עפיפונים

פעילויות לפסח 2012

אנחנו באמצעו של חול המועד פסח 2012. האם אני מתחילה לחוש גל של מרמור מהקהל? כבר נתקעתם בפקקים? כבר מצאתם את עצמכם בפארק כלשהו בין שלל משפחות ממנגלות ומרובות ילדים?
חיכיתי בכליון עיניים לחופשת הפסח הזו, ולא היתה לי שום כוונה להרוס אותה בעשיית דברים שאני שונאת, כמו: להתחכך עם מיליוני אנשים בפארקים ובמקומות המוניים אחרים, לעמוד בפקקים, לטייל בין הררי הזבל שהשאירו מטיילים בגנים ובשמורות, או להידחק עם כל עמישראל בשלל אטרקציות.
כל מה שרציתי זה לבלות עם שני ילדיי המקסימים בנחת ובשלווה. רצוי מחוץ לבית.
עד כה, זה הולך לי ממש מצוין.
מכיוון שבעלי עובד ברוב ימי חול המועד, ומהיכרותי עם מגבלותיי (נכנסת לסטרס במקומות המוניים, מעדיפה אורבניקה על פני טבע, שונאת נסיעות ארוכות ברכב), ועם ילדיי (דור שני לגיקים, בעלי נטייה לדבר בלי הפסקה בנסיעות ארוכות ברכב), תכננתי לנו תוכניות רגועות, שמורכבות מרגעים קטנים ופשוטים. הרי ממה ילדים נהנים באמת (לפחות הילדים שלי)? מזמן עם ההורים שלהם, מחיבוקים, מגלידה וארטיקים, מהיכולת לשוטט בשלווה, לאסוף מקלות ולחקור נמלים, בלי שיאיצו בהם וידחקו בהם.
ילדים פשוט אוהבים להיות.

אז היינו.

ביום ראשון הלכנו לראות את ההצגה "הכבש השישה עשר" באמפי וואהל בפארק הירקון. הזמנתי כרטיסים לשעה הכי מוקדמת (10 וחצי) וכך נמנעתי מכל הפקקים שהיו אחר כך בכניסה לפארק. ראינו את יהונתן גפן, שרנו את כל השירים (במשך כל השבוע שלפני כן הקראתי לילדים את הספר), אכלנו ארטיקי אנגרי בירדז על הדשא, ונסענו הביתה. בבית אכלנו צהריים, נחנו וראינו סרט בטלוויזיה ביחד. עשינו טיול לגינה הציבורית השכונתית, ואכלנו ארטיקים שוב.

ביום שני נסענו לאטרקציה התל אביבית האהובה על אייל – גינת הכלבים בגן מאיר. אייל מאוד מאוד התרגש מכך שזו הפעם הראשונה של יאיר שם, ודאג להסביר לו את כל מהלך העיניינים, מהחניון שבו חנינו ("זו החנייה שאמא חונה בה כשהיא נוסעת לעבודה!") ועד לדרכי ההתנהגות המומלצים בגינה ("אנחנו יושבים על ספסל ומחכים שהכלבים יבואו אלינו"). כצפוי, היה פשוט שיגעון. הילדים שמחו לצפות בכלבים המשחקים, ללטף ולהיות מלוקקים. עשינו אתנחתת צהריים בסניף גן מאיר של בית הקפה לנדוור (ליד המרכז לאוכלוסיה הגאה בגן מאיר), בית קפה מקסים וידידותי, ושוב חזרנו לגינת הכלבים 🙂 אחר כך הצצנו בבריכת הנופרים בגן, וראינו דגים ענקיים וגם צבי ים. נסענו באוטובוס בחזרה לחניון (יאיר היה כל כך מבסוט!), אכלנו גלידה באייסברג אבן גבירול ונסענו הביתה.

ביום שלישי ביקרנו בנמל יפו. המקום מחדש את פניו, יש שם טיילת נחמדה לאורך הים (הילדים עמדו וחיכו שהגלים ישפריצו עליהם), ובשבוע חול המועד מתקיים בהאנגר 2 תערוכת "באמצע" של המכון הטכנולוגי חולון, שם ראינו כל מיני חפצים ומוצרים מגניבים 🙂  צפינו בסירות וברשתות הדייגים, נשנשנו מיצים ודברים טעימים בבית הקפה loveat, וקינחנו במופע קרקס אקרובטי מצחיק ומעורר התפעלות של Juicy Lucy, שהוצג לבאי הנמל. אחרי הצהריים אירחנו את בת דודתי ומשפחתה.

שלוש חוויות אורבניות קטנות ופשוטות, כולן במרחק של מקסימום חצי שעה נסיעה מהבית, והיה כל כך כיף!

מחר גם בעלי בחופש, אז אולי נרחיק עד ירושלים (למרות שאייל ביקש שוב לנסוע לגינת הכלבים). נראה.

יום הולדת דינוזאורים – אייל בן 6

בשנה שעברה אני ובעלי הפקנו עבור אייל מסיבת יום הולדת אבירים ודרקונים. אייל קלט שיש לו הורים שיכולים לעשות הכל, והשנה ביקש מסיבת דינוזאורים.
הפעם כבר היינו הרבה יותר בטוחים בעצמנו, והינדסנו את המסיבה פחות או יותר לפי אותה מתכונת כמו בשנה שעברה – סיפור מסגרת ומשימות.
לצערי הרב אין לי הרבה תמונות שמתעדות את המסיבה. אני ובעלי היינו עסוקים בהפעלה, ושכחנו לבקש ממישהו שיצלם תוך כדי. נזכרנו רק באמצע… וחלק מהמשימות צולמו לאחר מעשה.

כל ילדי הגן הוזמנו למועדון במושב של ההורים שלי. תלינו בגן את השלט הבא, שגם נשלח במייל, וגם הודפס כהזמנות. השלט עוצב ע"י עדית, מעצבת UI שעובדת איתי 🙂 :

כשכל הילדים הגיעו, הושבנו אותם על מחצלת. בעלי התחפש לחוקר דינוזאורים, וסיפר לילדים שחפר וגילה חלק של שלד של דינזואור בחצר שלו – דינוזאור שאף אחד אחר עוד לא גילה. הוא קרא לו איילוזאור על שמו של אייל.
הילדים הם חוקרי דינוזאורים מתחילים  וצריכים למצוא את חלקי הדינוזאור האחרים, ולהרכיב דינוזאור שלם. לשם כך יעברו משימות שונות.

המשימה הראשונה היתה חידון של מאפייני דינוזאורים – אוכלי עשב וטורפים. בעלי הראה לילדים תמונה, והם היו צריכים להחליט האם היא מאפיינת דינוזאורים אוכלי עשב או דינוזאורים טורפים.
בסופו של דבר התמונות יצרו מלבן, שכשהפכנו אותו, התגלתה המפה של כל התחנות של המשימות.

הפעלת דינוזאורים אוכלי עשב ודינוזאורים טורפים

הופכים את התמונות - הופ! מתגלה מפה

בעלי, מחופש לחוקר דינוזאורים, מסביר על המפה, ולידו אייל

תחנה ראשונה – קן של ביצי דינוזאורים. פיזרתי בשני ארגזי קרטון ביצי קלקר עם השמות של הילדים. מעליהן פיזרתי גזרי עיתונים ונייר. הילדים היו צריכים לנבור בין גזרי הנייר ולמצוא את הביצה עם השם שלהם.
לאחר שכולם מצאו, הם קיבלו מדבקות וישבו וקישטו את הביצה שלהם. כשהם סיימו, הם קיבלו חלק נוסף של הדינוזאור.

ביצי הדינוזאור. בהתחלה הן היו מוחבאות, והילדים חשפו אותן

תחנה שניה – אגם הלבה (בדומה למסיבת האבירים). יצרתי את האגם מסדין אדום, שעליו הדבקתי "אבנים" ממוספרות מפוליגל, בשני צבעים. חילקנו את הילדים לשני תורים. כל ילד היה צריך לעבור על האבנים בצבע של התור, לפי הסדר, תוך כדי שהוא מחזיק בשתי ידיים את הביצה (מהתחנה הקודמת) ואסור לו להפיל אותה. מי שהתבלבל – התחיל מחדש. אחרי שכולם עברו בהצלחה את אגם הלבה, הם קיבלו חלק נוסף של הדינוזאור.

בשלב הזה עשינו הפסקה לאוכל ושתיה. שולחן הכיבוד הורכב מחטיפים שונים בצבעי צהוב וחום – צבעי אדמה: בייגלה, אפרופו, במבה, תפוצ'יפס, נחשי גומי חומים-לבנים ("תולעים"), סוכריות "אבנים" משוקולד, עוגיות חמאת בוטנים קרוצות (שניסיתי להטביע עליהן כף רגל של דינוזאור, לא כל כך בהצלחה), וכריכים עם חומוס ועם ממרח שוקולד.

עוגיות חמאת בוטנים עם הטבעת אברי דינוזאור

תחנה שלישית – מציאת שיני דינוזאורים בתוך "מאובנים". ניפחנו בלונים לבנים (שהיוו "מאובנים") שבתוכם הכנסנו "שיניים" שחתכנו מקאפה. הילדים היו צריכים לפוצץ את הבלונים, למצוא את השיניים, ולהדביק אותן (בעזרת סרט דביק ספוגי דו צדדי שהיה מחובר אליהן) על הגולגולת של הדינוזאור. כשהם סיימו את המשימה, הם קיבלו את הגולגולת עם השיניים, ובשלב זה יכלו להרכיב את הדינוזאור השלם.

הילדים הרכיבו את השלד והניחו את החלקים ב"מערת החיים" – קופסא מקרטון שהנחנו בצד. כיבינו את האורות, הבאתי את עוגת יום ההולדת – עוגת הר געש מתפרץ, אייל כיבה את הנרות, שרנו לו והרמנו אותו על כיסא בעזרת הילדים.


לאחר מכן – הפתעה! בעלי סיפר לילדים שבינתיים, בחושך, הדינוזאור קם לתחייה, והם צריכים להרוג אותו!! הוא חשף דגם ענק של דינוזאור טי-רקס שהוא בנה מחוטי מתכת ועיתונים, ועטפנו בבריסטולים. בתוך הדינוזאור החבאנו המון סוכריות טופי, והילדים קרעו את הדינוזאור לגזרים ואספו באדיקות את הסוכריות…

הילדים קורעים את הדינוזאור המסכן לגזרים

אייל ומה שנשאר מראשו של הדינוזאור....

ביציאה הילדים קיבלו שקיות הפתעה מנייר חום עם ממתקים ועם מדבקות דינוזאור, וגם תעודת חוקר דינוזאורים, שהדפסתי על נייר דמוי קלף.

תעודת חוקר דינוזאורים

אייל היה מאוד מרוצה מהמסיבה שלו ומאוד נהנה 🙂 וכמובן כבר התחיל לתכנן את המסיבה של השנה הבאה…

fun במזגן: תערוכת תמונות יפואיות במרכז המבקרים של יפו

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-10 חודשים, ופעוט בן שנתיים ו-7 חודשים.

אז נכון, כבר לא קיץ, אבל גם בימים הקרים והגשומים של החורף אנחנו מחפשים מקומות סגורים ומעניינים לבלות בהם. על מרכז המבקרים של יפו קראתי באתר kinderland, וכשחיפשנו טיול לשבת חשבתי שיהיה נחמד לשלב ביקור במרכז המבקרים עם הילדים יחד עם ביקור ביפו החוגגת את הכריסמס, וקניות במכירה של Sofi וקרן שביט בשוק הפשפשים.

הקופות של מרכז המבקרים (יחד עם חנות קטנה של מזכרות) שוכנות בכיכר קדומים, מול מזרקת המזלות. ניתן לזהות את המקום לפי השלטים. הביקור במרכז המבקרים הוא בסיורים מודרכים בלבד, ופשוט יש להגיע ולהירשם לסיור הקרוב. בנוסף לסיור, מקבלים Audio Guide איתו ניתן להסתובב באיזור ולשמוע הסברים על האתרים השונים ביפו. שימו לב – אנחנו היינו בסיור האחרון (בסביבות 16:20) ולכן לא קיבלנו את ה-Audio Guide (כי כבר סגרו), אבל קיבלנו פתק שיאפשר לנו לחזור ולקבל אותו בפעם הבאה שנהיה באיזור.
המדריכה הנחמדה שני לקחה אותנו למרכז עצמו – שנמצא מתחת לאדמה. במרכז יש מוצגים  ארכיאולוגים שונים מכל שנותיה של יפו – מזמן המצרים ועד לימינו. ראינו חותמות , מטבעות, כלים, מזוודות מהעלייה הראשונה ועוד. המרכז בנוי מסביב לחפירות של בית הלניסטי, שעל חורבותיו נבנה בית רומאי. ראינו גם ממצאים לנוכחות יהודית – ביתו של יהודה אגרונימוס. במהלך הסיור הוקרנו גם שני סרטים  מושקעים ביותר- אחד על ההסטוריה של יפו, והשני מתאר בצורה משעשעת את התרבויות השונות שחיו באיזור.
המדריכה שני היתה מקסימה, שיתפה את הילדים ושאלה אותם שאלות, הסבירה וענתה על שאלותינו. היה מאוד מאוד מעניין 🙂
לסיכום – מומלץ!

הטיימליין של יפו

 

כדים שנמצאו באיזור

 

מזוודות המייצגות את העליה הראשונה - הזכיר לנו את הסדרה "גיא אוני"

 

הבית ההלניסטי / רומאי

בקצרה:
אתר:
http://www.oldjaffa.co.il/?CategoryID=35&ArticleID=27
הנזק:
30 ש"ח למבוגר, 20 ש"ח לילד. בחנוכה היה מבצע של ילד שני חינם. יש הנחות לפנסיונרים, חיילים ואזרחי תל אביב-יפו.
אכלנו: שווארמה באבולעפיה. יש כמובן המון אופציות אחרות באיזור.
קטנטנים: הסיור לא מתאים לעגלות, כך שכדאי להצטייד במנשא. יאיר הקטן התעניין במוצגים והיה מבסוט.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (הילדים התעניינו מאוד ושיתפו פעולה עם המדריכה החמודה)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (מאוד יפה ומעניין אבל קצת יקר וקצת קצר)
ועוד משהו:
יפו היא יפו, ויש מסביב עוד המון דברים לעשות ולראות:  מזרקת המזלות, כנסיית סנט פטרוס, כיכר קדומים, גן רעמסס, שיטוט בסמטאות המזלות, נמל יפו, תצפית אל הים ועוד ועוד ועוד.

שופינג בשלישי: איקאה ילדים

אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים על איקאה. בתכל'ס, יש להם מחלקת ילדים פשוט מעלפת, שם מצאתי לאחרונה מגוון של חפצים נחשקים לעצמי במסווה של קניות לילדים.

1. DUKTIG, סט מתוקים מבד. מהמם פשוט!

2. DUKTIG, סלסלת פירות מבד.

 

DUKTIG. סט כלי אוכל קטנים מחרס, בצבעים פסטלים. אמנם מיועדות למטבחי משחק, אך אני לחלוטין הולכת להשתמש בהן במטבח שלי.

טוב, זה באמת לילדים.
1. LEKFULL. שטיח עם דוגמא של כביש. יאיר משחק עליו עם המכוניות שלו.

2. LILLABO. סט רכבת מעץ. הילדים מתים על זה ומשחקים בזה כל יום.

 

 

1. DUKTIG. סט כלי עבודה מבד. מתוק מתוק מתוק.

2. GOSIG. אמא עכברה ואבא עכבר עבור בובת העכבר שיאיר ישן איתה, ששמה הוא "במבי".

GOSIG. 3. אחים לאותו "במבי" מיודענו. אייל החליט שהאפור זה אח והלבן זו האחות התינוקת.

4. TORVA. בובת גזר קטנה ומתוקה שחמדתי לעצמי, אך יאיר השתלט עליה והאכיל איתה את "במבי"… קניבליזם מצער. יש גם גרסא נוספת של הבובה, גדולה יותר.

 

כמובן שכאן לא מסתיימת הרשימה של הפריטים הנחשקים בעיניי. פשוט השאר היו חסרים, או שלא הצלחתי למצוא הצדקה מספקת בשביל לקנות אותם, או שפשוט החלטתי להשאיר לפעם הבאה.

קודם כל, אני פשוט חייבת את סט כלי התה הקטנים האלו (DUKTIG), כדי להשלים את סט כלי האוכל שכבר רכשתי.

ובעדיפות שנייה, את כל אלו:

 

 

1. DUKTIG. ארוחת בוקר (קוסמופוליטית משהו) מבד.

2. DUKTIG. סלסלת ירקות מבד.

 

 

1. LANDET. טרקטור ומשאית מבד. זה כל כך חמוד.

2. LANDET. חווה מבד. וזה גם מתקפל לאחסון נוח. איקאה, יש להם פתרונות…

 

אין לתאר עד כמה הייתי צריכה להחזיק את עצמי בשביל לא לקנות את הבובות האלו:

 

1. TORVA. בובת תות חייכנית.

2. TORVA. בובת ברוקולי מתולתלת.

 

כל התמונות נלקחו מאתר איקאה.

fun במזגן: הרצלילינבלום – מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! אנחנו משפחה שמטיילת בחורף, ואילו בחום הקיץ מעדיפה לשהות במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-8 חודשים, ופעוט בן שנתיים ו-5 חודשים.

בסוכות הוזמנתי לאירוע בלוגריות אמהות במוזיאון הרצלילינבלום בתל אביב, מוזיאון לבנקאות ולנוסטלגיה תל אביבית. ההזמנה הזו ממש "סגרה לי את הפינה" מבחינת פעילות לחופש, כך שביום המיועד מיהרתי להתייצב בשמחה, מצוידת באייל.
מוזיאון הרצלילינבלום הוקם על ידי בנק דיסקונט, והוא שוכן (כמה מפתיע) בפינת הרחובות הרצל ולילינבלום בתל אביב. לבניין עצמו קוראים בית שיף, והוא בית מראשית ימי תל אביב ששוחזר ושופץ. הוא פשוט יפיפה (כלות – לוקיישן מהמם לצילומי פרה-חתונה!).
המוזיאון מכיל תצוגות ופעילויות הן בנושאי בנקאות והן בנושאי נוסטלגיה תל אביבית, והוא מיועד לגילאי 6 ומעלה, וכמובן גם למבוגרים. המבוגרים, למשל, יהנו מתערוכה של הצלם סוסקין, הצלם של ראשית ימי תל אביב, עם תמונות מדהימות מארכיון המשפחה – למשל, משה דיין בילדותו.

התערוכה על אברהם סוסקין בהרצלילינבלום

המצלמה של סוסקין

עברנו פעילויות שונות שחלקן מאוד עניינו את אייל וחלקן ממש לא, אבל ראיתי שילדים אחרים בגילו דווקא כן התעניינו בהן. לדוגמא, ישנו חדר בו עברנו הסבר והדרכה על סחר חליפין.  ישנו חדר של מכונת כספומט עם הדגמה כיצד היא עובדת, ומכונה שמדפיסה פנקס צ'קים (הילדים גם קיבלו שטרות כסף פיקטיביים ופנקס צ'קים פיקטיבי).  ראינו דגם של תל אביב של פעם (אייל אוהב דגמים), ודגם של סניף בנק של פעם עם ספרים ומכונות חישוב ישנות. אייל התלהב מאוד מסרט התלת מימד שראינו, על איך תיראה הבנקאות בעתיד. בסוף גם שיחקנו משחק מגניב בשתי קבוצות שנועד לבחון את הידע שלנו על כסף ובנקאות. הקבוצה שלנו ניצחה ואייל היה ממש גאה ומבסוט.

סחר חליפין

סחר חליפין

דגם של תל אביב של פעם

דגם של תל אביב של פעם

דגם של סניף בנק ישן

דגם של סניף בנק ישן

איך כספומט עובד?

איך כספומט עובד?

אייל והכסף הפיקטיבי

אייל והכסף הפיקטיבי

מתכוננים לצפייה בסרט תלת מימד

מתכוננים לצפייה בסרט תלת מימד

מסכי ההקרנה

מסכי ההקרנה

יש פעילויות ותוכניות רבות במקום, וצריך לתאם את ההגעה מראש כך שתוכלו להצטרף לפעילות מתוכננת במקום, או שיתאימו פעילות בשבילכם. ניתן לבקר במוזיאון פעמים רבות ובכל פעם לעבור הדרכה אחרת.

בסך הכל, היה ביקור נחמד ביותר ומומלץ.

בקצרה:
אתר:
אתר המוזיאון כחלק מאתר דיסקונט
הנזק: הכניסה וההדרכה חינם. תצטרכו לשלם על האוטובוס לשם או על חניה (אנחנו הגענו באוטובוס וירדנו ליד מגדל שלום).
אכלנו: כיבוד שהוגש לנו במקום במסגרת האירוח. לא נראה לי שמותר לאכול בזמן הסיור.
קטנטנים: לא מתאים להם.
מדד הילד: 3 מתוך 5 (אייל אהב מאוד מאוד חלק מהפעילויות ולא התחבר לחלק אחר)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (אני מאוד אהבתי, אבל הנדנודים של אייל העיקו בשלב מסוים)
ועוד משהו: לאחר הביקור במוזיאון, הלכנו ברגל לנחלת בנימין ולגינת הכלבים בגן מאיר (כן, כן, בפעם הרביעית לאותו שבוע). בהזדמנות זו גם סיפרתי לאייל על מגדל שלום, שהיה הבניין הכי גבוה בארץ ואיך ביקרתי בו כשהייתי קטנה. גם שדרות רוטשילד קרובות, ובכלל אפשר לתכנן אחר כך טיול נחמד בתל אביב הקטנה של פעם (או סתם לעשות שופינג מטורף בחנויות ברח' הרצל וכפר גלעדי).

עלילות אייל בעיר הגדולה – יום בתל אביב

אחרי שעשיתי רשימה ארוכה של פעילויות אפשריות לחול המועד סוכות, נותר לראות מה אצליח לממש. למעשה, בימים שני-שלישי-רביעי קבעתי תוכניות מראש (אירוע בלוגריות  + ילדים, ומפגשים עם חברות), כך שבעצם נותר לי רק לתכנן את יום ראשון עצמו.
אני כל כך גאה בעצמי על היום הזה והפוסט הזה. זה היה אחד הימים הכי כיפיים בכלל, ועם אייל בפרט. למעשה, הפעם האחרונה שהייתי כל כך שמחה וכל כך נהניתי היתה לפני שנה, בלונדון. הצלחתי לשים בצד את הפרפקציוניזם, הקונטרול-פריקיות, החרדות והלחץ שלי, ופשוט לזרום  וליהנות מזמן איכות אמיתי עם הבן שלי.

קראתי על פעילויות לילדים בבית ביאליק בחול המועד סוכות. תמיד רציתי לבקר בבית ביאליק וזו נראתה לי כמו הזדמנות טובה. הסתכלתי על האיזור ב-google maps ופתאום נזכרתי שאני ובעלי טיילנו כבר לפחות פעמיים באיזור הזה של תל אביב בטיול מודרך. בסביבה יש את גן מאיר, סמטה פלונית, שוק הכרמל, נחלת בנימין ועוד. במוחי התחילה להתרקם לה תוכנית.
יום בתל אביב כולל הליכה ברגל. והרבה. חששתי מאוד שאייל ישתעמם, יתעייף ולא ישתף פעולה. לאחר קצת חשיבה, החלטתי להפוך את היום כולו למשחק בסגנון "I Spy". הכנתי לוח בן 9 ריבועים, כשבכל ריבוע יש ציור של דבר מסוים שצריך למצוא אותו. כדי להכניס עוד קצת "פלפל", הוספתי חוק נוסף – זה נחשב רק אם מצטלמים עם הדבר הנ"ל!! כדי שלא יקרה מצב שאייל יזהה את כל הדברים מרחוק תוך כמה דקות, ובזה יבוא הקץ על העניין כולו.
שילבתי בלוח דברים שידעתי שאני רוצה לבקר בהם או לעשות: נסיעה באוטובוס, האריה בסמטה פלונית, בבושקות בחנות "שוקה", המזרקה ברחבת בית העיר (ליד בית ביאליק) תפוזים בשוק הכרמל, עוגה בבית קפה. הוספתי גם כמה דברים שאפשר למצוא בכל מקום בתל אביב – כלב, חתול, אופניים. כך הובלתי את אייל ממקום למקום, כך צלחנו את ההליכה הארוכה מגן מאיר לנחלת בינימין, וכך גם הצלחתי להבטיח שנבקר לפחות בחלק מהמקומות שרציתי.
יחד עם זאת, הגדרתי לעצמי שביום הזה אני זורמת עם אייל. לא רוצה לראות הצגה בבית ביאליק? לא צריך. מעדיף לשבת שעה בבית קפה במקום לטייל? בבקשה. הזכרתי לעצמי שמדובר ביום חופש, שזמננו בידינו, שאנחנו לא ממהרים, שלא צריך להספיק כלום ושהכי חשוב זה שנבלה זמן ביחד.

הגענו לתל אביב בסביבות 9:00. חניתי בחניון של לונדון מיניסטור (שם יש לי מנוי), וצילמתי את אייל ברחוב שאול המלך עם הלוח הלא מסומן.

מתחילים את היום מחוץ ללונדון מיניסטור - אייל עם הלוח הלא מסומן

לקחנו קו 82 משאול המלך לרח' קינג ג'ורג' פינת רש"י, בדרך לתחנתנו הראשונה – גן מאיר. הנה הסימון הראשון בלוח שלנו – אוטובוס!

אייל באוטובוס

גן מאיר נראה פחות יפה ממה שזכרתי, אבל בכניסה אליו מרחוב קינג ג'ורג' התגלתה האטרקציה הגדולה והמשמעותית ביותר של היום הזה – וגם הבלתי צפויה ביותר ובלתי מתוכננת – גינת הכלבים של גן מאיר.
בגן מאיר יש מתחם סגור שבו ניתן לשחרר כלבים ולתת להם להתרוצץ ולשחק (אייל: אמא! זה גן שעשועים רק של כלבים!). אייל מאוד מאוד אוהב בעלי חיים, ומבחינתו היה מדובר בגן עדן. אחרי שסימנו את הסימון השני – כלב – ואייל הצטלם עם אחד הכלבים, הוא התפנה ללטף בקפידה כל כלב וכלב ששהה במתחם, להחליף איתו כמה מילים, ולהתרוצץ באושר כה וכה ביחד עם הכלבים.


בשלב מסוים ביקשתי ממנו שנזוז לכיוון בית ביאליק כדי לברר מתי מתחילה הפעילות שם, והבטחתי לו שנחזור לגינת הכלבים אחר כך.
הלכנו לרחוב טשרניחובסקי, טיפסנו במדרגות (מזל שיש לי זיכרון טוב, כי מפה לא לקחתי איתי…) והגענו לרחבת בית העיר, שם היתה לנו הזדמנות לסמן סימון שלישי בלוח – מזרקה! אייל התלהב מאוד מהדגים החמודים.

אחרי בירור של פרטי הפעילות בבית ביאליק, חזרנו בחזרה לעבר סניף טשרניחובסקי של "קפה קפה" כדי לאכול ארוחת בוקר. אנחנו בדרך כלל אוכלים ארוחת בוקר קלאסית של חביתה, סלט וממרחים, אבל היום היה יום פינוק מיוחד – אז החלטנו על קרואסונים. אני – שקדים, אייל – שוקולד.
סניף "קפה קפה" מקסים ויפה, אבל לא היו להם קרואסונים 🙁 החלטנו לא לוותר  על התוכנית, ועברנו לסניף "קפה לנדוור" בגן מאיר עצמו. הסניף היה כמעט ריק, העובדים ידידותיים והאווירה מקסימה. השתרענו לנו על ספה קלועה בחוץ, חיבקתי את אייל וליטפתי אותו, ונתתי לאושר להציף אותי בבת אחת.


מסתבר שלקפה יש "חתולת בית", ובעודה עסוקה בנשנוש נקניק שנתן לה בעל הבית, ניצלנו את ההזדמנות לעשות את הסימון הרביעי בלוח – חתול! ואייל גם דאג לקום ממקומו כל כמה דקות וללכת ללטף את החתולה…


בבית הקפה נשארנו המון זמן. היה לנו כל כך כיף ביחד שלא היתה ממש סיבה ללכת. אחרי זה חזרנו לגינת הכלבים, שם אייל שיחק עם הכלבים בכדור, וביקש לוותר על בית ביאליק כדי שיוכל לשחק עוד ועוד עם הכלבים. אני, כמובן, הסכמתי.

השעה כבר היתה 12:00 והחלטתי שצריך להמשיך הלאה. אמרתי לאייל שאנחנו יוצאים לצוד אריה, והתחלנו ללכת במעלה קינג ג'ורג' לעבר סמטה פלונית. אייל הופתע מאוד לראות את פסל האריה היפה בלב הסמטה המוזנחת הזו, והצטלם איתו בשמחה – יש לנו סימון חמישי!
בגדר ליד היו קשורים זוג אופניים – והנה גם סימון שישי יש לנו.


המשכנו לכיוון נחלת בנימין, שם הופתענו לגלות שהמקום הומה אדם ודוכני אומנות (חשבתי שרק בשלישי ושישי זה ככה). הסתכלנו על הדוכנים השונים , וגם קנינו 3 מיניאטורות של דרדסים ובית פטריה בשבילם. כשהגענו לרחוב רמב"ם, בדרך ל"שוקה", אייל פתאום זיהה קיוסק עם ארגזים של תפוזים בחזיתו – סימון שביעי!


"שוקה" היתה כל מה שציפיתי ויותר. פשוט חנות של אוצרות גם לילדים וגם לאמהות 🙂 והמחירים ממש ממש סבירים. קניתי לעצמי 3 סוגים של מנז'טים לקאפקייקס, מתנה לאחותי, ולאייל קניתי אבירים. צילמתי את אייל עם בבושקה – סימון שמיני!


בחיי שהייתי צריכה לעצור את עצמי שלא להעמיס חצי חנות…
שוק הכרמל הוא במרחק כמה פסיעות משם. משום מה חשבתי שבשוק נמצא איזו מסעדונת חמודה כדי לאכול בה, אבל יוק – אפילו בעלי הדוכנים לא ידעו להפנות אותי. במקום זה קנינו סוכריות גומי בתפזורת (אני ואייל חולקים את המחלה הזו…) וגם שייק בננה ומנגו (ואני התאפקתי על הדחף להעמיס ירקות וגבינות בזול), וחזרנו לתחילת נחלת בנימין, לאכול בשר באגאדיר.
אגאדיר היה מפוצץ לחלוטין, אבל במזל היו 2 מקומות פנויים על הבר, ואייל הרגיש מאוד "קול" לשבת על הכסא הגבוה, לפתור מבוך, למצוא הבדלים, ולנשנש שניצלונים וצ'יפס. אני אכלתי "סלט אגאדיר" – סלט חסה עם אבוקדו, גבינה מגוררת ונתחי פילה בקר שהיה מעולה.

בשלב הזה היינו מלאים ועייפים, והשעה היתה כמעט 14:00, אבל אייל בכל זאת רצה ללכת לבית ביאליק, וגם נותר לנו עוד סימון אחד – עוגה.
הצלחנו להגיע לבית ביאליק כמה דקות לפני הסגירה, הסתכלנו קצת על החדרים היפים והצבעוניים, ו… חזרנו שוב לגינת הכלבים בגן מאיר, לסיבוב ליטופים אחרון 🙂

רציתי שנבקר ב-Red Velvet כדי להשלים את הסימון האחרון – העוגה – אבל אייל היה כבר מותש, אז לסגירת היום הסתפקנו בעוגת שמרים מ"ארומה ת"א" שבלונדון מיניסטור ובשוקו חם לשנינו. נכנסנו לרכב ונסענו הביתה, מנשנשים בדרך סוכריות גומי…

הייתי מגדירה את היום הזה כ-"גדול מסכום כל חלקיו". בתכל'ס באמת שלא עשינו הרבה. לא היה פה טיול בטבע או תעסוקה חינוכית כלשהי. היה פשוט, אבל רגוע, מקסים, מהנה ומשמח. יום ביחד של אמא ובן. אני מסתכלת שוב ושוב על התמונות וכל כך מתרגשת. אין לי ספק שאזכור את היום הזה בחום להמון המון זמן.

רעיונות לחופשת סוכות

בחול המועד סוכות יאיר בגן, ואייל ואני בחופש. אני נרגשת. זו הזדמנות בשבילי לבלות אתו אחד-על-אחד, אם ובנה.
שתי פעילויות כבר די סגורות:
באחד הימים נלך ביחד לים, שם ניפגש עם חברותיי וילדיהן. אני כמובן בלחץ עצום. זה משהו שעוד לא עשיתי לפני כן (כלומר ללכת עם אייל לבד לים, או ללכת לים ללא בעלי, למעשה) ואני מקווה שנהנה אחד מחברתו של השני, ושלא יהיה חם מידי.
הזמינו אותי לאירוע של בלוגריות וילדיהן באחד המוזיאונים (לא אחשוף איזה, עבור אלמנט ההפתעה). אני מקווה שיצא לפועל.

רעיונות נוספים לבילוי בבוקר עם אייל:

  • טיול בעיר הגדולה, תל אביב: ביקור בבית ביאליק, האריה בסמטה פלונית, "שוקה" במתחם רמב"ם, שוק הכרמל, גן מאיר. צהריים ביחד, מיץ ועוגה ביחד.
  • מרכז מבקרים כלשהו. רבים מהם פתוחים בחול המועד סוכות ומציעים הדרכות לכל המשפחה. למשל: אתרי מקורות, השפד"ן.
  • משחק בית קפה ביתי. אייל אוהב לשחק בסמסונג גלאקסי במשחק של ניהול בית קפה (למעשה bakery). אני חושבת לאתגר אותו לפתוח בית קפה אצלנו בבית – בחירת שם, הכנת שלט, החלטה על תפריט עוגות ומשקאות, ולבסוף הזמנת אורחים (סבא וסבתא, שכנים, חברים, קרובי משפחה וכו') לבית הקפה ואירוח שלהם. התשלום – במטבעות שוקולד מזהב או ג'לי בלי.
  • תערוכת דגלי שמחת תורה ופעילות לילדים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (מרגש אותי באופן שקשה לי להסביר. מזכיר לי את הילדות ואת סבא וסבתא שלי).
  • תמונות בתערוכה – להקים תערוכת ציורים של הילדים (אייל יהיה האוצר) ולהזמין אורחים (סבא-סבתא, דודות וכו') לערב פתיחת התערוכה ואפשרות לרכישת ציורים (מטבעות שוקולד או ג'לי בלי).
  • בניית סוכה מארגז קרטון ענקי וקישוטה.
  • בניית כפר דרדסים מכוסות וקערות חד פעמיות.
  • סדנת קאפקייקס או בצק סוכר ביתית. אולי עם ילדים נוספים.
  • פסטיבל הפסיפס בנתניה
  • תערוכת א-ב-גע-דע בבית התפוצות
  • פסטיבל המדע 2011 במכון וייצמן
  • פעילות לילדים במוזיאון ישראל בירושלים

 

רעיונות לאחר הצהריים עם שני הילדים:

ופעילויות משפחתיות אפשריות:

מאחלת לכולכם חג שמח ומהנה 🙂

שיחות על החיים עם אייל (#33)

 

טירוף של בוקר. קמתי מאוחר מידי (7:10, מי ישמע). בעלי עוד לא הצליח לגרד את עצמו מהמיטה. הילדים כמובן ערים, מלאי עזוז ומלאי דרישות כמו אוכל, טלוויזיה, לשחק איתי במחשב, לצפות בתוכן המקרר ועוד.
בעודי מנסה להתארגן ליציאה מהבית לעבודה, להתלבש, להתאים זוג סנדלים ולנעול אותם על כפותיי, נשמעת קריאה מהסלון:

אייל (צועק): א מ א ! יאיר מרביץ לי!
אני (צועקת בחזרה): אז תרביץ לו בחזרה!
אייל: זה לא בסדר להתנהג ככה. מה שצריך לעשות זה להחזיק לו את הידיים שלא ירביץ.
אני: אני רואה שאתה גדול ונבון, ויודע להסתדר בעצמך במצבים כאלו.

שיחות על החיים עם יאיר #2

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אין ספק שאני מגדלת אישיות בבית.

אני באה לקחת את הילדים מההורים שלי. יאיר מקדם את פניי עם טבעות בייגלה שמושחלות לו על כל אצבע.

אני: יש לך בייגלה, יאירי? תיתן לי ביס?
יאיר (מצביע על הבייגלה): זה, אמא? זה? כן, זה?
אני: כן. תיתן לאמא ביס?
יאיר: לא.

גן גורו

אני מתארחת בבלוג המקסים של שלומית, "בילויים קטנים" ומספרת שם על הביקור הכיפי ביותר שלנו בגן גורו.

ציטוט של אייל: "זה היה היום הכי כיפי בעולם".

קישור לפוסט שלי

לורי, פה גדול....