים "1, 2, 3… לא לזוז"

הפסקת אוכל וממתקים
בשלב זה עשינו הפסקת אוכל. בנוסף לחטיפים ולמאכלים שכבר היו על השולחן, הגשנו גם סנדביצ'ים עם חומוס בצורת מפלצות (עם עיניים מזיתים מגולענים) וקאפקייקס בננה וקאפקייקס שוקולד ללא גלוטן, עם קרם פודינג וקישוט אכיל בצורת מפלצות.

קאפקייקס מפלצות וסנדביצ'י מפלצות

קאפקייקס מפלצות וסנדביצ'י מפלצות

הפעלה רביעית – מסלול מכשולים
יצרנו מסלול מכשולים עם "אבנים" מפוליגל (ששמרנו מיום הולדת בנושא דינוזאורים שעשינו לאייל כשהיה בן 6), מקלות, חישוקים ומנהרה. הילדים היו צריכים לעבור את מסלול המכשולים בהצלחה עד הסוף. הם כל כך התלהבו מזה שהיו ילדים שעשו אותו כמה פעמים…

מסלול מכשולים של מפלצות

מסלול מכשולים של מפלצות

הפעלה חמישית – פיצוץ בלונים ואיסוף שיניים של מפלצות
הצגנו לילדים תמונות של מפלצות (שהכנתי בpower point) עם פה ללא שיניים. הסברנו להם שהשיניים הם חלק מאוד חשוב עבור המפלצת כי בעזרתן היא אוכלת, וכך יש לה כוח להפחיד. פיזרנו בחדר בלונים שבתוכם שמנו שיניים שחתכנו מקרטון ביצוע. הילדים היו צריכים לפוצץ את הבלונים, למצוא את השיניים, ולהדביק אותם בפה של המפלצות (בדומה להפעלה שעשינו ביום ההולדת בנושא דינוזאורים). גם במקרה הזה הם מאוד מאוד התלהבו, והצטערו כשנגמרו השיניים ולא היה יותר מה להדביק…

המפלצות זכו בשיניים

המפלצות זכו בשיניים

הפעלה שישית – מעגל ריקודי מפלצות
סידרנו את הילדים במעגל, ושמנו להם מוזיקה (השיר Timber של Ke$ha). כל ילד נכנס למעגל בתורו ורקד את ריקוד המפלצות שלו. יאיר התחיל.

יאיר רוקד ריקוד מפלצות

יאיר רוקד ריקוד מפלצות

אחרי שסיימנו את כל ההפעלות, הרמנו את יאיר על כיסא, הבאנו את עוגת יום ההולדת (בצורת מפלצת כמובן!) ויאיר כיבה את הנרות.

הרמה על כיסא וכיבוי הנרות על עוגת יום ההולדת

הרמה על כיסא וכיבוי הנרות על עוגת יום ההולדת

אין אצלנו יום הולדת בלי פיניאטה. בעלי הכין פיניאטה בצורת ראש של מפלצת, הורדנו אותה לגובה של הילדים והם קרעו אותה ואספו את הסוכריות שהיו בתוכה.

פיניאטה בצורת מפלצת

פיניאטה בצורת מפלצת

בסוף חילקנו לילדים שקיות הפתעה עם מדבקות של מפלצות (שקניתי באתר HIPHIP) ותעודות הסמכה של בית הספר למפלצות (שהכנתי בpower point עם תמונות מהרשת).

 

תעודת הסמכה של בית הספר למפלצות

תעודת הסמכה של בית הספר למפלצות

 

היה יום הולדת פשוט מעולה!!!! נהנינו מאוד, הילדים היו מקסימים ויאיר היה ממש ממש מרוצה. אחד מימי ההולדת הכי כיפיים EVER.

 

מסיבות יום הולדת מן העבר:
מסיבת יום הולדת בריכה לגיל שנתיים
מסיבת יום הולדת גלידה לגיל 3
מסיבת יום הולדת אבירים ודרקונים לגיל 5
מסיבת יום הולדת דינוזאורים לגיל 6
מסיבת אנגרי בירדז לגיל 7
מסיבת לגו לגיל 8

שיחות על החיים עם הילדים #11

לאחרונה השתכללתי. התקנתי אפליקציה בסמארטפון, ואחרי שהילדים אומרים משהו מעניין, אני מקליטה את זה לעצמי. אם אני זוכרת לעשות את זה, זאת אומרת. להלן התוצרים.

אופטימיות
יאיר מועד בכניסה לאוטו
בעלי: אוי! אתה בסדר?
יאיר: זה בסדר אבא, אני עוד חי.

 

במלוא חושיו
יאיר: אני רואה את שי בזכות חוש הראיה.
אני: נכון.
יאיר: אני זוכר שהיינו פה כבר, ביום הולדת של חבר של אייל. זה בזכות חוש הזיכרון.

 

דעי את מקומך
באחד הימים, אייל כל הזמן התרפק עליי ונצמד אליי.
אני: אייל, מה קרה שהיום אתה כזה חיבוקי?
אייל: זה בגלל שאני אוהההההב אותתתךךך…
אני: אבל גם אתמול אהבת אותי, ואתמול לא היית ככה.
אייל: אתמול פשוט לא היה לי כל כך זמן בשבילך.

 

כיצד תהיה מגניב
אייל: יש לי משקפי שמש מגניבות, אז עכשיו אני צריך גם לדבר כמו המגניבים.
אני: איך מגניבים מדברים?
אייל: הם מדברים בקיצור. למשל, הם לא אומרים "אותך", הם אומרים 'תך. הם לא אומרים "את הכביש", הם אומרים "ת'כביש".
אני: איך הגעת למסקנה שככה מגניבים מדברים?
אייל: כי לדבר בקיצור זה מגניב.

 

 

נחשו, קוראים יקרים, מהו אותו מקום נחשק בו ביקרתי כל כך הרבה פעמים? (ההשתתפות אסורה על חברי הפייסבוק שלי, שכבר יודעים)

נחשו, קוראים יקרים, מהו אותו מקום נחשק בו ביקרתי כל כך הרבה פעמים? (ההשתתפות אסורה על חברי הפייסבוק שלי, שכבר יודעים)

שיחות על החיים עם הילדים #10

לא רק הבלוג חוגג 10 שנים להיווסדו, גם סדרת "שיחות על החיים עם הילדים" חוגגת 10, והפעם בפוסט ארוך במיוחד. השיחות עם יאיר מתחילות להזכיר לי את השיחות שהיו לי בעבר עם אייל, וזה קצת נחמד, וקצת מלחיץ, וקצת גורם לי לתהות מה יהיה בעתיד.
בהדרכת הורים שיבחה אותנו המנחה על כך שאנחנו מתפעלים כל כך מהילדים שלנו. אני תוהה – במקרה שלהם, איך אפשר שלא?!

 

על דינוזאורים ואנשים
יאיר המציא סוג חדש של דינוזאור: דינוזאור פטיש, המכונה גם דינוזאור קרש (crash).
יאיר: בתקופה של הדינזואורים לא היו אנשים.
אני: נכון. למה?
יאיר: כי הדינוזאור פטיש הפיל את כל העצים עם האף שלו בצורת פטיש.
אני: אבל מה זה שהוא הפיל עצים, קשור לזה שלא היו אנשים?
יאיר: כי אם היו אז אנשים, העצים היו נופלים עליהם והם היו מתים.
אני: בגלל זה לא היו אנשים?
יאיר: כן.
יאיר: אבל ציפורים היו גם בתקופה של הדינוזאורים וגם בתקופה של האנשים.
אני: נכון.
יאיר: אולי בגלל שציפורים יכולות לעוף גבוה מעל העצים. אבל הן לא יכולות לעוף עד לחלל!
אני: נכון, הן לא יכולות.
יאיר: אם הן היו יכולות היה לנו אסטרונאוט יונה!

 

אייל טועם קבב רומני
אייל: "זה היה לי טעים. הרגשתי בסוף נגיעה של חריפות, אבל זה היה חריף שעשה לי טוב. אהבתי את זה. כשזה חם זה יותר מוצלח".

 

ימי בנימינה
אנחנו נכנסים בשערי בנימינה.
בעלי: אייל, על שם מי נקראת בנימינה?
אייל: בנימין.
בעלי: בנימין מי?
אייל: נתניהו?

 

בשביל רגעים כאלה הכל היה שווה
אני מסרקת את אייל
אני: אייל, תסתובב רגע, אני צריכה לסרק אותך מקדימה.
אייל (מסתובב): או! אמא! את יפה!
אני: תודה רבה מתוק שלי!
אייל: מה תודה, זה נכון.

 

בעזרת זומבים אפשר להסביר הכל
יאיר: אמא, היום בחוג שיחקנו במשחק "חצות הליל". הזאב אומר מספר וצריך לקפוץ, ואם הוא אומר "חצות הליל" צריך לברוח, ואז מי שהוא תופס מצטרף אליו.
אני: אתה מתכוון שהוא הופך גם כן לתופס.
יאיר: אני אסביר לך. נכון שאם זומבים אוכלים מוח של אדם רגיל אז הוא גם הופך לזומבי? אז זה אותו דבר.

 

לא צריך להסביר פעמיים
אני והילדים במכונית.
waze
: עוד 400 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: אמא, בכיכר תמשיכי ישר.
אני: בסדר, אבל עוד לא הגעתי לכיכר.
waze: עוד 200 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: טוב! כבר הבנתי את זה!

 

סידורים 
כשאני ויאיר חיכינו שהחוג של אייל יסתיים, יאיר ביקש שאחרי החוג נלך לאכול בגלידרייה השכונתית האהובה עליו ("דלי קרים"), ואני הסכמתי.
יאיר: אימא, לאן אנחנו נוסעים?
אני: רצית ללכת לאכול גלידה, לא?
יאיר: אבל לאן אנחנו נוסעים?
אני: אז אנחנו נוסעים לאכול גלידה. אבל קודם נלך לתת את החולצות של אבא לגיהוץ.
יאיר (נאנח): אז זה הולך להיות יום ארוך.

 

 

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמא טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמה טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

מחשבות על ימי הסתגלות לגן

יאיר התחיל היום גן טרום חובה, גן עירייה. אני מודה שאין לי חששות מיוחדים וגם איני בוכייה כהרגלי. קיבלנו את הגן שרציתי, ויש אתו 5 ילדים מהגן הקודם ועוד 2 ילדים של חברות שלי. אמנם 35 ילדים זה ממש המון, אבל אני סומכת על יאירי שלנו שידע לזרוח ולהבריק. אני בטוחה שהוא יסתדר מעולה.

היומיים הראשונים בגן הם ימי הסתגלת. ביום הראשון נמצאים בגן עם ההורים בין 8:00 ל-10:00, ואחר כך חוזרים ב-14:00 להיכרות עם צוות היול"א (יום לימודים ארוך) עד 16:00. ביום השני הילדים בגן מ-8:00 עד 11:00 (ההורים רשאים להיות בגן עד 8:30), ואחר כך חוזרים שוב ליול"א מ-14:00 עד 16:00. מיום חמישי כרגיל.

תילי תילים של מילים כבר נאמרו על העניין הזה, על הטרטור של ההורים, על החופש שצריך לקחת מהעבודה ועוד ועוד. אני רוצה להסתכל על זה מכיוון קצת אחר. הכיוון של הילד.

אני לא פסיכולוגית ואין לי הכשרה חינוכית. אני בסך הכל אימא של שני ילדים מאוד מסוימים, כך שאני מסתכלת על זה לחלוטין מהמשקפיים שלי, ויכול להיות שאני טועה.

אני חושבת שהנוכחות של 35 הורים בגן ביום הראשון יותר מפריעה לילדים מאשר עוזרת להם.

עבור ילדים שההסתגלות קלה להם, כמו יאיר, הנוכחות של ההורה היא מיותרת.  כשהייתי אתו בבוקר בגן הוא התעלם ממני במשך 90% מהזמן. הוא חקר את החצר, שיחק עם החברים שלו מהגן הקודם, ואפילו במפגש לא ישב לידי, אלא ליד חבר שלו מהגן הקודם. מצד שני, הרעש והצפיפות שנגרמו עקב הנוכחות של 35 אנשים מבוגרים (הורים) די הלחיצה אותו. מה ילד כזה חושב בראשו? מה הנוכחות של ההורים אמורה לשדר לו? שהוא אמור לחשוש? שהוא אמור להזדקק לתיווך של ההורה? שהוא לא יכול להסתדר לבד גם אם הוא חושב שהוא כן יכול? ואיך הוא אמור לנוע בחופשיות בגן כשמסביבו כל כך הרבה מבוגרים?

יש ילדים שההסתגלות לא קלה להם. יש ילדים שנכנסים לגן שבו הם לא מכירים אף ילד. האם נוכחות של 35 אנשים מבוגרים (הורים) שזרים לו לחלוטין, בנוסף ל-35 ילדים שזרים לו לחלוטין, עוזרת לו או בעצם מפחידה הרבה יותר?

אני מדמיינת תהליך אחר. ההורים מביאים את הילד לגן ביום הראשון, נשארים כמה דקות, ואחר כך אומרים שלום. ילדים שצריכים יותר תמיכה –  הגננת מעודדת את הילדים שההסתגלות יותר קלה להם, לעזור לילדים שקשה להם. ההורים נשארים בקרבת מקום – לא בתוך הגן – וניתן להזעיקם בשעת הצורך, אם מתעורר כזה. אולי אני תמימה.

גם עניין השעות המקוצרות לא כל כך ברור לי. ילדים בטרום חובה בדרך כלל מגיעים ממסגרת גן אחרת, והם רגילים לסדר יום של גן (בטרום טרום חובה זה באמת אחרת, הם קטנים יותר). הייתי משאירה את זה לשיקול הדעת של ההורה ולרצון של הילד, האם להישאר או לעשות יום מקוצר. יאיר, למשל, לא הבין למה הוא צריך ללכת הביתה כל כך מהר, והיה מתוסכל ומבולבל. בבית הוא ממש הציץ כל כמה דקות בשעון כדי לראות מתי סוף סוף תגיע השעה לחזור לגן (ובסוף היום בכלל כעס ובכה שהוא צריך ללכת הביתה).

אני חושבת שמילת המפתח צריכה להיות גמישות. גמישות לצרכים של הילד ולאופי שלו. לצערי, גמישות היא לא דבר שמאפיין את מערכת החינוך או את המערכות בארץ בכלל. גם יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה לא.

 

כרטיס ברכה במיקסד-מדיה, שיאיר הכין

כרטיס ברכה במיקסד-מדיה, שיאיר הכין

שיחות על החיים עם הילדים #9

אני מניחה שזה היה צפוי, אבל זה עדיין בא לי בהפתעה. יאיר התחיל לדבר בלי הפסקה. כמובן שהפועל "לדבר" אינו מתייחס לשיחות בעינייני חולין, כגון איך היה בגן וכדומה, אלא רק לנושאים חשובים מאוד כגון זומבים, משחקי מחשב, מפלצות וכו'. הוא משוחח איתי על הנושאים הנ"ל שעות ארוכות ("משוחח" מתייחס למצב שבו הוא מדבר ממש מהר ברצף, אני לא מבינה כלום, אבל מהנהנת). אייל, מצידו, התמכר לתכנית "גלילאו" בחינוכית 23, שדרכה הוא לומד נושאים מדעיים שונים ומשונים (עם דגש על משונים), וטורח לחלוק איתי את כל הפרטים הקטנים – כגון על כך שזרעי פרג יכולים לגרום להתמכרות ועוד.
לא משעמם אצלנו. מתיש מנטלית, אבל לא משעמם.


ניתוח אופי
אני
: שיט, עקץ אותי יתוש.
יאיר: למה עקץ אותך יתוש?
אני: לא יודעת, תשאל את היתוש.
יאיר: הוא יתוש שובב.

אוצר מילים
יאיר
(לאייל): די כבר, טיפש קטן!
אייל: ואתה ראש תרנגולת מפוקפק בתוספת שניצל עם פירורי זבל מתועב.

ילד גורמה
אני
: מה נתנו לכם לאכול בקייטנה?
אייל: היה פיתה עם חומוס ופיתה עם שוקולד. אכלתי פיתה עם שוקולד.
אני: למה לא אכלת פיתה עם חומוס?
אייל: אני לא אוהב פיתה עם חומוס. אני אוהב רק חומוס בתוספת של גרגירים, פפריקה אדומה, שמן זית ופטרוזיליה. בצלחת.

ילד סלב
אני: ילדים, מחר אנחנו הולכים לצלמת מקצועית שתצלם אותנו צילומי משפחה בסטודיו שלה.
אייל: ואחר כך זה יופיע בעיתון או באינטרנט?

חשבון פשוט
יאיר
: חמש ועוד שש זה אחת עשרה.
אני: נכון! איך אתה יודע?!
יאיר: ספרתי את הזיבלונים.

פשוט מאוד
אייל מספר לי על איזשהו ניסוי שראה בתכנית גלילאו ושקשור בקוקה קולה.
אייל: ובמקום קולה אפשר להשתמש גם בבירה אנגלית, בירה גרמנית, ואפילו מים!
אני: מה ההבדל בין בירה אנגלית לבירה גרמנית?
אייל: הבירה הגרמנית באה בפחית ירוקה והבירה האנגלית באה בפחית כחולה.

הפעילות המועדפת על הילדים בימים אלו: רביצה עם חמודי מול הטלוויזיה (ולפני שכל האמהות העילאיות והמתנשאות נזעקות: כן, אני ממננת, והם רואים רק מוקלט מראש וכו').הם ממש ארוכים, השניים האלה.


הפעילות המועדפת על הילדים בימים אלו: רביצה עם חמודי מול הטלוויזיה (ולפני שכל האמהות העילאיות והמתנשאות נזעקות: כן, אני ממננת, והם רואים רק מוקלט מראש וכו').
הם ממש ארוכים, השניים האלה.

שיחות על החיים עם הילדים #8

אשר יגורתי ואשר פיללתי בא. הילדים בני 7 ו-4, והפכו לאחים צמודים עם עולם משלהם, שלנו אין רגל ודריסה בו. הם ממציאים לעצמם משחקים ומנהלים שיחות לתוך הלילה. באחד הימים עליתי עם שניהם במעלית, ואייל אמר ליאיר – "המצאתי משהו חדש בשביל המשחק שלנו, אבל אני אספר לך אחר כך, בלילה, שאימא לא תשמע".
כיף לראות עד כמה הם אוהבים אחד את השני. יאיר ממש מעריץ את אייל, ואייל מצידו מאוד אוהב את יאיר. הקשר הזה ביניהם כל כך מתוק. מה הסוד? בחיי שאין לי מושג.

כפי שאפשר לראות בציטוטים הבאים, יאיר מאוד התקדם מבחינת שפתית. אמנם יש לו עדיין אותיות שורקות והוא מחליף אותיות, אבל הוא מדבר ממש בשטף ומנהל שיחות עמוקות, על רובוטים ומפלצות ומערכת העיכול וכאלה. שני גאונים יש לי בבית, god help us.

 

puppy love
אייל
: אימא, יש ילדה בכיתה שמאוהבת בי.
אני: איך אתה יודע?
אייל: היום היא כל הזמן רצתה שאני אשב לידה באוטובוס.
אני: וישבת לידה?
אייל: כן, לא רציתי לפגוע ברגשות שלה.

 

details, details
בעלי
: יאיר, תראה איזו ציפור חמודה!
יאיר: איפה?
בעלי: שם! אולי בעצם זו ציפור מסוכנת שאוכלת ילדים בני 4?!
יאיר: אבא!!! אני עוד לא בן 4!
בעלי: אה, מזל! מתי תהיה בן 4?
יאיר: אחר כך.

 

מה בנים אוהבים
אני
: יאיר ואייל, כשתסיימו אני רוצה שכל אחד מכם יכין לרותם ברכה לכבוד יום ההולדת שלו.
יאיר: מה לצייר לו? מה בנים אוהבים?
אני: אתה בן. מה אתה אוהב?
יאיר: אני אוהב עכבישים. הוא אוהב עכבישים?
אני: אני לא יודעת. אולי כדאי שתצייר משהו שמתאים לכולם, כמו בית, או פרחים…
יאיר: פרחים זה של בנות!
אני: גם בנים אוהבים פרחים.
יאיר: אני בן ואני לא אוהב פרחים!
אני: טוב, אז אולי תצייר משהו כללי כמו בית או עצים.
יאיר: או מפלצות.

 

רציתי לפנק אתכם בציור של יאיר לשבועות (שכולל כמובן רובוטים וכאלה), אבל הציור נעלם. במקום זה ראו להלן משחק שאייל המציא ושניהם משחקים בו, בשילוב עם מפת עולם ענקית שיש לנו. אין לי מושג על מה בדיוק המשחק ואני חוששת לשאול, כי אני לא בטוחה שיש לי את יכולות הקשב והריכוז הנדרשות להקשיב להסבר.

רציתי לפנק אתכם בציור של יאיר לשבועות (שכולל כמובן רובוטים וכאלה), אבל הציור נעלם. במקום זה ראו להלן משחק שאייל המציא ושניהם משחקים בו, בשילוב עם מפת עולם ענקית שיש לנו. אין לי מושג על מה בדיוק המשחק ואני חוששת לשאול, כי אני לא בטוחה שיש לי את יכולות הקשב והריכוז הנדרשות להקשיב להסבר.

 

שיחות על החיים עם הילדים #7

יאיר התחיל להוות מקור שופע לאמרות ושיחות. מצד אחד זה ממש כיף, מצד שני – עוד ילד גאון שלא מפסיק לדבר?!

 

חמשת החושים
בעלי: עם מה שומעים?
יאיר: עם האוזניים.
בעלי: עם מה רואים?
יאיר: עם העיניים.
בעלי: עם מה מריחים?
יאיר: עם האף.
בעלי: עם מה אוכלים?
יאיר: עם הפה. עם הפה גם אוכלים וגם מדברים!
בעלי: עם מה מציירים?
יאיר: עם טוש!

 

לא תאכל לא תגדל
יאיר מסביר לי למה אם אוכלים אז גדלים.
יאיר: האוכל נכנס לפה, עובר בגרון, מגיע לבטן, והבטן מפרקת אותו. האוכל עובר לכל המקומות בגוף – לרגליים, לידיים, לראש… האוכל מגיע לראש, הוא נדחף למעלה ואז הצוואר מתארך… וככה גדלים.
אני: האוכל נדחף למעלה, וככה אתה נהיה ארוך יותר?
יאיר: כן.

 

בת של פולנייה
יאיר: אימא, אני רוצה משהו לאכול.
אני: יאיר, אנחנו תכף הולכים לסבתא. עדיף שלא תאכל עכשיו, כדי שיהיה לך מקום בבטן לאוכל של סבתא.
יאיר: אל תדאגי, בדרך לסבתא הבטן שלי תסיים לפרק את כל האוכל.

 

husband material

אני, בעלי ואייל יורדים במעלית. בגלל שאני עובדת מהבית, ברוב הימים אני מתלבשת בסגנן ספורטיבי משהו. באותו יום התחשק לי להשקיע והתלבשתי בצורה אלגנטית.
אני (לבעלי): נו… אין לך משהו להגיד על איך שאני לבושה…
אייל: אימא, את לבושה מאוד יפה, ואת נראית מקסים.
אני: תודה, מתוק שלי!
אייל: וגם אם הייתי חושב שאת לא לבושה יפה, לא הייתי אומר לך.

 

דיוק
אנחנו יוצאים מההורים שלי ביום שישי בשעת בין ערביים.
בעלי (לילדים): קדימה, להיכנס לאוטו! מהר, מהר, לפני שיבואו מפלצות לאכול אותנו!
יאיר: נו, אבא….! המפלצות באות רק בלילה!!

 

רוב הילדים איחלו למדינת ישראל שתקבל הרבה מתנות. לי יש ילד פרקטי.