עפיפונים

שופינג בשלישי: אתר Carter's ו-OshKosh

שופינג הוא שופינג הוא שופינג, וזה לא ממש משנה אם את קונה לעצמך או לילדים. אמנם אני מאמינה במיחזור, ולכן המלתחה של אייל מורכבת מבגדים שקיבלתי מחברות / משפחה, והמלתחה של יאיר מורכבת מבגדים שהיו של אייל, אבל כשנכנסתי לאתר Carter's והסתבר לי שנפלתי על מבצע של משלוח בין לאומי חינם, ממש לא יכולתי להתאפק.

אתר Carter's מציע בגדים של המותגים Carter's ו-OshKosh, לתינוקות ולילדים, וכן מוצרי טקסטיל שונים לחדרי תינוקות ואקססוריז. התמקדתי בבגדים לבנים כמובן. ההדפסים של הטי-שירטים מגניבים ברמות קשות, והאיכות (לפחות של המוצרים שאני הזמנתי…) מצוינת. המחירים לא זולים בכלל, אבל יש באתר דף Clearance שיש בו בגדים במחירים נוחים מאוד, וניתן למצוא חולצות משובחות במחירים שנעים בין 25 ל-40 ש"ח.
למרבה הצער (הכעס?), ברגע שתצהירו שאתם גרים בישראל, פתאום תגלו שהמחירים של המוצרים עולים…. גם המשלוח לארץ הוא שערורייתי, בגלל שהאתר משתמש בשירותיה של חברת השילוח DHL. אמנם המשמעות היא משלוח עד הבית, אבל אני כמובן הייתי מעדיפה משלוח בדואר רשום רגיל, מאשר לשלם כ-140 ש"ח על משלוח(!). בגלל זה, המבצע של משלוח בינלאומי חינם היה אטרקטיבי ביותר ושמחתי לנצל אותו. כדאי לעקוב ולראות, אולי המבצע יחזור. כמובן, אם אתם או חבריכם מבקרים בארה"ב הקיץ, המשלוח שם עולה רק 6$, כך שאפשר להזמין משלוח למלון 🙂

כדאי לשים לב למידות. הזמנתי ליאיר חולצות במידות 4-5 (הוא לובש מידה 4), ולאייל במידה 12 (הוא לובש 8-12). מסתבר שהמידות בארה"ב גדולות יותר מאשר המקבילות שלהן בארץ… החולצות של אייל יחכו כבר לשנה הבאה (אייל: "אימא, זה כמו שמלה!").

שימו לב לטאב הקטן למעלה שמפנה אתכם לקולקציה של OshKosh. סל הקניות משותף לשני המותגים.

אז מה קניתי?

ליאיר (רוב מוצרי ה-clearance היו במידה 4 או 5 משום מה, אז הוא הרוויח)

כפכפים לים/לאמבטיה עם הדפס של לטאות, של carter's. מהממים ועלו כ-25 ש"ח.

טישרטים של carter's. כל אחת עלתה 31.5 ש"ח. ממש התלהבתי מההדפסים.
1. הדפס גיטרה וכיתוב My Mom Rocks (כמובן שלא יכולתי שלא לקנות!!). בגב יש הדפס של גיטרות.
2. הדפס טי-רקס על ירוק זרחני
3. הדפס פיל כחול כהה על חולצה אפורה (יאיר כבר הלך איתה לגן והיה מבסוט מאוד)
4. הדפס Major Hunk עם צבעי הסוואה חומים על חולצה אפורה
5. הדפס עוגן על חולצה כחול-נייבי עם המספר האהוב על יאיר – 9.

 

לאייל

כפכפים עם הדפס הסוואה של OshKosh. עלו 19 ש"ח.
 טי שרט תכולה עם הדפס טי רקס של OshKosh. עלתה כ-25 ש"ח. (סליחה על התמונה המזערית, אבל החולצה אזלה מהמלאי באתר, ואצלנו בבית כרגע נמצאת בכביסה…)

 

חולצת פולו מפוספסת של OshKosh. עלתה 44 ש"ח. היא ממש מהממת. בעלי אמר שהוא היה לובש אחת כזו בשמחה…

 

המזרקות שליד אייסברג, נמל תל אביב

האושר טמון בדברים פשוטים. למשל במים.

אני לא יודעת כמה זמן הילדים עמדו שם, מחכים שעמוד המים יעלה מתוך החור שבמרצפת, והם יוכלו להשפריץ לכל עבר. שוב ושוב ושוב. לאושר שלהם לא היה גבול.

כל כך פשוט. כל כך מזוקק.

צילם דודי, בעלי.

ואני יצרתי אנימציה שממחישה (ייקח לה קצת זמן לעלות, אני מניחה).

פעילויות בוץ לילדים במשק ברזילי במהלך החופש הגדול

משק ברזילי היא מסעדה צמחונית אורגנית עם אווירה קסומה, ששוכנת במושב ירקונה. גם השנה יצאה המסעדה עם פעילות קיצית לילדים, ואני הוזמנתי עם אייל ויאיר לסקר את הפעילות. בשנה שעברה הפעילות הייתה בסימן גן הירק שבמקום, והשנה מדובר בפעילות אקולוגית המתמקדת ב – בוץ!

אני מזהירה מראש, עבור הפולניות חולות הניקיון שבינינו מדובר בתמונות קשות. אני רק רוצה להזכיר לכן, שבעולמנו קיימות מכונות כביסה שמורידות בוץ מצוין. את החיוך וההנאה של הילדים יהיה הרבה הרבה יותר קשה להוריד 🙂

בחצר המקום הקצו מתחם עבור הפעילות, בו נבנה פסל ענקי של מעין לטאה – מבוץ כמובן. הילדים טיפסו והלכו עליו.

נטע המדריכה הכינה את תערובת הבוץ והחימר, שאחר כך תשמש לפעילות. אייל עזר לה ללוש ולפרק את גושי הבוץ. יאיר מילא דליים בחציר, שיתווסף אחר כך לתערובת.

אחרי שתערובת הבוץ היתה מוכנה, נטע לקחה את הילדים לסיור בגינה, כדי לקטוף עשבי תיבול להכנת תה צמחים.

ובדרך, גם קטפה מלפפון אורגני ישר מהגינה. יאיר מיהר לנשנש.

נטע טיילה עם הילדים בין הערוגות והצביעה על הירקות והצמחים השונים.

לאחר מכן, התחלנו בפעילות הבוץ, המתקיימת בסככה מקורה. בסככה יש ספסלים הבנויים מצמיגים של מכוניות שעליהם שכבות בוץ. הילדים בנו עם נטע שכבה נוספת על אחד הספסלים.

ואז הם נראו ככה:

לאחר מכן הם הכינו עם נטע כדורי בוץ עם זרעים. נטע סיפרה על השיטה, שפותחה בסין, שבה מהדקים זרעים לתוך כדורי בוץ וכך שותלים אותם באדניות או בשדות. בצורה כזו הציפורים לא יכולים לאכול את הזרעים.

זה אולי נראה כמו לכלוך, אבל תחשבו על זה כפעילות סנסו-מוטורית, שחשובה מאוד לילדים.

תוך כדי הפעילות, התבשלו להם הצמחים שאספנו מקודם בתוך סיר על גזיה. התקבל תה ריחני ונהדר. אייל שתה 4 כוסות.

אחרי שהסתיימה הפעילות, הילדים היו ממש רעבים, אז נכנסנו למסעדה לאכול משהו. הזמנתי להם ארוחות ילדים, שהיו פשוט מעלפות.

יאיר אכל פיצה מקמח מלא, עם גבינה של נאות סמדר, שהגיעה עם ירקות חתוכים. מנה גדולה ומשביעה. זו אחת הפיצות הטעימות ביותר שאכלתי. לא התאפקתי ונשנשתי מהצלחת שלו.

אייל אכל פנקייק ענקי מקמח מלא, עם סילאן ורוטב וניל (ממקל וניל אמיתי), שהגיע עם סלט פירות. הוא ניקה את הצלחת לחלוטין.

ובאופן כללי, מדובר במקום מקסים עם לוק כפרי ואווירה נהדרת. המחירים נוטים כלפי מעלה, אבל לטעמי האיכות והאווירה שווים את זה. אלו ללא ספק ארוחות הילדים הטובות ביותר שנתקלתי בהן עד כה.

הפעילות לילדים עולה 20 ש"ח ומתקיימת בימים א'-ה' בשעות 17:30-19:00 וביום שישי בשעות 9:00-10:30, במהלך כל החופש הגדול. פרטים מלאים באתר.

שיחות על החיים עם אייל #37 (וגם יאיר משתתף)

מקווה שאוטוטו הם יתחילו לדבר יותר ביניהם, ואני רק אצטרך לשלוף את הסמארטפון ולהקליט…

ילד דיגיטלי

אייל: אמא, יש בעולם משהו שהוא יותר חזק מקיסר?
אני: אהמממ…. אני חושבת שלא. אני לא בטוחה.
אייל: תחפשי בגוגל. אפשר למצוא שם הכל.

אני: תעמדו רגע בשקט, אני מנסה לצלם אתכם.
אייל: אמא, אחר כך תשימי את זה בפייסבוק כדי שכולם יוכלו לעשות לך לייק!

 

ילד קוסמופוליטי
כחודש לפני נסיעתנו לברלין
אני: אייל,  עוד חודש אנחנו טסים לברלין. זו עיר בגרמניה.
אייל: איזו שפה מדברים שם?
אני: מדברים שם גרמנית. אני אלמד אתכם כמה מילים. למשל, "דנקה" זה תודה…
אייל: אהההההה, לא צריך, אימא. אני פשוט אדבר איתם באנגלית.

 

סיפור המעלית
מקרה שקרה
: הזמנו מעלית בקומת החניון בבניין שלנו. יאיר החליט להיכנס למעלית לבדו. הדלת נסגרה והוא מצא את עצמו עולה לבדו אל על… כשבעלי עולה בעקבותיו במעלית השנייה ומנסה לאתר את הילד. אחרי בכי, חיבוקים מאבא ואימא, ואחרי שסיפר את כל הסיפור לחמודי החתול, הוא נרגע.
כמה שבועות לאחר מכן, כשחזרנו מהגנים…

אני: ילדים, תזמינו מעלית.
יאיר: פעם אני עליתי לבד במעלית.
אני: נכון, והיית מאוד גיבור ואמיץ, ואחר כך אבא מצא אותך.
יאיר: נכון. (פונה לאייל) אייל, פעם אני עליתי לבד במעלית.
אייל (בפסקנות):  יאיר, אבא ואימא תמיד ישמרו עלייך.

 

סיום גן חובה
אייל: אימא, יש לי גם דמעות של שמחה וגם דמעות של עצב. דמעות של שמחה כי אני עולה לכיתה א'. דמעות של עצב כי אני נפרד מהחברים שלי.

אחר הצהריים חמוד (בתמונות אינסטגרם)

אתמול היה לנו אחר הצהריים ממש נחמד. מאז שהתחיל הקיץ, גם אני וגם הילדים מאוד מאוד עייפים אחרי הצהריים, ואני מניחה שזה בגלל החום. הילדים רובצים עם חמודי החתול על הפופים שלהם ונחים במשך לפחות שעה, עד שהם מצליחים להרים את עצמם לעיסוקיהם…
אתמול נקבעה לי שיחת הורים בגן של יאיר, כך שלו"ז אחר הצהריים שלנו היה הפעם שונה.
בזמן שאני והגננת משוחחות, הילדים השתעשעו עם בלונים שקיבלו מאחת הסייעות. זה תמיד משעשע אותי לגלות איך הדברים הכי קטנים ופשוטים הם אלו שגורמים לאושר כל כך גדול.
רוח קלילה שנשבה גרמה לבלונים לעוף מעט הצידה באוויר בכל זריקה שלהם למעלה, למצהלות הילדים.

בדרך הביתה יאיר דרש שנכין היום עוגיות, ובצורת פיל. הבריזה הקלילה בגן של יאיר, והישיבה הרגועה שם בצל, הצליחה להשיב את נפשי ונתנה לי אנרגיות. הכנתי בצק  (עוגיות ג'ינג'ר), רידדתי, הלכתי להביא את חותכן הפיל, וכשחזרתי גיליתי את הדבר הבא… אני קוראת לזה: "חותם של חתול על מדיית בצק עוגיות".

קרצתי פילים, יצרתי עיניים ופה מסוכריות לקישוט עוגות, ואפיתי.

בעלי התחיל ללמד את אייל את משחק השחמט. אחרי שכל אחד מהילדים זלל שני פילים, אייל החליט שהוא רוצה להעביר הלאה את הידע ליאיר, ונתן לו שיעור שחמט פרטי.

ארוחת ערב של טוסטים עם גבינה צהובה וקטשופ, מקלחת, סיפור (הספר החמוד "עכבר הספרייה"), ושיחה מתוקה עם אייל על קורותיו בגן ובצהרון, וכמה כיף זה יהיה כשילמד בכיתה א' לקרוא, ויוכל לראות סרטים באנגלית עם תרגום. לילה טוב…. הולכים לישון.

יאיר בן שלוש

מאיפה מתחילים? נראה כאילו רק מצמצתי, ופתאום עברו להן כבר 3 שנים מאז הלידה של יאיר. "פוצה" המתוק, כפי שאנחנו קוראים לו (יום אחד הוא יכעס עליי מאוד על חשיפת הכינוי הזה בפומבי, אני כבר מתארת לעצמי), נהיה ממש ילד גדול, ונראה כאילו הכל קרה פתאום, בהפתעה.
זו כנראה השיטה שלו. גם כשהיה תינוק. פתאום התחיל לזחול. פתאום התחיל לעמוד. פתאום התחיל ללכת. ועכשיו – פתאום התחיל לדבר שוטף. עבר מהגייה של מספר מילים ומלמולים לדיבור שוטף (קולח! כמו נהר! שטף בלתי פוסק!) של משפטים. עכשיו אנחנו מחכים שגם פתאום ייגמל מחיתולים…

החיוך הרחב, הצחוק המתגלגל, המבט הממזרי בעיניים הכחולות, העליצות שמובנת אצלו באופן כל כך טבעי ולא מתאמץ, האור שקורן ממנו… הוא irresistable. הוא לא הולך, הוא רוקד או מדלג או מקפץ. הוא לא נכנס למקומות, הוא פורץ אליהם עם משב רוח של נצנוצים. הוא מסובב ראשים, מושך מבטים. "של מי הילד הזה? איך משיגים כזה?" – שאלו אותי אנשים זרים בבדיחות הדעת לא פעם ולא פעמיים (התשובה שאני תמיד נותנת – "הוא הגיע מהבטן שלי והוא לא למכירה"). אני מוצאת את עצמי לפעמים מביטה בו ומנסה להבין – איך יוצרים כזו הילה? כזה קסם? כשאני אתו אני מרגישה שהקסם שלו נדבק גם בי קצת, ואני הופכת לפחות אפורה ודהויה ויותר צבעונית ומנצנצת.

גם השנה החלטתי לרכז רשימה של 10 דברים על יאיר (אתם מוזמנים לקרוא את הרשימות של גיל שנה ושל גיל שנתיים). אם הזמן עובר כל כך מהר, לפחות אנסה להקפיא אותו לרגע בבלוג.

1. יאיר אוהב מאוד את חמודי, החתול החדש שלנו, שרשמית שייך לאייל. באופן כללי הוא מעדיף חתולים על כלבים, לדעתי בגלל שהם קטנים יותר וגם לא נובחים (ליאיר יש שמיעה רגישה ונביחות של כלבים הרבה פעמים "מקפיצות" אותו). בתקופה הראשונה אחרי שאימצנו את חמודי, יאיר היה דורש "הביתה לחמודי" כשהייתי לוקחת אותו מהגן. גם היום, כל כניסה הביתה מלווה בדהרה לעבר חמודי, ליטופים וחיבוקים. פעם אחת גם שמענו אותו מספר לחמודי על משהו שקרה לו.

2. רכבות. הוא מאוד אוהב רכבות. כשנסעתי איתו בנתיבי איילון הוא ממש התרגש לראות את כל הרכבות שחלפו על פנינו. הוא עדיין זוכר איך נסע עם בעלי ברכבת לפני שנה.

3. דינוזאורים, אבירים, חרבות, רובים… כן כן.

4. הוא התחיל להרכיב פאזלים, כשהוא מעדיף בעיקר פאזלי רצפה. זה כיף גדול לראות אותו עוסק במלאכה – הוא מרוכז מאוד, ממיין את החלקים, משווה לתמונה שעל האריזה, מדבר לעצמו ("זה לא מתאים!", "הא, מצאתי!")…

5. הוא גם אוהב לשחק במשחקי דמיון ולהמציא לעצמו סיפורים.

6. הוא לא אכלן גדול, ומעדיף מלוחים על פני מתוקים. חובב אקטימל, יוגורט לשתייה ("משקה בוקר"), מיץ, עוגיות, ונאצ'וס/דוריטוס. גם אלו החריפים.  הוא אוהב להכין איתי עוגות, אבל לא אוכל אותן, ועד כמה שזה נשמע מוזר – הוא לא אוהב עוגות שוקולד. לאירועים אני תמיד מכינה לו עוגת בננות או תפוזים או גזר.

7. כשהוא בא איתי לקחת את אייל מהגן, הוא תמיד מקפיד לחבק את אייל. בשאר הזמן שהם ביחד הוא בדרך כלל דווקא חובט בו ללא הפסקה.

8. הוא קלט את מספר הקומה שבה אנחנו גרים, ומראה לי את המספר הזה בכל מקום (עיתונים, שלטים וכו').

9. ה"שמיכי" שלו הוא עכבר פרווה מאיקאה, העונה לשם "במבי" (וביחד עם המוצץ, מהווה חצי מ-"כוח צצי במבי"). מדובר באותו "עכברי" מהפוסט של גיל שנתיים. לא מזמן במבי נעלם, ובעלי המציא סיפור על כך שבמבי הלך לטייל (ונסע באוטובוס ועשה עוד כל מיני דברים), עד שהצלחנו למצוא אותו (זה לקח כמה ימים).

10. עם כל זה שהוא נראה כמו מלאך קטן, לבנבן ומתוק, הוא ילד עקשן שיודע טוב מאוד מה הוא רוצה, ולא יהסס להקים מבוגרים מרבצם, למשוך אותם בידם או להוליכם לעבר המטרה… כמו שאימא שלי אומרת: "הקטנצ'יק הזה לא פראייר".

יאירי שלי… אוהבת אותך עד הירח ובחזרה בחזקת מיליון. נשיקות וחיבוקים מאימא, לעוד הרבה הרבה שנים ארוכות, טובות ומנצנצות.

יאיר בן 3 – מסיבת גלידה

אחרי שבשנה שעברה ערכנו ליאיר מסיבת בריכה ליום הולדתו השני, החלטתי להמשיך בקונספט הקיצי גם השנה, והפעם בחרתי לערוך מסיבת גלידה, מאכל שאהוב מאוד על יאיר ואייל, וגם עליי 🙂
הצבעים שבחרתי לעיצוב המסיבה הם צבעי ורוד-ירוק-חום, שמזכירים לי את טעמי הגלידה תות (הטעם האהוב על יאיר) – פיסטוק – שוקולד.

הזמנו למסיבה חברים וקרובי משפחה עם ילדים בגילאים הקרובים לגיל של יאיר. ברוח הנושא ופלטת הצבעים, עיצבתי את ההזמנה למסיבה, שנשלחה במייל ואף הועלתה לאירוע בפייסבוק.

בחודשים שלפני המסיבה, ליקטתי השראה ברחבי הרשת, ושמרתי את כל הלינקים בלוח פינטרסט שהקמתי במיוחד עבור האירוע – ice cream inspired party.

החלטתי שאין טעם לערוך יום הולדת עם הפעלה ארוכה ומובנת, כמו במסיבות שערכתי לאייל (אבירים, דינוזאורים), כי יאיר עוד קטן בשביל זה. במקום זה הכנתי 3 הפעלות שונות (שבמהלך המסיבה צומצמו ל-2 הפעלות), ומי שרצה השתתף. זו הייתה החלטה טובה, כי במהלך המסיבה התברר לי, שרוב הילדים פשוט מעדיפים להתחפש בעזרת אביזרים מארגז התחפושות שלנו, ולשחק עצמאית אחד עם השני בשלל משחקי דמיון (אבירים ונסיכות, למשל), וכל דבר אחר סתם הפריע להם ליהנות אחד עם השני… הם גם מאוד התעניינו בסט השחמט הגדול שלנו ורצו ללמוד איך משחקים.
כפי שאמרה לי אחת החברות – כשיש חדר משחקים אטרקטיבי, כנראה שלא צריך יותר מזה.

במסיבה נכחו 16 ילדים, בגילאים בין שנתיים ל-8 (אני לא מחשיבה את 2 התינוקות המתוקים שנכחו גם 🙂 ).

קודם כל, הושבתי את כל הילדים על המחצלת, שאלתי אותם באיזו עונה אנחנו, מה אוכלים בקיץ, וביקשתי מכל אחד לספר על טעם הגלידה האהוב עליו (הרוב אוהבים שוקולד, וניל ותות).

הפעלה ראשונה: משחק הזיכרון של גביעי גלידה
כהשראה ממשחק זיכרון עם קלפים בצורת ארטיקים, שמצאתי בבלוג  eat drink chic, הכנתי בצורה דומה משחק זיכרון עם קלפים בצורת גביעי גלידה. עיצבתי את התמונות במחשב, ובעלי גזר , הדביק והכין את הקלפים. בסופו של דבר, המשחק הזה מתאים לילדים קצת יותר גדולים מגיל 3, לדעתי. גם כמות הקלפים שהכנתי (20 זוגות) הייתה גדולה מידי בדיעבד.

הפעלה שנייה: פעילות יצירה – עיטור וקישוט גביעי גלידה מקלקר
בהפעלה הזו כמעט כל הילדים השתתפו, ונהנו מאוד לצבוע ולהדביק.
יצרתי גביעי גלידה מחרוטי קלקר וכדורי קלקר שהשחלתי על שיפוד. סידרתי שולחן יצירה עם מדבקות, צבעי טוליפ וצבעי גואש. הילדים צבעו ועיטרו את גביעי הגלידה שלהם. כל ילד צולם עם היצירה שלו, ובסוף "תקע" את הגביע שלו באחת האדניות לייבוש. הילדים מאוד אהבו את ההפעלה הזו.

בנוסף לכך, הכנתי לילדים מדבקות טאטו בצורת גביעי גלידה וכדורי גלידה בכל מיני צבעים, שהדפסתי על נייר טאטו מיוחד שקניתי ב-ebay. הכוונה הייתה שכל ילד יבחר גביע וכדורי גלידה לפי רצונו, ואני אדביק על הילדים את מדבקות הטאטו. אחרי היצירה רוב הילדים רצו לאכול או לשחק עם התחפושות, והייתה גם רוח שהעיפה לי את המדבקות, אז ויתרתי על ההפעלה הזו.

מדבקות הטאטו שעיצבתי

העיצוב של המסיבה היה, כאמור, בצבעי ירוק-ורוד-חום. קישטנו את המרפסת עם בלונים. לצערי לא מצאתי בלונים חומים.

שולחן הכיבוד עוצב בצבעי המסיבה: סכו"ם ירקרק, צלחות ורודות וירוקות, מפיות ירוקות, כוסות ורודות. מפת השולחן והמגשים היו בצבעי לבן / שקוף / בז', כדי שלא להאפיל על הירוק והוורוד.
הגשנו חטיפים מלוחים (במבה, דוריטוס, בייגלה), מרשמלו, סוכריות גומי ורודות, בורקסים מבצק פילו במילוי גבינה, כדורי פירות בגביעי גלידה, וקאפקייקס שוקולד עם ציפוי ורוד-ירוק. לצהריים הגשנו צ'יפס בתנור ונקניקיות.
כקינוח הקמנו דוכן יוגורט "עשה זאת בעצמך" (DIY) עם בופה של תוספות שונות. כל אחד הרכיב לו את מנת היוגורט האישית שלו, עם התוספות החביבות עליו.

כל הפרטים בפוסט על יום ההולדת בבלוג הבישול שלי, "פשוט מבשלת".

עוגת יום ההולדת הייתה בצורת גביע גלידה, ובצבעי המסיבה.

 

הייתה מסיבה צבעונית וכיפית 🙂 יום הולדת שמח ליאיר המתוק שלי!!

חברתי מירב נשאה בתפקיד "צלמת הבית" ורוב הצילומים כאן הם שלה. תודה מותק על העזרה!!

שיחות על החיים עם יאיר #3

לקראת גיל שלוש, יאיר החליט לפרוץ את הסכר ולהתחיל לדבר ולדבר ולדבר. אני לא יודעת אם להגדיר את השיחות שלי עם יאיר כממש "שיחות". פשוט כל דבר שהוא אומר, יוצא איכשהו כל כך מצחיק וחמוד, כך שכנראה שגם אם הוא יגיד את הדברים הכי בנאליים בעולם, זה יישמע לי כפוסט-worthy.

פרספקטיבה
יאיר, אייל וחבר של אייל רצים בבית תוך כדי משחק. יאיר נופל וחוטף מכה.
אני (כועסת): היי! תזהרו שם עליו! הוא יותר קטן ממכם!
יאיר (תוך כדי בכי תמרורים): אני לא קטן אני גדול!!!

……..

היה קורה בערך פעמיים ביום עד שלמדתי לקח
יאיר: אימא, קיבלתי מכה…
אני: אוי, מסכן קטן שלי, מה קרה?
יאיר: אני לא קטן אני גדול!!!
אני: סליחה, מסכן גדול שלי….

שאלה
יאיר
: אימא, איפה אבא?
אני: אבא בעבודה.
יאיר: אבל מה הוא עושה שם?!

מה לא ברור?
יאיר
: אימא, (אני) רוצה עוד!
אני: עוד מה?
יאיר: רוצה עוד!
אני: אבל עוד מה???
יאיר: רוצה עוד (א)מרתי לך!!!

ולקסם הבא שלי…
יאיר (מחזיק חתיכה של דוריטוס): אמא, תראי קסם!
אני: כן יאירי.
יאיר מכניס את החתיכה לפה ואוכל אותה.

 

ירושלים של זהב ודם

סליחה על הכותרת שאולי תזעזע, תפגע או תצרום לחלק מכם. זו פשוט האסוציאציה שעלתה בי למראה הציור שאייל צייר בצהרון ביום שני. כבר במבט ראשון היה לי ברור שמדובר בחומות ירושלים, כיפת הזהב ומגדל דוד (וביניהם מציצה גם כיפת הכסף). התפעלתי מאוד מהריאליזם של הציור.
ביקשתי מאייל שיתאר לי מה צייר, ולאחר סקירה של המקומות (הוא קרא למגדל דוד מגדל שלמה משום מה), הוא הצביע על הצבע האדום שבציור וציין: "הצבע האדום זה הדם שנשפך שם בכל המלחמות".
אני מודה שהוא השאיר אותי בפה פעור. אני מניחה שהם למדו על ירושלים בגן לכבוד יום ירושלים שחל ביום ראשון (אני לא דיברתי אתו על הנושא). תשומת הלב לפרטים, החשיבה העמוקה והרגישות שהתבטאו בהחלטה שלו לצייר (ולציין בפניי) את מחיר המלחמות, ריגשו אותי מאוד.
הילד הזה מדהים אותי בכל פעם מחדש.

שיחות על החיים עם אייל #36

ריאליזם
אני רואה עם הילדים את "נני מקפי 2". האבא נלחם בצבא הוד מלכותה, והאם והילדים נותרו לתחזק את החווה המשפחתית.

ילד בסרט: למה אבא לא כותב לנו? כבר עברה שנה מאז שהוא כתב לנו!
אמא בסרט: מה פתאום… עברו רק 3 חודשים, הנה תראה בעצמך. אבא בצבא, ומעבירים אותו לפעמים ממקום למקום….
אייל: הוא מת.
(למודאגים – זהירות ספוילר! – האב כמובן שלא מת. בסוף הכל מסתדר)

 

ימי התום
אני ואייל שומעים את השיר "לא מוותר" של דודו אהרון.
אני (שרה בקולי קולות עם הדיסק): "אל תוותרי, תני הזדמנות, מבטיח לך שאת עוד תחייכי…"
אייל: אמא, מה זאת אומרת? למה הוא שר לה לא לוותר?
אני: זה שיר על זוג אוהבים שמשהו מפריד ביניהם, והוא שר לה שלא תוותר והם עוד יהיו ביחד.
אייל: מה מפריד ביניהם?
אני: כל מיני דברים יכולים להפריד ביניהם. למשל, אולי ההורים שלהם לא רוצים שהם יהיו ביחד…
אייל (בזעזוע): אבל הם אוהבים אחד את השני!! למה שההורים שלהם לא ירצו שהם יהיו ביחד?!

 

תיאום כוונות
אני מקפיצה את הילדים להורים שלי.
אייל: אמא, רציתי שתקני לנו ארטיק אנגרי בירדז ושנאכל אותו אצל סבתא.
אני: אייל,  אני לא אסע לקנות ארטיקים ואז אחזור לפה להביא לכם אותם. אני יכולה לקנות לכם ארטיקים, ובערב כשתהיו בבית אז תאכלו אותם.
אייל: אבל אני לא רוצה לאכול אותם בבית! אני רוצה לאכול אותם אצל סבתא!
אני: אייל, אני מצטערת, אבל או שאני אקנה עכשיו ותאכלו אותם אחר כך בבית, או שאני לא אקנה בכלל.
אייל: אז לא צריך, אל תקני ארטיקים בכלל.
אני: טוב.

מאוחר יותר, בבית

אייל: אמא, קנית לנו ארטיקים של אנגרי בירדז?
אני: אבל אייל, אמרת לי לא לקנות!
אייל עושה פרצוף המום, הולך הצידה לחשוב, חוזר
אייל: אמא, בפעם הבאה, אל תקשיבי למה שאני אומר. תקשיבי למה שאני מתכוון ורוצה באמת.

 

תיאום כוונות #2
אני שומעת עם הילדים את הדיסק (המומלץ!) "ילד של חלום" של אריק איינשטיין. מתנגנן לו השיר "כשאת בוכה את לא יפה".

אייל: אמא, זה לא יפה להגיד למישהי כשהיא בוכה שהיא לא יפה!!!!
אני: נכון.
אייל חושב
אייל: אההההה, הבנתי!! הוא לא באמת מתכוון לזה!! הוא אומר לה ככה רק בשביל שתפסיק לבכות!

 

ולסיום, השיר האהוב על אייל מתוך האלבום "ילד של חלום" – "ברלה צא". ציטוט: "יש הרבה יפה בעולם / ברלה צא, צא. / ושמחה גדולה תהיה אז בגן, / ברלה צא, ברלה צא". מציעה זאת גם לכם.