היום נסעתי עם הילדים לאאוטלט בהרצליה כדי לקנות להם נעליים ב-"נמרוד" (100 ש"ח לנעלי צעד ראשון, אחלה דיל). בדרך לימדתי את אייל כמה מילים באנגלית לרגל הנסיעה שלנו לחו"ל: Yes, No, Please, Thank you.
אייל: אמא , נכון, אני מכיר את המילים האלו! למדתי את זה לפני איזה חג. היו 12 שאמרו לנו No ו-30 שאמרו לנו Yes, והיו כמה שאמרו שהם לא יודעים.
אני: איזה חג זה היה? אתה מדבר על יום העצמאות?
אייל: לא, אני לא חושב.
אני: זה נשמע לי כמו יום העצמאות.
אייל: זה החג הזה ששרים לחיילים שמתו.
אני: יום הזיכרון ואחר כך יום העצמאות.
אייל: אה, כן, נכון.
אחר כך אמרתי לו שיגיד לי מילים בעברית ואני אגיד לו איך אומרים אותם באנגלית. זה היה מאוד משעשע, בין השאר בגלל שהוא ניסה את המילים החדשות על יאיר.
אייל: אמא, איך אומרים לבכות?
אני: cry
אייל: יאיר! No cry! no cry! יופי! עכשיו Cry! עכשיו cry!
אייל: אמא, איך אומרים ער?
אני: להתעורר זה wake up
אייל: יאיר! wake up! wake up!
אני: מה? יאיר ישן?
אייל: לא, עכשיו הוא ער.
אייל: אמא, איך אומרים קרח?
אני: קרח זה Ice
אייל: ואיך אומרים קרח יבש?
(נחשו: איזה ילד היה באוגוסט בשבוע של קייטנת מדעים?)
לסיום סיפרתי לו ש-cookie זה עוגיה, ולכן כשאני קוראת לו "קוקי", זה כאילו שאני אומרת לו שהוא עוגיה שלי.
אייל: נכון! ראיתי סרט עם עוגי שהיה באנגלית והוא אמר cookie כמה פעמים. (הסתבר לי אחר כך מבעלי שזה סרטון שהוא הראה לו ביו טיוב)
אני: כן, עוגי מאוד אוהב לאכול עוגיות.
אייל: והוא גם רצה לאכול עוגיות מספרים.
אני: מה, את הדפים?
אייל: כן! והוא גם אכל פלסטיק! ואכל שלטים! <הכניסו פה קטע תיאורי על עוד דברים שעוגי אכל> והוא גם אוכל אנשים!
אני: מה? הוא אוכל אנשים? אתה בטוח?
אייל: כן, הוא אוכל אנשים.
אני: אוי ואבוי, אז כדאי מאוד שניזהר! שלא יאכל אותנו!
אייל: אמא, הוא לא קיים באמת.
אני <צוחקת>: אה, כן, נכון.
אייל: הוא אוכל גם טבחים, אני חושב.
אני: טוב, טבחים הם אנשים, אז אם הוא אוכל אנשים הוא אוכל גם טבחים.
אייל: אמא, הוא לא קיים באמת.
אני: נכון, שכחתי.
אייל: הוא גם אוכל רק אנשים מבד.
